באירופה שוקלים לשלוח כוח משימה ימי שיאבטח את השיט המסחרי במצר הורמוז, הקריטי לכלכלת היבשת. כך עולה משורת התבטאויות ביממה האחרונה של מנהיגים אירופיים. המדינות צפויות לנסות לגבש לגיטימיות בינלאומית למשימה הימית במהלך פסגת ה־7G באוויאן היום ומחר.
● יפן העלתה את הריבית לשיא של 31 שנה. אלו הסיבות
● "מצפים ממנה לקחת חלק בהסכם": המסר האמריקאי החריף לישראל
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ביום שני כי נושאת המטוסים הצרפתית יכולה להישלח לאזור "בתוך ימים בלבד" לטובת כוח המשימה הימי המוצע. התוכנית מגיעה אחרי שמדינות אירופה נמנעו מתמיכה חד־משמעית בארה"ב ובישראל במלחמה, והמהלך צריך לקבל אור ירוק גם מארה"ב וגם מאיראן, ותלוי בחתימה על הסכם לסיום המלחמה בין המדינות.
הסוגיה המרכזית מתי יפתח הורמוז?
למרות ההצעה, באירופה חוששים כי חידוש הובלת הנפט והגז וחומרים אחרים דרך מצר הורמוז - גם במקרה שייחתם ביום שישי הסכם על הפסקת אש של 60 יום ואפשרות לשלום לטווח זמן ארוך - ייקח שבועות ואולי אפילו חודשים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לעומת זאת, אמר כי התנועה תוכל להתחדש "בתוך ימים" מהרגע שייחתם ההסכם בין הצדדים, ואף הצהיר כי המעבר "פתוח למחצה" כבר כעת.
היוזמה האירופית נועדה לצמצם את האפקט הכלכלי של המלחמה באיראן על היבשת, על ידי השבת המצב לקדמותו במהירות האפשרית. העליות במחירי האנרגיה הביאו לעלייה באינפלציה ביבשת, ולחשש מאפקט שרשרת שיוביל להתייקרות מחירים נוספת. כחמישית מתעבורת הנפט והגז הגלובלית עברו במצר הורמוז לפני פתיחת המלחמה בפברואר. למרות שרק 10% מיבוא האנרגיה האירופי מגיע מהמפרץ, עליות המחירים הגלובליות של דלקי מאובנים כתוצאה מחסימת המצר הסתכמו בהוצאות ממשלתיות "עודפות" של עשרות מיליארדי אירו ברכש אנרגיה או בסבסוד אנרגיה לתושבים.
לפי הערכות של חברת Kpler למידע עסקי, לפחות 300 ספינות, מחציתן מכליות נפט, עדיין ממתינות לצאת מהמפרץ הפרסי וישנו "מספר דומה" של ספינות הממתינות להיכנס למפרץ דרך מצר הורמוז כדי להעמיס נפט וחומרים אחרים. החברה העריכה כי אם הפסקת האש תישמר, ולא יהיו תקריות אחרות, תנועת הספינות בעוד חודש דרך המצר תהיה כ־40% מהממוצע עד לפני תחילת המלחמה, שעמד על כ־100 ספינות ביום.
בעוד בכיר בחברת הספנות היפנית MOL אמר השבוע לעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" כי להערכתו החברות "ייזהרו" מחידוש מהיר של השיט, "על רקע הניסיון של השבועות האחרונים והצהרות סותרות". הוא אמר כי החברות עצמן וחברות הביטוח חוששות מחידוש הלחימה, אחרי שורת תפניות במלחמה בשלושת החודשים האחרונים, וכי הן יזדקקו ל"ביטחונות" לגבי מעבר בטוח.
מקרון בעד, גרמניה על הגדר
אחת הבעיות המעיבות על שיט חופשי במצר ובאזורים הימיים המובילים אליו, לפי מומחים, היא האפשרות והחשש הסביר שהאיראנים פיזרו מוקשים ימיים במהלך המלחמה וכעת אינם יודעים כיצד לאתר אותם. מדינות אירופה שוקלות כעת השתתפות פעילה - בהנחה שהעימות החמוש בין הצדדים הסתיים - כדי לנסות ולהתמודד עם איום זה.
