1שנים קטלניות בדרכים
מה רואים בגרף? מאז כניסתה של מירי רגב לתפקיד שרת התחבורה בדצמבר 2022, חלה עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים. הנתון עלה מ־164 הרוגים למאה אלף תושבים (בחודשים ינואר־מאי) ב־2022 ל־189 הרוגים למאה אלף נפש ב־2024 ו־2025 - עלייה של כ־15%. גם ב־2026 הנתון נותר גבוה יחסית (17.5).
מה הסיבות? העלייה בתמותה בדרכים קשורה ככל הנראה לשילוב של גורמים, ביניהם היעדר אכיפה, כמו מחסור בניידות וצורך בשדרוג מצלמות האכיפה. נזכיר כי בכירי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - היו"ר אבי נאור והמנכ"ל אבי קיטה - התפטרו מתפקידיהם במחאה על חוסר פעולה בתחום מצד השרה, וישראל הושעתה מהמועצה האירופית לבטיחות בדרכים, בטענה שצעדי הממשלה לא עולים בקנה אחד עם המחויבות להצלת חיים.
● יש ארבעה תרחישים פוליטיים ליום שאחרי הבחירות. איזה מהם יועיל במיוחד לתיק ההשקעות?
● "יש יחסי תן וקח מתחת לשולחן": מה הציבור לא יודע על מכוני הסקרים
מה רגב עשתה בעניין? בנובמבר 2025, לאחר שיא של קטל בכבישים (398 הרוגים עד אז), הביאה רגב לאישור הממשלה תוכנית לבטיחות בדרכים לשנים 2026־2030 בהיקף של 350 מיליון שקל בשנה. לפי משרד התחבורה (התגובה המלאה תובא באתר), לצד תקציב הרלב"ד מושקעים מאות מיליוני שקלים נוספים באמצעות מינהל התשתיות, ובהם סלי בטיחות, תקציבים לטיפול במוקדי סיכון, תחזוקת כבישים, שיפור תשתיות בטיחות ותוכניות בטיחות עירוניות.
2ביצוע התקציב לא משתפר
מה רואים בגרף? שיעור הביצוע של תקציב משרד התחבורה (מזומן והרשאה להתחייב) ירד מ-96% ערב כניסת רגב לתפקיד ל-79% ב-2025 - ירידה של כ-23%. ואולם, ניתן לראות ששנת 2022 הייתה חריגה. בממוצע, שיעור הביצוע תחת רגב (79%) לא היה רחוק משלוש השנים הקודמות (84%).
מה הסיבות? תקציב של משרד יכול להיות מוקצה במספר דרכים - העיקריות שבהן הן "תקציב הוצאה" (הסכום שהממשלה יכולה להוציא באותה שנה) ותקציב "הרשאה להתחייב" (הסמכות להתחייב מראש להוצאות עתידיות).
מבחינת תקציב ההוצאה - שבמשרד התחבורה טוענים שהוא הכלי המועדף לבחינת ביצוע תקציב - שיעור הביצוע תחת רגב היה דומה לשנים הקודמות. מבחינת ההרשאה להתחייב (שרלוונטית יותר לפרויקטים ארוכים), יש ירידה מסוימת באחוזי הביצוע. במשרד טוענים שהירידה מושפעת ממועד אישור הפרויקטים, מפריסת התחייבויות לאורך שנים ומהעברת הרשאות בין השנים.
מה רגב עשתה בעניין? רגב הכריזה על תוספת של השקעות כספיות בתחבורה, כמו הסכם של 50 מיליארד שקל לפיתוח התחבורה בשנים 2023-2027, כולל תוכנית חומש של 30 מיליארד שקל (עלייה של 150% לעומת התוכנית הקודמת). זה כלל את "המסילה המזרחית", השקעה בפריפריה ותוספת של 1.7 מיליארד שקל לתחבורה ציבורית. עם זאת, הקיצוצים שבאו בעקבות המלחמה הובילו לדחייה וצמצום של כ-11 מיזמי תשתית מרכזיים בהיקף של מיליארדי שקלים.
3יותר נסיעות באוטובוסים, אבל עדיין עדיין מתחת לנורמה
מה רואים בגרף? אחרי שב־2020 מספר התיקופים ירד משמעותית לעומת 2019 (37%), החל מ־2021 הוא החל לעלות בהתמדה. אלא שבעוד 2021 ו־2022 ראו עליות של 21% ו־16% בהתאמה, תחת רגב העלייה הייתה של 6% ב־2023 (שכנראה מושפעת גם מהמלחמה); 7% ב־2024; ואחוז בודד ב־2025, רק בה מספר התיקופים עקף את זה של 2019.
