גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית, וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ישראלים רגילים להזמין טיסות חודשים מראש, אבל הפעם יש לא מעט שחוששים: מה יקרה אם אחרי שהם כבר יסגרו כרטיסים, פתאום יוחלט שהבחירות לכנסת יתקיימו בזמן שהם יהיו רחוקים מאדמת המולדת? עד מתי בכלל אפשר לקבוע את התאריך? ובעוד שכולם מדברים על הקדמה, האם יש גם אפשרות לדחות את מועד הבחירות? להלן ננסה להפיג, עד כמה שאפשר, את עננת אי הוודאות סביב שיבוצו בלוח השנה של יום חגה של הדמוקרטיה הישראלית.

סקר הסקרים | סקר מנדטים אחד הלך בניגוד למגמה, ומה צפוי בקרבות התחתית?
נתניהו התגאה שהוריד את מחירי הדירות. הוא צדק, אבל יש כוכבית

מה תאריך הבחירות כרגע?

סעיף 9 לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשוון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". במספרים: 27 באוקטובר 2026.

עד מתי הכנסת יכולה לשנות את זה?

ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר: "כשמחוקקים את חוק התפזרות הכנסת, החוק צריך לנקוב במועד הבחירות שיכול להיות עד חמישה חודשים ממועד חקיקתו. אין הגבלות על קביעת המועד בתוך טווח זה, אבל בשיח התקבע המועד של שלושה חודשים כזמן הנדרש לצורך ארגון בחירות. מבחינת ועדת הבחירות המרכזית אולי אפשר לקצר מועד זה, אבל רק במעט.

"כך שאם תפוזר הכנסת והבחירות יוקדמו - מועד הבחירות שייקבע בחוק ההתפזרות כנראה יהיה סביב מועד הבחירות הרגילות באוקטובר. אין מגבלה חוקית על הקדמה משמעותית יותר, אבל בשל המוסכמה של שלושה חודשים, בנוסף לעובדה שבאמצע יש תקופת החגים - ספק אם זה מעשי. בכל מקרה, ברגע שהכנסת תצא לפגרה יהיה קשה מאוד לפזר את הכנסת, גם אם ירצו".

"הקדמת הבחירות ביוזמת הכנסת מתבצעת באמצעות חוק התפזרות. אמנם יש בישראל מנגנונים אחרים להקדמת הבחירות, אבל הם אינם ביוזמה ישירה של הכנסת אלא באמצעות מנגנונים אחרים (כמו צו של ראש הממשלה בהסכמת הנשיא). אפשר לחשוב באופן תאורטי על אפשרות כזו (למשל באמצעות תיקון לחוק היסוד), אבל היא נוגדת את הרציונל של השיטה המקובלת בישראל וממילא ספק אם יכולה מבחינה משפטית לחול על הבחירות הקרובות".

אם הבחירות לא מוקדמות, הכנסת ממשיכה כרגיל?

לפי סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת, "הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת". שפירא אומר כי "יש פה הבדל בין החוק לנוהל. חוקית, קיימת רציפות: הכנסת היוצאת ממשיכה לכהן, כאמור בחוק היסוד.

"אבל הנוהל הוא שהכנסת נכנסת לפגרה לפני הבחירות - הפעם מ־17 ליולי - ובתקופה זו התנהלותה מאוד מצומצמת. לפי הנוהג שהתקבע לפחות ב־20 השנים האחרונות, וכן לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, כמעט כל פעילות, ובטח חקיקה, אמורה להתבצע תחת הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה במסגרת מה שנקרא 'ועדת הסכמות' שמקדמת רק דברים דחופים ורק בהסכמה".

אלא שלדבריו, "זה לא אומר שהכנסת לא יכולה לנסות להעביר דברים בתקופה זאת. חריג בולט לנוהל היה ב־2019, אז ניסו להעביר את חוק המצלמות בקלפיות, כשבוע לפני הבחירות לכנסת ה־22, ללא הסכמה רחבה, אך הניסיון נכשל" (משום שלא היה רוב נדרש של 61 ח"כים).

"בעבר חקיקה בזמן בחירות הייתה יותר נפוצה. מאז תחילת שנות האלפיים יש ריסון יותר גדול של הכנסת, יש נוהג של לחוקק רק בהסכמה, ובעיקר חקיקה דחופה - כמו חקיקות סביב הקורונה. אבל רק משום שזה נוהל ולא חוק מפורש, אין כאן הבטחה לעתיד. עם זאת, מה שיעלה בלי הסכמה יהפוך לעניין משפטי. בסופו של דבר, אני לא מאמין שינסו לעשות דברים כאלו".

