הכנסת סערה לאחרונה במסגרת בליץ חקיקה שזכה לכינוי "דיל" בין הליכוד למפלגות החרדיות, כשבין החוקים שעברו נכללו חוק יסוד: לימוד תורה וחוק המקפיא מעצר עריקים חרדים. במקביל, החלטת ממשלה העבירה קרוב ל־40 מיליון שקל לשכר גננות חרדיות, אולם מתחת לפני השטח התרחשה דרמה פוליטית שהובילה לקיצוץ בתקציבים קריטיים לסיעות החרדיות.
● חמישה מחברי המל"ג הודיעו על פרישה בעקבות חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה
● בעקבות תקיפת פקחי המס: רשות המסים מקפיאה את פעילותה בבני ברק
גורמים בממשלה מציינים כי הסיעות החרדיות, ובראשן ש"ס, חתרו להשלמת שתי מהלכים כלכליים מרכזיים עד לתום הקדנציה: הראשון עוסק בהעלאת שכר עובדי ההוראה בחינוך המוכר שאינו רשמי. כלומר, החלת רפורמת "אופק חדש" על המגזר החרדי בהיבטי שכר, מבלי לעמוד במלוא התנאים המקצועיים הנדרשים ברפורמה המקורית.
המהלך השני מתמקד בהסדרת התקצוב עבור "מיזם תלושי המזון". בחודש מרץ האחרון, בעיצומה של המערכה מול איראן, עבר תקציב המדינה בכנסת, ואז נחשף היקף הכספים הקואליציוניים שעמד על כחמישה מיליארד שקלים. מתוכם, 258 מיליון שקלים יועדו לתלושי מזון לבקשת ש"ס, אולם בהחלטת הממשלה נקבע כי יש לגבש קריטריונים לחלוקתם בהתאם לפסיקות בג"ץ בנושא.
התוספת "הקבועה" נעלמה מהר
שני מהלכים אלו נחשבו ליעד מרכזי עבור הסיעות החרדיות עוד מראשית הקדנציה. בתוך כך, הם העלו דרישה נוספת - שלא יהיה מדובר בתוספת חד פעמית אלא בשינוי מבני. כך, בסוף שנת 2024 קיבלה הממשלה החלטה להקצות 590 מיליון שקלים להעלאת שכר עובדי ההוראה בחינוך החרדי, אך בשונה מכספים קואליציוניים, הוחלט לעגן זאת בבסיס התקציב: הקצאה של 590 מיליון שקלים מדי שנה.
כעת נראה כי שני הסכומים הללו לא יגיעו ליעדם. הסכום המשמעותי יותר, שיועד להעלאת שכר עובדי הוראה במוסדות חרדיים, הוסט לטובת החלטה אחרת: בישיבתה האחרונה אימצה הממשלה את מסקנות הוועדה לטיפול ושיקום פצועי צה"ל, שעלותן נאמדת בכ־2 מיליארד שקלים בשנה. בתוך ההחלטה החשובה שנועדה להרחיב את המענה לפצועי צה"ל (על פי המלצות הוועדה בראשות פרופ' מור יוסף), לנוכח הגידול בהיקפם מאז 7 באוקטובר, הסתתר סעיף נפיץ.
בין מקורות המימון של הרפורמה הוחלט כי בשנה הנוכחית ייגרעו 175 מיליון שקלים מהתקציב שהוקצה להעלאת שכר עובדי הוראה. יתרה מכך, החל מהשנה הבאה ייגרעו 570 מיליון שקלים בכל שנה מאותו מקור תקציבי. במילים אחרות: הממשלה כמעט איפסה את הסכומים שנקבעו בהחלטתה המקורית.
ההחלטה עברה בשקט מפתיע
תקציב נוסף בסך 200 מיליון שקלים, שישמש ליישום מסקנות הוועדה, יגיע אף הוא מההסכמים הקואליציוניים. הכסף אמור היה לשמש לתמיכה במוסדות שבהם לומדים תלמידים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם, וזאת בכפוף לתנאים רבים שבגינם הכסף טרם הועבר בפועל מקופת המדינה.
גורמים המעורים בפרטים הופתעו מהשקט היחסי שבו התקבלה ההחלטה מצד הסיעות החרדיות, שאמנם כבר אינן חברות בקואליציה. ההערכה היא כי השקט נועד למנוע את חשיפת אובדן התקציבים המובטחים בפני ציבור הבוחרים.
מדוע החליטו חברי הממשלה, שכרתו "דיל" עם החרדים להעברת חוקים רבים, לקצץ דווקא בכספים אלו? הערכה אחת גורסת כי הקושי במימוש חלק מהתקציבים, לנוכח התנאים הרבים שהוערמו עליהם, הוביל להסבתם.
הערכה אחרת נוגעת למתיחות הפוליטית שבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לסיעות החרדיות. כך או כך, למשמעות ההחלטה השפעה נרחבת, שכן היא כוללת גם תקציבים לשנים הבאות.
התקציב לתלושים נותר על הנייר
לכך ניתן להוסיף כי גם התקציב לתלושי המזון לא הועבר בפועל. בהחלטת הממשלה לחלוקת הכספים הקואליציוניים נקבע כי ההקצאה תתבצע בהתאם להחלטות בג"ץ ולקריטריונים מקצועיים שייקבעו. מאז, בעקבות פסיקות בג"ץ, הובהר כי הכסף יוקצה למשרד הרווחה ולא למשרד הפנים כפי שהיה בעבר.
במסגרת הקריטריונים שהוצגו לגורמי המקצוע הוצע לקבוע את הזכאות לפי הכנסה בפועל ומספר ילדים, אך אלו לא אישרו את המתווה בטענה שהוא מתעלם מכושר השתכרות ומעודד אי-יציאה לעבודה. במקום זאת, הוצע להעביר את הכסף ללשכות הרווחה, אך בהיעדר הסכמות, התקציב נותר "על הנייר" בלבד.