מה הסיבות? פרופ' גלית כהן־בלנקשטיין מהאוניברסיטה העברית מסבירה ש"העלייה במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית היא תיקון לתקופת הקורונה, בה השימוש צנח בחדות. העלייה משקפת חזרה הדרגתית לשגרה שלפני הקורונה. עם זאת, הנתונים לא מראים עליה בשימוש מעבר לזה שהיה לפני הקורונה ולכן אין פה גידול בשימוש". מצד שני, גם המלחמה והשיבושים שיצרה בשגרת העבודה והלימודים עשויים להשפיע על הנתונים.
סיבות נוספות להתאוששות האיטית עשויות להיות השינויים בהרגלי העבודה, ובראשם התרחבות העבודה מהבית, שהפחיתה את מספר הנסיעות הקבועות למקומות העבודה. גורם אחר שעשוי להשפיע על המגמה הוא פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן באוגוסט 2023, שיצרה חלופה לאוטובוסים.
לכן, חלק מההאטה בגידול במספר תיקופי האוטובוסים עשוי לנבוע ממעבר נוסעים לרכבת הקלה, ולא בהכרח מירידה בשימוש בתחבורה הציבורית בכלל. במשרד התחבורה מציינים כי ב־2025 נרשם שיא של כמיליארד נסיעות בתחבורה הציבורית. ועוד סייג חשוב: לאחרונה אנו עדים לתופעה של נוסעים שלא מתקפים, כך שייתכן שהעלייה במספר הנוסעים גבוהה יותר ממה שמדווח.
מה רגב עשתה בעניין? רגב קידמה את רפורמת "צדק תחבורתי" שמעניקה הנחות לאוכלוסיות ספציפיות - נסיעות חינם לבני 67 ומעלה, הנחות לצעירים ותושבי פריפריה. בנוסף, משרד התחבורה ציין בפנינו כי הוא מוביל את תוכנית ההשקעות הגדולה ביותר בתולדות המדינה בתחבורה הציבורית, הכוללת מיליארדי שקלים עבור אוטובוסים חדשים, רכש קרונות, נתיבי תחבורה ציבורית, מסופים, רכבות קלות, מסילות חדשות, המטרו ותוספות השירות ברחבי הארץ.
תגובת משרד התחבורה
תגובת משרד התחבורה: "בפתח הדברים יובהר כי המסמך עליו מתבססת הפנייה רחוק מלהציג ניתוח מקצועי של פעילות משרד התחבורה, בעיקר לאור העובדה שהנתונים חלקיים וייתכן שנבחרו באופן סלקטיבי במטרה להגיע למסקנה שנקבעה מראש. כך למשל, נעשה שימוש במדדים שונים בהתאם לטענה הספציפית, תוך התעלמות מהנתונים הרשמיים, מהמתודולוגיה המקצועית המקובלת ומההקשר המלא. להלן ההתייחסות העובדתית לכל אחת מהטענות.
בטיחות בדרכים: המסמך מציג תמונה חלקית ואינו מתבסס על הנתונים הרשמיים של הגוף שהוסמך לכך בחוק. הגוף הסטטוטורי המוסמך לאיסוף ולפרסום נתוני הבטיחות הרשמיים של מדינת ישראל הוא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ולכן בכל הנוגע לנתוני ההרוגים, הנפגעים ומגמות הבטיחות יש להסתמך על נתוניה הרשמיים.
מעבר לכך, המתודולוגיה שבה בחרו מחברי המסמך להשתמש בה, איננה המתודולוגיה המקובלת בעולם, וכך נוצרת הטיה מניפולטיבית, בעוד שהשוואות מקצועיות מבוצעות לפי בנתונים שנתיים מלאים, ולא באמצעות הצגה חלקית של חודשים או החלפת מדדים בהתאם לטענה.
בניגוד לטענתכם, הנתונים העדכניים מצביעים דווקא על מגמת שיפור דרמטית. נכון לסוף יולי 2026 נהרגו 227 בני אדם לעומת 247 בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של 9% במספר ההרוגים וירידה של 12% במספר התאונות הקטלניות. בנוסף קיימת ירידה משמעותית בתאונות הקשות ובמספר הפצועים קשה.
כל הרוג הוא עולם ומלואו. דווקא משום כך הביאה שרת התחבורה מירי רגב בתקציב האחרון את התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים לשנים 2026-2030 בהיקף של 350 מיליון שקל בשנה - לאחר שנים שבהן לא היה תקציב.