מתי בפעם האחרונה הכנסת מילאה את ימיה?

לפני 38 שנים. הכנסת האחרונה שהלכה לבחירות במועד הקבוע בחוק הייתה הכנסת ה־11, שכיהנה בין 1984 ל־1988. זו הייתה הכנסת של ממשלת הרוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר, שטכנית נחשבה לשתי ממשלות. הכנסת האחרונה שמילאה את ימיה במקביל לממשלה אחת שהחזיקה מעמד הייתה הכנסת השביעית (1969־1973), וגם אז הבחירות לא נערכו בדיוק במועד.

אפשר לדחות את הבחירות מעבר לתאריך החוקי?

סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות".

גם סעיף 9א עצמו משוריין ברוב של 80 ח"כים, ובכך מהווה את אחד משני סעיפים יחידים בספר החוקים שמשוריינים ברוב של יותר מ־61. שפירא מסביר כי "סעיף 9א מיועד למצבים כמו מלחמה, כשאי אפשר לקיים בחירות. דחיית בחירות אפשרית עד הרגע האחרון, משום שמלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע ולא יודעים מתי הדבר יקרה".

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא ביהמ"ש העליון נעם סולברג התייחס בשבוע שעבר לאפשרות של דחיית הבחירות בשעת חירום. הוא אמר שבמקרה שלא ניתן לקיים בחירות חופשיות, שוויוניות ונגישות לכל הבוחרים, הרי ש"דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת עשויה להיות מוצדקת - ובלבד שלא תהפוך לכלי בידי השלטון להאריך את כהונתו".

סולברג מנה שישה עקרונות מנחים לבחינת דחייה מסוג זה: קיומו של הכרח לדחותן; דחייה לזמן מוגבל; השפעת הדחייה על התחרות (עיקרון "הפלורליזם המוסדי"); היותה של הדחייה מוצא אחרון; שקיפות הנימוקים להחלטה; וקיומו של הסדר חזרה לשגרה.

האם זה קרה בעבר?

כפי שמסביר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש מספר תקדימים לדחיית הבחירות. הפעם הראשונה הייתה כבר בקום המדינה: הכרזת העצמאות קבעה שהשלטונות הנבחרים והחוקה ייכונו עד 1 באוקטובר 1948. אלא שמלחמת העצמאות קבעה מציאות אחרת בשטח, ודוד בן־גוריון קבע שיש צורך קודם כל לנצח בה ורק לאחר מכן לכונן את המוסדות הלאומיים.

"לא נוכל, אולי, לקיים כל מצוות הדמוקרטיה, ולא נגשים כמה חוקים דמוקרטיים, בגלל הכורח העליון לנצח במלחמה על קיומנו ועל חירותנו הלאומית", בן־גוריון אמר במועצת העם הזמנית. שם הוחלט לקבוע את הבחירות מחדש לינואר 1949, וכך היה. בחירות אלו היו במקור למועצה המכוננת ולא לבית המחוקקים, אבל זו חוקקה כבר בפברואר את חוק המעבר והפכה לכנסת הראשונה.

הפעם הבאה מחזירה אותנו לבחירות לכנסת השמינית, שמסבירה למה בעצם אפילו הכנסת השביעית, שמילאה את ימיה, לא התפזרה בדיוק במועד. בחירות אלו היו אמורות להתקיים ב־30 באוקטובר 1973. אלא שב־6 באוקטובר פרצה מלחמת יום הכיפורים להפתעת כולם. היה חשש שהדבר לא יאפשר לקיים בחירות במועדן. מאחר שבאותה עת סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת עוד לא היה קיים, הכנסת חוקקה (ברוב של 67 מול 1) חוק מיוחד, שדחה את הבחירות ל־31 בדצמבר אותה שנה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות, על רקע ההסלמה בין ארה"ב ואיראן

הנאסד"ק ננעל מעט מתחת לרמת הבסיס ● המתווכות הציעו לארה"ב ולאיראן הפסקת אש של 10 ימים, הנשיא טראמפ אמר שאיראן תשלם על הרג החיילים האמריקאים בירדן ● מחירי הנפט טיפסו, הדולר התחזק בעולם ● מניות השבבים התקשו להתרומם, אך רשמו התאוששות צנועה ● ענקית השבבים AMD השיקה מערכת AI חדשה שתתחרה עם זו של אנבידיה ● הבורסה בסיאול נפלה ביותר מ-4%

