גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

הממשלה אישרה 70 מיליארד שקל לרכש צבאי, אך לא מצאה מקור תקציבי לכך

לגלובס נודע שוועדת שרים להצטיידות אישרה את התחייבויות צה"ל לרכש בעלות של 70 מיליארד שקלים, רגע לפני הבחירות ● אלא שעל פי ההחלטה, הממשלה נדרשת להציג מקור תקציבי מול התחייבויות העתק - שכרגע נתון בסימן שאלה

חיילי צה''ל / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

על רקע האיומים הביטחוניים והצורך בהמשך הצטיידות הצבא, ועדת שרים להצטיידות אישרה את התחייבויות צה"ל לרכש ענק בהיקף של כ־70 מיליארד שקלים רגע לפני הבחירות - כך נודע לגלובס.

אלא שבמשרד האוצר הכניסו כוכבית משמעותית להחלטה: ההצטיידות תצטרך להיכנס למנגנון הנומרטור, מה שיחייב את הממשלה להציג מקור תקציבי בפועל מול התחייבויות העתק.

מנכ"ל משרד הביטחון מנסה לרסן את התחרות הפרועה בין חברות הנשק
חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים

מהיכן יגיע הכסף?

בשנה שעברה קיבל רה"מ בנימין נתניהו החלטה לתקצב את הצטיידות הצבא בכ־350 מיליארד שקלים למשך עשור, במטרה להתמודד עם האיומים השונים. עשרות מיליארדים מסכום זה אמורים להגיע מהתייעלות פנימית של צה"ל ומהנפקת חברות ביטחוניות, והיתר - מתקציב המדינה. מתוך תוכנית זו, ועדת שרים להצטיידות כבר אישרה בעבר רכישת טייסות בעלות של 40 מיליארד שקלים, מהלך שמוגדר כיום כעובדה מוגמרת.

תחילה, גורמים באוצר הזהירו כי הצעד הזה יחייב "הטלת מסים בהיקף שיוביל לדיכוי כלכלת ישראל, ולהכבדה בלתי אפשרית בעול המסים על אזרחי ישראל, ונראה שלשר האוצר אין כוונה להשלים עם המהלך".

אולם, בהמשך נראה שבאוצר השלימו עם ההחלטה ועם הצורך בה. במסגרת סיכום חסוי שהפיץ המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בתחילת החודש, הוחלט לפרוס את התוכניות מול מערכת הביטחון ל־13 שנה, באופן שיוכל להקל מעט על קופת המדינה המדוללת - כך שתחילה יופנו תקציבים במיליארדי שקלים בודדים, ובהדרגה הסכומים יגדלו.

על פי התוכניות, בשנת 2027 יוקצו 3 מיליארד שקלים. הסכום יעלה בהדרגה עד לשיא של 25 מיליארד שקלים בשנה בעשור הבא, וירד ל־19 מיליארד שקלים בשנה עד לסוף התוכנית. בסך הכול מדובר ב־212 מיליארד שקלים, בשל התקציבים שמערכת הביטחון אמורה להביא ממקורותיה ואי־הוודאות סביב הסכם הסיוע האמריקאי (MOU).

במערכת הביטחון מיהרו לממש את הסיכום והגישו לוועדת שרים לענייני הצטיידות פעימה ראשונה בסך כ־70 מיליארד שקלים לרכש צבאי. לפי גורמים המעורים בפרטים, הוועדה אישרה את התוכנית בתום שעות של דיונים, אך הדגישה כי המהלך חייב לבוא לידי ביטוי בנומרטור - תוכנית התקציב התלת-שנתית של משרד האוצר. פירוש הדבר הוא שבהתאמה לסכומים הללו, הממשלה תצטרך להצביע על מקור תקציבי חלופי.

