גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באירופה יוצאים למאבק במכוניות הסיניות. האם דווקא הישראלים ייהנו מגל הנחות?

רגולציה חדשה באיחוד האירופי נועדה להתמודד עם ההשתלטות הסינית על שוק הרכב, בעזרת הטבות המיועדות למכוניות חשמליות קומפקטיות שמיוצרות ביבשת ● למגמה, שכוללת מספר צעדים, עשויה להיות השפעה גם על שוק הרכב הישראלי

מכוניות בנמל בסין בדרך לאירופה / צילום: יח''צ
מכוניות בנמל בסין בדרך לאירופה / צילום: יח''צ

בספטמבר אשתקד נשאה נשיאת האיחוד האירופי, אורוסלה פון דר ליין, נאום דרמטי בעצרת האיחוד. "אירופה במלחמה", היא אמרה. "זו מלחמה על אירופה חופשית ועצמאית... על הערכים והדמוקרטיה שלנו... על הזכות להגדיר את עתידנו בעצמנו... מלחמה על העתיד".

זולות וקטנות: הכירו את החשמליות החדשות שבדרך לישראל
המהלך החדש של אושר עד: כמה יעלה לכם רכב בסניפי הרשת?

הדברים נאמרו אז על רקע מתיחות גוברת בין אירופה לרוסיה סביב המלחמה באוקראינה, אבל כיום נראה, שהם יכולים להתאים לא פחות לצורך להגן על התעשייה האירופית מפני "הכיבוש הכלכלי" המואץ מצד סין, בהובלת תעשיית הרכב הסינית.

בשנה שעברה ייבאה אירופה מעל מיליון כלי רכב מתוצרת סין, ונתח השוק הכולל שלהם הוכפל מכ-3% ל-6%, ובפלח הרכב החשמלי מ-7% ליותר מ-9%, למרות מכסי המגן. ובעוד שבישראל הרגולטורים אינם מוטרדים, בינתיים, מתרחיש שבו כלי רכב מתוצרת סין יתפסו נתח שוק של 50%-70% בעתיד הנראה לעין, לאירופים, שתעשיית הרכב שלהם היא מקור מרכזי לתעסוקה ולהכנסות, יש הרבה מה להפסיד.

הרגולטורים באירופה אינם מסתפקים רק בטרוניות, אלא מאמצים קו יותר ויותר אקטיבי. בסוף השבוע האחרון פרסמה נציבות האיחוד הודעה, שבה נמסר כי יחסי הסחר וההשקעה של האיחוד האירופי "אינם בני-קיימא... ודורשים תגובה יותר תקיפה".

הקו הראשון הוא רגולציה אירופית מקיפה בתחום הרכב, שמתגבשת כיום ואמורה להיכנס לתוקף כבר ב-2027, ולשפר את התחרותיות של תעשיית הרכב האירופית על חשבון הסינים. ולמרות שישראל היא לא חלק רשמי מהאיחוד, ואינה מחויבת לאמץ את אותה רגולציה, גם שוק הרכב המקומי יושפע ממנה, במיוחד בכל הנוגע לרכב חשמלי.

סבסוד לכלי רכב חשמליים "חברתיים"

מדינות האיחוד האירופי משקיעות כיום מאות מיליוני אירו בשנה על סובסידיות והטבות לכלי רכב חשמליים ו"מחושמלים" (פלאג-אין) בנימוק רשמי של מלחמה בהתחממות הגלובלית והקטנת התלות בנפט. הנימוק הזה עדיין בתוקף, אבל לאירופים נמאס לסבסד "על הדרך" את השכבות העשירות, שרוכשות רכבי פנאי וסטטוס חשמליים יקרים. בעיקר נמאס להם לחלק תמריצים ליצרנים סיניים, שעושים בהם שימוש כדי להשתלט על השוק האירופי על חשבון התעשייה המקומית.

