גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

דוח המבקר על הסייבר במלחמה: היעדר קטסטרופה – בזכות המזל ולא המוכנות

בדוח מבקר המדינה, מצביע מתניהו אגלמן על היעדר היערכות המדינה לאירועי סייבר ● מהדוח עולה פער עמוק ומדאיג בין חומרת האיום הקיים לבין רמת המוכנות בפועל ערב מלחמת "חרבות ברזל" ● נקבע כי ישראל חייבת לייצר מסגרת אחידה ותקציב רב-שנתי לאימוץ בינה מלאכותית ● "העובדה שמדינת ישראל לא חוותה אירוע משבית קטסטרופלי נובעת ממזל ולא ממוכנות מערכתית"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם את הדוחות האחרונים שלו לפני סיום תפקידו, זאת לאחר מינויו לתפקיד של עו"ד מיכאל ראבילו, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. בדוחות האחרונים הוא מצביע על היעדר היערכות המדינה לאירועי סייבר ותפקודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", על הביקורת המקבילה הרב-לאומית בנושא ההיערכות הממשלתית לבינה מלאכותית, על המוכנות לאימוץ והטעמה של בינה מלאכותית בגופם ציבוריים בישראל ולבסוף על הגנת המידע הממוחשב בבית הנשיא.

נזכיר כי הגנת הסייבר על תשתיות המדינה ונכסיה הדיגיטליים מהווה את אחת הסוגיות המרכזיות שהמבקר אנגלמן שם עליהן דגש מיוחד וסימן כראשונות במעלה עוד מכניסתו לתפקיד.

"ליקויים משמעותיים": מבקר המדינה מזהיר מבעיות בהיערכות למתקפות סייבר במשרדי הממשלה
הבכיר שיוצא לאור: "הולכים לקראת חורף של מתקפות סייבר קשות"

זינוק בהיקף ובעוצמה של מתקפות הסייבר במהלך "חרבות ברזל"

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה כי ממד הסייבר הפך לחלק בלתי נפרד מהמערכה הרב-זירתית ומהחוסן הלאומי של ישראל. לפי דוח מבקר המדינה, לאורך הלחימה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בתעוזה וביצירתיות של התוקפים, כאשר האיום התפתח ממבצעי השפעה ומניעת גישה בתחילת הדרך, דרך מתקפות למחיקת מידע וגרימת נזק, ועד למיקוד מובהק בשנת 2024 באיסוף מודיעין על אזרחים, אישים ותהליכים במשק. משרד מבקר המדינה הפיץ שאלון מורחב ל-21 הגופים המרכזיים כדי לקבל תמונת רוחב על מוכנותם לפי תקנים בינלאומיים ותורת ההגנה של מערך הסייבר. לדברי משרד המבקר, הבדיקה כללה איסוף מסמכים, ניתוח נתוני ניטור טכנולוגיים, פגישות עומק עם 11 מהגופים, ושאלון השלמה שנשלח חודשיים לתוך המלחמה. בדיקות עומק דומות בוצעו גם מול יחידות הסייבר המגזריות של משרדי הממשלה.

בדוח המבקר הוזכרו מאות אירועי סייבר בעלי פוטנציאל נזק משמעותי שאירועי בתקופת המלחמה עד אפריל 2024, מתקפות כמו מתקפות סייבר על מוסד אקדמי גדול (מתקפת כופרה שכללה הצפנה), חברה לאחסון אתרים (השפעה על משרדי ממשלה וכ-40 חברות גדולות במשק), בית חולים (פריצה למערכות המחשוב), משרד ממשלתי (פעילות חשודה) וחברה לפתרונות מחשב IT (פגיעה בכ-10 מכללות ומחיקת חומרים ופרסום נתונים רגישים).

מצד אחד, על פי נתוני מערך הסייבר הלאומי והשב"כ, מפרוץ המלחמה ועד ליוני 2025, מדינת ישראל לא חוותה אף אירוע סייבר שפגע באופן משמעותי במשק, כך שזו נראית כהצלחה. מצד שני, חל שיפור דרמטי בקצב וביכולות התקיפה של האויב. יש צורך דחוף להמשיך ולחזק את קווי ההגנה כדי להבטיח שהמשק והמערכת הביטחונית ימשיכו לתפקד ברצף. חלק מאי הסדר בתעשייה יש מספר גופים הנגועים בדבר - מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנת הפרטיות, שב"כ, יה"ב (היחידה להגנת הסיבר בממשלה), יחידות סייבר מגזריות, רשות חירום לאומית, המטה לביטחון לאומי, גוף תמ"ק (תשתית מדינה קריטית) וגופים חיוניים. כפי שפורסם בעבר בגלובס, העלות השנתית הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר בשנה עומד על 12 מיליארד דולר.

