ועדת הערר של מינהל התכנון קיבלה פה-אחד את הערר על החלטת הוועדות המקומיות להטיל היטל השבחה על הקמת פאנלים סולאריים ב"חלקה א'" במושב - כלומר לא יוטל בהם היטל השבחה. זו החלטה תקדימית עם חשיבות גדולה, שכן היא תפתח את הפתח להקמה נרחבת של שדות סולאריים קטנים במושבים ברחבי הארץ. יש לכך פוטנציאל רווח גדול עבור המושבניקים ופוטנציאל ייצור סולארי נרחב עבור משק החשמל בהספק מקביל לתחנת כוח קונבנציונלית שלמה.
● בשורה ליזמים הסולאריים: שינויים בתשתיות חשמל יואצו בוות"ל
● אחרי הפטור מהיטל ההשבחה: מתקנים סולאריים קטנים מתחילים לפרוח במושבים
● הסכנה לפרויקטים סולאריים מעל גידולים חקלאיים הוסרה, בינתיים
"חלקה א'" הוא שטח במושבים שאינו שיתופי לחברי המושב, אלא משויך באופן פרטי לגמרי. על חלק מהשטח חבר המושב בונה את ביתו, ועל שאר החלקה הוא רשאי לגדל גידולים חקלאיים. אלא שבפועל, מושבניקים רבים מעדיפים שלא לעסוק בחקלאות וחלק ניכר מהקרקעות הללו עומדות נטושות.
בינואר האחרון, כפי שפורסם לראשונה בגלובס, היועצת המשפטית של מינהל התכנון, עו"ד אפרת ברנד, פרסמה חוות־דעת שלפיה אין צורך בהיטל השבחה על קרקעות אלה. במקום זאת, ישולם לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) "חלף היטל השבחה" בעלות ממוצעת של 30 אלף שקל לדונם, ורמ"י תפצה בתורה את הרשות המקומית על חלק מההפרש. בכך, יתאפשר להקים שדות סולאריים קטנים בשטח של עד דונם, ובהספק של 200 קילו־וואט.
על־פי הערכות משרד האנרגיה, יש לכך פוטנציאל ייצור של למעל מג'יגה־וואט של הספק קרוב לאזורי הביקוש. לשם השוואה, תחנות כוח קונבנציונליות חדשות מגיעות להספק של כ־800 מגה־וואט. כלומר, מדובר על תוספת שמקבילה ליותר מתחנת כוח שלמה.
התנגדות נחרצת
החלטה זו זכתה להתנגדות נחרצת מטעם ועדות התכנון והבנייה של הרשויות המקומיות, שכן היא תיקח מהן הכנסות דרמטיות בהתאם לעליית הערך הגדולה של הקרקעות, מקרקעות בור נטושות או שיש בהן ייצור חקלאי מועט, לקרקע שיש בה ייצור חשמל נרחב יחסית. על כן, כשהן החליטו לגבות בכל זאת את היטל ההשבחה למרות חוות־הדעת המשפטית הסותרת, והחקלאים המקומיים ערערו - העיניים היו נשואות לוועדת הערר של מינהל התכנון. החלטה שלה לקבל את העתירות תפתח את הפתח לאלפי דונמים של שדות סולאריים דומים במושבים.
בהחלטה התקדימית אוחדו שתי עתירות דומות. אחת מהן, של לוזי שטילמן ממושב בני עטרות, הייתה נגד היטל השבחה בגובה של 115 אלף שקל על מתקן סולארי צנוע יחסית, של 211 קילו־וואט ומתקן אגירה קטן. את זה היא נדרשה לשלם למוצעה האזורית חבל מודיעין יחד עם תשלום נוסף של 41 אלף שקל לרשות מקרקעי ישראל על "עסקה" שהיא ביצעה בקרקע, במסגרתה היא רוכשת מחדש את הקרקע של עצמה ביעוד חדש - ייצור חשמל סולארי. לולא העתירה, היא הייתה נדרשת לשלם מעל 150 אלף שקל רק במסים על פרויקט סולארי צנוע זה.
ועדת הערר, בראשות עו"ד מאיה אשכנזי, קיבלה את העתירה במלואה ופסקה כי העותרים לא יחויבו לשלם את היטל ההשבחה, אלא לכל היותר את התשלום לרשות מקרקעי ישראל, שתפצה בעזרתו חלקית את הרשות המקומית.
את העותרת ייצגו עו"ד רונן ירדני, שותף ומינהל משותף של מחלקת התכנון והבנייה; עו"ד רם מוסרי, שותף במחלקה; ועו"ד כרמל מיכאלי, כולם ממשרד EBN.
המתקן של לוזי שטילמן כבר חובר לחשמל, בסיוע היזמים הסולאריים נופר אנרגיה ונחלה סולארית. החיבור זכה להפגנת תמיכה משמעותית של שר האנרגיה אלי כהן ויו"ר רשות החשמל אמיר שביט. למעשה, נחלה סולארית שילמו את מלוא היטל ההשבחה תחת מחאה והנחה שהערעור יתקבל והם יזכו לכספם בחזרה - וכך בדיוק התרחש. לאחר החלטה תקדימית זו, קרקעות רבות במושבים צפויות להפוך לפוטנציאל משמעותי לייצור סולארי מבוזר ורווחי עבור בעלי הקרקע והיזמים.
"החלטה נכונה, צודקת וחשובה"
רועי הלוי, מייסד ומנכ"ל נחלה סולארית, הגיב להחלטה ואמר כי "החלטת ועדת הערר היא החלטה נכונה, צודקת וחשובה. מדינת ישראל קבעה כי יש לעודד הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בחלקות א' באמצעות הקצאת קרקע בתנאים ייעודיים, מתוך הבנה שמדובר באינטרס לאומי ראשון במעלה - חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאצת המעבר לאנרגיה נקייה. אנו שמחים שהאינטרס הציבורי ניצח".
הוא הוסיף כי "להחלטה זו יש משמעות רחבה, שכן היא יוצרת ודאות רגולטורית, מסירה חסם משמעותי בפני קידום פרויקטים חדשים ותסייע להאיץ את הקמתם של מאות מתקני ייצור בחלקות א' ברחבי הארץ".
עורכי הדין רונן ירדני ורם מוסרי, ייצגו את העורר, מסרו כי "החלטת ועדת הערר היא קביעה חשובה, ערכית ומעשית כאחד, שמבהירה כי אין מקום לחייב בהיטל השבחה בגין הקמת מתקנים פוטו־וולטאיים קרקעיים בנחלות. מדובר בהחלטה המחזקת את הוודאות המשפטית עבור בעלי נחלות ויזמים בתחום האנרגיה ומסירה חסם כלכלי משמעותי בדרך לקידום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת במגזר הכפרי, אשר תתרום לקידום יעדי הממשלה בתחום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות".
