רשות המסים ומשרד האוצר מקדמים שינויים דרמטיים ברפורמת "חשבוניות ישראל" במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כך שבקרוב כל חשבונית מס - בכל סכום שהוא - תחויב במספר הקצאה.
● איזה גוף מוביל בתשואות של קופות הגמל להשקעה?
● קונים זמן: טרנד פריסת התשלומים כובש את ישראל ולא נגמר במשכנתאות ובטיפולי שיניים
הרפורמה, שנכנסה לתוקפה בינואר 2024, קובעת כי הנפקת מספר הקצאה מרשות המסים היא תנאי הכרחי עבור הלקוח לצורך ניכוי מס. בעת השקת הרפורמה חלה החובה על חשבוניות בסכום של מעל 25 אלף שקל (לפני מע"מ), ומאז ירד הרף הדרגתית: ל-20 אלף שקל בשנה שעברה, ל-10,000 שקל בינואר, והחל מחודש יוני האחרון - ל-5,000 שקל בלבד.
הרפורמה, שנכנסה לתוקף בינואר 2024 לאחר פיילוט קצר, נועדה לבלום שימוש בחשבוניות פיקטיביות - כאלו שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו - במטרה להילחם בהון השחור ולהגדיל את גביית המס.
לפי המנגנון שנקבע, עוסק שלא יקבל מספר הקצאה בזמן אמת מרשות המסים לא יוכל לקזז את המע"מ, ואף לא יוכל להכיר בחשבונית כהוצאה מוכרת במס הכנסה. בהמשך, פועלת הרשות גם בהליכים פליליים ומינהליים נגד עסקים שחשודים בהנפקת חשבוניות פיקטיביות בעקבות חסימת החשבוניות שלהם.
נתוני הרשות שפורסמו בגלובס במאי האחרון הצביעו על כך שסכום העסקאות הפיקטיביות שנבלם ונחשף עד כה נאמד בכ־34 מיליארד שקל - סכום שאלמלא המערכת, היה נגזל. שווי המע"מ של סך החשבוניות שנעצרו מתחילת 2025 ועד לחודש מאי היה 6.1 מיליארד שקל, ובכל שבוע נחסמות כ־1,000 חשבוניות חשודות של כ־150 עוסקים שונים. בעקבות כך, נפתחו עשרות תיקים ביחידות החקירה והשומה.
"הגדילה את ההכנסות ב-16 מיליארד שקל"
בראיון שהעניק שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפודקאסט "השור והדוב", בהנחיית גת מגידו, רמז סמוטריץ' על השינוי שבוחנים באוצר כבר בחוק ההסדרים הקרוב. הוא ציין את מאבקו בהון השחור ככלי להרחבת בסיס המס. "גולת הכותרת הייתה 'חשבוניות ישראל' שהגדילה את הכנסות המדינה ב-16 מיליארד שקל. הולכים להגיע למצב שמהשקל הראשון נעבוד בהנפקה של חשבוניות דיגיטליות, וזה נדבך מאוד משמעותי ביכולת לסכל חשבוניות פיקטיביות".
השר הדגיש כי המהלך יקרה בעיקר בעסקאות B2B, ולא בעסקאות פרטיות, ולדבריו "מהר מאוד" יינתנו הקצאות מהשקל הראשון.
מבדיקת גלובס עולה כי ברשות המסים שבעי־רצון מהרפורמה, שמנעה אובדן של מיליארדים רבים לקופת המדינה, וכי האפשרות להקטין בחקיקה את סכום העסקה המחייב מספר הקצאה נבחן כחלק מהיערכות הרשות לצעדי מיסוי במסגרת חוק ההסדרים הבא.
בחודש פברואר השנה חשף גלובס לראשונה את שיטת הפעולה החדשה של ארגוני הפשיעה, במטרה לעקוף את מנגנוני הבקרה של תוכנית "חשבוניות ישראל": הסתננות למערכות החשבונאות של חברות פעילות והטמעת חשבוניות פיקטיביות בהיקפי עתק של עשרות מיליוני שקלים בתוך מחזורי פעילות לגיטימיים.
כך נחשף כי השיטה כוללת פריצה לאזורים האישיים באתר GOV.IL של נושאי משרה בחברות לגיטימיות, ושימוש בזהויותיהם כדי להסתנן למערכות החשבוניות הארגוניות - מגמה שצוברת תאוצה בחודשים האחרונים.
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' נשאל על כך בכנס לשכת רואי החשבון שנערך החודש, והשיב: "נערכנו לכך מראש, ואנחנו ממשיכים כל הזמן לשפר את המערכות. יש לנו מרכז ניטור (SOC) מתקדם מאוד, שפועל סביב השעון. אנחנו עובדים גם עם חברות חיצוניות שמתכללות את ההגנה על המערכות, וגם עם גורמי הממשלה הרלוונטיים. אבל בסופו של דבר, אחת הבעיות המרכזיות היא גניבת זהויות".
עוד אמר אהרונוביץ' כי "בשנה האחרונה התחלנו להיתקל בתופעה חדשה: אנשים מגיעים למשרדי רשות המסים עם תעודות זהות מזויפות כדי לקבל קוד אישי שיאפשר להם גישה למערכות. אלה דברים שבעבר כמעט לא ראינו. לכן זה מאבק מתמשך, והוא רק ילך ויתעצם".
נערכים להגיש לממשלה חוק הסדרים נרחב
במשרד האוצר וביחידות הקשורות אליו נערכים להניח בפני הממשלה הבאה חוק הסדרים נרחב. בין היתר הוקם צוות הבוחן את מבנה מערכת המס בישראל, והוא צפוי להמליץ על ביטול פטורים והנחות במס ההכנסה שניתנו על סמך מקום מגורים, ולנסות לבצע האחדה של המס. כמו כן, צוות נוסף בוחן את מערכת המס סביב מכשירי החיסכון הפנסיוני.
רפורמה פיננסית נוספת שצפויה להגיע לשולחן הממשלה הבאה היא זו הנוגעת לצוות הבינמשרדי שבחן את הארביטראז' הרגולטורי באמצעי החיסכון השונים במטרה "ליישר את המגרש" בין המוצרים קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.
ייתכן שבחוק ההסדרים הבא תופיע חקיקה פיננסית שהחלה בכנסת האחרונה, אך לא הושלמה, כמו הסדרת שוק האיגוח, החוק לחברות ללא גרעין שליטה וחוק הברוקר-דילר. נוסף על כך באוצר ניסו בשנים האחרונות לקדם רפורמה בשוק סוכני הביטוח, הסדרת רגולציה בשוק הפיננסי ועוד.
סוגיה נוספת שמעסיקה רבות את המשרד וצפויה להיכלל בהמלצותיו בחוק ההסדרים הבא היא הניסיון לשמור על ייחודיות כוח האדם המקצועי בענף ההייטק בישראל. זאת לנוכח המגמה שבמסגרתה חברות ענק מוציאות דווקא את כוח האדם מהמדינה בין היתר בשל התפתחות ה-AI וכן התחזקות השקל.
גם בתחומים אזרחיים צפוי עיסוק רב, כמו בתחום החינוך, לנוכח העובדה שהתקציב הריאלי לתלמיד בישראל לא נמוך ביחס ל-OECD אבל ההישגים של תלמידי ישראל הם מהנמוכים בארגון. בתחומים האזרחיים גם המשבר התזרימי בביטוח הלאומי יגיע לפתחה של הממשלה הבאה, וככל הנראה אל חוק ההסדרים.