לצערנו, גם כאן המסמך בוחר להתעלם מחלק משמעותי מהתמונה, שהרי לצד תקציב הרלב"ד מושקעים מאות מיליוני שקלים נוספים באמצעות מינהל התשתיות, ובהם סלי בטיחות, תקציבים נוספים לטיפול במוקדי סיכון, תחזוקת כבישים, שיפור תשתיות בטיחות ותוכניות בטיחות עירוניות, ולפיכך, הצגת תקציב הרלב"ד בלבד כאילו הוא מייצג את כלל השקעת המדינה בבטיחות בדרכים אינה משקפת את המציאות ומייצרת מצג מניפולטיבי.
תקציבי הפיתוח: גם בנושא זה מוצגת מסקנה הנסתרת על ידי הנתונים. המסמך שלכם מנסה לקשור בין היקף ההרשאה להתחייב לבין תפקוד משרד התחבורה, אולם מדובר בשני מושגים שונים לחלוטין. הרשאה להתחייב היא כלי תקציבי רב-שנתי, המושפע ממועד אישורם של פרויקטים, מפריסת התחייבויות לאורך שנים ומהעברת הרשאות בין שנות תקציב. לכן, היא אינה יכולה לשמש מדד לבחינת ביצועי משרד שעיקר פעילותו היא תשתיות.
המדד המקצועי הוא ביצוע התקציב בפועל, ודווקא שם הנתונים מצביעים על תמונה הפוכה לחלוטין! תקציב (מזומן) משרד התחבורה לשנת 2025 כ-42 מיליארד שקל מימוש התקציב עומד על 99% - גידול של 18% ביחס לנתוני שנת 2024. תקציב (הרשאות) משרד התחבורה לשנת 2025 כ-49 מיליארד שקל. מימוש תקציב עומד על 79%. נמצא אם כן כי הנתונים עצמם מפריכים את הניסיון לטעון לירידה בתפקוד המשרד ומוכיחים את ההיפך הגמור.
תחבורה ציבורית: שוב לצערנו מוצגת תמונה חלקית. רפורמת "צדק תחבורתי" היא הרפורמה החברתית הגדולה ביותר שבוצעה בתחבורה הציבורית בישראל אי פעם וכפי שיובהר. 85% מאזרחי ישראל זכאים כיום להנחות משמעותיות או לנסיעה חינם, ובהם אזרחים ותיקים מגיל 67, צעירים, אנשים עם מוגבלות, חיילים משוחררים, מסיימי שירות לאומי, ותושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
הרפורמה אינה באה במקום שיפור השירות אלא במקביל אליו, וניתן להתרשם בנקל כי משרד התחבורה מוביל את תוכנית ההשקעות הגדולה ביותר בתולדות המדינה בתחבורה הציבורית, הכוללת מיליארדי ש"ח באוטובוסים חדשים, רכש קרונות, נתיבי תחבורה ציבורית, מסופים, רכבות קלות, מסילות חדשות הנסללות כל העת, המטרו ותוספות השירות ברחבי הארץ.
הטענה שלפיה אין גידול בשימוש בתחבורה הציבורית אף היא מתעלמת מהנתונים בשטח. בשנת 2025 נרשם שיא של כמיליארד נסיעות בתחבורה הציבורית בישראל!
יתרה מכך, המסמך עצמו מודה כי מגפת הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל", הרחבת העבודה מהבית ופתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה השפיעו באופן משמעותי על דפוסי הנסיעה, ולמרות זאת, מחברי המסמך בחרו לייחס את כלל השינויים לשרת התחבורה בלבד...
לאור זאת, נדמה כי הועברה ל'משרוקית' תמונה חלקית שאינה משקפת את הנתונים הרשמיים ואת המצב כפי שהוא בשטח ובנתונים האובייקטיביים. דיון תקשורתי בסוגיות אלו הוא ראוי, אך חייב להתבסס על נתונים רשמיים, מתודולוגיה מקצועית והצגת מלוא העובדות - ולא על בחירה סלקטיבית של נתונים התומכת במסקנה שנקבעה מראש".
הבהרת המשרוקית של גלובס: בניגוד לנטען בתגובת משרד התחבורה, הנתונים המוצגים בכתבה לא מבוססים על "מסמך" שהועבר לנו - אלא הם עיבוד עצמאי שבוצע על ידי צוות המדור לנתונים הרשמיים שמפורסמים על ידי גופי המדינה: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד האוצר. הכל כפי שמצוין בכתבה. בהתאם לעקרונות המנחים של המשרוקית, נעשה שימוש רק במקורות אמינים וגלויים.
המשרוקית של גלובס דוחה מכל וכל את הטענות על "בחירה סלקטיבית של נתונים" ועל "מסקנה שנקבעה מראש".
