סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי
לפני שנה בדיוק סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, היה מהבודדים שהמליצו להשקיע נתח משמעותי בשוקי המזרח הרחוק ־ רכיב של 5% מתיק ההשקעות בדרום קוריאה וטייוואן, בשל תחום השבבים לבינה מלאכותית. הוא צדק בגדול. בשנה האחרונה מדד הקוספי הדרום קוריאני זינק בלא פחות מ־226%, המדד של טייוואן נמצא במקום השני בקרב בורסות מובילות, עם 113%. לשם השוואה, מדד ת"א 125 זינק ב־63%, נאסד"ק האמריקאי ב־40% וה־S&P 500 האמריקאי ב־28%.
● קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון
● דוראל גייסה 920 מיליון שקל ונפגעה מהירידות החדות בבורסה
כעת השאלה היא כמובן האם המדדים הללו אטרקטיביים גם קדימה. גמליאל בטוח שכן. "למרות העליות, אנחנו עדיין יכולים לראות את המגמה הזאת ממשיכה", הוא קובע. "אלה מדינות שעיקר המדדים שלהן והחברות פועלים בתחום השבבים והמוליכים למחצה, וזה חלק מהקטר העיקרי של כל עולם הטכנולוגיה. למרות העליות המטורפות, ככל שהבינה המלאכותית (AI) תופסת תאוצה, יש שם עוד פוטנציאל קדימה".
לא לנסות לתזמן
כשאנחנו שואלים את גמליאל אם זה לא הזמן לקחת הפסקה ממניות, אחרי קרוב ל-4 שנים של עליות דו ספרתיות בארה"ב (מסוף 2022), וכשכולם חוששים שהשווקים יקרים מדי - הוא שולל זאת נחרצות. "לנסות לתזמן זה אף פעם לא נכון. בשנה שעברה השוק האמריקאי היה בשיא והנה העליות נמשכו ברמות דו־ספרתיות. גם בישראל, לפני שנה היינו רגע לפני מבצע צבאי גדול ("עם כלביא"), ואנחנו רואים איך השוק עלה בשיעורים מאוד גדולים בשנה שעברה".
גמליאל מציין עוד כי "אם הייתי אומר לעצמי אחרי זינוק של 50% בישראל 'השנה השוק יהיה תקוע' והייתי מחכה לתיקון של 10%, הייתי מפסיד יותר מ־20% תשואה מתחילת השנה, וגם אחרי תיקון התוצאה עדיין הייתה קנייה במחיר גבוה יותר.
"כשמסתכלים לטווח ארוך, אין ספק שיכולות לבוא ירידות של 5%, 10% ואולי 20%, אבל מאחר שלא יודעים לתזמן, חייבים להישאר בפנים. השאלה היא איפה השוק יהיה עוד שנה, שנתיים ושלוש מהיום, כשזה לא אומר שבדרך לא נספוג ירידות".
אבל גמליאל אופטימי בגלל סיבה נוספת: עונת הדוחות האחרונה בארה"ב, שבה "מרבית החברות מכות את תחזיות האנליסטים, וחוץ מהרווחים המטורפים הן גם מעלות את תחזיות הרווח קדימה. המון כסף מושקע ב־AI, וברגע שמעלים תחזיות, המכפיל העתידי אפילו יורד".
עם זאת הוא מסייג כי "המספרים נראים מנופחים וגבוהים. לא אהיה מופתע אם השוק יתממש ב־10% ויותר בזמן הקרוב, גם מכיוון שאנחנו רואים פעילות ממונפת של משקיעים פרטיים באופציות יומיות ובקרנות סל ממונפות. הם כל כך בטוחים שהשוק רק יעלה, וזה בהחלט עשוי להרגיש כמו בועה, אבל גם לפני שנה ושנתיים אמרו שזו בועה ובכל זאת העליות המשיכו".
בשאלה האם השקל ימשיך להתחזק, סבור גמליאל כי "כולם מדברים על הדולר, אבל זה לא הדולר, זה השקל, שכל המטבעות נחלשו מולו. זה הופך את העובד הישראלי ליקר בהרבה מעובד הודי או פורטוגלי, ואנחנו כבר רואים חברות הייטק כמו וויקס ואחרות שיוצאות במהלכי פיטורים. פיטורי עובדים כאלה, במשכורות שהן פי 2 ויותר מהממוצע, עלולים לפגוע בצריכה הפרטית המקומית ולהשפיע על שיעורי הצמיחה בישראל".