מהדוח של המבקר עולה פער עמוק ומדאיג בין חומרת האיום הקיים לבין רמת המוכנות בפועל ערב מלחמת "חרבות ברזל". לדבריו, העובדה שמדינת ישראל לא חוותה אירוע משבית קטסטרופלי נובעת ממזל ולא ממוכנות מערכתית. לדברי המבקר הכשלים רחבים מאוד: ראשית, ניתוק מוחלט של הדרג המדיני, במשך עשור, ראשי הממשלה לא יזמו ולא קיימו אף דיון ייעודי בקבינט המדיני-ביטחוני בנושא סייבר. נושא הסייבר נבלע בתוך סקירות רחבות יותר והקבינט לא נחשף למכלול הסיכונים. עוד נכתב כי מערך הסייבר לא העביר דיווחים חצי-שנתיים על מצב ההגנה לגורמים השונים משנת 2020 ועד 2025.

שנית, ישנו ואקום חקיקתי ותשתיתי. למרות קונצנזוס מקצועי והחלטות ממשלה רבות, משרד ראש הממשלה לא הצליח להעביר "חוק סייבר לאומי" במשך למעלה מ-10 שנים. ישראל נמצאת בפיגור בינלאומי ניכר בתחום זה, כך נקבע. בנוסף, במשך 6 שנים שקדמו למלחמה (מאז 2018) לא נערך שום תרגיל סייבר לאומי. מערך הסייבר לא תיקף את איום הייחוס הלאומי, ותרחישי האיום המגזריים החלו להיכתב רק אחרי שפרצה המלחמה ולא הושלמו עד יוני 2025. שלישית, בקרב 21 הגופים הקריטיים שענו על השאלון, עלה כי שליש מהגופים קיבלו ציון נכשל ביצירת כלים בסיסיים להתמודדות עם אירוע סייבר, 38% לא היה צוות הנהלה לניהול משבר ובמחצית מהגופים, וועדת ההיגוי לא התכנסה כלל בשנה וחצי שלפני המלחמה.

במשרד מבקר המדינה מציעים כי "כלל הגורמים האמורים לראות בליקויים התרעה כוללת ומשמעותית המחייבת נקיטת פעולות, חלקן דחופות - לפעול בהקדם לתיקונם. על מערך הסייבר בשיתוף משרדי הממשלה ויחידות הסייבר המגזריות לגבש תוכנית פעולה לאומית-ממשלתית שתבטיח צמצום פערים ברמת ההגנה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך ולהביאה לאישור הממשלה. מומלץ כי ראש הממשלה ייזום ויקיים דיונים סדורים לצורך הצגת תמונת מצב היערכות המדינה לאירוע סייבר ופערים בה לצורך קבלת החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני או בוועדת שרים ייעודית שתוקם לנושא זה וזאת באופן תקופתי ולפחות אחת לחצי שנה וכן מומלץ כי משרד ראש הממשלה והעומד בראשו יפעלו להשלמת חקיקת חוק הסייבר".

מערך הסייבר טען לפני מספר חודשים, כי הדוח מציג מצב לא מדויק ומחמיר מדי. לדבריו, 21 הגופים אינם מהווים מדגם סטטיסטי מייצג של המשק, יש ביניהם שונות רגולטוריות והמבקר התעלם מבקרות מפצות (פתרונות הגנה חלופיים כשהם לא עומדים בתקן המקורי). מבקר המדינה דחה את הטענות.

ממערך הדיגיטל הלאומי נמסר: "ביחס למגזר הממשלתי שבאחריותו, המערך פעל ופועל באופן רציף, אחראי ומקצועי. ככל שעולות טענות בדוח שאינן משקפות את מלוא הפעילות שבוצעה, הדברים ייבחנו ויוצגו לגורמים הרלוונטיים שנית".

