בשנים האחרונות מתגברת התחושה שהמדרכות מתמלאות ברכבים עם תווי חניה לנכים ושיותר ויותר ישראלים עושים בהם שימוש. כעת, בדוח שמפרסם מבקר המדינה מתברר כי המצב רחוק מלהיות רק תחושה: בין השנים 2006-2025 חל גידול של כ-501% במספר תווי החניה, לעומת גידול של 43% באוכלוסיות ישראל. כ-669 אלף רכבים משויכים לתווים אלו, ולמעשה כ-17% מהרכבים במדינה משויכים לתווי חניה לנכים.
● קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת
● המדינה יכולה להרוויח חצי מיליארד ש' ברגע. למה היא לא עושה את זה?
אחד ההסברים המרכזיים לזינוק במספר התווים, לפי מבקר המדינה, הוא הגדרות הזכאות הרחבות והעמומות בחוק חניה לנכים. החוק כולל, בין היתר, קריטריונים כמו אדם ש"תנועתו בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצב בריאותו" או מי ש"זקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות" - ניסוחים שלדברי המבקר מאפשרים פרשנות רחבה. למעשה, כבר לפני כשני עשורים התריע משרד התחבורה כי הקריטריונים אינם ברורים דיים, אך הם לא שונו מאז. בהתאם לכך, בשנת 2022 כ-44% מהבקשות שאושרו לתו חניה סווגו תחת קטגוריה רפואית של "אחר".
במקביל להיעדר שינוי בקריטריונים, בשנת 2021 הפך משרד התחבורה את הליך קבלת התו למקוון. המהלך נועד להקל על המבקשים, אך לפי המבקר הוא תרם להאצה נוספת בקצב הנפקת התווים: עד 2024 גדל מספרם בכ-60%.
ליקויים ודילמות מוסריות
דוח המבקר מצביע גם על ליקויים במנגנון אישור הבקשות. בשנת 2024 אושרו כ-93% מהבקשות באמצעות רופאי אגף הרישוי. זאת, למרות שהם אמורים לבחון רק בקשות עבור אוכלוסיות שיוריות - אלו שלא יכולים לגשת לוועדות של ביטוח לאומי, משרד השיקום וגופים נוספים. "מי שפונה לוועדות עובר הליך מסודר בו בודקים אותו פיזית", אומרת סמי כהונאי, סגנית מנהל האגף לביקורת תחומי התחבורה ומי שכתבה את הדוח. "אבל האוכלוסיה השיורית פונה למשרד התחבורה, וצריך לומר בכנות - אין להם דרך להתמודד עם זה, זה לא בליבת העבודה שלהם. הם מעסיקים רופאים במיקור חוץ, ואלו מקבלים החלטות רק על סמך מסמכים רפואיים".
"ובגלל שהקריטריונים לא מספיק ברורים, הכול תלוי בשיקול-הדעת של הרופא. ראינו בקשות שהוגשו עם אותם מסמכים רפואיים, פעם אחרי פעם, לפעמים אפילו 20 פעמים - ובסוף, אחרי שנדחו שוב ושוב, הם אושרו. זה מראה שיש בעיה בשיקול-הדעת". לכל אלו גם צריך להוסיף 150 אלף תווים שניתנו שלא כדין לכאורה, והתגלו בעקבות חקירה משטרתית שהפכה לגלויה בשנת 2024.
"יש פה דילמה מוסרית", ממשיכה כהונאי. "האם התו מגיע רק למי שבאמת יש לו מגבלה ברגליים, האם גם חולים אונקולוגיים זכאים. אבל בסוף, התווים מאושרים על בסיס מגוון רחב של אבחנות רפואיות, וצריך למצוא דרך לפתור את הדילמה המוסרית הזו, כי אלו שצריכים את זה באמת נפגעים".
אובדן הכנסות של 405 מיליון שקל בשנה
מבקר המדינה מצביע גם על ההטבות הכלכליות הנלוות לתווי החניה כגורם שעשוי לעודד את הביקוש להם. מהשוואה בין-לאומית שבוצעה ב-15 מדינות מפותחות, כמו אנגליה וארה"ב, עולה כי ישראל היא המדינה היחידה שניתן לשייך בה שני כלי רכב לאותו תו חניה. בשנים 2022-2024 המליצו צוותי עבודה שהקים משרד התחבורה להגביל את ההטבה לרכב אחד בלבד לכל תו, אך ההמלצות טרם יושמו.
