בעוד כשלושה חודשים, באמצע חודש אוקטובר, צפויות להיכנס לתוקפן תקנות הבטיחות החדשות לעבודות בנייה, שיחייבו לראשונה את היזמים לשאת באחריות ישירה לבטיחות באתרי הבנייה.
● ראיון | "מצב כוח האדם בענף בלי הפועלים הפלסטינים עדיף - התפוקות שלנו עלו ב־30%"
● המתווך שאיבד עמלה של 10 מיליון שקל בעסקה שהתפוצצה
הרפורמה, שאושרה לאחר שנים של דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, משנה את חלוקת האחריות שהייתה נהוגה עד היום, ומעבירה את מרכז הכובד ממנהל העבודה אל מי שמזמין את העבודה, מי שמממן אותה, ומי שמבצע אותה.
מתחילת השנה: 29 הרוגים באתרי בנייה
רק בשביל לסבר את האוזן, מתחילת 2026 התרחשו כבר 393 תאונות עבודה באתרי בנייה, שבהן נהרגו 29 בני אדם, לפי הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה. לשם השוואה, לפי נתוני ארגון קו לעובד ב־2025 תועדו 698 תאונות עבודה בענף, ב־2024 נרשמו 589 תאונות, וב־2023 עמד מספרן על 668.
במטרה לצמצם את מספר התאונות וההרוגים, התקנות החדשות מרחיבות באופן משמעותי את מעגל האחראים לבטיחות באתרי הבנייה, ומטילות לראשונה אחריות ישירה גם על היזמים (מזמיני העבודה), ולא רק על מנהלי העבודה.
בנוסף, הן יוצרות שני תפקידים חדשים; בקר בטיחות מטעם היזם, שתפקידו לבצע ביקורות תקופתיות באתר ולדווח על ליקויים, ומנהל אתר בפרויקטים גדולים, שאחראי על יישום תוכנית הבטיחות ועל הטיפול בסיכונים.
עוד קובעות התקנות כי לא ניתן יהיה להתחיל בעבודות בנייה ללא תוכנית בטיחות מסודרת, הקצאת המשאבים הנדרשים ליישומה ומינוי בעלי התפקידים הרלוונטיים.
במקרה של זיהוי "סיכון שאינו קביל" נקבעים לוחות זמנים ברורים לטיפול בו, ואף חובת הפסקת עבודה במקרים מסוימים. בנוסף, התקנות מסדירות את הכשירות וההסמכה של בעלי התפקידים בענף, מחייבות רישום של מנהלי עבודה במרשם ייעודי, ומעדכנות שורה של הגדרות ומונחים כדי להבהיר את חלוקת האחריות בין כלל הגורמים המעורבים בפרויקט.
התקנות החדשות צפויות לשנות גם את היחסים החוזיים בין היזמים לקבלנים. הסכמי ההתקשרות יידרשו לכלול הוראות מפורטות בנוגע לאחריות על הבטיחות באתר, לרבות גיבוש תוכנית בטיחות, הקצאת המשאבים הדרושים ליישומה, סמכויותיו של בקר הבטיחות ואופן הדיווח והטיפול בליקויים.
במקביל, הקבלנים יבקשו לעגן בהסכמים את העלויות הנוספות הכרוכות בעמידה בדרישות החדשות, כדי שלא יישאו בהוצאות שלא נלקחו בחשבון בעת הגשת ההצעה.
השינוי צפוי לחלחל גם לענף הביטוח. חברות הביטוח עשויות להחמיר את תנאי הכיסוי לפרויקטים, ולדרוש הוכחות לעמידה בהוראות התקנות, ובהן מינוי בקר בטיחות, קיומה של תוכנית בטיחות מעודכנת ותיעוד שוטף של פעולות הפיקוח והבקרה.
מנגד, פרויקטים שיציגו ניהול בטיחות מוקפד עשויים ליהנות מתנאים טובים יותר, בעוד שהפרת החובות החדשות עלולה להוביל לצמצום הכיסוי הביטוחי או אף לדחיית תביעות במקרה של תאונת עבודה.
"היזם לא היה חלק מעולם הבטיחות"
עו"ד שירה בס רוזן, מנהלת מחלקת הרגולציה במשרד עוה"ד פרופסור ביין ושות', מסבירה כי "התקנות החדשות מחייבות חברות קבלניות ויזמיות לבצע שינוי עמוק באופן שבו הן מנהלות את תחום הבטיחות. לא מדובר רק בעמידה טכנית בהוראות הדין, אלא בבניית מוכנות ארגונית ותפעולית שמחלחלת מהנהלת החברה ועד לאחרון העובדים באתר.