ישראל חייבת לייצר מסגרת אחידה ותקציב רב-שנתי לאימוץ בינה מלאכותית

משרד מבקר המדינה קיים שתי בדיקות בתחומי הבינה המלאכותית וקבע כי אימוץ בינה מלאכותית בממשלה לא יכול להישען יותר על "יוזמות מקומיות", או על מוטיבציה של מנהל כזה או אחר. כדי להפוך את החדשנות ליכולת ממשלתית אמיתית, המדינה חייבת לייצר מסגרת אחידה ומחייבת הכוללת תקציב רב-שנתי, הגמשת מנגנוני רכש, פתרון חסמי אבטחת מידע והכשרה שיטתית של עובדי הציבור.

לפי הדוח, המבקר הוביל וניהל ביקורת מקבילה רב-לאומית במסגרת ארגון EUROSAI, שבו המבקר אנגלמן מכהן כנשיא ובהשתתפות 12 מדינות כמו צרפת, איטליה שוויץ ועוד. לדברי המבקר, ישראל נכנסת למהפכה עם נתוני פתיחה מצוינים בזכות אקוסיסטם טכנולוגי מפותח, הון אנושי איכותי ויוזמות ממשלתיות נקודתיות. אך מה הפערים? ראשית, היעדר תוכנית ארוכת טווח. אין בישראל תוכנית לאומית מקיפה ומחייבת הכוללת לוחות זמנים, תקציב ומדדי בקרה. שנית, כספים שאושרו לא מומשו במלואם, בעיקר בתחום קריטי כמו מחשוב-על ותשתיות לאימון מודלים גדולים. בנוסף ישנו חוסר שיתוף במידע וכי חסרים בממשלה מנהלים משפטנים ואנשי אבטחת מידע שמבינים טכנולוגיה ויודעים לפקח על ספקים חיצוניים.

דבר נוסף, המבקר ביצע מיפוי רוחבי מקיף שבו ענו 70 גופים מובילים כמו משרדי ממשלה, בתי חולים ועיריות. מצד אחד, עלה במיפוי מוטיבציה ומודעות ניהולית - 77% מההנהלות מייחסות חשיבות רבה לשילוב בינה מלאכותית וכי ב-63% מהגופים כבר מונה גורם מוביל, וב-72% מופעלות הכשרות לעובדים. מצד שני, ישנם פערים תשתיתיים וניהוליים קשים: רק 18% מהגופים אימצו אסטרטגיה מוגדרת ל-AI, ל-58% מהגופים אין תקציב ייעודי לנושא וכי 68% מהפרויקטים תקועים.

בית הנשיא פעל ללא גורם ממשלתי מנחה בתחום הסייבר

בית הנשיא הוא סמל מרכזי של מדינת ישראל - פגיעה במערכות אלו עלולה לפגוע לא רק בתפקודו, אלא גם באופן שהמוסד נתפס בתודעה הלאומית. אך לא רק זאת, ישנה רגישות עצומה של המידע, שכן במערכות הממוחשבות של בית הנשיא ישנו מידע על קרוב על ל-100 אלף מבקשי חנינה ומאגר זה נוהל בבית הנשיא שלא על פי חלק מהוראות הדין החלות על גופים המחזיקים במאגרי מידע. האיום הזה מקבל משנה תוקף ודחיפות בעת מלחמה, שכמות תקיפות הסייבר מתגברת.

על פי הדוח, בית הנשיא פעל לחלוטין ללא גורם ממשלתי מנחה בתחום הסייבר. בניגוד לתחומי הכספים והמשאב האנושי, המוסד לא החיל על עצמו את כללי אבטחת המידע המחייבים את משרדי הממשלה. רק בספטמבר 2024 אומצו רשמית הנחיות יה"ב (היחידה להגנת הסייבר בממשלה). בנוסף, תפקידי ליבה קריטיים של ניהול ובקרה טכנולוגית לא הוטלו רשמית על אף עובד במוסד.

על פי הדוח, אין לבית הנשיא תוכנית להתאוששות מאסון, חלק מהמערכות הממוחשבות הגיעו לסוף מחזור החיים שלהן ואף בחלק מתחנות הקצה פעלו גרסאות שפג תוקפן וכך היו חשופות לפגיעות (ולא נערכו עדכוני גרסה נדרשים). יתרה מכך, החל משנת 2022, בית הנשיא מקבל שירותי תמיכה למאגר החנינות הרגיש מספק חיצוני ללא הסכם חתום ובתוקף. אך לצד זאת, בהסכמים מול הספק לא הוגדרו המטרות להן מותר לו להשתמש במידע, לא פורטו המערכות ולא נקבע מנגנון - כך שאין הגנות משפטיות נדרשות.