נכון לעכשיו, מדינות כמו בריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה הביעו נכונות לשלוח שולות מוקשים לאזור, כמו גם לאבטח את השיט המסחרי באמצעות "שיירות" שיגנו על הספינות השטות בעזרת האמצעים הטכנולוגיים שלהן. ראשי המדינות האירופיות הללו פירסמו ביום ב' הודעה בה הם מציעים לשלוח "כוח משימה הגנתי לחלוטין, עצמאי, שיבצע פעולות פינוי מוקשים ויאבטח את השיט המסחרי באזור".
נשיא צרפת עמנואל מקרון, המארח בימים אלה את פסגת ה־7G, הפגין להיטות רבה בימים האחרונים להוביל את המשימה הימית, לצד בריטניה וראש ממשלתה קיר סטארמר. עם פתיחת הפסגה אתמול בשני אמר מקרון לתקשורת כי נושאת המטוסים "שארל דה־גול" וקבוצת הספינות והצוללות המלוות אותה נמצאות כבר באזור (לפי הערכות הן נמצאות באזור הים האדום, א"א) וכי משימה ימית "יכולה להתחיל בתוך יומיים-שלושה", בהנחה שהמצב הביטחוני באזור "התייצב". הולנד ואיטליה כבר שלחו גם הן ספינות לאזור.
לעומתן, בגרמניה מעוניינים להתקדם באופן איטי יותר. שר החוץ הגרמני יוהאן וואדפול הביע ספק אם הלחימה הסתיימה לחלוטין. "אנחנו צריכים קודם כל לדעת: האם הקרבות הסתיימו לחלוטין? האם זה בטוח לגמרי ששני הצדדים מעוניינים שמדינות אחרות יפעלו להסרת מוקשים?", אמר בראיון.
לדבריו, אחרי שיהיה ביטחון בנוגע לכך, צריך "את הבסיס החוקי הבינלאומי להפעלת כוח המשימה, ולאחר מכן נציג את הבסיס הגרמני להשתתפות בכוח כזה, ואז נביא את ההליך לאישור הפרלמנט". הליך שעשוי להימשך זמן רב.
"נכונות לעזור": התוכנית לפיוס טראמפ
לא רק העמדה האיראנית בנוגע להצבת כוח משימה ימי בינלאומי במצר הורמוז אינה ברורה, אלא גם העמדה האמריקאית. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעג בעבר למנהיגי אירופה שהציעו לשלוח כוחות רק ברגע שהלחימה תסתיים ואמר כי זה יהיה "מאוחר מדי". הוא חזר על הביקורת אתמול בפתח פסגת המדינות המתועשות ואמר כי ארה"ב "לא תזדקק לעזרה רבה" כדי לאבטח את השיט במצר באופן עצמאי, אבל הביע נכונות למשימה המוצעת. "אני לא חושב שזה יהיה רעיון רע שתהיה ספינה אחת או שתיים שם ממדינות נוספות", אמר טראמפ.
היוזמה האירופית נועדה בין היתר לנסות ולפייס את המנהיג האמריקאי, שזעם על הכתף הקרה מצד אירופה עם תחילת המלחמה ואיים בהשלכות על ברית נאט"ו הקריטית לביטחון היבשת. "ייתכן שהמשימה שלנו לא תהיה רצויה, וייתכן שהיא לא תהיה הכרחית", אמר אתמול מקרון, "אבל בכל מקרה, היא מסמלת את הנכונות שלנו לעזור". צרפת במיוחד מעוניינת להפגין דומיננטיות באזור, על רקע קשרי הסחר והביטחון שלה עם מדינות המפרץ.
המשימה הימית היתה נושא לדיונים במהלך החודשים האחרונים בהובלת בריטניה וצרפת, שכינסו שורת ועידות וירטואליות בהשתתפות עשרות מדינות בנושא. באופן תיאורטי, גם אוסטרליה, דרום קוריאה ויפן עשויות להשתתף במשימה כזו. הממשלה הבריטית שלחה לאזור את המשחתת "דרקון" וכן שולת-מוקשים מתקדמת בשם Lyme Bay, המיומנת בפעילות באמצעות רחפנים להסרת מוקשים. הגרמנים שוקלים לשלוח למשימה ספינה לפינוי מוקשים בשם "פולדה" וספינת אספקה בשם "מוזל". שר הביטחון הגרמני העריך כי יישלחו גם כוחות לתיאום המשימה שיוצבו במדינות המפרץ.