"לכך מצטרף הבליץ החקיקתי של משרד העבודה כאשר רק בחודשיים האחרונים אושרו שני תיקוני חקיקה נוספים בתחום העבודה בגובה והדרכת עובדים, גם הם ייכנסו לתוקפם ביום 16.10.2026, יחד עם תקנות הבטיחות".
עו"ד בס רוזן מסבירה כי חברה המבקשת להיערך לתקנות החדשות צריכה לבחון לא רק את ההתנהלות באתרי הבנייה, אלא גם את מבנה האחריות בתוך הארגון, את תהליכי הדיווח ואת יכולת ההנהלה לפקח על יישום הוראות הבטיחות.
לדבריה, עבור החברה היזמית מדובר באירוע של ממש. יזמים עד כה מסרו את העבודות למבצע בניה ובכך תמה אחריותם. החל מאוקטובר, יזמים יידרשו לגלות בקיאות בדיני הבטיחות, למנות בעל תפקיד - בקר בטיחות - מטעמם ולפקח עליו ולעשות מעבר למינימום האמור בתקנות על מנת להיחשב כמי שנקטו בכל האמצעים העומדים לרשותם בקיום אחריות וחובות המזמין.
לדברי ד"ר מיקי וינקלר, לשעבר מנכ"ל המשרד לבטיחות וגהות ויועץ במשרד עוה"ד פרופסור ביין ושות', התקנות החדשות מסמנות שינוי תפיסתי עמוק. "עד היום היזם כמעט שלא היה חלק מעולם הבטיחות באתרי הבנייה. האחריות הייתה מוטלת בעיקר על מנהל העבודה והקבלן המבצע. מעכשיו המחוקק מכניס את היזם לתוך המגרש ומצפה ממנו להיות מעורב באופן פעיל בניהול הבטיחות", הוא אומר.
עוד הוא מסביר כי התקנות אינן מסתפקות בהטלת אחריות נוספת, אלא מחייבות את היזמים להקים מנגנוני פיקוח ובקרה שיאפשרו להם לוודא שהוראות הבטיחות מיושמות בפועל. "בקר הבטיחות הוא רק דרישת הסף. יזם שיסתפק במינוי בעל תפקיד כדי לסמן וי על החוק עלול לגלות שזה לא יספיק. ניהול בטיחות מחייב תהליכי בקרה, נהלים, מעקב שוטף ובחינה מתמדת של מה שקורה באתר".
לדבריהם, העלויות השנתיות בעקבות התקנות החדשות עשויות להגיע, בהערכה גסה, לכ־250 אלף שקל עבור היזמים, כאשר היקף העלות צפוי להשתנות בהתאם למאפייני הפרויקט.
"אנחנו רואים יזמים שנערכים כבר עכשיו"
עו"ד בס רוזן מדגישה כי "אנחנו רואים יזמים שנערכים כבר עכשיו. הם משנים חוזים מול קבלנים, מגייסים בקרי בטיחות ומקדישים זמן ומשאבים לנושא שלא עמד בעבר במרכז תשומת הלב. לפני כמה חודשים השתתפתי במשא ומתן בין יזם לקבלן שנמשך שלוש וחצי שעות ועסק כולו בבטיחות. עד לא מזמן שיחות כאלה לא היו נמשכות כל כך הרבה זמן".
עם זאת, היא מדגישה כי התקנות עצמן אינן מספקות "ספר הוראות" מלא, אלא קובעות בעיקר את רף המינימום. "המחוקק השאיר מרחב פעולה רחב והחקיקה משרטטת את המסגרת בלבד. המשמעות היא שכל יזם יצטרך לבנות לעצמו מערך בטיחות אפקטיבי שמתאים לאופי הפעילות שלו.
"התקנות נותנות קווים כלליים, ומאותו רגע בעל התפקיד הבכיר בחברה צריך לקחת את זה ולהבין כיצד ליישם את הדברים בפועל, אילו יועצים לצרף, כיצד להוביל את התהליך, ואיך לבנות את סט הנהלים הנדרש בתוך הארגון. מי שיסתפק במינימום עלול לגלות שזה לא מספיק, במיוחד אם יתרחש אירוע בטיחותי".
