העסקה ההיסטורית עם יוון משקפת את הביקוש העצום למערכות תוצרת כחול־לבן - ביקוש שלעתים מביא לתחרות ראש בראש, בתנאים קשוחים, בין שתי חברות מקומיות.
● מאחורי עסקת ישראל־יוון: הקשר הטורקי שהוביל למהלך ההיסטורי
● חוסר במיירטים או תרגיל? למה ארה"ב השהתה את התקיפה באיראן
יש לא מעט דוגמאות למאבקים עסקיים משמעותיים בתחום, בהם מכרז ההגנה האווירית של פינלנד - שבו רפאל והתעשייה האווירית נאבקו ראש בראש. מי שניצחה בסופו של ההליך ב־2023 היא רפאל, שמכרה לפינים את קלע דוד תמורת כ־317 מיליון אירו.
מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם החליט לעשות סדר בתחרות הפנימית הגוברת בין החברות. מנתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני, עולה כי מתוך נתון שיא של 19.2 מיליארד דולר יצוא ביטחוני אשתקד, כ־10 מיליארד דולר הגיעו מעסקאות G2G, ממשלה מול ממשלה. כלומר, יתר ה־9.2 מיליארד דולר נבעו מפעילות עסקית של החברות, ללא מעורבות המשרד. להשוואה, עד 2020 עמד כלל היצוא הביטחוני על 9.3 מיליארד דולר.
בשל המגמה המתחזקת, לגלובס נודע שברעם העביר לאחרונה לחברות הביטחוניות קוד אתי שנועד להסדיר את כללי התחרות ביניהן. "אנו מכירים בכך שתחרות עסקית היא מנוע צמיחה חיוני", נכתב בקוד האתי שהגיע לידי גלובס, "אך מתחייבים כי זו תתקיים תמיד תחת עקרונות של הוגנות, יושרה מקצועית ואחריות לאומית".
היוזמה של ברעם מושפעת מתהליך בתעשיות הביטחוניות הישראליות, שבו ככל שהסכומים צומחים כך גם התחרות העסקית בין החברות מחריפה - עד לכדי אמירות שליליות האחת על השנייה במדינות זרות.
כמו כן, בתעשייה מוכרת התחרות וחוסר הסימפטיה האישית בין יו"ר התעשייה האווירית בועז לוי ומנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, הטמונים בעברם המשותף בהנהלת התעשייה האווירית - עת לוי היה מנכ"ל החברה ותורג'מן היה מנכ"ל החברה הבת אלתא. "שניהם מקצוענים, קשה להבין את האיבה האישית ביניהם", אומר לגלובס בכיר ביטחוני שעובד מול השניים שנים רבות.
מה נדרש מהתעשייה
סוגיה שיש עליה דגש רב בקוד האתי היא קדושת הסוד והקניין הרוחני. "נפעל באחריות עליונה לשמירה על סודות המדינה והיתרון הטכנולוגי של צה"ל. במקביל, נכבד בקפדנות את הקניין הרוחני והסודות המסחריים של מתחרים. לא ייעשה שימוש במידע פנים לטובת קידום עסקי בלתי הוגן", נכתב במסמך. עוד נדרשות מהתעשיות הוגנות והימנעות מפעולות הכפשה.
בנוסף, חברות התעשייה והסטארט־אפים נדרשים לדאוג לאמינות בהצגות בשלות טכנולוגית. "שיווק יכולות שטרם הבשילו כ'מוכנות מבצעית' עלול לפגוע באמינות הלאומית מול לקוחות בעולם", נכתב בקוד האתי.
זו לא הפעם הראשונה שבה משרד הביטחון ניסה להסדיר כללי תחרות הוגנת בענף. ב־2010 ניסו לנקוט צעד דומה, לאחר שהמנכ"ל דאז אודי שני נאלץ לטוס לקולומביה כדי למנוע ממשרד ההגנה לבטל חוזה עם אלביט - זאת בעקבות סדרת כתבות בתקשורת המקומית שביקרה את האופן שבו לכאורה זכתה החברה במכרז. בירור של המשרד מצא שמאחורי המכתבים האנונימיים והתדרוכים עמדה, ככל הנראה, התעשייה האווירית שהפסידה במכרז.