מחוקקים רבים באיחוד גם טוענים, שתרומתם של כלי הרכב החשמליים לפקקים ולהרס התשתיות אינה שונה מזו של כל כלי הרכב. אבל בניגוד לבעלי רכבי הבנזין, שמשלמים על תחזוקת התשתיות דרך מיסוי הדלק, בעלי הרכב החשמליים נהנים מפטור.

לפיכך, המגמה כיום באירופה היא להמשיך לסבסד את כלי הרכב החשמליים מנימוקים סביבתיים, אבל לנתב את ההטבה למי שזקוקים לה באמת, מנימוקים חברתיים. כלומר, לסבסד בעיקר בעלי הכנסות נמוכות, שחייבים רכב, אבל באופן פרדוקסלי נאלצים לרכוש רכב ישן, מזהם ויקר לתפעול.

אחד הפתרונות "החברתיים" שנכללים ברגולציה החדשה, שתיכנס לתוקף בסוף השנה, הוא יצירת קטגוריה חדשה של כלי רכב חשמליים קטנים וזולים, שמכונה M1E. כדי להשתייך אליה, כלי הרכב האלה צריכים להיות באורך של לא יותר מ-4.2 מ' ועם מחיר נגיש, כלומר עם טווח מחיר של 20-30 אלף אירו לפני מסים.

הבונוס הצפוי לקטגוריה הזו הוא משמעותי: החל מסבסוד מוגדל לרוכשים ועד הטבות לוואי כמו תנאי חנייה מועדפים בערים, אגרות נמוכות, ליסינג מסובסד למשפחות בעלות הכנסות נמוכות ועוד.

הרגולציה מעניקה גם תמריצים ליצרנים שייצרו כלי רכב כאלה, דוגמת "נקודות קרדיט סביבתיות מוגדלות", שבאמצעותן הם יכולים לשפר את יכולתם לעמוד בדרישות האירופיות להפחתת הפליטה הממוצעת. כלי רכב כאלה גם יהיו פטורים מחלק מדרישות התקינה המורכבות והיקרות, שבהן צריכים לעמוד כלל כלי הרכב באירופה.

הרגולטורים באיחוד האירופי מודעים היטב לכך שהדומיננטיות בפלח החשמליות הזולות היא של יצרני רכב סיניים, ולכן הם שואפים להגביל את ההטבות רק לכלי רכב מהקטגוריה הזו שייוצרו פיזית באירופה, ושרוב הרכיבים שלהם יגיעו מספקים אירופיים - כלומר, לא יגיעו בצורה של "קיטים" מוכנים להרכבה מסין.

דחיפה למכוניות הסיניות בדלת האחורית?

כאמור, הרגולציה האירופית אינה מחייבת בישראל, אולם מבחינת הרגולטורים המקומיים היא בבחינת "הרמה להנחתה". אומנם הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי, 48% במקום 83%, "סונדלה" בהוראת שעה עד סוף 2027, וכך גם הטבות שווי השימוש.

אבל באוצר מתקשים כיום יותר ויותר להצדיק את ההטבות האלה מבחינה כלכלית, ובעיקר מבחינה חברתית, ומתקשים למצוא להן מקורות מקופת האוצר המצטמקת. העלות של שתי ההטבות הללו לקופת האוצר נאמדת ב-330-350 מיליון שקל בשנה, ולמרות שכאמור התוקף שלהן הוארך עד סוף 2028 בהוראה נכתב כי הן מותנות "בפעולה מאזנת כתנאי". כלומר למצוא להן מקורות מימון.

את הגישה הרווחת כיום הציג בשנה שעברה יו"ר ועדת הכספים, חנוך מילבצקי, בדיון בוועדה על הארכת תוקף הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי ב-2026. לדבריו, "המדינה מסבסדת בכ-170 מיליון שקל בשנתיים כלי רכב, שרוכשים בעיקר עשירונים גבוהים... אני תוהה מי נהנה מזה - האם אלה יבואני הרכב?".

