נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי ומי שהיה האיש החזק במשק, הסיר את התנגדותו לבקשת הבנקים לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון ולהכריז עליו כפושט רגל. לאור זאת, בית המשפט צפוי להיעתר לבקשת הבנקים ולהוציא צו פתיחת הליכים נגדו.
אלא שבדיון שהתקיים באולמה של השופטת נורית טביב־מזרחי בבית משפט השלום בתל אביב, התברר כי ההכרזה הדרמטית עשויה דווקא להעניק רוח גבית להסדר חוב חדש מול הבנקים ומימוש קרוב של אחד הנכסים המוכרים בירושלים.
● בלי כרטיס אשראי ובלי טיסות: כך עלולים להיראות חייו של נוחי דנקנר
● רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת
עורכי הדין של דנקנר ושל הבנקים הנושים - לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - ביקשו מהשופטת להקצות להם 30 יום נוספים לניהול משא־ומתן להסדר חוב מעודכן, וזאת גם לאחר הוצאת הצו חדלות פירעון נגד דנקנר ומינוי נאמן לנכסיו. בכך אותתו הצדדים כי פניהם להמשך ההידברות, במטרה להגיע להסכמות חדשות לגבי פירעון החוב.
"למעשה, אני כבר עשור בחדלות פירעון"
דנקנר, שניסה במשך העשור האחרון להימנע מהרגע שבו יוכרז רשמית כפושט רגל, פנה במהלך הדיון לשופטת וציין כי ״בעצם אני מרים ידיים, כי נתתי את כל מה שיש לי, וגם עכשיו אני נכון לתת את כל מה שיש לי".
הוא הוסיף כי "אני למעשה בחדלות פירעון כבר עשר שנים או יותר. כרגע יינתן צו בעניין הזה, ואני מכבד את זה. גם לפני הצו ניסיתי כמיטב יכולתי ועשיתי הכול, כולל מימוש בית המגורים שלי ושימוש במענקים ומתנות ממשפחה וחברים. הקמתי חברה (חושן פודטק - ע"ג), שממנה חשבתי שאביא סכומים יפים להסדר וגם עבורי, אבל לצערי זה לא הסתייע". הוא ציין כי חושן פודטק "בדרך לקריסה".
עורך דינו של דנקנר, שלום גולדבלט, הזכיר בדיון את העובדה שדנקנר בן 71. הוא ציין כי סוגיית כושר ההשתכרות וההכנסות העתידיות אינה רלוונטית, כדי להסביר מדוע דנקנר אינו מתנגד עוד לבקשת הבנקים, בניגוד לעמדה שהגיש לבית המשפט בחודש שעבר. "כנראה שצריך לעבור את המשוכה של הליך חדלות הפירעון", הסביר גולדבלט, "אנחנו מרכינים ראש ואומרים שאם זה מה שהבנקים רוצים, זה מה שיהיה".
חובותיו המקוריים של דנקנר לבנקים נאמדו בכ־510 מיליון שקל, רובם בגין ערבויות אישיות שהעניק לחברות שבאמצעותן שלט באי.די.בי. לפי הסדר החוב המקורי שנחתם עמו בשנת 2016, דנקנר התחייב להחזיר 180 מיליון שקל ואת היתרה מהכנסות עתידיות. עד כה הוא החזיר כ־110 מיליון שקל, כשהוא מכיר בכך שההחזר מעסקים חדשים לא התממש מעולם, כלשונו.
"לגלגל סלע במעלה ההר, כמו סיזיפוס"
לאחר ארבע דחיות שקיבל מהבנקים בביצוע התשלומים, הגישו אלה באפריל האחרון בקשה להכריז על דנקנר כפושט רגל. צעד זה הגיע לאחר שדנקנר לא עמד בהסדר החוב העדכני מדצמבר 2025 ולא הצליח להחזיר תשלום נוסף של 5 מיליון שקל. במסגרת אותו הסדר שעבד דנקנר את זכויותיו בעיזבונו של אביו, איש העסקים המנוח יצחק דנקנר, שהנכס המרכזי בו הוא "בית השנהב" בירושלים.
מדובר במגדל משרדים ומסחר ברחוב בית הדפוס שבשכונת גבעת שאול, שיושבים בו למשל בתי משפט לתעבורה ולמשפחה וכן מינהל התכנון. הנכס ניצב בלב המחלוקת בין דנקנר לבנקים, שמעריכים את שווי זכויותיו בכ-90 עד 150 מיליון שקל.
בבית המשפט דחה דנקנר את טענות הבנקים שלפיהן הוא השתהה שנים במימוש הנכס, וציין כי מאז פטירת אביו ב־2023 הוא פועל למכירתו, חרף האירועים הכלכליים הקשים שאירעו בשנים אלה, ובראשן והמלחמה.
כעת נראה כי הליכי חדלות הפירעון עשויים להאיץ את מכירת "בית השנהב" - וזו, בתורה, עשויה לקרב הסכמות בין דנקנר לבנקים. בדיון סיפר דנקנר כי בכוונתו לנסוע מיד לאחריו לפגישה עם רוכש פוטנציאלי. "מה שמעניין אותי כרגע זה לסייע במימוש נכסים ולהגיע להפטר (חובות - ע"ג) הכי מהר שאפשר. זה יכול לקחת שנתיים־שלוש, ואני בחדלות פירעון כבר עשר שנים", אמר.
במסמך קודם שהגיש טען דנקנר ל"מחויבות עקבית" להחזר חובותיו, אך הודה כי "בדיעבד, הניסיון לפרוע חוב עתק שתופח בשל הריבית נדמה לניסיון סיזיפי לגלגל סלע במעלה ההר". ההכרזה על חדלות פירעון צפויה לשמש אישור רשמי למציאות שליוותה את דנקנר בעשור החולף.
