במשך שנים, חברות טכנולוגיה ישראליות שצמחו לגודל משמעותי כיוונו להנפקה בוול סטריט, רובן לא הסתכלו על הבורסה בת"א כאל אופציה רלוונטית. אלא שבשנים האחרונות חלו מספר שינויים, וכעת הדרך הנכונה של אותן חברות לפעול עשויה להיות קודם כל הנפקה בת"א - ומאוחר יותר לנסות להגיע גם לוול סטריט. כך לפחות סבורים בבנק ההשקעות ג'פריס, שפרסם סקירה מקיפה בנושא.
לג'פריס יש אינטרס שחברות יבחרו לפעול כפי שהם ממליצים בסקירה, משום שהוא אחד הבנקים הפעילים בבורסה המקומית - בה הוביל כחתם זר הנפקות גלובליות ראשוניות ומשניות (הבורסה לני"ע, נאייקס, מקס סטוק, נקסט ויז'ן).
● היכונו לירידות בבורסה: כך יראה השבוע המטלטל שבפתח
● כבר לא מתלהבים מ-7 המופלאות: המשקיעים מחפשים את המחליפות
עם זאת, בבנק ההשקעות גם מספקים נתונים ונימוקים מדוע להערכתם חברות טכנולוגיה מישראל צריכות להתחיל את דרכן הציבורית דווקא בת"א. אחת הסיבות המרכזיות שמרחיקה חברות ישראליות מהנפקות ראשוניות בארה"ב, טוענים בבנק, היא העובדה שבשנים האחרונות הלכו וגדלו היקפי השווי וההכנסות של חברות המנפיקות בוול סטריט, כך שכיום מעט מאוד חברות בישראל מתאימות לכך.
לפי נתוני ג'פריס, עד לפני פחות מעשור (2017־2019), שווי חציוני של הנפקת טכנולוגיה בוול סטריט היה 1.6 מיליארד דולר; בשנות השיא של ההנפקות 2020־2021 השווי עלה ל־3.6 מיליארד דולר ואילו כיום מדובר על 5.5 מיליארד דולר.
זאת ועוד: ב־2017־2019 חברת טכנולוגיה יצאה להנפקה בוול סטריט שההכנסות שלה עמדו על 331 מיליון דולר והיום כבר מדובר על 811 מיליון דולר, עם EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) גבוה מ־100 מיליון דולר.
"זהו רף גבוה מאוד", כותבים כלכלני ג'פריס ומזכירים שאחרי הנפקת הענק של SpaceX יש היום בצנרת עוד הנפקות ענק כמו OpenAI, אנתרופיק ואחרות, ובסביבה כזו, חברות צמיחה קטנות יותר מתקשות להתחרות על תשומת הלב.
"אין ספק שהשוק האמריקאי עמוק, אבל הוא גם יכול להיות לא סלחן", הם מזכירים. "מ־19 חברות טכנולוגיה ישראליות שהנפיקו בארה"ב מ־2020 ונשארו ציבוריות, רק 3 נסחרות היום מעל מחיר ההנפקה". רבות מהאחרות איבדו מעל חצי משוויין.
הלקח לדבריהם צריך להיות הגעה לשוק האמריקאי עם גודל (Scale) מספק. "הנפקה מוקדמת מדי בארה"ב היא סיכון מיותר. הנפקה גלובלית מוצלחת בת"א יכולה לספק כניסה יציבה יותר לשוק הציבורי, ולהניח את היסודות לרישום מאוחר יותר בארה"ב", הם מדגישים.
התקדים של פאלו אלטו
מהכיוון השני, בג'פריס מציינים את השינויים שחלו בת"א בשנים האחרונות. כך למשל, הם מזכירים את המעבר למסחר בימי שני־שישי שנועד להתאים למסחר בעולם - שהוביל לעלייה של 191% במחזורי המסחר בימי שישי לעומת ראשון בעבר, ועלייה בהשתתפות משקיעים זרים.
לפי ג'פריס, מחזור מסחר ממוצע בת"א עמד בחודש מאי על 2.4 מיליארד דולר עם שיא בהשתתפות משקיעים זרים, 33%. עוד הם מזכירים את החוסן של השוק המקומי ואת העובדה שהמדדים המובילים בת"א הציגו תשואות יתר על מדדים עולמיים למרות המלחמה.
עניין נוסף שמוזכר שם הוא כמובן הרישום הכפול של ענקית הסייבר פאלו אלטו שנרשמה למסחר בפברואר השנה - לא בגלל צרכי גיוס הון אלא לדבריהם מתוך כוונה אסטרטגית.
"פרסומים בתקשורת ושיחות פרטיות שערכנו עם חברות ומשקיעים מצביעים על כך שיש מספר חברות טכנולוגיה ישראליות בשווי מיליארדי דולרים שרשומות כיום רק בארה"ב ובוחנות רישום כפול", הם מוסיפים.
בג'פריס מקדישים פרק בסקירה למענה על טיעונים נגד הנפקת חברות טכנולוגיה בת"א. לדבריהם, החשש הנפוץ ביותר נוגע לסחירות בת"א לעומת וול סטריט, אך הם מזכירים את הגידול במחזורים לאחרונה ומציינים גם: "השאלה הרלוונטית אינה איפה הסחירות הגבוהה ביותר התיאורטית הקיימת, אלא איפה חברה בגודל נתון תוכל להשיג מסחר מוסדי באופן עקבי ב־6־12 החודשים לאחר ההנפקה". להערכתם, במקרים רבים בוול סטריט קשה להשיג זאת והתוצאה היא תנודתיות, ואילו בהנפקה גלובלית בת"א אפשר לייצר סביבת מסחר יציבה יותר.
טיעון שני שעולה הוא שהנפקה בת"א מאותתת למשקיעים שהחברה לא יכולה להנפיק בארה"ב. לדברי הבנק, החשש מנותק מהמציאות, ומשקיעים בינלאומיים לא בוחנים חברות על בסיס הבורסה שבה הן נסחרות.
בג'פריס מוסיפים כי "כניסה לשוק האמריקאי מעמדה של גודל (scale), תמיכה של משקיעים מוסדיים והיסטוריה של מסחר, היא שונה לגמרי מאשר כניסה בנקודת ההתחלה... החברה מגיעה עם בסיס משקיעים מוגדר, מוניטין כחברה ציבורית ואמינות בקרב אנליסטים ומשקיעים גלובליים".
בהקשר זה הם מזכירים את המהלך המוצלח שביצעה חברת הפינטק נאייקס, שהונפקה קודם בת"א ואז נרשמה למסחר בארה"ב. "לחברות צמיחה ישראליות רבות, הדרך האפקטיבית ביותר לשוק הגלובלי מתחילה בבית", הם מסכמים.