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

עסקאות של מיליארדים נרקמות, והמדינה בכלל עוד לא החליטה כמה גז מותר לייצא

ממשלת ישראל עדיין לא הכריעה בסוגיית יצוא הגז מהמאגרים, אבל עסקאות יצוא בהיקף של עשרות מיליארדים ממשיכות להתקדם באין מפריע ● כבר יותר משנה ממתינות מסקנות הוועדה שבחנה את מדיניות שוק הגז הישראלי והמליצה להמשיך במדיניות מקלה

סאטיה נאדלה, אילון מאסק וסונדאר פיצ'אי / צילומים: AP

פרמיה של 20%: הבנק שממליץ על שלוש ענקיות הטכנולוגיה

האנליסטים של בנק אוף אמריקה עדיין שוריים על אלפאבית, מיקרוסופט וטסלה - אך מזהירים: לאחר ההשקעות העצומות והציפיות הגבוהות, יש מעט מקום לטעויות

פאנלים אגרו-וולטאי. ניסוי של דוראל בשת''פ אוניברסיטת בר אילן / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

החוק שאיפשר ייצור סולארי מעל גידולים חקלאיים נפל בפיזור הכנסת

החוק לפטור פרויקטים אגרו־וולטאיים מהיטל השבחה זכה לתמיכה רחבה ועבר בוועדת הפנים, אך כעת נפל עם פיזור הכנסת ● בענף מזהירים כי החזרת ההיטל יוצרת אי־ודאות כלכלית ועלולה לבלום את אחד מתחומי האנרגיה הסולארית המבטיחים בישראל

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

מענה לפייק ניוז בבחירות? אנבידיה השיקה כלי לזיהוי סרטונים שנוצרו ע"י AI

ענקית השבבים השיקה כלי חדש לניתוח סרטוני AI, שמספק הערכת הסתברות לכך שמדובר בתוכן סינתטי ● לפי החברה, המערכת מצליחה לזהות גם סרטונים שעברו עריכה או דחיסה, ועשויה להפוך לכלי משמעותי במאבק נגד פייק ניוז

אילוסטרציה: Shutterstock

איפה כדאי להשקיע סכום חד פעמי גדול?

פוליסת חיסכון מאפשרת להפקיד סכום חד-פעמי או חודשי, ליהנות ממעבר חופשי בין מסלולי סיכון ללא אירוע מס, ולמשוך את הכסף כנזיל בכל עת ● מנגד, יש גם לא מעט חסרונות - ובראשם דמי ניהול גבוהים משמעותית בהשואה למוצרי חיסכון אחרים ● אילו גופים מובילים את טבלת התשואות, והאם זה מתאים לכם?

דרור קרני / צילום: עמי ארליך

מנהל ההשקעות שמסמן מניה אחת מבטיחה: "מזכירה את סיפור ההצלחה של מור"

דרור קרני, מנכ"ל קרני פמילי אופיס ש"מפקחת" על נכסים בהיקף של 9.5 מיליארד שקל, טוען כי התיק של הישראלים לא מספיק מפוזר: "20 השקעות שונות שמגיבות אותו הדבר" ● אילו הזדמנויות הוא רואה באירופה, בטייוואן ובברזיל ● וגם: המניה המקומית שמזכירה לו הצלחה היסטורית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

שוחד במיליונים, במשך 20 שנה: הפרשה שמסעירה את רשות המסים

חקירה סמויה של להב 433 ורשות המסים חשפה תעשיית החזרי מס פיקטיביים מתוחכמת בין כותלי משרדי השומה במרכז ● מיהם הבכירים שנעצרו, איך נופחו ההוצאות בתוך המערכת מתחת לרדאר, וכמה מיליוני שקלים בשוחד שלשלו החשודים לכיסם? ● גלובס עושה סדר בפרשה

תרופות / אילוסטרציה: Shutterstock, Pavel Kubarkov

מניות האלה רשמו "עשור אבוד", אבל עכשיו כולם מדברים עליהן

בחודש האחרון מניות הבריאות הפכו לאחד הלהיטים הגדולים בשוק, אחרי שנים ארוכות שבהן הסקטור בלט בתשואת חסר ● בתי השקעות גדולים בעולם משוכנעים שסוף סוף נוצרו הזדמנויות בתחום, על רקע מיזוגים ורכישות וגל חדש של תרופות הרזיה