כמו באירופה, גם בישראל בחנו בעבר אפשרות להסיט את ההטבות לרכב "ירוק" לכיוון של כלי רכב זולים יותר וקומפקטיים יותר, שתרומתם לגודש מופחתת. מכיוון שיצרני הרכב האירופיים כבר קיבלו בשנים האחרונות "התרעה מוקדמת" על שינוי הרגולציה המתקרב, חלקם כבר מציעים דגמים שעונים על הקריטריונים החדשים, ואחרים יגיעו בחודשים הקרובים. כלומר, סוגיית ההיצע כבר נפתרה.

תיאורטית זה עשוי להיות "קרש קפיצה" לקאמבק בישראל של מותגי רכב אירופיים, או לפחות של מותגים שמיוצרים באירופה. אלא שבניגוד למדינות האיחוד, שמתכוונות לסנן מהקטגוריה הזו יצרנים סיניים, ספק אם משרד האוצר יוכל לבצע אפליית רגולציה בין כלי רכב חשמליים זולים מתוצרת אירופה ובין מקביליהם הסיניים, שהם לרוב גם זולים יותר. אפליה כזו עשויה להיתקל בהתנגדות משפטית ופוליטית.

לפיכך, בישראל הקאמבק המתוכנן של האירופיות עשוי להפוך בסופו של דבר לקרש קפיצה נוסף דווקא עבור סיניות שכבר מציעות דגמים כאלה בישראל. וכל זה עוד מבלי להתייחס לתרחיש שבו הסינים יתחילו לייצר דגמים כאלה באירופה.

האם ניתן להכריח את הציים לעבור לחשמל?

הרגולציה האירופית הנרחבת כוללת עוד שורה של צעדים, שעשויה להיות להם השפעה על שוק הרכב הישראלי, אם יאומצו כאן. הבולט שבהם הוא האצת החדירה של כלי רכב חשמליים ומחושמלים לציי רכב גדולים באירופה.

על פי הרגולציה המתגבשת, היעד הזה יושג לא (רק) באמצעות "גזר", כלומר הטבות וסבסוד ממשלתי כפי שהיה עד היום, אלא גם באמצעות "מקל", כמו למשל התניה של הכרה מלאה בהוצאות הרכב למעסיקים, או אפילו הנחה במס חברות, בעמידה ביעדים של העברת הצי לרכב חשמלי.

ההמלצה הזו אומנם נתקלת כיום בהתנגדות משמעותית בסקטור הציים באירופה, והיא גם דורשת השקעות לא מבוטלות של תשתית טעינה בארגונים, שלא ברור מי יממן אותן. אבל הבעיה העיקרית בישראל תהיה דווקא התנגדות פוליטית עזה, במיוחד מכיוון צי הרכב הממשלתי והציבורי, ששיעור חדירת הרכב החשמלי שבו שואף לאפס. גם הציים הפרטיים בישראל עדיין מספקים הטבת "דלק חינם", והנסועה שלהם כפולה ויותר מזו של לקוחות פרטיים. לפיכך אי אפשר לפסול אפשרות, שבה ישראל תבחר לאמץ את הגישה "מה שטוב לאירופה טוב גם לישראל, אלא אם כן זה מרגיז את הבוחרים".

עוד כתבות

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

הנפקות הענק של 2026 בוול סטריט עלולות להיות פרומו לקריסת שוק המניות

ההנפקות הצפויות השנה של ענקיות ה־AI מעוררות הייפ עצום בשווקים ● אולם השוויים הגבוהים מתעלמים מהשקעות עתק המנותקות מצפי הכנסות ורווחים ריאלי ● האם SpaceX, אנתרופיק, OpenAI ודומותיהן ישנו את הכלכלה - או יעבירו לציבור סיכון גבוה במחיר מנופח?

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו

משרדי הייטק

כשבהייטק מצטמצמים, מי ימלא עוד 700 אלף מטר של משרדים חדשים?