המסמך נחתם בכך ש"מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על בית הנשיא כגוף ציבורי בעל חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה, להמשיך לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, במטרה להבטיח את הסודיות, השלמות, הזמינות והשרידות של המידע המצוי ברשותו, למנוע פגיעה בצנעת הפרט של תושבי המדינה ולמנוע פגיעה בשם הטוב ובתדמית של בית הנשיא".

תגובת מערך הדיגיטל הלאומי לגבי בית הנשיא: "בית הנשיא אינו נמנה עם הגופים המחויבים בפיקוח יה"ב. שיתוף הפעולה עמו נעשה ביוזמת בית הנשיא ומתוך רצון להסתייע בידע ובמומחיות המקצועית של יה"ב. יה"ב פעלה בהתאם לבקשה ובמסגרת שיתוף פעולה מקצועי, שמטרתו מתן מענה מקצועי בתחום ההגנה על התשתיות והשירותים הדיגיטליים".

תגובת מערך הסייבר לדוח מבקר המדינה: חוק הגנת הסייבר הלאומי שאושר אמש בקריאה ראשונה, ישפר את רמת ההגנה בסייבר של ארגונים חיוניים ושל ספקים דיגיטליים ויחזק את משרדי הממשלה הרגולטורים להוביל את ההגנה במגזרים השונים בהנחיה מקצועית של מערך הסייבר לאומי. חשוב לציין כי פעילות ההגנה האינטנסיבית של מערך הסייבר הלאומי, יחד עם שותפיו למשימה ובמיוחד בתקופת המלחמה, הביאה למניעת הצלחות משמעותיות מהאויבים אשר לא הצליחו לייצר פגיעה ברציפות התפקוד הלאומית או בחיי אדם, כפי שניסו שוב ושוב. מערך הסייבר הלאומי למד את ממצאי הדוח לעומק, כפי שהוא עושה עם כל ביקורת מקצועית, טיפל כבר בחלק מהנושאים שהועלו וימשיך לפעול ליישום הלקחים.

עוד כתבות

אומודה 9 פלאג־אין / צילום:  יח''צ

הקרוסאובר שמציג כוח סוס מפלצתי בפחות מ-250 אלף שקל

אומודה 9 פלאג־אין, הקרוס־אובר הגדול של אומודה, מציג עיצוב חיצוני מלוטש אם כי לא לגמרי מקורי, לצד תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב ● הביצועים חזקים והטווח החשמלי מכובד, אבל בפלח ממתינים הרבה מתחרים קשוחים - חלקם מבית

משחק קוג'ו / איור: Shutterstock

איפה באמת נולד משחק הכדורגל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: יש הרבה תביעות בעלות על המצאת הכדורגל, אבל פיפ"א מכירה רק באחת

אלכס סקלר / צילום: תמר מצפי

"זה הפרויקט המשמעותי בחיי": ראיון עם המיליארדר שמציף את הארץ בשלטים נגד צביקה נווה

מאחורי שלטי החוצות שהוצבו לפני כשבוע בדרכים נגד החוקר הפרטי צביקה נווה, עומד המיליארדר אלכס סקלר ● בשביל סקלר, המאבק החריג הזה הוא לא עוד משימה: "זה הפרויקט המשמעותי בחיים שלי" ● בראיון לגלובס הוא מתעקש שזה לא בגלל שנווה נשוי לגרושתו, מודה שכבר השתמש בטקטיקת השלטים, ומכריז: "הצעתי מיליון דולר פרס למי שיביא ראיית זהב נגד נווה"

ביל גייטס השקיע שנים בבניית תדמיתו. כעת היא נסדקת / עיבוד: ap, Jae C. Hong

יותר מ־20 קשרים מחוץ לנישואים: כך ניפץ ביל גייטס את תדמית האיש הנערץ בעולם

הסוודרים הפסטליים ריככו את הדימוי של ביל גייטס כמי שהוביל את מיקרוסופט כמונופול דורסני - ובסוף העשור שעבר הוא אף דורג כאדם הנערץ בעולם ● אך לאחר חשיפת קשריו עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין גם המיליארדים והפילנתרופיה כבר לא מסייעים לו ● אפילו חברו וורן באפט ניתק מגע

