המתיחות הביטחונית בים האדום, שהובילה חברות ספנות רבות לנטוש את הנתיב דרך תעלת סואץ, הופכת לרוח גבית עסקית עבור קבוצת בזק - כך עולה מדברי יו"ר החברה תומר ראב"ד, בשיחה עם גלובס לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני של 2026.
"הסיפור של החות'ים ללא ספק משפיע עלינו לחיוב מאוד", אמר ראב"ד. "חלק מהצורך בשרידות (תעבורת התקשורת העולמית) הוא לעקוף את האזור הזה של הים האדום ולעבור דרך ישראל".
● אל על מציגה: הרווח הנקי זינק ב-100% ברבעון השני
● הרווחים קפצו, ועובדי הבורסה קיבלו אופציות בשווי של כמעט 12 מיליון שקל
לדברי ראב"ד, "היום רוב התעבורה מאירופה לאסיה עוברת דרך הים האדום - פוגשים את אסיה או את אפריקה בתעלת סואץ, משם לים האדום, ומשם זה נוחת בסעודיה או עובר להודו. הנתיב שאנחנו מציעים, שקיים כבר היום ומתרחב בצורה מאוד מהירה, פוגש את ישראל דרך הים התיכון מאירופה, חוצה את ישראל בתשתית הקיימת של בזק, מתחבר לירדן, ומשם גשר קצר לסעודיה וממשיך מזרחה" - כלומר, מבלי לגעת בים האדום.
על השאלה אם המשמעות היא שהאיומים בים האדום עושים לבזק דווקא טוב, השיב ראב"ד: "באופן פרדוקסלי, כן. אבל הדינמיקה העולמית שמשתלבת - א' עם הצורך בשרידות, ב' עם ביקוש אדיר לתעבורה בעולם הבינה המלאכותית (AI) ובאופן כללי, ו־ג' עם המציאות הגאו־פוליטית והמתיחות בים האדום - כל הטרנדים האלה מעניקים רוח גבית משמעותית לעולמות הכבלים ולפעילות שלנו".
לדברי ראב"ד, לקוחות כבר מכניסים לחברה סכומים של עשרות מיליונים בשנה מהעולמות של חיבור מזרח ומערב. "זה לא רק לישראל, אלא גם מה שעובר דרך ישראל".
לדבריו, "אנחנו מבססים את המעמד של ישראל כצומת דיגיטלי גלובלי באמצעות הפרויקטים האלה, וזה תומך גם בשרידות של המדינה בכל המגזר העסקי, הממשלתי והביטחוני, וגם מחזק את היכולות לתמוך בתקופת ה־AI באזור כולו - לא רק בישראל, אלא גם בסעודיה ובאיחוד האמירויות, ובעולמות חוות השרתים שצומחים במהירות".
במאי האחרון דיווחה בזק על חתימת מזכר הבנות להקמת מערכת כבלים בינלאומית חדשה שתיצור תוואי תקשורת בין מזרח למערב דרך ישראל, בהשקעה מוערכת של כ־250 מיליון שקל על פני שלוש שנים.
הרווח הנקי זינק ב־38%
הכנסות הליבה של קבוצת בזק - סך ההכנסות בנטרול טלפוניה בבזק קווי, הכנסות בפלאפון, לקוחות פרטיים בבזק בינלאומי והכנסות בזק און ליין - הסתכמו בכ־2 מיליארד שקל, עלייה של כ־4%. סך ההכנסות עלה ב־1.4% בלבד לכ־2.17 מיליארד שקל, והרווח הנקי ההשוואתי זינק ב־38%.
בזק תחלק דיבידנד של 515 מיליון שקל, מתוכו 415 מיליון שקל במזומן והיתרה ברכישה עצמית של מניות. הרכש העצמי מגיע לאחר השלמת תוכנית קודמת של 150 מיליון שקל, מתוך מסגרת רב־שנתית של 800 מיליון שקל.
ראב"ד ציין כי "בשנת 2026 הקלנדרית אנחנו כבר ב־1.2 מיליארד שקל חלוקה של דיבידנדים ורכש עצמי של מניות". הוא הוסיף כי "ההפרדה המבנית מתקרבת, ואנחנו מחכים להכרעת הרגולטור בנושא הזה".
