אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי
המלחמה המתמשכת שמתחוללת מאז 7 באוקטובר 2023 טומנת בחובה אתגרים משמעותיים עבור התעשיות הביטחוניות, בהם ביטול חוזים, הרחקה מתערוכות והפגנות. עם זאת, על אף האתגרים, המכירות ממשיכות לשבור שיאים: 19.2 מיליארד דולר (יותר מ־53 מיליארד שקל) - זהו היקף עסקאות היצוא של משרד הביטחון ב־2025. מדובר בקפיצה של כ־30% ביחס לשנת 2024 וכן זינוק של פי 2 בתוך חמש שנים ופי 4 בתוך עשור.
● המגבלות החריגות שצרפת מטילה על ישראל בתערוכה בינלאומית
● 300 מיליון דולר: תוכנית ההשקעות של אלרון ורפאל בחברות טכנולוגיה
● סעיף בתקציב הביטחון האמריקאי חושף תפנית ביחסים עם ישראל
מתוך העסקאות ניכר כי נרשם שיא של עסקאות GTG (ממשלה מול ממשלה), שהסתכמו בכ־10 מיליארד דולר - כמחצית מהעסקאות. זה משקף מגמה גוברת והולכת בענף, שבה משרדי הגנה מעוניינים ב"מטריה" של משרד הביטחון לעסקאות משמעותיות. זה נובע, בין השאר, מהרצון להעברת ידע ושרשראות ייצור מתוך העסקאות, בהיקפים שעשויים להגיע לכ־30% במקרים רבים.
סכומים חסרי תקדים
בפילוח הגאוגרפי ניכר כי עם הצמיחה בהיקף העסקאות, חלה גם צמיחה בעסקאות עם מדינות הסכמי אברהם (איחוד האמירויות, מרוקו ובחריין) שהיוו כ־15% מהעסקאות, לעומת כ־12% ב־2024. באותה השנה, חל זינוק של אירופה בגין עסקת מכירת חץ 3 לגרמניה תמורת כ־3.5 מיליון דולר ל־54%, וב־2025 חלה התאזנות בחזרה לכ־36%. בה בעת, אסיה־פסיפיק, זירה שמושפעת מהאיום הסיני, עלתה מכ־23% לכ־32%.
עסקת חץ 3 גם הביאה ב־2024 לזינוק בשיעור ההגנה האווירית מתוך העסקאות מכ־36% ב־2023 לכ־48%. עתה, חלה ירידה צפויה לכ־29% עבור הגנה אווירית שעדיין מהווה את מוקד הביקוש מישראל. לאחר מכן, בולטות מערכות התצפית ואופטרנוקיה (22%); מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (11%), וכן כלי טיס מאויישים ואוויוניקה.
בהיבט הסכומים, כ־53% מהסכום הכולל הגיעו מעסקאות בסך יותר מ־100 מיליון דולר, לעומת כ־57% ב־2024. בד־בבד, 13% היו בסכום שנע בין 100-50 מיליון דולר; 19% מעסקאות בסך 50-10 מיליון דולר; ויתר 15% מעסקאות בסכומים נמוכים יותר. הפילוח המגוון לצד הסכום חסר התקדים משקפים את התועלת מהמדיניות שמכתיב מנכ"ל המשרד אלוף (מיל') אמיר ברעם להפחתה ככל הניתן של הרגולציה, מה שמאפשר למכור מערכות נוספות ללקוחות רבים יותר.
בסיכומו של דבר, השנה התווסף לתעשיות הביטחוניות אתגר חדש וייחודי, בדמות שחיקת השקל שבמקרים מסויימים פוגעת ברווחיות עסקאות התעשיות הביטחוניות ב־20%. שילוב הבעיה הזו עם חובות חסרי תקדים של המדינה לתעשיות הביטחוניות בגין תקציב הביטחון 2026 הקיים שכבר הסתיים כתוצאה מניהול חסר תקדים של שלוש רצועות ביטחון, מכביד מאוד על החברות.
"ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית"
"הזינוק החד ביצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם, להצלחות המבצעיות של צה"ל ולאקו־סיסטם הייחודי שלנו", אומר מנכ"ל משרד הביטחון ברעם. "תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על שותפויות אלה, אך אסור לנו להסתפק בזה. כחלק ממדיניות תעשייתית ביטחונית, עלינו לקדם מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור בתעשיות".
ראש סיבט (האגף ליצוא ביטחוני) במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס, מציין כי בניגוד לעבר, ישראל היא כבר לא המדינה היחידה בעולם עם תווית Combat Proven - הוכח בשדה הקרב. כיום, אוקראינה מייצרת מוצרים שבהם היא משתמשת בשדה הקרב, ואז משווקת אותם. "מדינות רבות בעולם הגדילו את תקציבי הביטחון או ההצטיידות שלהן, ומעוניינות בתעשייה הישראלית", מדגיש קולס. "התעשייה הביטחונית הישראלית יוזמת, דינמית ויוצרת פתרונות אפקטיביים באוויר, בים וביבשה, בקצה הטכנולוגיה. מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם - לספק לצה"ל חימושים ומערכות למערכה צבאית מלאה, במקביל להרחבת שווקי היצוא ולחתום על עסקאות רבות עם ממשלות ולקוחות ברחבי העולם".