מי ישלם את המחיר

הצעד הזה מגיע בתקופת בחירות, באופן שמצד אחד עשוי לחשק את הממשלה הבאה בהוצאות ביטחון עצומות. מנגד, במערכת הביטחון סבורים שמדובר בהכרח מיידי. לתפיסתם, אין אפשרות להמתין חודשים ארוכים, בפרט לנוכח המתיחות מול איראן והזירות הפתוחות בלבנון, בסוריה ובעזה.

בכל אופן היכולת להתאים את התקציב להוצאות הללו מורכבת. יחס חוב־תוצר של המדינה כבר עומד על כמעט 70% כשעמד על 60% לפניה ותשלומי הריבית של המדינה עמדו בשנה שעברה על כ־40 מיליארד שקל - יותר מתקציבו של משרד התחבורה. זאת, כשהמלצות בנק ישראל וקרן המטבע היא לא להקטין את ההוצאות האזרחיות, שגם כך נמצאות בשפל לעומת מדינות ה־OECD ולפעול לצמצם את החובות של המדינה.

הסיכום של המל"ל מתחילת החודש אמור היה גם לקדם את השיח בין משרד האוצר למערכת הביטחון על תקציב הביטחון לשנה זו. בעת שהגיע לאישור הממשלה בנובמבר האחרון עמד התקציב על 111 מיליארד שקלים. אלא כשהגיע לכנסת, בשיא המבצע האחרון באיראן, הסכום כבר עמד על 143 מיליארד שקלים, לצד 12 מיליארד שקלים נוספים שהוקצו כרזרבה לצרכי המלחמה.

מאז טוענים במערכת הביטחון כי קיים פער של כ־40 מיליארד שקלים בין התקציב המאושר לזה הנדרש לצבא כדי לממש את משימות הדרג המדיני. מול הפער הזה, במל"ל גיבשו מתווה פלסטר שדוחה את הוויכוח לעידן שלאחר הבחירות: במסגרת הסיכום, משרד האוצר יעביר את כספי הרזרבה ובנוסף 3 מיליארד שקלים נוספים - סכומים שעד כה טרם הועברו בפועל. בנוסף, סיכמו שם שבמידת הצורך ועל פי אבני דרך, סכומים נוספים יועברו באוקטובר ובנובמבר. באוצר שאפו שבמסגרת המו"מ תקציב המדינה לא ייפרץ כדי להגדיל את תקציב מערכת הביטחון, ולמעשה הוויכוח הגדול נדחה לפתחה של הממשלה הבאה והוא מה אמור להיות תקציב הביטחון בעידן שאחרי 7 באוקטובר.

התקציב ערב המלחמה עמד על כ־60 מיליארד שקל והוא כמעט שולש. בכל שנה מתחולל מאבק בין האוצר למערכת הביטחון על גובהו, והוא מתעדכן כמה פעמים בכל שנה מאז פרוץ המלחמה. ב־2024 ועדה ציבורית לבחינת בסיס תקציב הביטחון המליצה על סכום של כ־110 מיליארד שקל בשנה, אך במשרדי הממשלה לא קיבלו ויישמו את התוכנית. מעניין לציין כי היו חברים בה שניים: מיכל עבאדי־בויאנג'ו ומהרן פרוזנפר. עבאדי־בויאנג'ו מונתה מאז לחשבת הכללית ואילו פרוזנפר, שבעברו היה היועץ הכספי לרמטכ"ל, מונה לממונה על התקציבים שמוביל היום את ההתנגדות ל"התפזרות" התקציב.

היעדר התייעלות

היעדר התייעלות זה אינו רק סוגיה תקציבית, אלא משתקף גם בשטח. באפריל פורסם בגלובס כי בדרגי השטח בצבא כבר מורגש שימי המילואים שלוחמים נדרשים לשרת מגיעים לכ־100 ימים בשנה לאחר פרוץ המלחמה מול איראן. בצה"ל טענו אמנם שההנחיה עומדת על 9 שבועות מילואים בלבד, אך בשטח נראה שמערך המילואים איבד שליטה.

