כשמסתכלים על דירוגי המותגים במדד 2026, אחד הדברים שקופץ לעיניים מיד הוא פערי העדפות בין החברה הערבית לחברה היהודית. האם מדובר בהבדל בטעם בלבד? ייתכן שכן. אך במבט עמוק יותר על הנתונים, עשויים להיות הסברים נוספים - וחלקם קשורים ישירות לשינויים כלכליים שחלו בשנים האחרונות.
● סקר ענק מגלה: אלה 100 המותגים המובילים לשנת 2026
על פי מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית שפורסם בשנים האחרונות, בין 2012 ל־2022 הכנסת החברה הערבית עלתה בממוצע 4% בשנה - הגבוה ביותר מכל מגזר בישראל. בו בזמן, תעסוקת נשים ערביות קפצה מ־22.7% בשנת 2004 ל־45% בשנים האחרונות. זו אינה עלייה שולית, שעשויה לשקף בדיוק בדרך שבה החברה הערבית בוחרת מותגים בשנת 2026.
העדפה למותגי יוקרה
מותגי הרכב הם האינדיקטור המובהק ביותר של להבדל הזה. מותגים כמו BMW, מרצדס, אאודי ומאזדה - כולם מדורגים גבוה בחברה הערבית. BWW דורגה במקום 9, מרצדס מקום 17. לעומת זאת, בקרב החברה היהודית, אותם מותגים נדחקו לאחור משמעותית, ומופיעים רק בעשירייה הרביעית של הדירוג או אפילו לא מופיעים כלל בטופ 50. על פניו, מותגי רכב פרמיום מסמלים משהו ברור - הצלחה כלכלית, קנייה חזקה, "יכולת להרשות לעצמך".
בעוד שהחברה היהודית עשויה לבחור ברכבים על בסיס תכונות, נאמנות מותג או מסורת, החברה הערבית, כך נראה, בוחרת בהם על בסיס שהם מייצגים משהו - כוח קנייה חדש וגישה ליוקרה בינלאומית.
נקודה זו מתחזקת כאשר מותגים כמו יטבתה ושוקולד פרה, שנמצאים בטופ 10 של היהודים, וכמעט לא מופיעים בדירוגי החברה הערבית כלל. ייתכן שזה מצביע על משהו: לחברה הערבית יש עדיפות למותגים בינלאומיים. בנוסף, אותם מותגים קשורים עמוק לזהות הישראלית הקולקטיבית - הם קיימים זמן רב, קשורים למשפחתיות, לדור שלם של צריכה.
המותג החריג
אך לכל כלל יש יוצא מן הכלל. בחברה הערבית תנובה דורגה במקום 2. לפי נתוני 2025, 20% מעובדי תנובה הם מחברה הערבית, והחברה קידמה קמפיינים מיוחדים לחברה הערבית בחודשי רמדאן. ייתכן שתנובה דורגה גבוה לא בגלל שהיא "ישראלית", אלא בגלל שהיא קיבלה את החברה הערבית כצרכנית משמעותית.
כשמסתכלים על כל הנתונים, דפוס בולט מתברר: החברה הערבית בשנת 2026 בוחרת מותגים שמייצגים כוח קנייה וגישה חדשה לשוק הגלובלי. היא בוחרת בפרמיום כי יכולה, בגלובלי כי הוא פתוח לה, ובמותגים ישראליים שמקבלים אותה.