הפיטורים בענף ההייטק צפויים לרוקן קומות שלמות של משרדים, במקביל להיצע שצפוי לשבור שיא ב־2030 ● בעוד שבתל אביב נרשמים ביקושים קשיחים ורשימות המתנה, בערים הסמוכות המגדלים החדשים מתקשים להתמלא ● גם פער המחירים בין ת"א לשאר המדינה מתרחב ● שאלת השעה

אנדרו לפט / צילום: Reuters, Patrick Fallon

השורטיסט שעשה הון מחשיפת הונאות של חברות הורשע בהרצת מניות

שורטיסטים רבים סוגרים או מצמצמים את הפוזיציות שלהם לאחר שהם יוצאים למתקפה נגד חברה ● אחד מהם, אנדרו לפט, עשוי לשבת בגלל זה מעל לשני עשורים בכלא ● השבוע הוא נמצא אשם ב־13 סעיפים של הונאת ניירות ערך

כשה-AI נכנס למשרד עורכי הדין / צילום: Shutterstock

כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין

המחזור השנתי של סקטור עריכת הדין חצה ב-2025 את רף 25 מיליארד השקלים, אך מאחורי המספרים מסתתרת שונות רבה ● הענף חווה שינויים הכוללים מיזוגים ופירוקים, מעבר לתמחור מבוסס ערך בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, שחיקת הדולר, איומי סייבר ועוד

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר שינה כיוון? הכלכלנים מנסים לספק תשובה

השקל נחלש היום בכ-1% בעקבות נאום שנשא פרופ' אמיר ירון שבו רמז על הורדת ריבית מואצת ● מזרחי טפחות: "אם לדברים לא תהיה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש" ● דיסקונט: "הגורמים המבניים עדיין תומכים בשקל, אבל אולי לא בעוצמות האלה"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

חברת האיפור הישראלית שוב אכזבה את המשקיעים; המניה צונחת בוול סטריט

אודיטי טק (איל מקיאג') דיווחה על ירידה חדה בהכנסות ומעבר להפסד בעקבות שיבוש בשיווק הדיגיטלי של מוצריה, המיוחס לאינסטגרם ● מניית החברה השלימה ירידה של 81% מהשיא אשתקד וממשיכה לצנוח ● בנוסף, היא צופה ירידה של עד 30% בהכנסות הרבעון השני

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

250 דולר לטיסה: כך מנסה כאל למנוע נטישת לקוחות

לאחר שאיבדה את שיתוף הפעולה עם אל על לישראכרט, כאל מקימה מועדון לקוחות בשם FlyAll שיאפשר צבירת קאשבק למימוש בטיסות ובמלונות במגוון חברות תעופה ● לגלובס נודע כי לקוחות שיצטרפו יזכו ל-250 דולר במתנה למימוש בטיסות ובמלונות מסביב לעולם ● ומה יקרה להטבות בתום השנה הראשונה?

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

לשלם בדולרים: הבקשה החריגה של אנבידיה וגוגל מרשות המסים

בעקבות הצניחה בשער הדולר: ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל פנו לרשות המסים בבקשה לשלם את מס רווח הון על עסקאות שמחויבות במס בישראל בדולרים במקום בשקלים, זאת במטרה לייצר יציבות וודאות תפעולית ● ההכרעה צפויה להתגלגל בסופו של דבר להחלטת החשכ"לית

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה: האם בג"ץ יתערב?

לפי הצעת החוק, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי ● עו"ד אילן בומבך מעריך שהסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק אינו גבוה, וטוען כי במישור העקרוני הפיצול ראוי ומתבקש ● מנגד, עו"ד גלעד ברנע מעריך שבג"ץ יתערב בחקיקה מאחר שהשינוי נעשה ערב הבחירות, ולדבריו גם מהותית הוא בעייתי

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בכיר אמריקאי: "הנשיא חש שנתניהו מאבד שליטה"

טראמפ מכחיש את הדיווחים לפיהם איראן וארה"ב חדלו לשוחח ● פיקוד העורף הודיע על הקלות בהנחיות ההתגוננות בצפון ● על רקע הודעתו של נשיא ארה"ב הלילה על הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, באיראן מיהרו לשגר מסר פומבי של תמיכה בארגון ובלבנון ● טראמפ זעם על הכוונה להסלים את הלחימה בלבנון, כינה את נתניהו "משוגע" ובלם את התוכנית הישראלית לתקוף בביירות ● עדכונים שוטפים