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

"הם לקחו סיכון עם אילון מאסק, וזה הצליח להם מעל ומעבר"

SpaceX תתחיל להיסחר היום בנאסד"ק לפי שווי שוק אדיר של כ-1.8 טריליון דולר ● בין המרוויחים הגדולים, נמצאים משקיעים בולטים שהחלו לבנות את הפוזיציה שלהם בחברה עוד כשהוערכה בשווי של עשרות מיליארדים בלבד ● אחד מהם הוא המיליארדר רון בארון, שאמר שהוא מאמין ש-SpaceX תהיה החברה הגדולה והרווחית בעולם

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התותח הישראלי בדרך לחברת הנשק החמה בעולם

אלביט מערכות החלה בשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית החמה ביותר בעולם • נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר זעם עם החלטתו, שוב, להגביל את נוכחות החברות הישראליות בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית ● וגם: מדוע ארה"ב חוזרת לייצר TNT? ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

שברה את כל השיאים: SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר לפי שווי של 1.77 טריליון דולר

היתה זו ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר אי פעם ● בלאקרוק הזמינה מניות בהיקף של כ-5 מיליארד דולר, מנהלי נכסים גדולים נוספים הגישו בקשות דומות ● האם לקנות? מחקר מצא שרוב ההנפקות יורדות בשלב מסויים מתחת למחיר של יום המסחר הראשון ● בפולימרקט צופים שתסיים את יום המסחר הראשון בעלייה חדה

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

ראש ממשלת פקיסטן מודיע: גובש נוסח להסכם בין איראן וארה"ב

דיווח: שוויץ הועלתה כמיקום אפשרי לחתימה על ההסכם בין ארה"ב לאיראן, ייתכן שביום ראשון ● מזכר ההבנות יאריך את הפסקת האש ב-60 יום ● גורם אמריקאי: יירטנו שני כטב"מי נפץ איראניים ● דיווח בסוכנות ידיעות איראנית: מזכר ההבנות כולל את הסרת הסנקציות והמצור הימי ● טראמפ: מוג'תבא הסכים לעסקה • עדכונים שוטפים

צ'יטוס / צילום: Shutterstock

השקית הכתומה חזרה: איך החזיר הלחץ בפייסבוק את החטיף האהוב

זה התחיל כקבוצת פייסבוק קטנה של בדיחות פנימיות, והסתיים בזינוק בהיקפי הפניות לשירות הלקוחות של שטראוס ● סיפורו של המאבק שהחזיר את צ'יטוס בוטנים למדפים, ומציג את העידן החדש בצרכנות: כשהגעגוע הילדותי הופך לכוח שמנהל את חברות המזון מהסמארטפון

עובדות של הפועלים ביצעו מעילה. כמה קנס ישלם הבנק?

כמה עלה הכרטיס הכי יקר למשחק גמר המונדיאל? ● בנק ישראל חשף השבוע שהתערב בשוק המט"ח במאי. כמה דולרים הוא רכש? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אלשיה סילברסטון ב''דם אירי''. חוזרת להיות ילדה צילום: באדיבות יס

הסדרה בכיכובה של אלישיה סילברסטון מעלה שאלות על מה שעובר בדם

"דם אירי" דרמת מתח חדשה מגוללת את סיפורה של עורכת דין שמקבלת חבילה מסתורית מאביה שמשנה את חייה ● הסדרה בוחנת מחדש איך היחס כלפי האמת והסתרתה לצד התורשה מההורים יכולה לעצב או להרוס חיים

אילוסטרציה: Shutterstock

המסחר הקוונטי: איך המתמטיקאים כבשו את וול סטריט

הרבה כספים זרמו בשווקים מאז נולדה שיטת המסחר הקוואנטי, המבוססת על מודלים מתמטיים, ניתוח נתונים וסטטיסטיקה, וחותרת לנצל דפוסים כדי לגרוף רווחים ● השיטה צברה תאוצה ופופולריות אבל גם היא עמדה במבחן קשה, שממנו נלמד לקח חשוב: אפילו המודלים המתוחכמים ביותר אינם יכולים לכוח עתיק שמלווה את וול סטריט מאז הקמתה - הפחד ● כתבה רביעית בסדרה

שבוע הספר העברי. חוגג 100 השנה / צילום: אולה ופבל דיברוב

מהמיתוס של חנה סנש ועד יחסים אובססיביים: המלצות סופרים לשבוע הספר

אחרי שצל כבד ריחף מעליו, נפתח שבוע הספר העברי ● יניב איצקוביץ, נועה סוזנה מורג, אשכול נבו, שרי שביט, נטעלי גבירץ, שהרה בלאו ושחר קמיניץ בהמלצות קריאה נפלאות

אוניברסיטת בר-אילן / צילום: אוניברסיטת בר-אילן

החוג המיתולוגי לתרגום בבר־אילן נסגר. מהם המקצועות הבאים שעל כוונת ה־AI?

