החוק שפטר מהיטל השבחה את הפרויקטים הסולאריים מעל גידולים חלקאיים (אגרו-וולטאי) היה בקונצנזוס מלא. הקואליציה והאופוזיציה גם יחד הצביעו בעד אישורו בוועדת הפנים בראשות ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), והוא היה אמור לעבור במליאת הכנסת. אך הכנסת התפזרה, והחוק נפל בין הכיסאות.
פרויקטים אגרו-וולטאיים יידרשו לשלם היטל השבחה גבוה ועם ודאות נמוכה, חסם דרמטי לקידום התחום. השימוש הכפול בקרקעות בחקלאיות נחשב פוטנציאל אדיר להגדלת הייצור הסולארי בישראל. כעת, מתנהל מאמץ להעביר את החוק בכל זאת ב"ועדת ההסכמות" לפני הבחירות. איגוד חברות האנרגיה הירוקה מסר: "רעידת אדמה שתעצור את הענף הכי מבטיח של האנרגיה הסולארית בישראל".
● הדרך לשדות סולאריים במושבים נסללה: איפה לא יהיה היטל השבחה?
● בשורה ליזמים הסולאריים: שינויים בתשתיות חשמל יואצו בוות"ל
בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי לשמור על דו שימוש בקרקע. האגרו-וולטאי נחשב אחד מפרויקטי הדגל של משרד האנרגיה ומנהל התכנון, במטרה להגדיל את התפוקה הסולארית תוך הימנעות מוויתור על קרקע שנמצאת במחסור.
המסלול הישיר להיתר בנייה בפרויקטים הקטנים ללא צורך בתכנון מחדש של הקרקע יקצר מצד אחד את הקמת השדות הסולאריים מ-5-3 שנים לעד שנה וחצי בלבד. אך מצד שני, כך פורסם בגלובס , עלה חשש שהוא ימנע פטור מתשלום היטלי השבחה לרשויות המקומית, בגובה של 50% מהגידול בשווי הקרקע.
מדובר במס כבד יחסית, וחמור מכך - הוא בעייתי מאוד להערכה, שכן הוא משולם על עלייה פוטנציאלית בשווי הקרקע לפני שהיא הכניסה שקל אחד, ויכולים להיות עליו ערעורים משפטיים וחילוקי דעות בנושא שמאות. זאת בניגוד לפרויקטים הגדולים, שישלמו מס נמוך בהרבה.
פיזור הכנסת עצר את קידום החוק
צוות בין-משרדי צפוי לפרסם בקרוב הצעות לשינויים דרמטיים בהיטל ההשבחה. אך עד שאלו ייושמו, עלתה הצעה בוועדת הפנים של הכנסת לתת פטור לשנה מהיטל השבחה לפרויקטים הללו. הצעה זו התקבלה בחיוב לכל רוחב הקשת הפוליטית, וההצעה שהוכנה במהירות עברה בוועדה בחודש מאי האחרון. היא הייתה אמורה לעבור אישור סופי במליאת הכנסת, אך לפני שזה קרה - הכנסת התפזרה, והשאירה מאחור מגוון רחב של חוקים חשובים, כמו חוק רשויות מטרופוליניות בתחבורה ציבורית. גם החוק הזה נפל בין הכיסאות, ונכון להיום - הפרויקטים האגרו-וולטאיים, שנכתבה כתמ"א ייעודית כדי להקל על הקמתם, תקועים מאחורי חומות של מס גבוה ולא ריאלי לבעלי קרקעות חקלאיות.
על פי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל "מדובר ברעידת אדמה שתעצור את הענף הכי מבטיח של האנרגיה הסולארית בישראל. השאלה שצריכה להישאל היא איך ייתכן שהממשלה שקדמה תכנית מתאר ארצית לתחום לא דאגה מראש לכלכליות המיזמים ולקידום הפטור. הפטור קודם ביוזמת ועדת הפנים ולכן לא אושרה כחלק מחוק ההסדרים ונעצרה. אם לא יימצא פתרון דחוף למשבר לא נצליח לעמוד ביעדי הממשלה והנזק לתעשייה הצעירה יהיה עצום. אנו מצפים מהממשלה להשקיע מאמץ לפחות כפי שמושקע בקידום משק הגז והדלק".
גם משרד האנרגיה, שתומך מאוד בחוק, פועל כדי להביא את החוק לאישור בוועדת ההסכמות ובכך למנוע שיתוק של הענף לחודשים הקרובים לכל הפחות עד הרכבת הממשלה הבאה.