בשל הדוחק התקציבי, במערכת הביטחון שואפים לתגמל את הלוחמים בשירות על חשבון משרתי מילואים שאינם לוחמים ובצבא מעוניינים להוריד את מספר ימי המילואים וכן את היקף המשרתים. זאת, למרות הצורך המבצעי בשמירה על שלוש גזרות פתוחות: בסוריה, בלבנון ובעזה.

העלות התקציבית והמשקית של גיוס מילואים היא אדירה, וזאת משום שהיא גורעת עובדים משוק העבודה, שגם כך הדוק. בדוח בנק ישראל שפורסם השנה צוין כי עלות השכר והמענקים ב־2025 לבדה עמדה על 27 מיליארד שקל, ולא כללה את הפגיעה בפריון, את לחצי האינפלציה ואת המחסור הקריטי בעובדים במשק.

בבנק ישראל גם אוהבים להציג נתונים שלפיהם המשק הישראלי מראה עמידות וחוסן בפני אירועים ביטחוניים, ושלצד הפגיעה בתוצר בעקבותיהם, לאחר תקופת המלחמה יש ריבאונד ותיקון התוצר. אולם גם לנוכח נתוני המאקרו הללו, הפער המצטבר בפריון מ־7 באוקטובר ועד סוף השנה שעברה עמד על 177 מיליארד שקל. בבנק ישראל הדגישו כי הסיבה המרכזית לכך היא שוק העבודה, כתוצאה מגיוס נרחב למילואים והיעדרויות ממושכות, ויותר מחצי מהפערים שנרשמו בשוק העבודה מיוחסים לסיבה הזו.

בנוסף, באוצר העריכו בעבר את העלות המשקית לכל מגויס מילואים כ־50 אלף שקל בחודש.

עוד כתבות

נתב''ג / אילוסטרציה: Associated Press, Oren Ziv

בשל שיבושים בלוח הטיסות באירופה: צפי לעיכובים נקודתיים בנתב"ג

התקלה במערכת הבקרה האווירית יורוקונטרול תוקנה במהירות, אך ברשות שדות התעופה מזהירים כי בשל השיבושים שנוצרו כבר בתנועת המטוסים באירופה צפויים בשעות הקרובות עיכובים נקודתיים בנתב"ג

מטוס של אתיופיאן איירליינס / צילום: Shutterstock

עם 26 טיסות בשבוע: החברה שעברה מהפכה ולא עזבה את נתב"ג ליום אחד

בשעה שהשחקניות הזרות נזהרות, אתיופיאן איירליינס מגדילה את תדירות הטיסות מנתב"ג ל־26 בשבוע ● מהפכת השירות והשינוי הניהולי, לצד הזינוק בביקוש הנוסעים הישראלים ליעדים באפריקה ובמזרח, מסבירים כיצד היא הפכה לאחת מחברות התעופה הנאמנות והחזקות בישראל

מייקל ברי

משקיע העל מגדיל את ההימור שלו נגד מניות השבבים

לפי דיווחים בתקשורת בחו"ל, ברי כתב בבלוג ה-Substack שלו כי הגדיל את ההימור שלו נגד אנבידיה ונגד קרן הסל SOXX, אשר עוקבת אחר סקטור השבבים הרחב ● ברי מזהיר כבר תקופה מפני הערכות שווי מנופחות בקרב מניות השבבים וה-AI

אילוסטרציה: Shutterstock

מאה חברות בדרך לקנסות ענק. זו הסיבה

שנה לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, והאכיפה עולה מדרגה ● לגלובס נודע כי נפתחו חקירות נגד כ-100 גופים בגין הפרות שונות, כגון דיווח לקוי על אירועי סייבר ● קופת חולים מאוחדת כבר חטפה, וכעת חברות נוספות עלולות לספוג קנסות של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

רוצים לדעת מה קורה בשוק הנדל״ן? תסתכלו על חג׳ג ופרשקובסקי

מבצעי "דירה במתנה", מכרזים דיגיטליים והנחות ענק: הקיפאון המתמשך והמלאי הגדל בשוק הדיור דוחפים את היזמים לצעדים חסרי תקדים ● אלא שהרוכשים זהירים, המניות מגיבות בספקנות, והבנקים מתחילים לבחון כל עסקה בזכוכית מגדלת ומסרבים להכיר במכירות "על הנייר"

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך?