ובכל זאת הוא מעריך שגם בלי התערבות של בנק ישראל, השקל ייעצר בשלב כלשהו. "נגיד בנק ישראל הראה עד כמה הוא לא תומך בצורה נלהבת בהורדת ריבית. אבל פער הריביות בין ישראל לארה"ב בדרך להיסגר - כשבארה"ב לא צפויה הורדת ריבית. בהקשר שערי השקל־דולר - אם אני צריך לבחור בין להגן על המטבע או לנטרל השפעת מט"ח, אני כנראה אבחר שלא להגן על הדולר, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול לרדת ל-2.5 שקלים".
השווקים ששווה לבחון
כשאנחנו מבקשים ממנו לבנות תיק הוא מציע למשקיע סולידי חלוקה מאוזנת בין מניות 15% בישראל ו־15% בארה"ב. עוד 10% הוא מקצה לנזילות דרך קרן כספית "לצורך הזדמנויות". שאר התיק ברכיבי אג"ח: 15% הוא למדד תל בונד שקלי (קונצרניות בישראל) במח"מ (משך חיים ממוצע) 6 שנים, 10% למדד תל גוב שקלי (ממשלתיות) במח"מ 4.5, עוד 15% הוא מקצה למדד תל בונד צמודות 3־5 שנים ו־10% לתל גוב צמודות 2.5 שנים. את 10% האחרונים הוא מקצה לאג"ח ממשלת ארה"ב ואג"ח קונצרניות בחו"ל בדירוגים גבוהים, במח"מ של 5־6 שנים. גמליאל מסייג כי השקעה זו מומלצת בעיקר למי שיש לו כבר חשיפה מטבעית, כדי לא לשחוק את התשואה בהמרות שקלים לדולר.
למשקיע אגרסיבי הוא מציע להתמקד ב־35% מניות בארץ, עוד 30% במניות בארה"ב, 10% באסיה (דרום קוריאה, טייוואן והודו), 15% בקרן כספית לצורכי נזילות וגם כ"ממתנת את התנודתיות בתיק" ו־10% באג"ח ממשלת ישראל לטווח ארוך של 10 שנים. לדבריו, "כבר ראינו בשנת 2022 שיש סיכון בממשלתית ארוכה, אבל אנחנו בסביבת ריבית יחסית גבוהה והאג"ח נותנת 4%. ובמקרה של מימושים במניות - הכסף בורח הרבה פעמים גם לנכסים יותר סולידיים".
בין טכנולוגיה לנדל"ן
בהתייחס לסקטורים מומלצים בעיניו, גמליאל מציין בחו"ל את הטכנולוגיה ובפרט מניות התוכנה דווקא, שסבלו לא מעט בבחודשים החולפים. "בתחילת השנה חברות החומרה עלו מאוד חזק, בעוד שחברות התוכנה הגדולות (מיקרוסופט, סיילספורס) ירדו ב־25%־30%, בשל החשש שהבינה המלאכותית תחליף את הצורך בקוד ובצוותים אנושיים. אבל מאז מרץ־אפריל ראינו שינוי כיוון חד והתוכנה זינקה ב־30% חזרה למעלה".
המלצה נוספת בחו"ל היא על הסייבר, אשר "ככל שעולם הטכנולוגיה וההשקעה ב־AI תופסות תאוצה, יש לחברות בסקטור המון משמעות. ראינו את הסייבר קופץ בצורה משמעותית והוא ימשיך להוות מנוע צמיחה".
בישראל וגם בחו"ל הוא מציע להיחשף לתעשיות הביטחוניות: "בארץ, הסקטור התממש לא מעט בחודש וחצי האחרונים, והתמחורים כעת אטרקטיביים ותיתכן שם הזדמנות". עוד המלצה דואלית היא הפיננסים: "בחו"ל רואים את הדוחות של החברות שמציגים איכות אשראי יציבה. הסקטור מאוד אטרקטיבי בעיני, הגם שבארץ ירידת ריבית פחות טובה לחברות, אבל זה נכון גם בראייה של פיזור".
בארץ הוא מציע להיחשף למדד ת"א 35 טכנולוגיה, הכולל חברות IT, תוכנה, אינטרנט ושירותי מידע, דווקא כי חברות ה־IT נפלו, ומסיים בהמלצה על תחום הנדל"ן לבנייה, שכן "כשהריבית תרד, זה יכול להיטיב עם תחום הבנייה".