חברת שמנגישה תוכן לחירשים מגייסת 85 מיליון דולר
חברת נגיש, שפיתחה טכנולוגיה המנגישה תכנים לחירשים וכבדי שמיעה, גייסה 85 מיליון דולר ומשנה את שמה ל־Rylo. לדברי תומר אהרוני, מיזמי החברה שמכהן כיום כמנכ"ל שלה, הצפי הוא להכנסות של 100 מיליון דולר כבר השנה.
המודל של החברה ייחודי. Rylo קיבלה אישור מהקרן האמריקאית להנגשת תקשורת לחירשים על כך ששירותיה מקבילים לשירותי מתורגמן. כך, המשתמשים מגישים טפסים עבור השימוש בשירות, והחברה גובה תשלום מהממשלה.
● מנכ"ל טבע לשעבר: "בסיס הביוטק בארה"ב קורס. ישראל צריכה חלופות"
● עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי
מוצרי החברה מתרגמים קול לטקסט, ולהפך. אהרוני החל לפתח את המוצר הראשון ב־2019, כשביקש לשוחח בטקסט מול שיחות קוליות שקיבל (כלומר, כשהצד השני מדבר ומקשיב ואילו הוא קורא ומקליד), וגילה שאין לכך פתרון מוצלח. מאוחר יותר עבד כמפתח תוכנה בשירות החדשות בלומברג, "הייתה לי שם מתמחה חירשת, שהעבודה איתה שינתה את האופן שבו כל הצוות עבד. נדרשנו לשיח טקסטואלי, או להיעזר במתורגמנים".
הוא עבד אז על כמה מיזמים, ולא התכוון להפוך את 'נגיש' לחברה. "פיתחנו את המוצר בהאקת'ון של גוגל", וחברת הענק התלהבה וקידמה את המוצר. "ואז הגיעה הקורונה. כבדי השמיעה לא הבינו את החדשות, לא יכלו להתקשר לקווים החמים", הוא מספר. האפליקציה החלה לתפוס תאוצה, ואנשי הצוות עבדו עליה במקביל למשרות הרשמיות שלהם. "אחרי שנה אמרנו: או שסוגרים או שמקימים חברה עם ביזנס אמיתי. אמרנו לנו שיידרש לנו עשור כדי לקבל מהקרן תעודה על כך שאנחנו שווי ערך למתורגמן. בסוף זה לקח שנתיים וחצי שבהן לא הכנסנו שקל, אבל ברגע שקיבלנו את האישור, מייד התחלנו לצמוח".
האפליקציה משתלבת בטלפון הקיים, ועם הזמן נוספו לה שכבות תוכן כמו חיווי על האינטונציה והרגשות של הדובר, המבטא שלו, שינויים בשפה. לפני חצי שנה רכשה Rylo חברה שמתרגמת קול לשפת סימנים ולהפך.
"יש לנו משתמש בן 100 שמדבר באמצעות האפליקציה עם בנו בן ה־75, שגם הוא כבר כבד שמיעה", מספר אהרוני. "לאחרונה חגגנו לו יום הולדת. שלחנו לו עוגה. יש לנו משתמשים שלא שוחחו בטלפון 40 שנה והתגעגעו לזה. אפילו היינו מעורבים בכמה קריאות דחופות לעזרה. משתמשת אחת סיפרה לנו שרק אחרי שהדגימה כיצד היא מתקשרת באמצעות האפליקציה, קיבלו אותה לעבודה".
החברה אינה פוסלת רכישות נוספות, אך אהרוני מדגיש שאין כוונה לגלוש למוצרי תמלול שאינם מיועדים לכבדי שמיעה. "כולם רוצים שנהיה חברת תמלול. זה לא אנחנו. היתרון שלנו הוא המוצר שמביא בחשבון את קהל היעד שלנו, כמיליארד איש בעולם בשנה עם רמה מסוימת של כבדות שמיעה".