בנוסף, תו חניה לנכה מקנה שורת הטבות נוספות, ובהן חניה ללא תשלום בכחול-לבן והנחה משמעותית באגרת הרישוי - 30 שקל בלבד לעומת כ-1,500 שקל לרכב רגיל. לפי מבקר המדינה, ההטבות הללו גורמות לאובדן הכנסות של כ-405 מיליון שקל בשנה למדינה, לצד אובדן הכנסות לרשויות המקומיות בהיקף שאינו ידוע.
"הגיוני להפריד בין ההטבות האלה", אומרת כהונאי. "זה נכון שאנשים עם מוגבלות לפעמים צריכים רכב כי אין להם יכולת להשתמש בתחבורה ציבורית, ולכן צריך להקל באגרת הרישוי, אבל זה צריך להיות מופרד מתו חניה. גם לגבי שני רכבים לכל תו - יש מקרים שבהחלט ראוי לתת את ההטבה הזו, אבל מישהו צריך לעשות סדר ולקבל החלטות אמיצות, גם פוליטית. במשך שנים היו הצעות שונות, אבל בפועל כלום לא קרה".
לדבריה, התוצאה מורגשת בשטח. "בסוף אנחנו רואים בשטח שאנשים עם מוגבלות מתקשים למצוא חניות פנויות בגלל שיש כל כך הרבה רכבים. מי שבאמת צריך את זה - נפגע. וזה גם יוצר אנדרלמוסיה ברשויות המקומיות בגלל שהתו מאפשר לחנות על מדרכות".
סוגיה נוספת שעליה מצביע המבקר היא משך תוקפם של התווים. בין השנים 2021 ל-2024 הנפיק משרד התחבורה יותר מ-30 אלף תווי חניה לצמיתות בכל שנה, המהווים בין 44% ל-50% מכלל התווים שניתנו באותן שנים. זאת, אף שבמשרד התחבורה גובשו קריטריונים למתן תווים לצמיתות, אך הם לא עוגנו בחוק.
ומה עם אכיפה? על פניו, החוק אמנם מאפשר להטיל קנס של עד 14 אלף שקל במקרים שבהם נעשה שימוש בתו חניה שלא כדין, למשל כאשר בעל התו כלל אינו נמצא ברכב. אולם לפי המבקר, המשטרה והרשויות המקומיות מתקשות לגבש תשתית ראייתית שתאפשר אכיפה אפקטיבית. כתוצאה מכך, במקרים רבים כלל לא מוטלים קנסות - גם במקרים מובהקים שבהם שני כלי רכב המשויכים לאותו תו חניה חונים בו-זמנית בחניות נכים שונות.
"אנשים חושבים לעצמם - למה לא אני?"
על רקע הממצאים, מבקר המדינה קורא לכלל הגורמים המעורבים בסוגיית תווי החניה לנכים לפעול במשותף לתיקון הליקויים. בדוח נכתב כי על משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות "לרכז מאמצים ולשתף פעולה כדי לתקן את מכלול הליקויים ולהשיב לתווי החניה ולחניות הנכים את ייעודם הערכי והחברתי".
"קודם כל צריך לעשות סדר בבלאגן, למפות אוכלוסיות ולקבוע קריטריונים ברורים", אומרת כהונאי. "הקריטריונים צריכים להיות גם לגבי הזכאות וגם לגבי תוקף התו. בנוסף, אנחנו ממליצים גם על הסברה. התחושה היא שלכולם יש תווי נכה, וכולם עושים בזה שימוש לרע. במצב כזה, אנשים חושבים לעצמם - אז למה לא אני?".
את האצבע המאשימה מבקר המדינה מפנה למדינה ומוסדותיה. ואכן, אין ספק שלמשרדים השונים יש הרבה מה לעשות כדי לתקן את המצב. אבל לצד האחריות של המדינה, עולות גם שאלות חברתיות: איך הגענו למצב שבו הטבה שנועדה לאפשר עצמאות לאנשים עם מוגבלות הפכה בעיני רבים לזכות שכדאי להשיג גם ללא צורך אמיתי? ואיך הגענו למצב שכמעט אחד מכל שישה רכבים משויך לתו חניה?