השריפות בצרפת / צילום: Reuters, Mohamad Salaheldin Abdelghani Alsayed

שריפת הענק בצרפת: 162 נעצרו בחשד להצתות

גלי חום קיצוניים ויובש ממושך מלבים שריפות ענק בצרפת שהגיעו כבר לפאתי העיר בורדו ● מאות אלפי תושבים ותיירים פונו מבתיהם, אלפי כבאים נאבקים בלהבות, והביקורת על היערכות הרשויות הולכת וגוברת בעקבות הקיצוץ הממשלתי בתקציב כיבוי האש

דוב גריזלי צד סלמון באלסקה / צילום: Reuters

24 שעות ביממה, בלי קריינות או עריכה: הסרטון שסוחף את הרשת

מדי קיץ, עם תחילת נדידת דגי הסלמון לאלסקה, מיליוני אנשים ברחבי העולם מתחברים לשידור חי המתעד דובי גריזלי בזמן הציד בפארק הלאומי של המדינה ● כך הפך מיזם קטן של מצלמות טבע לאחת מתופעות הרשת הגדולות של העשור האחרון

אפליקציית Extra Power

למה רק הקמעונאים יכולים? סופרגז משיקה ארנק הטבות חדש

הארנק הדיגיטלי החדש של סופרגז כולל הנחות של עד 20% ברשתות אופנה וקמעונאיות מזון, ומיועד ללקוחות הגז והחשמל שלה ● וגם: טיב טעם נפרדת מהקופות האנושיות לטובת קופות חכמות ומשיקה את מותג "טעמי המזרח" בתוך סניפיה ● אירועים ומינויים

ספינה איראנית שמובילה נפט (ארכיון) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

פרשת שחיתות מטלטלת את איראן: לאן נעלמו 1.6 מיליארד דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הכנסות של איראן ממכירות נפט שעוקף את הסנקציות נעלמו, מדינות אפריקה מתקרבות לסין על רקע המלחמה, ובדרום קוריאה מנסים לשכנע את מדינות המפרץ לרכוש מערכות נשק ● כותרות העיתונים בעולם    

מושגים לאזרחות מיודעת. בועה פיננסית / צילום: Shutterstock

איך מזהים בועה בשווקים? אלה כלי העזר שכלכלנים משתמשים בהם

עליית מחירים מהירה מדי ומכפילי שווי גבוהים יכולים לנבא בועות בשווקים, אבל גם לכוח שלהם יש גבול ● בעולם שבו העתיד הטכנולוגי לא בהיר, אפשר לצפות לעוד ועוד בועות שיתפוצצו ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

דיווח: אנבידיה במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית של 250 מיליארד דולר

אנבידיה נמצאת במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית בסך כ-250 מיליארד דולר עבור מימון פרויקט ענק להקמת מרכז נתונים באוהיו - כך דווח בוול סטריט ג'ורנל ● מדובר בחלק מפרויקט מרכזי נתונים, המהווה את אחת העסקאות השאפתניות ביותר בתחום הבינה המלאכותית בארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מניות השבבים העבירו את הבורסה לירידות של יותר מ-2%; המניה שצנחה בכ-15%

