מה הוחלט בליכוד?
ועדת החוקה של הליכוד אישרה את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתנאים מיוחדים טרם קיום הפריימריז במפלגה. במסגרת ההצעה נכלל מנגנון למקרה של מצב מלחמתי: אם עד מועד הפריימריז יוכרז מצב מיוחד בעורף הכולל גם הגבלות על התקהלויות, יהיה רשאי יו"ר התנועה נתניהו להחליט על הקמת ועדה מסדרת שתורכב מחמישה ראשי ערים שימונו על־ידיו. הוועדה תגבש המלצה לשיבוץ המועמדים, וההכרעה הסופית תהיה בידי נתניהו.
● בשליחות נתניהו, יריב לוין מונה לקדם הצבעה בחו"ל. ואז הכול השתנה
● אחרי 3 שבועות, נשבר הקיפאון במפת הגושים
האם זה יכול לקרות גם בבחירות הכלליות?
רבים ראו בזה רמז למשהו גדול יותר, ותהו מה יקרה "אם המצב הביטחוני לא יאפשר קיום בחירות לכנסת", ברמיזה שנתניהו יבטל אותן או למצער ידחה אותן באופן חד־צדדי. אלא שבניגוד לחוקת הליכוד, מועד הבחירות לכנסת הוא קצת יותר מסובך לדחייה.
נכון לעכשיו, הבחירות לכנסת ה־26 מתוכננות ל־27 באוקטובר 2026. זהו התאריך האחרון שהחוק אפשר לקיים בו בחירות, לאחר שהן לא הוקדמו למועד מוקדם יותר. ואם אכן תהיה הסלמה ביטחונית שתקשה על קיום הבחירות במועד? האם נתניהו יוכל פשוט להחליט שלא ניתן לקיים בחירות ושהן נדחות עד להודעה חדשה?
ובכן, לא. סעיף 9א(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של 80 חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות".
כלומר, אנחנו יכולים ללמוד מכאן שני דברים: ראשית, שהממשלה תזדקק לתמיכת חלק מהאופוזיציה כדי לדחות את הבחירות. שנית, שהדחייה לא תוכל להיות ללא הגבלת זמן, שכן יהיה צורך לקבוע מועד חדש מראש, שגם יצטרך להיות מוסכם על האופוזיציה.
ולמען הסר ספק: סעיף 45א משריין גם את סעיף 9א(א) עצמו כך שכדי לשנותו יהיה צורך ב־80 חברי כנסת. כלומר, הקואליציה גם לא תוכל להחליט שהיא משנה את החוק כדי לעשות ככל העולה על רוחה.
איך זה תלוי באופוזיציה?
כאמור, היות שחוק היסוד דורש רוב של 80 חברי כנסת לדחיית הבחירות - יש צורך בתמיכה גם מחלק מהאופוזיציה כדי לדחות את המפלגות. ועדיין, לאורך השנים היו להרכבים השונים של האופוזיציה היסטוריה של שיתופי־פעולה במקרה של מצב ביטחוני.
הדבר כבר הביא לדחיית בחירות כלליות פעמיים (בנוסף למקרים אחרים בהם נדחו בחירות לרשויות המקומיות, כולל במלחמת "חרבות ברזל"). הפעם הראשונה הייתה בבחירות לאסיפה המכוננת (לימים הכנסת הראשונה), שלפי מגילת העצמאות היו אמורות להתקיים ב־1948 אבל נדחו ל־1949 בשל מלחמת העצמאות.
הפעם השנייה, והמוסדרת יותר, הייתה בבחירות לכנסת השמינית. מועד הבחירות נקבע ל־30 באוקטובר 1973 (התאריך האחרון בחוק), אלא שב־6 באוקטובר פרצה מלחמת יום הכיפורים. באותה תקופה סעיף 9א לא היה קיים, והכנסת העבירה ברוב של 67 נגד 1 הוראת שעה שדחתה את הבחירות ל־31 בדצמבר. לבסוף המלחמה העצימה הסתיימה לפני התאריך המקורי, אבל הדחייה נשארה במקומה.
מאז חקיקת סעיף 9א לא נעשה בו שימוש, אבל כן נשקלה האפשרות: מבצע "עופרת יצוקה" נפתח בסמיכות לבחירות לכנסת ה־18 שנקבעו לפברואר 2009. הרעיון לדחות את הבחירות על הרקע הזה נבחן, אבל לבסוף המבצע נגמר מהר מספיק כדי לא להידרש לכך.
