היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה ערעור לבית המשפט העליון על הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות נגד חברת הוט מובייל, כאשר התובענה הוגשה על כך שחברת הוט מובייל גבתה חיוב חודשי עבור שירות סייבר מבלי ליידע את הלקוחות. נציגי המכירות כך נטען לא גילו ללקוחות במסגרת שיחת המכירה, שהשירות כלול בחבילת הסלולר ללא עלות למשך חודשיים בלבד ולאחר מכן כלול בתשלום קבוע.
● שאלות ותשובות | הענישה הוחמרה: מעבר באור אדום או החזקת סלולר מקרבים אתכם לנהיגה מונעת
● אושר לקריאה שנייה ושלישית: "חוק החניונים" צפוי להתבטל
במסגרת הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים נקבע כי הוט מובייל תיתן הטבות לצרכנים (הקבוצה שנפגעה) בשווי שלא יפחתו מ50% מהגבייה עבור השירות עד למועד פסק הדין בשיעור של 9.5 מיליון שקל ("מקדם פשרה"), החברה התחייבה ליידע את מינוייה על התשלום ועל האפשרות להסרתו בעתיד וכן יבוצע ריענון נהלים בקרב נציגי המכירות. במסגרת הפיצוי עצמו, הוט מובייל מציעים ללקוחות לקבל "פיצוי קופונים", הם יוכלו לבחור בין שובר קניה בסך 50 שקל למוצרי הוט, הרחבת חבילת הגלישה, חבילת שיחות לחו"ל בשווי 50 שקל ועוד.
להסכם הפשרה הזה התנגדה היועמ"שית במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, בטענה כי "מקדם הפשרה" הוערך כנמוך על ידם ובגלל שמדובר בפיצוי בדרך של מתן הטבות ולא פיצוי כספי בעין. ואולם בית המשפט אישר את הסכם הפשרה בקובעו כי "מקדם הפשרה" משקף באופן סביר והוגן קניית סיכון במשקפי חברי הקבוצה בשים לב לסיכוי הצלחת התובענה וסיכוניה. בית המשפט קבע כי מקדם פשרה בשיעור של 50% הוא סביר בנסיבות העניין, כייוון שהוא לוקח בחשבון את כלל החיובים שבוצעו בכל התקופה, כי חברי הקבוצה יכולים לבחור יותר מהטבה אחת, וכי אין זה מעשי ויעיל נסיבות העניין לפצות את חברי הקבוצה בפיצוי כספי בעין.
"חשש כי ההטבות תשמשנה כאמצעי שיווקי"
היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות עו"ד לימור פלד מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה ועורכי הדין יואב שחם, אריאל רוזנברג ויעל גזית מפרקליטות המדינה, לאחר שגובשה בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים, הגישה ערעור לבית המשפט העליון על הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. בערעור נטען שההסדרה העתידית, ההודעה על אפשרות ההסרה העתידית של השירות אינה נותנת מענה ובעצם מאפשרת את המשך גביית הכספים שלא כדין. בערעור נכתב כך: "לאישור הסדרה עתידית המנוגדת לדין במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נודעות השלכות רוחב, ההצעה מתיימרת למעשה להתיר להוט שלא לעמוד בהוראות הרישיון המחייבות", כאשר, "המאסדר קבע את החובה לקבלת הסכמה מפורשת מראש ובכתב", וכי הצעה להסדרה עתידית "עשויה "לתמרץ עוסקים להפר את הדין תוך הכשרה, כביכול, של התנהלותם במסגרת הסדרי פשרה".
קושי נוסף שמועלה על ידי היועמ"שית הנוגע להסכם הפשרה הוא הדרך שבה נקבע הפיצוי לפי "פיצוי הקופונים". נטען כי הפיצוי צריך להיקבע בדרך של פיצוי כספי ללקוחות שנפגעו, בין היתר משום החשש כי "ההטבות תשמשנה, הלכה למעשה, כאמצעי שיווקי של הנתבעת להגדלת מעגל לקוחותיה" והפנו לפסיקה שקבעה כי מנגנון שוברים אינו מגשים את הרציונל שבבסיס מוסד התובענה הייצוגית, בשל החשש לשיעור מימוש נמוך, פיצוי חסר והיעדר שקיפות.
מטעם הוט מובייל לא נמסרה תגובה.
