גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

מה יקרה להטבות למילואימניקים, לשכירים ולעצמאים בסוף המלחמה?

מאז תחילת המלחמה, הוזרמו מקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים לחזית האזרחית ● אבל מה יקרה לברז המזומנים כשהתותחים ישתתקו והמשק יחזור לשגרה? ● מההטבות לאנשי המילואים ועד הפיצוי לעסקים - אלה המשמעויות הכספיות של שוך הקרבות ● המשרוקית של גלובס

חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל
חיילי מילואים. התגמול הקבוע נמשך, המעטפת תצטמצם / צילום: דובר צה''ל

מאז 7 באוקטובר 2023, כלכלת ישראל פועלת תחת מציאות פיסקלית חסרת תקדים. עשרות מיליארדי שקלים הוזרמו לחזית האזרחית במגוון סוגי צינורות. אבל מה יקרה להטבות האלו ביום שבו תסתיים המלחמה?

נתוני צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים יותר, והזינוק בגיוס נשים
מהו "התא למניעת חיכוך" שהוחלט להקים בלבנון?

בניגוד למה שניתן לחשוב, התשובה אינה טריוויאלית. אומנם סיום מלחמה נשמע כמו נקודת זמן ברורה: יום שבו התותחים משתתקים, החיילים שבים הביתה והמשק מנסה לחזור לשגרה. אבל מבחינת מערך ההטבות, המענקים והפיצויים שהמדינה מעניקה מאז 7 באוקטובר, מדובר באירוע פחות חד.

זאת משום שחלק מהזכויות קשורות לעצם שירות המילואים, חלקן למצב המיוחד בעורף, חלקן להחלטות פינוי של יישובים, וחלקן להוראות שעה שנחקקו או הוארכו שוב ושוב. לכן, השאלה הכלכלית הגדולה אינה רק איך קובעים שהמלחמה מסתיימת, אלא איך הקביעה הזאת משנה את המציאות.

מי קובע שהמלחמה הסתיימה?

ההחלטה על יציאה למלחמה או על פעולה צבאית משמעותית שעלולה להוביל למלחמה מתקבלת בידי הממשלה, ובנסיבות מסוימות בידי הקבינט המדיני־ביטחוני מכוח האצלת סמכות. כפי שהסברנו בעבר, הדבר נקבע בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה.

ואולם החוק אינו מצייר טקס מקביל וברור של "הכרזה על סיום מלחמה". בפועל, המשמעות נגזרת מהחלטות הממשלה, מהחלטות מערכת הביטחון, מהוראות פיקוד העורף ומהחוקים והתקנות שתוקפם הוצמד למצב החירום, למלחמה או לתקופה מוגדרת.

נכון למועד כתיבת הדברים, אין להניח שסיום לחימה בפועל, הפסקת אש או הסכם מדיני כשלעצמם מסיימים אוטומטית את כל מנגנוני הסיוע. גם אם הממשלה תקבל החלטה שלפיה המלחמה הסתיימה, כל הטבה תיבחן לפי מקור הסמכות שלה: חוק, תקנה, צו הרחבה, החלטת ממשלה, הוראת רשות המסים או נוהל של משרד הביטחון.

לכן, "סיום המלחמה" הוא טריגר חשוב, אך לא תמיד בלעדי. במקרים רבים הזכאות תמשיך עד תום תקופת הוראת השעה, עד פקיעת צו מסוים, עד ביטול החלטת פינוי או עד תום תקופת שירות מילואים מזכה.

אם כבר הזכרנו את הוראות השעה, כדאי להגיד כמה מילים על הטכניקה המשפטית המרכזית של השנים האחרונות. המדינה לא שינתה תמיד את דיני העבודה, המס, הביטוח הלאומי והפיצויים מן היסוד, אלא יצרה שכבות זמניות של הגנות, מענקים ומסלולים מיוחדים.

למשל, רשות המסים מפעילה מסלולי פיצוי לעסקים בגין נזק עקיף בעקבות מלחמת חרבות ברזל, לרבות מסלולים לפי מיקום העסק והיקף הפגיעה; משרד העבודה פרסם הנחיות וזכויות לעובדים בשעת חירום; ובמערכת הביטחון הוקמה קרן סיוע ייעודית למשרתי מילואים. כשהוראת שעה פוקעת, הזכות אינה ממשיכה מכוח האינרציה. אם המחוקק או הממשלה לא מאריכים אותה, ברירת המחדל היא חזרה לדין הרגיל.

