המורדים החות'ים בתימן הפכו למוכרים לקהילה הבינלאומית במלחמת חרבות ברזל בעקבות המצור שהטילו על באב אל־מנדב, שער הכניסה והיציאה הדרומי לים האדום.
מאז תשומת הלב עברה למצר הורמוז, שער הכניסה והיציאה היחיד למפרץ הפרסי, אבל עתה התקבלה תפנית נוספת - עם הודעת שליחיה של איראן בתימן על הטלת מצור ימי נגד ערב הסעודית.
● ההסלמה המחודשת באיראן: התרחיש שעלול לסכן עד 30% מהסחר הימי העולמי
● הפתרון היווני לעתיד שבו טורקיה תתחמש במטוסי קרב מתקדמים
הלקוחות העיקריות: מדינות באסיה
יצואנית הנפט הגדולה בעולם כבר נפגעה קשות ממבצע שאגת הארי, שאילץ אותה להפחית את קצב ההפקה מכ־10 מיליון חביות ביום בין החודשים ספטמבר־פברואר לכ־7.7־6.6 מיליון בין החודשים מרץ־יוני. הפגיעה נבעה לא רק מן התקיפות האיראניות, כי אם בראש ובראשונה מחסימת מיצר הורמוז, והצורך להוביל נפט בכמות מוגבלת בצינורות לים האדום שבמערב הממלכה, וממנו להוציא את האספקות.
זה אפשר להכנסות ריאד החודשיות מנפט לרדת ממרץ לאפריל בכ־6.3 מיליארד דולר "בלבד" לכ־18.5 מיליארד דולר.
מעבר הנפט בבאב אל־מנדב, בדרך לארבע לקוחות הנפט העיקריות של הסעודים, התגלה כקריטי בתקופת הלחימה להכנסות המדינה.
ארבעת היבואניות הן מדינות אסיאתיות: סין (25.6% מיצוא הנפט הסעודי ב־2025); קוריאה הדרומית (15.8%); הודו (10.5%); ויפן (10.2%).
בחודש שעבר, ניכר כי אותן הלקוחות קיבלו מענה, אך דרך נתיב ארוך יותר - בים האדום. ביוני, הסעודים ייצאו כ־4.19 מיליון חביות ביום דרך עיר הנמל יאנבו, שבחופיה המערביים.
התפנית הגיעה בשבוע שעבר, כשבתום ארבע שנים של הפסקת אש בתימן שהצליחה להישמר מאז 2022, הסעודים תקפו את נמל התעופה בצנעא, ואילו החות'ים השיבו בשיגור טילים בליסטיים. לכך, התווספה התגובה החות'ית ברוח של "מצור מול מצור". ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), קורא להפנות את תשומת הלב לצעד בתימן, דווקא לאיראן.
"האיראנים רוצים להפוך את באב אל־מנדב להורמוז 2. זו נקודה חשובה כי את הורמוז בלתי אפשרי לעקוף, ויודעים כי הנפט הסעודי זורם לים האדום. כבר בשבועיים האחרונים, בצל המצב במרחב, חלה ירידה בנפח התעבורה בבאב אל־מנדב - מבלי שהחות'ים שיגרו טיל. אם הנתיב ייסגר, הסעודים ייפגעו לגמרי".
הכלכלה הסעודית תלויה בנפט
נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן היה שמח לו הכלכלה שלו לא הייתה עדיין תלויה בנפט, אך לא כך הם פני הדברים, כולל ממידע שמגיע מריאד.
מנתוני הלשכה הסעודית לסטטיסטיקה (GASTAT) עולה, כי הצמיחה הסעודית עמדה על 4.5% ב־2025, בהשפעת זינוק של 4.9% ברמה השנתית ברבעון הרביעי. מנוע הצמיחה הברור היה סקטור הנפט שזינק ברבעון האחרון של השנה ב־10.4% ברמה השנתית, ולאורך כל השנה ב־5.6%.
הבעיה הסעודית טמונה בשאיפות של נסיך הכתר לממש את חזון 2030, או לכל הפחות את חלקו הארי. היעד המרכזי של ריאד הוא הפחתת התלות בנפט והתאמת הכלכלה והתשתיות לכאלו שמאפיינים מעצמה. בבסיס ניצב מיזם הדגל של מוחמד בן סלמאן, עיר העתיד ניאום, שמיועדת להיפרס על פני 26.5 קמ"ר בצפון־מערב המדינה. ההשקעה המוערכת בה, לפי אתר "Oil Price", עומדת כיום על כ־8.8 טריליון דולר.
כפי שהשתקף מנתוני הצמיחה הסעודיים, המענה צריך לבוא מנפט. לפי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, ריאד צריכה מחירי חבית של כ־90 דולר, כשבסוכנות הידיעות בלומברג צופים מחיר נדרש של כ־94 דולר. לכן, "על הנייר", הזינוק במחירי הנפט במלחמה לסביבת ה־115 דולר או כ־90 דולר כיום, אמורה לשרת את הסעודים. הבעיה שלהם היא שאם נמנעת מהם האפשרות לייצא, אין ביכולתם אפשרות לנצל את המצב.
נציין, כי סביבת מחירי הנפט הנמוכה שאפיינה את טרום המלחמה, נתנה את אותותיה על חזון הדגל של מוחמד בן סלמאן. כחלק מבחינה מחודשת של התוכנית שהתקיימה עוד לפני המלחמה, מיזם אי יאכטות יוקרתי "סינדאלה" נבלם ונכנס לסימן שאלה בנוגע להיתכנותו; גורד השחקים "מכעב" הושהה בגין העלויות; ופרויקט עיר "הקו" המרשים הוקטן מאוד.
ממשלת תימן תתגייס למתקפת נגד
המגמה הזו, שבהיעדר יצוא נפט סעודי בהיקף סביר עלולה להחריף, היא הסיבה שבגינה ממשלת תימן שמקורבת לסעודים, לפי דיווח בבלומברג, עשויה להישלח לסייע מול מתקפות חות'יות על ספינות סעודיות. עם זאת, מלחמת חרבות ברזל המחישה כי די לחות'ים ב־28% משטח המדינה שבו הם שולטים, ובמיוחד בעיר הנמל האסטרטגית חודיידה ובבירה צנעא, כדי לשבש את התנועה בים האדום. נתיב שעד אותה מלחמה עברו בו כ־14% מהסחר הימי העולמי.
"האיראנים נערכים להחלטה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להחריף את הלחימה נגדם, באמצעות חסימת נתיב השיט", מסביר אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון (JCFA). "טראמפ מהסס, אבל הם כבר נערכים למתקפה גדולה. סוגיית ה'עין תחת עין' החות'ית נובעת מרצון לבנות נראטיב שבו הם הריבון במרחב הימי והאווירי".
לדברי בלאיש, ההנחיה לסגור את באב אל־מנדב נשמרת כמעין קלף אחרון של משטר האייתוללות בטהרן. "האיראנים והחות'ים מבצעים תנועת מלקחיים על ייצוא הנפט הסעודי. זה יותר אירוע איראני מסוגיה חות'ית. אמנם מערכת היחסים של הרפובליקה האסלאמית עם החות'ים שונה מזו שהם מנהלים עם חיזבאללה, אבל בנושאים אסטרטגיים - הצדדים משולבים יחד. בטקטיקה, זה אחרת. בין כה וכה, ישראל צריכה ללמוד מאיראן בפעילותה בתחומי התודעה".
