בניין זוטא קור בפארק התעשיות ספירים בשדרות / צילום: גל ברף
זוטא קור, חברה משדרות שבונה מערכות קירור לשרתי AI, גייסה 100 מיליון דולר בהובלת משקיעים כמו מיצובישי אלקטריק, סמסונג וקרייר. סיבוב הגיוס החדש, הרביעי במספר (סיבוב C) יסייע לחברה להתרחב לקירור שרתים המבוססים על מעבדי אנבידיה החדשים, בלאקוול 300 (B300) ולשוק הלוחות האלקטרוניים בשרתי AI.
● לשלם בדולרים: הבקשה החריגה של אנבידיה וגוגל מרשות המסים
● בלעדי | לפי שווי עצום של 8.5 מיליארד דולר: החברה הישראלית שהשלימה לגיוס ענק
חוות השרתים לעיבוד AI הנבנות כיום בקצב מהיר במיוחד בשל הבהלה לבינה המלאכותית, מתחממות לרוב לטמפרטורה של 60-50 מעלות ללא קירור, כאשר התקנה של מספר רב של שרתים בו-זמנית יכולה אפילו להגיע לטמפרטורת הרתיחה. בשל כך, חברות כמו אנבידיה מספקות מוצר קירור משלהן, בעוד שזוטא קור משווקת את הפתרון שלה לספקיות ציוד לחוות שרתים. כחלק מהגיוס, ממנה זוטא קור את יניב ריינהולד, למשל סמנכ"ל הכספים של גילת, לתפקיד דומה, ואת הפיזיקאי יוני ניר, מדען ותיק ב-HP לסמנכ"ל הפיתוח של החברה. את ההודעה משחררת זוטא קור ביומה הראשון בתצוגה בביתן הישראלי של מכון הייצוא ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בתערוכת INNOVEX בטייוואן.
החברה הישראלית כבר התקינה את המערכות שלה בעשרות חוות שרתים והודיעה בשנה שעברה על שיתוף פעולה עם סופטבנק היפנית בפרויקט בניית חוות השרתים "סטארגייט" שבו שותפות גם OpenAI, אורקל ומיקרוסופט. לפי ההערכה כיום, עיקר לקוחותיה כיום הן חברות מתחום הפיננסים שצורכות שרתי AI כבדים לצורכי מסחר מבוסס אלגוריתמים (אלגוטריידינג) או קרנות גידור, כאשר בשנה הקרובה היא מעוניינת לפרוץ לשווקים נוספים כמו שוק "מפעלי ה-AI", חוות שרתים גדולות המיועדות לעיבוד בינה מלאכותית ונבנות בידי ענקיות הענן או חברות הניאו-ענן המשרתות אותן.
הביקוש למערכות קירור
בראיון שנתן מנכ"ל החברה ארז פרייבך לגלובס, הוא הסביר על הביקוש הגואה למערכות לקירור שרתי AI: "סופטבנק הכריזה על השקעה של מאות מיליארדים של דולרים בתחום השרתים ובחרו בנו כפתרון הקירור שלהם. אנחנו מסייעים להם לתכנן ולפתח פתרון מלא של קירור ללא מים, שכלולים בו צ'ילרים גדולים וכל התשתית המשתמעת מכך. היום כבר לא מדברים על חוות שרתים גרידא אלא על "מפעלי AI", מרכזי נתונים ענקיים גדולים שיספקו שירות בהיקף גבוה, ותחנות עיבוד מקומיות שיוצבו בתוככי הערים ובקרבת מרכזי אוכלוסייה שיסייעו בעיבוד מידע למכשירי הקצה, כפי שבעבר מרכזיות טלפוניות הוצבו בקרבת הבתים".
עד כה הדרך המרכזית של בעלי חוות השרתים הייתה לצנן את השרתים שבמתקנים שלהם עם מאווררי ענק שהפכו את השהייה במתקנים לקרות ורועשות במיוחד, חווית עבודה לא נעימה שגם זוללת חשמל במידה לא מועטה. אחרים, כמו אנבידיה למשל, מקררים את החוות שלהם עם הולכת מים.
הפיתוח של זוטא קור מבוסס על נוזל שאינו מים ואינו מוליך חשמל, ולכן הוא בטוח יותר לשימוש בחוות שרתים ומאפשר להם, מחד, להוריד משמעותית את היקפי צריכת החשמל שהולכים וגדלים בשל היקפי העיבוד האדירים של יישומי ה-AI ומאידך לנצל טוב יותר את שטח חוות השרתים ולספק יותר כח עיבוד.
