היקף הפרישה של תשתית עמדות הטעינה בישראל מפגר משמעותית אחרי הרצוי ומהווה חסם מהותי בפני חדירת הרכב החשמלי. כך עולה מהפרק העוסק בנושא בדוח מבקר המדינה.
● מבקר המדינה: חולשות במערכת רשות המסים מאפשרות גניבת מידע וזהויות של עסקים
● מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית
הדוח, שנערך בין סוף 2025 ל-2026 מצביע על גידול חד במצבת כלי הרכב החשמליים, כאשר בסוף 2025 נעו על כבישי ישראל כ-224,700 כלי רכב עם הנעה חשמלית מלאה, זינוק של כמעט 1,400% בתוך ארבע שנים בלבד. לשם השוואה, בשנת 2021 היו רשומים לתנועה בישראל 16,251 כלי רכב בלבד.
מול הגידול הזה, מספר שקעי הטעינה הציבוריים עמד, נכון לאפריל 2025, על 7,907 שקעים בלבד, מתוכם רק 1,514 שקעי טעינה מהירה, והשאר "איטיים", שטעינת רכב חשמלית בהם אורכת שעות ארוכות. על פי המבקר, ביחס לגודל השוק בסוף 2024 תשתיות אלו היו מסוגלות לשרת בו-זמנית רק כ-4.9% מכלל כלי הרכב החשמליים במדינה. על פי הדוח "הפער יוצר חסם פסיכולוגי ופרקטי משמעותי ומעצים את "חרדת הטווח" של בעלי כלי רכב חשמליים. הדוח מצטט את סקר הלמ"ס, שמצא כי 97% מבעלי הרכבים חשים מחסור בעמדות ציבוריות, ו-51% מהמשתמשים בעמדות מהירות מדווחים כי הן לרוב תקינות אך תפוסות.
המבקר: "אין יעדים ואסטרטגיה ברורה"
מבקר המדינה מציין כי בתחום אין יעדים ואסטרטגיה ברורה, כאשר מאז שנת 2018 לא נקבעו יעדים כמותיים או גיאוגרפיים חדשים לפריסת עמדות ציבוריות. למרבית הרשויות המקומיות אין תוכנית סדורה בנושא, ושינוי 3 לתמ"א 18 (עמדות בתחנות דלק) טרם אושר סופית.
המבקר גם מציין את קיומו של חסם קנייני והתקנות פיראטיות מכיוון, שהטיפול בהצעת חוק המקרקעין להסדרת התקנות בבתים משותפים קיימים טרם הסתיים למרות שהוא נידון כבר מספר שנים. בהיעדר אסדרה, המצב גורר סכסוכי שכנים, מעכב רכישת רכבים ויוצר פרצה מסוכנת להתקנות "פיראטיות" המסכנות את שלום הציבור.
הדוח מציין כי היקף הנזק הכספי, מה שמכונה "עלויות חיצוניות", של פליטות מזהמים לאוויר בישראל הגיעה בשנת 2024 לממדי עתק של כ-36.9 מיליארד שקל. חלקו של מגזר התחבורה מתוך סכום זה הוא כ-10.9 מיליארד ש"ח (קרוב ל-30%) שמיוחסים באופן ישיר לפליטות שמקורן בתחבורה קרקעית. הדוח מציין שכלי הרכב הכבידים מהווים רק כ-7.2% בלבד ממצבת כלי הרכב הכללית בישראל ותורמים רק כ-12.4% מסך הנסועה השנתית אולם למרות נתחם הקטן, השפעתם על סך העלות החיצונית מזיהום האוויר מתחבורה נאמדת ב-44% מתוך עלויות זיהום התחבורה).
בנוסף בעוד שבכלי רכב פרטיים ובאוטובוסים נשמרת יציבות או חלה ירידה בגיל הממוצע, צי המשאיות בישראל הולך ומזדקן באופן עקבי, דבר המגביר את פליטת המזהמים. הגיל הממוצע של משאית זינק מ-5.1 שנים בשנת 2000 ל-9.4 שנים ב-2021, והמשיך לעלות ל-9.5 שנים בשנת 2024.
המבקר ממליץ גם למשרד להגנת הסביבה להשלים את האסדרה של סוף מחזור החיים של סוללות כלי רכב חשמליים והיברידיים, בין אם על ידי תיקון החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובין אם בחקיקת חוק ייעודי לחובת מיחזור.
