מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', חשף בכנס אלי הורביץ את התוכניות לחוק ההסדרים הבא: ביטול הפטורים ממע"מ, בחינה מחודשת של חוק הרווחים הכלואים ומס על השכירות.
● בלעדי | ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון
● "אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים
אהרונוביץ' הביע התנגדות להעלאת מסים אך קרא להרחיב את בסיס המס. לדבריו, בעקבות הגזירות שהטילה הממשלה, ההכנסות ממסים בשנות המלחמה היו גבוהות והיה חיובי מבחינה פיסקלית למרות חוסר הפופולריות של הצעדים הללו. "הרבעון האחרון הסתיים בצורה חיובית, אבל יש יעד גבייה שאפתני ובין הצעדים שננקטו הוא הנושא של מיסוי הרווחים הכלואים שאנחנו רואים את התוצאות שלו חוץ מהגבייה החד-פעמית בתחילת 2025 ובסוף אותה שנה. אנחנו רואים את זה גם בשוטף - גידול במשיכת משכורות ובעלי חברות קטנות שמבינים שאין מה לצבור עודפים משמעותיים בתוך החברה".
הרפורמה שנכנסה לתוקף בינואר 2025, מחייבת, בין היתר, את חלוקת הרווחים הצבורים בחברות שהגיעו לסף מסוים ואת תשלום המס על הדיבידנד, או תשלום "קנס-מס" בגובה 2%. במסגרת הרפורמה, נקבע עוד כי בעלי שליטה ב"חברות ארנק", ישלמו מס שולי על רווחים לא מחולקים העולים על 25% מהמחזור, בחברות שמחזורן עד 30 מיליון שקל.
במובנים מסוימים, היא הצליחה הרבה מעבר לציפיות של רשות המסים. בשנה הראשונה, הכניסה לקופת המדינה סכום הנאמד ב-20 מיליארד שקל - כפול מהתחזיות המוקדמות. לצד זאת, היא גם לוותה בביקורת חריפה מצד בעלי מקצועות חופשיים לרבות רופאים, עורכי דין, יועצי מס ועוד, שהשתמשו במודל של "חברות ארנק" כדי למקסם את הרווח ואת הפעילות העסקית. הם טענו כי מדובר בשינוי שיטת מיסוי חברות ובהתערבות קיצונית בשיקולים העסקיים של החברות במשק. לטענתם, היא מרחיקה יזמים מישראל ופוגעת בפעילות העסקית במשק.
רפורמת הרווחים הכלואים
"אנחנו נצטרך לבחון את נושא רפורמת הרווחים הכלואים בשנה-שנתיים הקרובות ולראות אם אין להם השפעה לא טובה על המשק", אמר אהרונוביץ'. "אבל הצעדים האמיצים האלה שנעשו, בהחלט בעיני תרמו תרומה משמעותית להצלת הכלכלה הישראלית. החשש הגדול היה להיכנס לעוד עשור אבוד, כמו אחרי מלחמת יום כיפור", הוסיף והתייחס לכלל המהלכים שבוצעו בשלוש השנים האחרונות".
אהרונוביץ' חשף שהוא דן יחד עם הכלכלן הראשי ואגף התקציבים בתוכניות לקראת שנת 2027. "הדבר הראשון, ואני חושב שהוכחנו את זה בשנים האחרונות, אפשר ללכת ולהביא כסף מאותו חור שחור שקוראים לו ההון השחור, זה משהו שתמיד שרי האוצר אהבו להשתמש בו, אבל אני חושב שהוכח שבהחלט אפשר להביא משם כסף. והדוגמה המובהקת זה 'רפורמת חשבונית ישראל'. רפורמת חשבוניות ישראל, לפי הראייה שלנו והבדיקות שלנו, יכולה להביא למדינת ישראל כל חודש תוספת מס של 1.2 מיליארד שקל. כרגע אנחנו מצליחים להיות באזור ה-600 מיליון שקל. זאת אומרת, יש לנו עוד דרך לעשות שם. אנחנו רואים את זה כל הזמן ואנחנו ממשיכים בעבודה בכיוון הזה. על הרפורמה הזו צריך להביא גם רפורמה נוספת של מע"מ אונליין כך שהמע"מ ישולם במועד קבלת הכסף ובמיידי. ננסה לשכנע את הקולגות שלנו באוצר ואז את הממשלה. זהו צעד מתבקש שיעזור למשק ולקופת המדינה".
הרפורמה בנושא הצהרות הון
לדבריו, "בקרוב תכנס מערכת חדשה שתבדוק באופן ראשוני 100% מהתיקים. הרפורמה בנושא הצהרות הון כבר החלה - סקרנו את ההצהרות שהוגשו בשבע השנים האחרונות ורק בהשוואות האלה גילינו הפרשי הון לא מדווחים של קרוב ל-20 מיליארד שקל. לכן, צריך לחשוב כמה כסף מסתתר בתוך מערכת המיסוי הנוכחית".
עוד הוסיף אהרונוביץ' כי לגישתו אין להטיל מס נוסף על מעמד הביניים, אבל ימליץ להחיל את מס הנסועה בחוק ההסדרים הבא, רפורמת מס על השכירות שתכניס 2 מיליארד שקל בשנה וביטול פטורים ממע"מ.
במהלך השנים ניסו ברשות המסים לקדם מהלכים כמו העלאת המיסוי בתחום השכירות ואף הסתפקו בהחלת חובת דיווח בלבד, אך נכשלו פעם אחר פעם. נכון להיום, תקרת הפטור ממס על שכר דירה עומדת על 5,654 שקל בחודש. "המס על השכירות יכול להביא כל שנה עוד 2 מיליארד בשנה, רק חובת דיווח. אני לא מדבר על לבטל את הפטור", אמר אהרונוביץ'.
עוד הוסיף אהרונוביץ' כי "אנחנו סבורים שיש לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות ואת מע"מ אפס באילת. רק אתמול הייתי באילת. אנשים קונים היום מטילי זהב באילת ומשאירים אותם שם. איזה שימוש יש בזה? זו דוגמה לניצול המטורף שעושים לפטור הזה".