היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מבקשת מבג"ץ להוציא צו ביניים שיעצור את יישום חוק מח"ש, שלדבריה נועד להקים "יחידת תביעה פוליטית שתטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים".
החוק, המעביר את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות לשליטת משרד המשפטים, אושר סופית בכנסת בחודש שעבר, והוא חלק מהרפורמה המשפטית שמקדם שר המשפטים יריב לוין מאז הקמת הממשלה. אף שהחוק אמור להיכנס לתוקף רק עם כינון הכנסת הבאה, המכרז לבחירת מנהל המחלקה החדש כבר פורסם.
● מח"ש עוברת לשר המשפטים: מה קובע החוק החדש, ומה הסיכוי שייפסל?
● מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה
בעמדתה, שהוגשה לבג"ץ באמצעות מחלקת הבג"צים, כתבה היועמ"שית כי "מערכת המשפט הפלילי הישראלי עוברת שינויים מרחיקי לכת, אשר משנים את דמותה ממערכת בעלת עצמאות מקצועית למערכת הקשורה בקשרים עבותים למערכת הפוליטית ותלויה בחסדי הדרג הפוליטי".
עוד נטען כי השלכות החוק צפויות להתרחב גם למעגלים רחוקים יותר ולהשפיע על אזרחי המדינה, על חופש המחאה, על המאבק בשחיתות השלטונית, על פעילות המשטרה במגרשי הספורט ועל זירת העיתונות החופשית.
סמכויות חסרות תקדים
לפי החוק, מנהל מח"ש ימונה באמצעות ועדת מינויים שימנה שר המשפטים או מנכ"ל משרדו, שהוא איש אמונו. מרבית חברי הוועדה ייבחרו אף הם בידי גורמים שמינה השר או מנכ"ל משרדו, ובכך מוקנית לשר שליטה אפקטיבית הן במינוי העומד בראש הגוף והן בהפסקת כהונתו.
עוד קובע החוק כי הסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועצת המשפטית לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש, יועברו למנהל המחלקה. בנוסף, החוק מרחיב את היקף העבירות שבסמכות מח"ש וקובע כי תקציב המחלקה ינוהל במסגרת תקציב משרד המשפטים וייקבע בידי שר המשפטים.
בעמדה נטען עוד כי מהתבטאויותיהם של חברי כנסת במהלך הליך החקיקה עלה כי מטרת החוק היא להגשים את רצונם של גורמים פוליטיים "לחקור את החוקרים" באמצעות גוף אכיפה חדש, שפועל יהיה נתון למרות השלטון, ויופקדו בידיו סמכויות חסרות תקדים.
"חשש להתערבות בחקירות שאינן נוחות לשלטון"
"התיקון יוצר יחידת חקירה ותביעה פלילית נפרדת ורבת-עוצמה, מקבילה למערכת אכיפת החוק הקיימת, ללא כל פיקוח מקצועי, תוך קביעת הסדרים שיוצרים תלות ישירה בדרג הפוליטי בשורת היבטים מרכזיים", נכתב בעמדת היועמ"שית.
עוד נטען כי מנכ"ל משרד המשפטים יקבל כוח חסר תקדים להתניע את הליך הפיטורים של בעלי התפקידים הבכירים במח"ש, ללא קביעת אמות-מידה לסיום כהונה.
עוד נכתב כי קיים חשש להתערבות בחקירות שאינן נוחות לשלטון ולשיקולים זרים בתיעדוף חקירות שהשלטון מעוניין בקיומן - בהן של אנשי חוק, עובדי ציבור ואזרחים.
נגד החוק הוגשו שלוש עתירות לבג"ץ, ובמסגרתן נמסרה עמדת היועמש"ית. בין העותרים: התנועה לאיכות השלטון ו-23 רבי-ניצבים וניצבים לשעבר, בהם ארבעה מפכ"לים לשעבר: רוני אלשיך, שלמה אהרונישקי, משה קראדי ורפי פלד, יחד עם העמותות "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" וארגון "בשער".
