הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה סללה את הדרך לקביעת דיונים בפגרת הכנסת באופן חריג, במטרה לקדם את הרפורמה בחוק תובענות ייצוגיות. זוהי כעת גם ההזדמנות האחרונה להעביר את התיקון. המשמעות של כל דחייה: גלגול הבעיה לכנסת הבאה, מה שיותיר את העסקים להמתין בזמן שתביעות במיליוני שקלים מרחפות מעל ראשם.
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון
● דעה | התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה
● 100 אלף שקל בבורקסים ועשרות תביעות: הפעילות הממוקדת של עו"ד שוהם אבן
● שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד
במשך ארבע שנים עבד צוות בין־משרדי, בתחילה בראשות המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד ארז קמיניץ ולאחר מכן בראשות המשנה עו"ד כרמית יוליס. בעקבות הדוח שהוציא הצוות, המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה ניסחה את התיקונים, שעברו קריאה ראשונה ב־2024. חבר הכנסת לשעבר אביר קארה היה בין יוזמי התיקון, ופעל להביא את האופוזיציה ואת הקואליציה להסכמה לקיים דיון בפגרה.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר לגלובס: "אעשה כל שביכולתי כדי שהדיונים, שככל הנראה ייערכו בספטמבר, יבשילו לחקיקה עוד בכנסת הזו".
קארה סבור כי התיקון יפתור את הצפת תביעות הסרק שממנה סובלים העסקים. מנגד, לשכת עורכי הדין מזהירה מפני השינויים שלא נוגעים לעסקים קטנים אלא לתביעת תאגידי ענק: "הצעת החוק תעניק לתאגידי הענק חומת הגנה מפני תביעות כאלה", נמסר מהלשכה.
בלימת התביעות הקלות
לפי התיקון לחוק, תיאסר הגשת תובענות ייצוגיות נגד עסק שמחזור המכירות שלו אינו עולה על 2 מיליון שקל בשנה או שמעסיק עד 5 עובדים. שינוי נוסף הוא קביעת חובת פנייה מוקדמת לעסק בעילות מסוימות. אז, לעסק תינתן אפשרות לתקן את הליקוי בתוך 60 יום, והפונה יפוצה ב־2,000 שקל. אם העסק לא יתקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו בקשה לתובענה ייצוגית. בין העילות שבהן תוחל חובת פנייה מוקדמת: חוק הספאם, אי־הפחתת משקל האריזה ועוד.
חלק מהעילות יחייבו פנייה מוקדמת רק אם מדובר בעסקים בעלי מחזור של עד 50 מיליון שקל בשנה, כגון: פרסום הסדרי נגישות באינטרנט וחובת החזקת מכשיר לשמיעה בעסק. אם העסק לא יתקן את הליקוי, ניתן יהיה להגיש בקשה לתובענה ייצוגית, אך זו תוגבל לקבלת "צו עשה" בלבד - ללא תביעה לפיצוי. שינוי נוסף הוא ביטול האפשרות ל"הסתלקות מתוגמלת", לצד הסדרת ההפרה או פיצוי.
לאחר התיקון, ניתן יהיה למחוק את התביעה בהסכמה אך ללא קבלת גמול ושכר־טרחה.
התיקון לחוק נוגע גם לתביעות ייצוגיות נגד רשויות המדינה והרשויות המקומיות. לפי התיקון, לא ניתן יהיה להגיש עוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית אלא אם נשלחה לרשות הודעה מוקדמת הדורשת להפסיק את הגבייה בתוך 60 יום. להבדיל, במקרים שבהם הרשות גרמה לזיהום או הפרה הוראות אחרות, ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית ללא חובת פנייה מוקדמת.
התיקון לחוק גם מוסיף הסדר שיקשה על תביעות ייצוגיות נגד חברות ביטוח לגבי חוזים ארוכי־טווח, באופן שיחייב את בית המשפט להביא בחשבון גם את עמדת הרגולטור ואת הקושי בבירור תביעות על חוזים ישנים.
קופונים ושכר־טרחה
התיקון לחוק מציב סוף למתן קופונים במסגרת הסדרי פשרה. לפי ההצעה, כאשר ניתן לאתר את חברי הקבוצה לא יינתנו עוד קופונים, וברירת המחדל תהיה תשלום. הטבה שאינה כספית תינתן רק בהסכמת הלקוח. במקרים שבהם אי־אפשר לאתר את חברי הקבוצה, יינתן סעד כספי שיועבר לקרן שתייעד את הכספים לתחום הקרוב לתובענה. עורכי דין מבקרים את תיקון זה, בטענה כי הכספים שעוברים לקרנות נוטים "לשכב" בלי תועלת לציבור.