אהרוני הקים את החברה עם אלון עזר. את סבב הגיוס הראשון הובילו בין היתר הקרנות קיינן, וורטקס וג'נרל קטליסט. עד היום גייסה החברה 101 מיליון דולר.
HiCenter ובית החולים בני ציון השיקו תוכנית פיילוטים לסטארט־אפים רפואיים
המרכז הרפואי בני ציון וקרן ההשקעות HiCenter Ventures החיפאית השיקו תוכנית לוולידציה קלינית מהירה לסטארט־אפים רפואיים. במשך שלושה חודשים צפויות החברות להטמיע פתרונות בבית החולים ולבחון אותם עד הוכחת ערך קלינית, תוך קבלת הכוונה מבית החולים ומהקרן. עם תום התקופה יוצגו הפתרונות והוכחות הערך בפני משקיעים, וכן תיתכן השקעה מטען HiCenter.
מחקר: סוכרת היריון - מצב שנמשך כל החיים
מאמר שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן בכתב־העת The Lancet Obstetrics Gynaecology, & Women's Health טוען כי ניתן לאבחן סיכון לסוכרת היריון בשלבים מוקדמים של ההיריון או כבר בשלב ההתעברות, על בסיס ניתוח המיקרוביום (תמהיל החיידקים) במעי. זאת באמצעות בדיקת צואה ועל בסיס שינויים במערכת החיסון ובחילוף החומרים.
סוכרת היריון מאפיינת כ־15% מהלידות, ובמדינות מסוימות כמו איחוד האמירויות וספרד השכיחות מגיעה אפילו ל־30%, והיא בעלייה. כיום מאבחנים אותה בבדיקת "העמסת סוכר" בטרימסטר השני של ההיריון אחרי שהסוכרת כבר פעילה. לטענת החוקרים, אבחון שלה בהיריון מגדיל את הסיכון לסוכרת סוג 2 ומחלות לב וכלי דם, וכן סיכונים לילוד לאורך חייו, ולכן יש חשיבות לאבחון מוקדם, בתקווה שאפשר יהיה למנוע חלק מהסיבוכים הללו.
כותבי המאמר הם פרופ' יורם לוזון מהפקולטה למתמטיקה וד"ר סנדרה תורג'מן, אלונה ריומין, ופרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר־אילן.
שיבא ומכון וינגייט ישתפו פעולה בפיתוח טכנולוגיות ספורט
מכון וינגייט והמכון לרפואת ספורט בשיבא חתמו על הסכם אסטרטגי, שבמסגרתו יפותחו טכנולוגיות ספורט על ידי שני המרכזים. המחזור הראשון של התוכנית מתמקד במיזמים למעקב מרחוק אחרי מדדים מנטליים של הספורטאים, לשמירה על הבריאות המנטלית ושיפור ביצועים. במסגרת שיתוף־הפעולה גם יגיעו רופאי הספורט של שיבא למכון וינגייט כדי לטפל בספורטאים, ושני הגופים יערכו יחד מחקרים וכנסים ויקימו מאגרי מידע.
הרווארד והאוניברסיטה העברית בממשק שבין נוירולוגיה ל־AI
מכון קמפנר לחקר אינטליגנציה טבעית ומלאכותית באוניברסיטת הרווארד ומרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית הודיעו על שיתוף־פעולה בתחום ה־NeuroAI - הצומת שבין מדעי המוח לבינה מלאכותית.
במסגרת השותפות יתקיימו חילופי ידע ורעיונות בין שני המוסדות באמצעות מחקרים משותפים ופעילויות אקדמיות נוספות. שיתוף־הפעולה יעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים כדי להעמיק את ההבנה לגבי האופן שבו מוחות של בני אדם ובעלי חיים לומדים, מחשבים ומסתגלים. חוקרים ישאבו השראה מעולם הביולוגיה כדי לפתח מערכות בינה מלאכותית משופרות.
