בית המשפט ידון היום (ד') בבקשת הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט לפתוח נגד נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, בהליכי חדלות פירעון ולהכריז עליו פושט רגל. זאת, לטענתם, אחרי שדנקנר לא עמד בהסדר החוב המעודכן שהושג איתו בדצמבר 2025. בקשת הבנקים, שהוגשה באפריל האחרון, תידון בפני השופטת נורית טביב מזרחי מבימ"ש השלום בתל אביב.
● פרשת תיאום המחירים: מחר יחל שלב ההוכחות במשפטו של בעלי ויקטורי
● אושר לקריאה שנייה ושלישית: "חוק החניונים" צפוי להתבטל
בבקשה שהגישו לביהמ"ש טוענים הבנקים, כי לדנקנר ניתנו "הזדמנויות רבות לפרוע את חובותיו לבנק, אך פעם אחר פעם הוא הפר את התחייבויותיו, תוך שהוא מבקש דחיות להסדר החוב שנחתם עמו בטענות מטענות שונות". לדבריהם, "כעת, משמוצו כל האפשרויות מול החייב, ולא נראה כי יש ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, נראה כי הדרך היחידה, שתשמור בצורה המיטבית על האינטרסים של נושיו ויתר בעלי העניין, היא פתיחה של הליך חדלות פירעון נגד החייב".
הסדרי החוב
בבקשת הבנקים תואר כיצד מאז שנחתם עם דנקנר הסדר החוב המקורי ב-2016, הם העניקו לו ארבע דחיות בתשלומים: ביולי 2017, ביוני 2019, באוגוסט 2020 וביולי 2023. הבנקים ביקשו אפוא מבית המשפט למנות נאמן לנכסי דנקנר, וטענו כי זו הדרך "שתיטיב עם כלל הנושים ותסייע למיקסום פירעון חובותיו לנושיו".
החוב של דנקנר לבנקים נבע ברובו מערבויות שהעניק להלוואות עבור החברות שבאמצעותן שלט באי.די.בי, ועמד על כ-510 מיליון שקל. לפי הסדר החוב המקורי מלפני עשור, דנקנר אמור היה לפרוע 180 מיליון שקל מתוך סכום זה, ואת היתר להחזיר מהכנסות עתידיות עד סוף ימיו. עד היום החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל.
לפי הסדר החוב המעודכן שנחתם בין הצדדים לפני כחצי שנה, דנקנר התחייב לשלם לבנקים סכום מיידי של 5 מיליון שקל, לשעבד את כל זכויותיו בצוואת אביו המנוח, יצחק דנקנר, ולהעניק לבנקים זכות למנות מפקח חיצוני שילווה את מכירת הנכס המרכזי בצוואה - בית השנהב בירושלים. לפי הערכת הבנקים, שווי הזכויות של דנקנר בנכס נע בין 90-150 מיליון שקל. ואולם דנקנר לא הצליח לעמוד בתשלום חובותיו מעבר לסכום ראשוני של כ-2.5 מיליון שקל, והבנקים פנו לביהמ"ש בבקשה לפתוח בהליכים נגדו.
דנקנר: "אין בידי לעמוד בלוח הסילוקין"
בתגובה שהגיש לביהמ"ש טען דנקנר, כי לנוכח הפעולות שנקט עד היום, כולל שיעבוד הזכויות בעיזבון אביו, אין הצדקה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון. במקום זאת, דנקנר הציע לפנות ל"הליך של הידברות בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון או ליישוב סכסוך או גישור בפני שופט בדימוס, אשר יסייעו לצדדים בגיבוש תוכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב כולל, הוגן ויעיל ביחס לכלל הנושים".
עוד כתב דנקנר בתגובתו, כי "חרף הקשיים, פעלתי פעם אחר פעם לגיבוש הסדרי תשלום עם נושיי - עדות ברורה למאמצים הכנים ולמחויבותי העקבית לפרוע את חובותיי. ואולם בדיעבד, הניסיון לפרוע חוב עתק, ההולך ותופח בשל רכיב הריבית, נדמה כניסיון של סיזיפוס לגלגל סלע במעלה ההר". לדבריו, "כיום, בהיותי בן 71, שוב אין בידי לעמוד בלוח הסילוקין שנקבע מול נושיי בקשר לרכיב החוב הקבוע".
דנקנר הסביר כי בחר מלכתחילה שלא לפנות להליכי פשיטת רגל, שהיו כבר מסתיימים, לדבריו, בשלב זה, אלא בחר "בדרך המורכבת והמאומצת יותר" ופעל לגיבוש הסדר חוב "מאתגר, מתוך ניסיון כן ואמיתי לעמוד בהתחייבויותיי". הוא אף תיאר כיצד אביו, שנפטר ב-2023, החליט לכלול אותו בצוואתו, בניגוד לעצות שקיבל. זאת, לדברי דנקנר, מתוך רצון לסייע בפירעון החוב שעליו הוסכם בהסדר בגובה 180 מיליון שקל. לגבי רכיב ההכנסות העתידיות, דנקנר ציין כי רכיב זה "למרבה הצער לא התממש מעולם".
הבנקים הגיבו לדברי דנקנר וכתבו לביהמ"ש כי הם עומדים על בקשתם לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. הם ציינו, כי "אין מקום ליתן יחס מיוחד לנוחי דנקנר אל מול חייבים אחרים במצבו, שדרך המלך לטיפול בעניינם הינו מתן צו פתיחת הליך ומינוי בעל תפקיד". הבנקים הבהירו כי יהיו מוכנים לשקול את הצעת דנקנר לקיים הידברות אך זאת רק לאחר שביהמ"ש יאשר לפתוח בהליכים ובתנאי שההידברות לא תפגע או תעכב את התקדמות ההליכים לחדלות פירעון.