גיא רוזן

סוף עידן: הישראלי הבכיר במטא עוזב אחרי 13 שנה

לאחר 13 שנה, הודיע גיא רוזן, הישראלי שמכר את החברה שהקים לפייסבוק כי הוא מסיים את תפקידו ● בשלב זה לא ידוע על הצעד הבא שלו, אך הוא צפוי לייעץ לסטארט-אפים ולהקדיש את זמנו למשפחתו עד שימצא את היעד הבא בחייו

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"שוק אמוציונלי מאוד": בת"א נרשמה מפולת. מה המומחים ממליצים לעשות עכשיו?

יום המסחר בבורסה בת"א היה הגרוע ביותר מאז אוקטובר 2023 בגלל ההסלמה בלבנון וההודעה על הקפאת המו"מ בין איראן וארה"ב ● "הדבר הכי נכון לעשות בימים כאלה זה לא לעשות כלום", מציין ערן פסטרנק, מבית ההשקעות פסטרנק שהם ● ומה אפשר ללמוד מהתנהגות השקל-דולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט שוברת שיאים בהובלת מניות השבבים; הישראליות שמזנקות, וזו שנופלת

נעילה חיובית באירופה ● המסחר בשווקים הגלובליים מתנהל בצל אי־ודאות מוגברת סביב המגעים בין ארה"ב לאיראן ● ג'נסן הואנג אמר שמארוול שתהיה חברת טריליון הדולר הבאה והמניה מזנקת בחדות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● הביטקוין מתחת ל-70 אלף דולר, לראשונה מזה חודשיים

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי העל מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

מייקל מאן, שגריר האיחוד האירופי בישראל / צילום: EU

סנקציות כלכליות והקפאת תקציבים: "החלטנו להפעיל קצת לחץ על ישראל"

אחרי חודשים של מתיחות סביב המלחמה בעזה, וברקע הצעה לאסור סחר עם ההתנחלויות, שגריר האיחוד האירופי בישראל אומר בראיון לגלובס כי הוא מאמין שבריסל עדיין רואה בישראל שותפה מרכזית - אך אינה מוכנה לוותר על עקרונות זכויות האדם

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

גוגל ואנבידיה מבקשות לשלם מס בדולרים. באוצר מעריכים: קשיים מהותיים בהצעה

גורמים מקצועיים באוצר טוענים כי בקשת ענקיות הטכנולוגיה לשלם מס בדולרים בעקבות צניחת השער, שפגעה בשורת הרווח שלהן, מעלה קושי וחשש ממתן הטבה חריגה ● ברשות המסים מציגים גישה גמישה יותר ומסבירים: "מדובר במיעוט של חברות שפועלות בהיקפים אדירים"

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון

שנתיים וחצי לאחר שרכש את יצרנית המכלולים הצבאיים ממשפחת ורטהיימר, מביא אותה טופז להנפקה בשווי של 550 מיליון שקל ● רכשה לאחרונה ספקית פתרונות ייצור והנדסה ביטחוניים

האזור ביורוסטרי בו היו מיועדות להציג חברות הישראליות ב-2024, עמד שומם. מה צפוי השנה? / צילום: תמונה פרטית

החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות

צרפת הודיעה שהשתתפות חברות ישראליות בתערוכת הביטחונית היוקרתית יורוסאטורי תוגבל למוצרי הגנה בלבד ● רשמית, מאחורי ההחלטה עומדת התנגדות צרפת לכניסת צה"ל ללבנון, אך הסיבה האמיתית היא ככל הנראה התחרות על מכירת נשק לאירופה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ההפסד של מדדי ת"א: מניית פאלו אלטו זינקה ב-82% מאז הצטרפה לבורסה

שוויה של ענקית הסייבר האמריקאית שווה לכמעט רבע משוק המניות התל אביבי כולו ● המניה לא נכנסה לת"א 35 ות"א 125, משום שהתנאים קובעים שהיא צריכה להיסחר בבורסה 60 יום לפני כניסה למדדים