סגירת חוג הדגל בבר-אילן היא רק סנונית ראשונה בגל ה"מקצועות המתים" שצפויה לחולל הבינה המלאכותית ● מומחים מנתחים האם מדובר ב"מוות" של המקצוע או בהולדה מחדש של מומחיות מסוג אחר ● האם זה סופו של עידן המתרגם האנושי?

היצירה של ווילנד נצבעת כחול. הלוויתנים נמחקו לטובת קמפיין / צילום: מתוך חשבון האינסטגרם של האומן

פיפ"א מחקה יצירת אומנות והדגימה מה עושים היום בשביל כסף

לקראת מונדיאל 2026 נמחקה יצירת אומנות שהפכה לסמל מקומי בדאלאס, לטובת שטחי פרסום עבור פיפ"א ונותני החסות שלה ● כעת תביעה תקדימית שהגיש האומן עשויה לבחון את גבולות ההגנה על אומנות ציבורית מול האינטרסים הכלכליים של אירוע הספורט הגדול בעולם

בית זיקוק לנפט בקובטאו, ברזיל / צילום: Shutterstock

המדינות שהחליפו את המפרציות וגרפו מיליארדים ממשבר הנפט העולמי

חסימת מצר הורמוז טלטלה את שוק האנרגיה והקפיצה את מחירי הנפט לשיאים ● אבל בזמן שהיבואניות באסיה ובאירופה משלמות את המחיר, יצואניות מחוץ למפרץ הפרסי נהנות מרווחי עתק ● עבור שחקניות כמו ארה"ב ונורווגיה זו קופת מזומנים חסרת תקדים, עבור אחרות כמו רוסיה וברזיל זו הזדמנות לחזק מעמד בינלאומי ומקומי ● בכל מקרה, אומרים המומחים, מדובר במרוץ לנצל את הרגע לפני שהשוק ישתנה שוב

מייסד ומייסד ומנכ''ל SpaceX אילון מאסק / צילום: ap, Patrick Pleul

איך הנפקת SpaceX תשפיע על החסכונות של הישראלים?

SpaceX של אילון מאסק צפויה להתחיל את יומה הראשון בבורסה בשווי של 1.8 טריליון דולר ● בינתיים, החברה תיכנס מיידית לנאסד"ק אבל תיאלץ לחכות לפני שתגיע ל-S&P 500 ● עם עוד 2 הנפקות ענק שבדרך, ההרכב של המדדים הגדולים בוול סטריט משתנה ● "כשהמניות הללו ייכנסו, הן יוחזקו בתיקי הפנסיות של כולם"

פייסבוק / צילום: Shutterstock

משתמשים ברחבי העולם מדווחים על תקלה באינסטגרם ובפייסבוק

מדווחים כי הם לא מצליחים לקבל מידע חדש, לא מצליחים להתחבר לשירותים והפיד שלהם ריק ● דובר מטא: "אנו עובדים על זה"

איציק שנידובסקי, מנכ''ל אנליסט / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שניצל זינוק של 540% כדי למכור מניות

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט, מכר היום בעסקה מחוץ לבורסה מניות בהיקף 8 מיליון שקל ● הוא מכר מניות בסכום כולל של 13 מיליון שקל בשנה האחרונה וממשיך להחזיק במניות בשווי של 16 מיליון שקל

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ מאשר שההסכם ייחתם מחר, ומתייחס גם לסוגיית הגרעין

טראמפ: מיד לאחר החתימה על ההסכם עם איראן מחר, מצר הורמוז ייפתח לכולם ● בכיר אמריקני: הנשיא טראמפ יקיים ביום שלישי בצרפת סדרת פגישות נפרדות עם מנהיגים מהמזרח התיכון ● דיווח ב-CNN: איראן מלכדה והקריסה מנהרות עם אורניום מחשש למבצע קומנדו אמריקאי ● עדכונים שוטפים