נושא הנתון במחלוקת הוא שכר־הטרחה. בתי המשפט פוסקים את שכר־הטרחה על־פי פסיקת העליון, שקבעה מדרגות תשלום בהתאם לסכום שנפסק לטובת הקבוצה. התיקון המוצע כולל טבלת אחוזים מדורגת לפי השלב שבו מסתיים התיק.
עורכי דין בתחום מותחים ביקורת על כך. לעמדתם, הוא ייצר תמריץ שלילי בשל חוסר כדאיות כלכלית. הם טוענים כי המדרגות המוצעות עלולות לתמרץ את הארכת ההליכים במקום סיומם בפשרה. לדבריהם, השלב הדיוני בו מצוי התיק לא משקף בהכרח את היקף העבודה.
לשכת עורכי הדין: ההצעה "שופכת את התינוק עם המים"
לשכת עורכי הדין סבורה כי אין מקום לדון בתיקונים כה נרחבים בעת בפגרה. מהלשכה נמסר בתגובה: "בהצעת החוק כלולים שינויים מרחיקי לכת, שאם יעברו, יגרמו נזק עצום לציבור בכך שיסכלו את אפשרותו להילחם נגד עושק שמבוצע נגדו על־ידי תאגידי ענק.
"הצעת החוק במתכונתה הנוכחית 'שופכת את התינוק עם המים' ותעניק לתאגידי הענק חומת הגנה מפני תביעות כאלה.
"כך למשל, פרק שלם שנועד להגן על חברות ביטוח (שאינן 'עסק קטן'...); פרק אחר נועד לשלול את מערך התמריצים והתועלות שיפיקו תובעים מייצגים ועורכי דין בתביעות שיצליחו להשיב לציבור עשרות ומאות מיליוני שקלים מתאגידי ענק (ולא מעסקים קטנים) שדורשות ניהול הליכים על פני שנים רבות, ובכך לגרום לכך שתביעות כאלה לא תוגשנה עוד.
"תחת הכותרת של 'הגנה על עסקים קטנים', מכוונת הצעת החוק לתת 'הגנה לתאגידי ענק'.
"ניתן וצריך לקדם במהירות את התיקונים שמבקשים למגר את תביעות הסרק ואת התביעות נגד העסקים הקטנים - דבר שהוא כמובן מבורך, ובמקביל, להשהות ולדון לעומק - ולא בחטף במהלך הפגרה - בשינויים שיאפשרו לתאגידי הענק לפגוע בציבור".
"להחזיר את התובענה הייצוגית לייעודה המקורי"
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, תומך בתיקון וקורא לקואליציה ולאופוזיציה להשלים את העבודה. "תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חיוני, ואיש אינו מבקש לפגוע בו. אבל כשהוא משמש להגשת תביעות במקרים איזוטריים, שמקומם אינו בבית המשפט, צריך לעצור ולשאול האם הוא עדיין משרת את הציבור, או בעיקר מייצר רווח לעורכי דין.
לדבריו, "גם משרד המשפטים הגיע למסקנה שיש צורך לעדכן את החוק ולצמצם את השימוש לרעה בו. המטרה היא להחזיר את התובענה הייצוגית לייעודה המקורי - הגנה על הציבור במקרים של עוולות אמיתיות".
לצד זאת, עו"ד דורון רדעי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, אומר כי "כתוצאה מקמפיין ציבורי ממוקד שמוביל חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, נוצר הרושם כאילו תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות נועד בעיקר להגן על עסקים קטנים. בפועל, מדובר בתמונה חלקית בלבד".
לדברי רדעי, רבים מהתיקונים המוצעים לא נוגעים כלל לעסקים קטנים, אלא דווקא מרחיבים את ההגנות הניתנות לגופים גדולים ולרשויות ציבוריות. "הצעת החוק מרחיבה באופן משמעותי את ההגנות העומדות לרשויות המדינה מפני תובענות ייצוגיות; מוסיפה קופות חולים ותאגידי מים לרשימת הגופים הנהנים מהגנות אלה; מעניקה הגנות נוספות לחברות ביטוח ולחברות מנהלות במקרים של חוזים ארוכי־טווח".
לעמדתו, הדרך הראויה להגן על עסקים קטנים היא באמצעות חקיקה ייעודית וממוקדת שתחריג עסקים קטנים. "גישה כזו תאפשר להעניק הגנה ממוקדת לעסקים קטנים, מבלי לשנות מן היסוד את האיזונים שעליהם מבוסס חוק תובענות ייצוגיות, ומבלי להרחיב אגב כך הגנות לגופים גדולים ורשויות ציבוריות".