משרתי המילואים
לא מזדכים על הזכויות

הקבוצה הראשונה שתושפע מכל שינוי היא משרתי המילואים. הזכות הבסיסית לתגמולי מילואים אינה מתנה מלחמתית אלא חלק מהדין הקבוע: מי שנקרא לשירות זכאי לתשלום, בדרך כלל דרך המעסיק אם הוא שכיר, או ישירות מהביטוח הלאומי אם הוא עצמאי או במעמד אחר. לפי המידע המעודכן של כל־זכות והביטוח הלאומי, התגמול מחושב לפי ההכנסה, בכפוף למינימום ולמקסימום שנקבעו. לכן גם לאחר סיום המלחמה, כל עוד אדם משרת במילואים כדין, עצם הזכאות לתגמול לא נעלמת.

לעומת זאת, שכבת המענקים המיוחדים שנבנתה סביב המלחמה רגישה הרבה יותר למועד הסיום. קרן הסיוע למשרתי המילואים מעניקה פיצויים ומענקים בשל אובדן הכנסה, פגיעה בעסק, הוצאות משפחתיות, טיפול רגשי וצרכים נוספים. חלק מהמסלולים נקבעו לתקופות זכאות מסוימות או לשירות בצו 8 בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". ברגע שהמדינה תסגור את פרק החירום או תצמצם את ההגדרה של שירות מזכה, ייתכן שמענקים חריגים יופסקו, יוגבלו או יוחלפו במנגנון קבוע וצנוע יותר.

גם ההגנה במקום העבודה לא נגמרת ביום שבו המילואימניק מחזיר ציוד. הדין אוסר לפטר עובד בשל שירות מילואים, ובמקרים רבים גם בתקופה שלאחר סיום השירות ללא היתר מתאים. צווי הרחבה והנחיות עדכניות אף הרחיבו את ההגנה במקרים של שירות ממושך. המשמעות היא שסיום המלחמה עשוי לצמצם את מספר ימי המילואים ואת היקף המענקים, אך לא למחוק לאחור את ההגנות שכבר נצברו למי ששירת בתקופה המזכה.

העובדים
מסירים את ההגנות

עבור ציבור העובדים הרחב, סיום המלחמה עשוי להיות המעבר הדרמטי ביותר: מהיגיון של שעת חירום להיגיון של יחסי עבודה רגילים. בזמן המלחמה נוצרו הגנות לעובדים שנעדרו בגלל הוראות פיקוד העורף, סגירת מוסדות חינוך, פינוי יישובים, שירות מילואים של בן או בת זוג, או קריאה לשירות עבודה במפעל חיוני. חלק מההסדרים נועדו למנוע פיטורים בשל היעדרות מוצדקת, וחלקם עסקו בשאלה מי נושא בעלות השכר.

כאשר כל ההוראות הזמניות יפקעו, היעדרות מעבודה תחזור להיבחן בעיקר לפי הדין הרגיל: חופשה, מחלה, הסכמה על עבודה מרחוק או חל"ת מוסכם. מעסיק לא יוכל עוד להסתמך על מנגנוני פיצוי מלחמתיים כדי לקבל החזר על שכר ששולם לעובדים שנעדרו בשל מגבלות חירום, אם אותם מנגנונים לא יוארכו.

עצמאים ובעלי עסקים
שלושה מעגלי פיצוי

אצל עצמאים ובעלי עסקים, השאלה מורכבת במיוחד משום שהנזק הכלכלי מפגר לעיתים אחרי האירוע הביטחוני. מסעדה בצפון, מפעל בעוטף, מדריך טיולים, ספק אירועים או עצמאי ששירת חודשים במילואים עשויים לחזור לפעילות רק בהדרגה, גם אם הלחימה הסתיימה. מסלולי רשות המסים מבוססים על נזק עקיף, ירידת מחזורים, הוצאות קבועות, שכר עובדים ומיקום העסק. לכן סיום המלחמה עשוי לסגור חלון זכאות חדש, אך לא בהכרח למנוע תביעה בגין תקופה שכבר הוכרה.