השיטה שבה פועלת זוטא קור, שינוי הפאזה, או "Two phase", כפי שהדבר מכונה בתעשייה, הוא שינוי מצב הצבירה מנוזל לגז, באמצעות נוזל שרותח בטמפרטורה נמוכה יחסית של 34 מעלות. באמצעות מנגנון של ויסות לחצים ורתיחה מיקרוסקופית, מנגנון מיוחד שעומד מאחורי הרתחה של מים פשוטים בסיר פסטה או קומקום תה ואיש טרם פיצח, החברה מצליחה להגיע לספיחת החום מהשבב על ידי פעולת הרתיחה. חום זה מכונה על ידי הפיזיקאים כ'חום כמוס', כמות האנרגיה שמופנית כדי להרתיח אובייקט ובזוטאקור טוענים כי מאחוריהם 24 פטנטים בתחום. קחו סיר פסטה ונסו להרתיח בו מים. כדי שזה יקרה, תחתית הסיר צריכה להתחמם עד כדי 108 מעלות לפחות. כדי להמשיל את ההישג הטכנולוגי לסיר הפסטה, פרייבך מציין כי החברה הגיעה כביכול לסף של 101 מעלות כדי לגרום לרתיחה. "חסכנו את הפער הלא יעיל שדרש עד כה השקעה של הרבה אנרגיה".
היתרון בשינוי פאזה נמצא לא רק בספיחת החום, אלא בחוסר הנחיצות הכרוכה בהובלתו ובפליטתו אל מחוץ לחוות השרתים, כפי שהדבר קורה היום. פליטת החום על ידי חוות שרתים ענקיות לא רק מחממת את הסביבה, היא משנה את האקלים סביבו ומייצרת מעין מיקרו אקלים שפוגע קשות במרקם החי והצומח באזור. הצורך להימנע משאיבת מים והעובדה שתהליך הקירור איננו פולט חום לסביבה הביאה מושכת לזוטאקור כבר הביאו את מיצובישי וקרייר קודם לכן להשתתף בסיבוב השקעה של 30 מיליון דולר.
מקבלים הבעת אמון מאוד גדולה מהתעשייה המקומית
זוטא קור היא אחת מתשע חברות ישראליות המציגות בביתן הישראלי בתערוכת INNOVEX בטייוואן, כחלק מיוזמה של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ומכון הייצוא. הנספח הכלכלי מטעם מינהל סחר חוץ, אביב דורון, מסיים בימים אלה קדנציה של חמש שנים בטייוואן. בשנה שעברה הקים לראשונה ביתן ישראלי בתערוכה, כחלק מאירוע קומפיוטקס (Computex) וזכה לעניין רב מצד חברות הטכנולוגיה המקומיות, אך גם להפגנה אנטי-ישראלית שאירעה ביום האחרון שהיה פתוח לציבור. המונים מחו נגד ישראל מול הדוכן שבו דיבר בשנה שעבר היזם והמשקיע דב מורן. "עם כל המצב בעולם, כולל התקרית שקרתה בשנה שעברה בהרצאה של דב מורן, אנחנו מקבלים הבעת אמון מאוד גדולה מהתעשייה המקומית, בהגעה לפה, בתיאום פגישות עם החברות הישראליות וכמובן מהמרחב הבטוח. השנה הבאנו לכאן תגבורת של אנשי צוות מהודו, קוריאה והפיליפינים כדי לענות על הביקוש הגבוה שאנחנו חווים כאן".
נוסף על זוטא קור, מציגות בטייוואן כעת שמונה חברות בביתן הישראלי: Kardome, Larch Networks, Newsight Images, Polyn, SolidRun, Terafence ו-Vbox. "לפני שנתיים זיהינו את הצורך של חברות ישראליות בוגרות בדגש על יכולות AI בחיבור לתעשיית המחשוב המקומית", אומר דורון. "במקרה הזה, הדגש הוא על חוות שרתים והתחומים השכנים להן". אחת החברות שמציגות בתערוכה היא פולין טכנולוגי", שמייצרת מערכת חישה לצמיגים ומזהה תקלות מבעוד מועד. דורון מספר, כי כחלק מתעשיית פיתוח השבבים והיצור המאסיבית שיש בטייוואן - בהן ענקיות כמו TSMC, פוקסקון, פגטרון ומדיה-טק - חברות ישראליות או מרכזי פיתוח ישראלים מוצאים עצמם בקשרים מסחריים תדירים עם טייוואן, בהם נובה, קמטק, ואפלייד מטריאלס.