בבזק קווי הסתכמו הכנסות הליבה בכ־998 מיליון שקל, עלייה של 1.9%, עם רווח נקי השוואתי של כ־259 מיליון שקל (עלייה של 20%). פריסת רשת הסיבים הגיעה ל־3.03 מיליון משקי בית, ומספר המנויים המחוברים אליה (קמעונאות וסיטונאות) עלה ל־1.06 מיליון. ההכנסה הממוצעת ללקוח (ARPU) הקמעונאי באינטרנט עלתה ל־142 שקל, לעומת 136 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מנכ"ל בזק ניר דוד אמר כי שיעור החדירה של הסיבים "כבר מעל 35%, וכשמסתכלים על בנצ'מרק עולמי, זה נתון יוצא דופן". את העלייה ב־ARPU הוא ייחס למעבר מנחושת לסיבים ולהרחבת סל השירותים, ובהם שירותי סייבר ופתרונות הרחבת קליטה בבית: "זה שירות פרימיום. לקוחות שבוחרים אינטרנט רוצים את האינטרנט הכי טוב ולהיות הכי רגועים. הפערים הם לא של אלפי שקלים, זה שקלים בודדים בסופו של דבר, והם מוכנים לשלם".
6,500 פניות ביום לנציג דיגיטלי
דוד פירט שלושה אפיקים שבהם פוגש עולם הבינה המלאכותית את החברה: פיתוח שירותים ללקוחות המבוססים על תשתיות AI, ובהם שירותי סייבר, ענן ו־GPU, התייעלות פנימית וצמיחה בעולמות החיבור לרשת בעקבות הצורך בחיבור חוות שרתים ולקוחות עסקיים בקצבים גבוהים.
"אנחנו מפתחים בתוך החברה כלי AI משמעותיים שמסייעים לנו לאתר תקלות ברשת ולפתור בעיות עוד לפני שהלקוחות שמים לב אליהן, וחוסכים בזה עלויות של טכנאים ואנשי תשתיות בצורה משמעותית", אמר. "בכל יום נדון 6,500 אינטראקציות של לקוחות מתבצעות כבר לא עם נציג שירות אלא עם נציג דיגיטלי, מתוכן 2,500 שיחות מקצה לקצה - תקלות, תשלומים, בירור חשבון. אנחנו נמשיך לראות צמיחה של העולם הזה".
פלאפון ו-yes: וויקום והיציאה מהלוויין
פלאפון רשמה הכנסות של 511 מיליון שקל (עלייה של 3%) ורווח נקי השוואתי של 34 מיליון שקל. מצבת המנויים הגיעה ל־2.71 מיליון, מהם 1.47 מיליון בחבילות דור 5. התזרים החופשי של החברה היה שלילי, כ־49 מיליון שקל, בעיקר בשל תשלומים לעובדים בעקבות הסכם קיבוצי חדש ועיתוי ההצטיידות בציוד קצה.
מנכ"ל פלאפון אילן סיגל ציין כי כמחצית מאתרי הרשת של החברה כבר תומכים בדור החמישי, והתייחס לעסקת וויקום מובייל, שלגביה נחתם ביולי מזכר הבנות בהיקף של כ־265 מיליון שקל: "בימים אלה אנחנו שוקדים על חתימת ההסכם המלא, ואני מניח שבתוך מספר שבועות יהיו לנו בשורות בנושא, כולל האישורים שנבקש מהרגולטורים - ממשרד התקשורת ומרשות התחרות".
חברת הטלוויזיה yes המשיכה במגמת ההתאוששות עם הכנסות של 348 מיליון שקל - הגבוהות ביותר מזה כשמונה שנים - ורווח נקי השוואתי של 12 מיליון שקל, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל אשתקד. מספר מנויי הטלוויזיה עמד על 563 אלף, ירידה של כ־2,000 מנויים לעומת הרבעון הקודם. לפי סיגל, כ־150 אלף מלקוחות yes כבר מחוברים לסיבים, כ־30% מלקוחות ה־IP של החברה, וה־ARPU עלה ל־204 שקל - עלייה של 15 שקל.
"ירדנו מהלוויין, וזה חסך לנו 70 מיליון שקל", אמר סיגל. "זה הרבעון הראשון ללא הלוויין". הוא הוסיף כי לפני יומיים נחתם הסכם קיבוצי חדש עם ועד העובדים ב־yes: "העובדים מרוצים, וההנהלה מרוצה גם כן, כי הוצאות השכר לא עולות".
בזק בינלאומי סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 276 מיליון שקל ורווח נקי השוואתי של 11 מיליון שקל.