ההבחנה החשובה היא בין שלושה מעגלים. הראשון הוא פיצוי על נזק ישיר לרכוש (מבנה, רכב, ציוד או מלאי) שממשיך להתברר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים. השני הוא פיצוי על נזק עקיף לעסקים בכל הארץ או באזורים מיוחדים, שנקבע בהוראות שעה ומתווים ייעודיים. השלישי הוא המסלול האדום ליישובי ספר, שבו עסקים זכאים, בכפוף להוכחת קשר סיבתי ותנאים נוספים, לפיצוי רחב יותר על הפסד או מניעת רווח. אם המדינה תכריז על חזרה לשגרה, המסלולים הכלל־ארציים צפויים להיות הראשונים להצטמצם, בעוד שבאזורי ספר או ביישובים שפונו ייתכן שהזכאות תימשך כל עוד הנזק וההגבלות נמשכים.

תושבי קו העימות
המציאות בשטח תכתיב

עבור תושבי קו העימות בצפון ובדרום, "סיום המלחמה" אינו בהכרח המועד הקובע. המועד החשוב יותר עשוי להיות ביטול החלטת הפינוי, קביעת מועד חזרה ליישוב, הסרת מגבלות ביטחוניות או שינוי סיווג היישוב. כל עוד המדינה מורה לתושבים שלא לשוב לבתיהם, או כל עוד יישוב אינו כשיר לחזרה מלאה בשל נזקי תשתיות וביטחון, ההיגיון של סיוע במגורים, הסעות, חינוך, שירותי רווחה ופיצוי לעסקים מקומיים עשוי להמשיך להתקיים.

גם כאן יש פער בין זכויות של משקי בית לבין זכויות של עסקים. תושב שפונה עשוי להיות זכאי למענקי אכלוס, פתרונות דיור או שירותים נלווים מכוח החלטות ממשלה ייעודיות. בעל עסק באותו יישוב עשוי לפעול במסלול אחר לגמרי מול קרן הפיצויים. אם ייקבע שהיישוב "חזר לשגרה", הסיוע האישי עשוי להסתיים מהר יחסית; אבל עסק שלא יכול לשוב לפעילות מלאה בגלל הרס או מגבלות ביטחוניות עשוי לנסות להוכיח נזק נמשך גם לאחר מכן.

השורה התחתונה היא שסיום מלחמה אינו מתג כיבוי לכלכלת החירום. במקום זאת, הוא מעלה שאלות חדשות: אילו הוראות שעה יוארכו, אילו מענקים ייסגרו, אילו תביעות ימשיכו להתברר, ואילו אוכלוסיות יוגדרו עדיין כנפגעות מהמלחמה גם אחרי שהכותרות יתחלפו.

עוד כתבות

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

הסוף לדחייה האוטומטית: המבחן החדש להפקדת ביטקוין בחשבון הבנק

המפקח על הבנקים יצא במתווה לקליטת כספים דיגיטליים במערכת הבנקאית ● המהלך מגיע לאחר שנים של ניסיונות להסרת החסמים, ומחייב את הבנקים לבדוק פרטנית את מקור הכספים ● אופטימיות בשוק הקריפטו: "לא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לתת לנו שירות"

יצחק תשובה וניר צוק / צילום: יונתן בלום, ענבל מרמרי

ביטול עסקת ישראכרט-אש: הלחץ מהשוק, הנסיגה והאפשרויות שעל הפרק

לאחר ביטול הרכישה של בנק אש במאות מיליוני שקלים, ישראכרט ובעלת השליטה קבוצת דלק עדיין נחושות להיכנס לתחום הבנקאות ● הערכות: הבנק הדיגיטלי של ניר צוק לא הגיע לבשלות שלה ציפו בישראכרט ● על הפרק: פיתוח פעילות בנקאית עצמאית או רכישה

פאנלים אגרו-וולטאי. ניסוי של דוראל בשת''פ אוניברסיטת בר אילן / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

החוק שאיפשר ייצור סולארי מעל גידולים חקלאיים נפל בפיזור הכנסת

החוק לפטור פרויקטים אגרו־וולטאיים מהיטל השבחה זכה לתמיכה רחבה ועבר בוועדת הפנים, אך כעת נפל עם פיזור הכנסת ● בענף מזהירים כי החזרת ההיטל יוצרת אי־ודאות כלכלית ועלולה לבלום את אחד מתחומי האנרגיה הסולארית המבטיחים בישראל

טירת לרנקה / צילום: Shutterstock

פריז, לונדון ורומא לא ברשימה: מה היעדים הפופולריים בקיץ?

