בפסגת נאט"ו באנקרה בתחילת החודש, הבטיח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשקול מחדש מכירת מטוסי F-35 לטורקיה. בישראל חוששים מהמכירה, שעלולה לפגוע קשות ביתרון האיכותי האווירי שלה.
לא רק בישראל חוששים מהמכירה. בקפריסין וביוון, שאמורה לקבל בעצמה את ה־F-35 הראשון שלה בשנה הבאה, החששות רבים לא פחות.
● התרחיש שעלול לסכן עד 30% מהסחר הימי העולמי
● האיום החדש של איראן על הכלכלה העולמית
באתונה מוצאים מענה לאיום הטורקי בישראל: חיל האוויר היווני יחזק עוד השנה את יכולות התקיפה של מטוסי ה־F-16 שברשותם, עם אמל"ח מתקדם מתוצרת ישראל. כך מדווח באתר "קת'ימריני" המקומי.
ביוון נמצאים בשלבים הסופיים של מתן תעודת כשירות למערכות רמפייג' וספייס מתוצרת ישראל, שצפויה בשבועות הקרובים - תוך שהבדיקות הסופיות לקראת מבצוע עשויות להסתיים בספטמבר. את המערכות הללו, לפי דיווחים זרים, רכשה יוון לפני כשלוש שנים תמורת כ־140 מיליון דולר. בעסקה שנערכה בשקט יחסי, בניגוד לאחרות עם יוון, מה שעשוי להצביע על רגישויות מדיניות שהיו רבות יותר מול אנקרה, רגע לפני פרוץ המלחמה.
המערכות שתקבל יוון
רמפייג', שפותח בשיתוף אלביט מערכות, התעשייה האווירית וחברת תומר, משולב במטוסים שונים של חיל האוויר ומיועד לפגיעה במטרות מטווחים של כ־250־150 ק"מ. הוא משקף את היתרון השיווקי שנובע מתצוגות התכלית של חיל האוויר בשמי איראן.
במבצעי עם כלביא ושאגת הארי ניכר היתרון המרכזי של השילוב בין דיוק גבוה לבין הפחתת
הסיכון לטייסי הקרב. חיל האוויר הישראלי אינו היחיד שמשתמש ברמפייג', כי אם גם הודו שהשתמשה בו בעזרת מטוסי סוחוי 30 ומיג 29 במסגרת מבצע סינדור שהתקיים אשתקד נגד פקיסטן.
ספייס הוא נדבך נוסף במערכות הנשק המתקדמות הישראליות שבהן משתמשים חיל האוויר הישראלי וההודי. ספייס היא משפחת מערכות חימוש אוויר־קרקע מדוייקות ואוטונומיות מתוצרת רפאל.
המערכת הזו זכתה בפרס ביטחון ישראל ב־2019, בעקבות קליטתה בחיל האוויר. הייחוד של משפחת ספייס הוא יכולתן לנווט ולהתביית אל המטרה באופן אוטונומי, ללא תלות ב־ GPS - וזאת באמצעות ראש ביות אלקטרואופטי בו משולב אלגוריתם מתמטי חדשני, המשווה את תמונת המטרה למה שהוא רואה בזמן אמת - וכך הוא מגיע לדיוקי פגיעה גבוהים במיוחד של פחות משלושה מטרים.
עדות לשאיפה היוונית לזרז את הטמעת רמפייג' וספייס בשורות חיל האוויר שלה ניכרת מההחלטה לבצע את המהלך, עוד ללא ניסויי ירי. באתונה מודאגים מאוד, כאמור, מאספקת F-35 לאנקרה, אבל נמצאים במלכוד.
מחד, האיום הטורקי עליהם לא פחות מזה שעל ישראל, כי הם גובלים בטורקיה, ונתונים במחלוקת קשה על גבולות ימיים. מאידך, הם אמנם מדינת איחוד אירופי, אך נמצאים עם אנקרה בברית נאט"ו. על כן, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס לא יכול להשמיע את התנגדותו למכירת המטוסים האמריקאים בריש גלי כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו.
יקבלו גם F-35
בין כה וכה, היוונים יקבלו את ה־F-35 לפני טורקיה, ובמקביל פועלים כדי להרחיב את היכולות האוויריות ההתקפיות שלהם.
ב"קת'ימריני" דווח, כי ממשל טראמפ צפוי בחודש ספטמבר להשיב לפניית אתונה לגבי שדרוג של 38 מטוסי F-16. במידה ויתקבל אור ירוק, הצדדים צפויים להתקדם להסכם שמוערך במיליארד אירו, ויביא את חיל האוויר המקומי להחזקה ב־120 מטוסי F-16 מהדור החדש לעומת 56 מטוסים היום.