המניות הדואליות ומניות הביטחון מושכות את ת"א 35 למטה ● מנגד, עליות בביטוח ובפיננסים ● תנודות חדות במניות הבודדות: גילת צונחת, נייס עולה ● קבוצת אקרשטיין רוכשת שליטה בחברה שעוסקת בתחום פתרונות החיפוי ומוצרי הגמר לבנייה ● אינטר תעשיות: בעלי השליטה מוכרים את מלוא החזקתם לרימון תמורת כ־67 מיליון שקל

היכונו לירידות בבורסה: כך ייראה השבוע המטלטל שבפתח

השווקים ייאלצו לעבור השבוע משוכות רבות, בעוד המתיחות הגאו-פוליטית בשיאה ● המניות הדואליות חוזרות מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי חריג של קרוב ל-2% ● ארבע מתוך "שבע המופלאות" ידווחו ויעמידו למבחן את מניות ה-AI ● הפד צפוי להשאיר את ריבית ארה"ב ללא שינוי - אך יש מי שצופה העלאה מפתיעה ● וגם: בבנק אוף אמריקה מזהירים מפני שאננות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

ניתוח חברה-תיגבור / צילום: יוחאי גלבוע

הזדמנות השקעה מעניינת שמסתתרת בחברה מסורתית בת 45

יישומי הבינה המלאכותית לא רק שלא מאיימים על הפעילות של הקבוצה הוותיקה תיגבור, הם דווקא משמשים עבורה מנוע צמיחה ● תחום הליבה של כוח האדם והסיעוד עודו נהנה מביקוש קשיח ומציג צמיחה, אך על ההתרחבות והחדשנות העסקית, החברה עלולה לשלם בשיעורי רווחיות ● ניתוח חברה

פיזור השקעות בחו''ל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רוצים להשקיע בחו״ל וחוששים מה-S&P 500? אולי זה המדד בשבילכם

מבחינת הישראלים יש בדרך-כלל רק שתי זירות השקעה רלוונטיות: ארה"ב וישראל ● אך האם זה נכון להתעלם מ-40% מהכלכלה העולמית? ● לאחר הריצה בשנים קודמות ל-S&P 500, כדאי להכיר את היתרונות של מדדי MSCI

פועלים פלסטינים במעבר חשמונאים / צילום: Reuters

הבנקים חותכים את הצינור הפיננסי מול הרשות הפלסטינית

דיסקונט והפועלים עוצרים את ההעברות בשל חשש מחשיפה פלילית בינלאומית למימון טרור ● הסיבות, האזהרה של בנק ישראל והאפשרויות שעל הפרק

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

דירקטוריון הרכבת מחזיר את אבשלום אלמליח לתפקיד מ"מ המנכ"ל

אבשלום אלמליח, סמנכ"ל תכנון והפעלה ברכבת ישראל ומ"מ המשנה למנכ"ל, יכהן כמנכ"ל הרכבת בפועל - כך החליט אתמול דירקטוריון החברה ● מאז התפטרותו של המנכ"ל הקבוע האחרון משה (שיקו) זנה, ובמשך שנה, החברה מתנהלת עם ממלאי-מקום בתפקיד המנכ"ל ● ועדת האיתור צפויה לצאת לסבב איתור נוסף

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

מחזורי המסחר קפצו ולג'פריס יש המלצה חמה על הבורסה בתל אביב

בשל עליית השווי וההכנסות הנדרשים ממנפיקות בוול סטריט, בג'פריס ממליצים לחברות טכנולוגיה ישראליות להתחיל את החיים הציבוריים בת"א, ובהמשך להירשם מעבר לים

ארמון הקרמלין במוסקבה. לא מצליחים לגייס / צילום: Reuters, Shamil Zhumatov

ממשלת רוסיה מציגה: כישלון כלכלי של פעם ב־30 שנה

המלחמה הכניסה את רוסיה לגירעון של כ־74 מיליארד דולר ● כדי לצאת ממנו, היא ניסתה לגייס אג"ח - ונכשלה ● ומהצד השני של הגבול, אוקראינה מגבירה את הלחץ על סחורות ותשתיות