רשת ביסקוטי חנכה מפעל ומרכז לוגיסטי חדשים באריאל לאחר כניסת קרן גרין לנטרן כשותפה ● חברת FAI השיקה האב פיננסי מבוסס AI ● מותג מגנום מחזיר את פופ־אפ הקיץ שלו בביג פאשן גלילות ● למרות המצב הביטחוני, הישראלים מזמינים חופשות יותר זמן מראש; ואיזה יעד פופולרי ירד בדירוג בעקבות התייקרות? ● אירועים ומינויים

בנימין נתניהו / צילום: אוליבייה פיטוסי-הארץ

האם נתניהו יוכל לדחות את הבחירות הכלליות?

בליכוד אישרו לנתניהו לבטל את הפריימריז במצב מלחמתי. אבל שינויים בבחירות הכלליות לכנסת דורשים תנאים הרבה יותר מחמירים ● המשרוקית מסבירה

רומן גופמן (תמונת ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

לא רק איראן: בסין עוקבים בדריכות אחרי ראש המוסד החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: האם ירדן הפכה לזירה המרכזית במלחמה של איראן וארה"ב, מדוע סין חוששת מראש המוסד החדש, ואיך פקיסטן הפכה למתווכת אפקטיבית והאם היא תצליח לשחזר את ההצלחה ● כותרות העיתונים בעולם    

טילי ספייק / צילום: רפאל

הפתרון היווני לעתיד שבו טורקיה תתחמש במטוסי קרב מתקדמים

מדינות מזרח הים התיכון חוששות ממכירת מטוסי F-35 לטורקיה ● ביוון, שאינה יכולה לצאת בפומבי נגד המהלך, מגבירים את קצב התחמשות חיל האוויר, באמצעות מערכות ישראליות מתקדמות

תרופות / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov

מניות האלה רשמו "עשור אבוד", אבל עכשיו כולם מדברים עליהן

בחודש האחרון מניות הבריאות הפכו לאחד הלהיטים הגדולים בשוק, אחרי שנים ארוכות שבהן הסקטור בלט בתשואת חסר ● בתי השקעות גדולים בעולם משוכנעים שסוף סוף נוצרו הזדמנויות בתחום, על רקע מיזוגים ורכישות וגל חדש של תרופות הרזיה

כידן דהרי וירון אדיב, בעלי ישפרו־תנופורט / צילום: רמי זרנגר

השותפים החדשים של צחי אבו בעסקת הענק

חברת ישפרו של כידן דהרי וירון אדיב חוברת לארי נדל"ן של צחי אבו בעסקה לרכישת רבע ממניות ג'י סיטי מידי נורסטאר של חיים כצמן תמורת 661 מיליון שקל ● במסגרת המהלך תוקם שותפות מוגבלת, בה יחזיק כל צד 50%

מחשב העל במודיעין / צילום: גלעד ארצי

ההחלטה שהכניסה את התחום הלוהט לסחרור: מה יקרה לחוות השרתים בישראל?

רשות החשמל הודיעה כי לא תאפשר חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת החשמל, בעקבות מבול בקשות המאיים להביא לקריסת רשת ההולכה וכושר הייצור של ישראל ● בענף מזהירים: ההוראה החדשה מציבה את היזמים בפני אי־ודאות משמעותית, ועשויה להוביל לפגיעה בחוזים עתידיים

אודי דור / איור: גיל ג'יבלי

אודי דור ויתר על חלום הפנסיה המוקדמת והרוויח 54 מיליון שקל

לפני יותר מ־20 שנה, אודי דור החליט לצאת לפנסיה: "חלמתי לפרוש בגיל 34" ● לפני שלוש שנים חזר לשוק עם השקעה בחברת אורד, ומאז רשם תשואה של 240% ● כעת הוא מכניס משקיעה חדשה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט מטפסים

מדד הדאקס עולה בכ-0.2% ● החוזים על הנאסד"ק קופצים במעל 1% ● הבורסות בטוקיו ובסיאול התאוששו וקפצו במעל 3%, לאחר שצנחו בחדות בסוף השבוע האחרון ● המסחר מתנהל בצל סיבוב נוסף של תקיפות אמריקאיות באיראן ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות; מניות השבבים התקשו להתרומם אך רשמו התאוששות צנועה ● ארה"ב מטילה מכסים נוספים בגובה של 50% על קנדה