"אנחנו סבורים כי ממשלת טורקיה, תחת הנשיא ארדואן, הפכה לגורם של חוסר יציבות ומקדמת מדיניות שאינה תורמת לשלום וליציבות באזורנו", אמר בשבוע שעבר שגריר ישראל באתונה, נועם כץ, בראיון לקת'ימריני.
"ההתבטאויות של הנשיא ארדואן ושל שר החוץ פידאן הן מסוכנות וחסרות אחריות, שכן הן יוצרות אווירת עוינות העלולה, עם הזמן, להפוך למעשים בפועל. עם זאת, ישראל היא מדינה חזקה. אנחנו מקווים שהתבטאויות אלו לא יתורגמו למדיניות מעשית, וממשיכים להציג את חששותינו בפני הקהילה הבינלאומית - ובמיוחד בפני ידידינו בארה"ב - משום שאנחנו מאמינים כי רטוריקה ומעשים כאלה מהווים איום על השלום באזור".
מול האיומים של ארדואן, רמפייג' וספייס מהווים רק נדבך אחד מבין רבים בהתחמשות היוונית במערכות ישראליות. טילי הנ"ט המתקדמים מתוצרת רפאל ספייק NLOS (תמוז) נמצאים בימים אלה כבר בהטמעה בצבא יוון. החימוש מסדרת טילי הנ"ט המבוקשת ביותר בעולם שוקל כ־71 ק"ג ומסוגל לפגוע במטרות במרחק של עד 32 ק"מ, מפלטפורמות יבשתיות, אוויריות וימיות. לפי דיווח באתר "און אלרט" המקומי, פריסת המערכות מתחילה באברוס, המחוז ביוון היבשתית שגובל בטורקיה, וכן באיי מזרח הים האגאי, במה שלא מותיר ספק לגבי מקור החשש באתונה. לאחר מכן, עוד השנה, יסופקו טילים לשמונה ספינות חיל הים היווני ולמסוקי אפאצ'י.
ההטמעות והעסקאות עם יוון נמשכות בחודשים האחרונים, ללא השפעה ניכרת ממלחמות. כך, למשל, באפריל האחרון ותוך כדי מבצע שאגת הארי, אלביט הודיעה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל (650 מיליון אירו) למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני. מערכת ה־PULS היא מערכת נשק רב־תכליתית לשיגור טילים ורקטות לטווחים מגוונים. אלביט מערכות תשמש כקבלן הראשי בפרויקט ותספק משגרים וחבילת תחמושת מקיפה, הכוללת רקטות מונחות לטווחים שונים.
עסקה נוספת מתעכבת
בסיכומו של דבר, העסקה שעשויה להפוך למפץ של ממש במערכת היחסים הביטחונית הישראלית־יוונית היא "מגן אכילס": מכירת מערכות הגנה אווירית מתוצרת ישראל בסך כ־3 מיליארד אירו (כ־3.5 מיליארד דולר). העסקה שנרקמת כבר תקופה ארוכה ולפחות לפי לוחות זמנים מוקדמים כבר הייתה אמורה להיסגר, מתקדמת בקצב איטי.
ביוון דווח כי הצדדים החליפו לפני כחודש טיוטות חוזים סופיות, במה שמצביע על השלב המתקדם בהליך. אולם, מה שעומד על הפרק יותר מן הבחירות בישראל, הן הבחירות ביוון שמתוכננת להתקיים ב־2027, אך עשויות להתקיים כבר בסתיו הקרוב. "החשש הוא מרצף של כמה מערכות בחירות נטולות הכרעה", סיפר לגלובס בכיר יווני. חוסר יציבות שלטונית עלולה, כמובן, לתת את אותותיה על עסקאות אסטרטגיות.
במסגרת העסקה הזו, קלע דוד שמהווה חלק ממערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל, צפויה לתפוס את השכבה הגבוהה. בתווך, תהיה מערכת ברק MX של התעשייה האווירית שבארץ משתמשים רק במרכיב אחד מיכולותיה (LRAD) על ספינות סער 6, אבל היא מבוקשת מאוד על כל נדבכיה בעולם. את השכבה התחתונה תתפוס מערכת ספיידר, שרק לאחרונה מכרה רפאל לרומניה, בעסקה גדולה במיוחד בסך כ־ 2.038 מיליארד אירו.