יצחק תשובה וניר צוק / צילום: יונתן בלום, ענבל מרמרי

ביטול עסקת ישראכרט-אש: הלחץ מהשוק, הנסיגה והאפשרויות שעל הפרק

לאחר ביטול הרכישה של בנק אש במאות מיליוני שקלים, ישראכרט ובעלת השליטה קבוצת דלק עדיין נחושות להיכנס לתחום הבנקאות ● הערכות: הבנק הדיגיטלי של ניר צוק לא הגיע לבשלות שלה ציפו בישראכרט ● על הפרק: פיתוח פעילות בנקאית עצמאית או רכישה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט מטפסים

מדד הדאקס עולה בכ-0.2% ● החוזים על הנאסד"ק קופצים במעל 1% ● הבורסות בטוקיו ובסיאול התאוששו וקפצו במעל 3%, לאחר שצנחו בחדות בסוף השבוע האחרון ● המסחר מתנהל בצל סיבוב נוסף של תקיפות אמריקאיות באיראן ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות; מניות השבבים התקשו להתרומם אך רשמו התאוששות צנועה ● ארה"ב מטילה מכסים נוספים בגובה של 50% על קנדה

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

סמסונג או אייפון? איזה מותג הישראלים מעדיפים יותר

הענקית הקוריאנית שומרת על הבכורה ● באפל אומנם מבטיחים מהפכות ושדרוגים עתידיים, אך במותגי אנדרואיד כבר מיישמים בשטח ● וגם: המהפך הקטן בשוק המחשבים האישיים ● מדד המותגים

יו''ר מקורות, משה שמעוני / צילום: אילן בשור

מקורות מרחיבה את הפעילות הסולארית: תקים מתקני אגירה לחירום

חברת המים הממשלתית מקורות פרסמה מכרז שבמסגרתו היא צפויה להקים 100 מגה-וואט של יכולת ייצור סולארית וסוללות בהספק של 400 מגה-וואט בשעה

קניון הזהב / הדמיה: ולדי קובליוב

רשות התחרות התנגדה, ומליסרון ביטלה את העסקה לרכישת קניון הזהב

חברת הנדל"ן המניב מליסרון הודיעה כי היא נסוגה מהעסקה לרכישת 51% מהזכויות בקניון הזהב בראשון לציון, לאחר שקיבלה מרשות התחרות אינדיקציות שהעסקה לא תאושר

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

הסוף לדחייה האוטומטית: המבחן החדש להפקדת ביטקוין בחשבון הבנק

המפקח על הבנקים יצא במתווה לקליטת כספים דיגיטליים במערכת הבנקאית ● המהלך מגיע לאחר שנים של ניסיונות להסרת החסמים, ומחייב את הבנקים לבדוק פרטנית את מקור הכספים ● אופטימיות בשוק הקריפטו: "לא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לתת לנו שירות"

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המדינה החליטה להקים תחנות נוספות למטרו

הות"ל אישרה את קידום הארכת קו M1 בכ-2.5 ק”מ עד למסילה המזרחית ● במסגרת התוכנית יוקמו שתי תחנות חדשות: בשכונת יוספטל ובמתחם התחבורה המשולב "כפר סבא צפון"

אודי דור / איור: גיל ג'יבלי

אודי דור ויתר על חלום הפנסיה המוקדמת והרוויח 54 מיליון שקל

לפני יותר מ־20 שנה, אודי דור החליט לצאת לפנסיה: "חלמתי לפרוש בגיל 34" ● לפני שלוש שנים חזר לשוק עם השקעה בחברת אורד, ומאז רשם תשואה של 240% ● כעת הוא מכניס משקיעה חדשה

טילי ספייק / צילום: רפאל

הפתרון היווני לעתיד שבו טורקיה תתחמש במטוסי קרב מתקדמים

מדינות מזרח הים התיכון חוששות ממכירת מטוסי F-35 לטורקיה ● ביוון, שאינה יכולה לצאת בפומבי נגד המהלך, מגבירים את קצב התחמשות חיל האוויר, באמצעות מערכות ישראליות מתקדמות

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

מלחמת המעצמות: סין מתכוננת גם לקרב צוללות, וארה"ב מהדקת יחסים עם סוריה

מערכת הריגול התת־ימית החדשה של סין ● סוריה עומדת לארח את פורום העסקים הראשון שלה עם ארה"ב ● ולחץ נוסף על רשת החשמל האמריקאית ממחיש את הפער בין העומס על תשתיות האנרגיה לצורך של תעשיית הבינה המלאכותית ● מדור חדש

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מיטב בראש: הסכום החריג שגייסה מהמתחרות במחצית הראשונה

מיטב והראל מובילות את גיוסי הגמל במחצית הראשונה של 2026, בעוד אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדי שקלים למתחרים • כלל ביטוח משנה כיוון ומזנקת בדירוג המגייסות