פהמי קאדיר / צילום:  Carlotta Cardana-WSJ

בוול סטריט מכנים אותה "המתנקשת". עכשיו יש לה יעד חדש

מוכרת השורט פהמי קאדיר ממציאה את עצמה מחדש, לאחר שבמשך שנים סייעה להפיל חברות ובהן ויירקארד

בניין להב 433 / צילום: גלובס

החשד לשחיתות ברשות המסים: החזרי מס פיקטיביים ושוחד במיליוני שקלים

מספר עובדי רשות המסים חשודים כי קיבלו שוחד ואפשרו הגשת בקשות להחזרי מס פיקטיביים בהיקף של כ-80 מיליון שקל ● כמה מהם נעצרו בפשיטה רחבת-היקף של להב 433 ורשות המסים ● גורם בכיר במשטרה: "בשלב זה נבחנת השאלה האם החשודים עבדו ככנופייה מאורגנת, או שכל אחד עבד בנפרד"

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''

חמישה מחברי המל”ג הודיעו על פרישה בעקבות חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה

חמישה מחברי המועצה להשכלה גבוהה הודיעו על התפטרות במחאה על החוק המרחיב את האפשרות ללימודים בהפרדה מגדרית ● לדבריהם, מדובר בהתערבות חסרת תקדים בעצמאות המל"ג, שעלולה לפגוע במעמד האקדמיה, בשוויון ובהזדמנויות לנשים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

תעודות סל חדשות מציעות השקעה בוול סטריט "ללא אילון מאסק"

המשקיעים התאכזבו ממניותיו של מאסק, וכעת בוול סטריט מנסים להפוך את הסנטימנט השלילי למוצר השקעה - קרנות סל שיוותרו על כל חברה המזוהה עם המיליארדר

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

בשל עומס יתר: רשות החשמל עוצרת אישורים לחוות שרתים

רשות החשמל מקפיאה ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים, לאחר שהיקף הביקושים זינק ל-27 אלף מגה-וואט ● כמות הבקשות שעומדות כרגע לאישור הן פי 3 מהצריכה הממוצעת של משק החשמל בישראל

אבי גבאי, מנכ''ל פרטנר / צילום: דוברות ההסתדרות

לוקחים הלוואה כדי לחלק דיבידנד: המהלך היוצא־דופן של אבי גבאי בפרטנר – שחושף תחזיות לשנת 2030

חברת התקשורת פנתה לביהמ"ש כדי לחלק למשקיעים דיבידנד של 500 מיליון שקל ● פרטנר חשפה שהיא רוצה לגייס אג"ח בהיקף של 750 מיליון שקל כדי לממן את חלוקת הדיבידנד ● במקביל היא דיווחה גם על התחזיות שלה לשנת 2030, ובהן צפי לזינוק של 80% ברווחים

מסעדות / אילוסטרציה: Shutterstock

בשורה למסעדנים: הקלות דרמטיות ברגולציה יחתכו את עלויות השכירות והארנונה

משרד הבריאות הודיע על הפחתה ברגולציה על מסעדות, שתאפשר להן להחזיק פחות שטח ולחסוך בעלויות ● התקנות יחולו על כ-23,500 בתי האוכל בארץ, בהם מסעדות, בתי קפה, אולמות אירועים ומלונות - ובמשרד מעריכים כי המהלך יתורגם לחיסכון של מיליארדי שקלים

פערים של מיליונים בחישובי ההיטל. פרויקט פינוי בינוי במרכז הארץ / צילום: ליאור פתאל

ישבו 3 שנים ולא הכריעו: המהפכה בהיטל ההשבחה נדחית, והקבלנים מאוכזבים

דוח ביניים שפרסם צוות בינמשרדי ונפרס על גבי כ־100 עמודים, מציע להמשיך לדון בחלופות להיטלי השבחה - ללא הכרעה ● לצד צעדים קצרי טווח כמו דחיית אירוע המס בהיתרים מותנים, במשרד המשפטים מרוצים, אך קבלנים ועורכי דין מזהירים מפני מתן צ'ק פתוח לרשויות