בשבועות האחרונים וככל שמתקרבות הבחירות, מקדם משרד ראש הממשלה את השיח על מטה הבינה המלאכותית שהוקם במשרדו במהלך השנה האחרונה. בתחילת החודש ערך רה"מ בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים חגיגית ובה השיק את תוכנית המטה והציג לראשונה את ראש המטה שלו, תא"ל (במיל') ארז אסקל, קצין מודיעין שהגיע לתפקיד מפקד יחידת המיפוי 9900.
● הפיזיקאי הישראלי שמאחורי ההישג ההיסטורי בתעשיית הקוונטים: "כמו מדליית זהב"
● המודלים יוצאים משליטה ופורצים לאתרים, והקשר לסטארט־אפ ישראלי
את ההצהרות קידם בין השאר יועצו האישי, איש קרן ההון סיכון אלף מייקל אייזנברג, בחשבונות הסושיאל שלו, ובימים האחרונים אף העלה ראש הממשלה הילוך בעניין כשהציג את השריון החדש במקום ה־11 במפלגה, אורן דוברונסקי, שאחרי תקופה בעמק הסיליקון חי בישראל כבר כמה שנים וחתום על אקזיט בתחום סרגלי הכלים. דוברונסקי, משקיע הון סיכון שמוכר בשנים האחרונות בעיקר בשל השתתפותו בתוכנית "הכרישים" של קשת 12 ומחזיק ברשת חומוסיות אמריקאית על שמו, הוצג בהודעת הליכוד כמי שינהל את תחום ה־AI בממשלה הבאה.
ביום רביעי העלו במטה ה־AI הלאומי הילוך והציגו את פרטי התוכנית במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה במשרדים החדשים של המטה בבניין נוצץ ברמת גן ועליה ניצח אסקל - כאשר סביבו העובדים החדשים, שהגיעו יחד עמו משורות מערכת הביטחון, ממשרד רה"מ ומהחשבות הכללית באוצר.
אלא שמאחורי ההכרזות החגיגיות, המינויים הנוצצים והאריזה המלוטשת, מתגלה תוכנית זהירה ודלה משמעותית בהשוואה להבטחות העבר. בדיקת פרטי היוזמה החדשה מלמדת כי במקום מהפכה לאומית שתזניק את ישראל לחזית הטכנולוגיה העולמית, המטה החדש מציג בעיקר צעדים מינוריים - ומשאיר את השאלות הכבדות ביותר של ענף ה־AI ללא מענה.
בלב התוכנית: שיעורי AI ובניית מחשב קוונטי
בין היוזמות בתוכנית: שיעורי AI לתלמידי כיתות ח' וט' בהיקף של 30 שעות שנתיות; החזרת 100 מדענים לישראל (לאחר שעד כה שלושה התחייבו לחזור); פרסום מסמך כוונות להקמת "עיר AI פיזית", שבה קומפלקס של בית חולים, בית ספר ומבני ציבור נוספים ייבחנו טכנולוגיות בתחום הרובוטיקה; מכרז להקמת מחשב קוונטי בתקציב לא ידוע; כוונה כללית לרכוש עד 100 אלף מעבדים של אנבידיה בתוך מספר שנים בהיקף כספי שלא פורסם; והקמת מכון מיוחד בתקציב של עשרות מיליוני שקלים שירכז מיזמים בשיתוף המגזר הפרטי, ובראשו תעמוד אורית קורמן, לשעבר ראש מחלקת תכנון באגף התקשוב.
מדובר בתוכנית מינורית ביותר שסעיפיה כלליים וכן היא לא כוללת פירוט תקציבי, בהשוואה לתוכנית הגרנדיוזית שהוצגה בשנה שעברה על ידי פרופ' יעקב נגל - מי שהתבקש על ידי נתניהו לגבש תוכנית לתקציב הביטחון ולאחר מכן גם לגבש תוכנית אסטרטגית למטה ה־AI טרם מינויו של אסקל.
נגל תמך בהקמה בתוך שנתיים של מחשב־על בתקציב של 18 מיליארד שקל המצויד ב־60 אלף שבבים של אנבידיה, שישמש חוקרי אקדמיה וסטארט־אפיסטים לחישוב AI; תוכנית להשבת מוחות ופיתוח חוקרי AI בתקציב של 2 מיליארד שקל; בניית תוכניות הכשרה בתחום בבתי הספר התיכוניים ובצבא בתקציב של מיליארד שקל; והקמת מכון ל־AI ובניית מודל שפה בעברית. סך התוכנית המומלצת: 25 מיליארד שקל שיתפרסו על פני חמש שנים, בפעימות של 5 מיליארד שקל בשנה.
המטה, שאמור היה לקום עם הגשת מסקנות ועדת נגל לפני שנה ואמור היה כבר באוקטובר 2025 להתחיל ולהשקיע מיליארדי שקלים, הציג את התוכניות החדשות שלו רק עתה - עם הישמע פעמוני יום הבחירות. למעשה, הוא כמעט ולא נגע בנושאים המרכזיים שעל הפרק: אין התייחסות משמעותית לבניית אותו מחשב־על וכן לא נקבע סכום או מיקום להקמתו (במשרדי הממשלה ניטש ויכוח האם להקים אותו במדינה זרה או בישראל); המטה לא החליט האם להקים מודל שפה ישראלי מקורי; ולא הוצג פתרון לבעיה שמעסיקה את ענף ה־AI והכניסה אותו למרקחה: ההפסקה הזמנית של חיבורי חוות שרתים לרשת החשמל, מה שעצר את תכנונן ובנייתן של עשרות חוות שרתים שעל הפרק.
הבכירים גיבשו תוכניות, אך רוב ההמלצות נגנזו
אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, זה מפני שמדובר בפעם הרביעית שממשלות נתניהו מציגות תוכנית AI לאומית במהלך שבע השנים האחרונות, ללא תוצאות עד כה. ב־2018 מינה נתניהו את פרופ' איציק בן־ישראל ואת פרופ' אביתר מתניה לגיבוש התוכנית הראשונה, לאחר שהשניים הוכיחו את עצמם בבניית תוכנית דומה לקידום הסייבר. התוכנית המליצה על הקצאה של 10 מיליארד שקל לתחום והייתה מוכנה לפעולה כבר ב־2019, אך בשל ריבוי מערכות הבחירות באותה השנה היא הוגשה רק ב־2020, ולמעשה נגנזה במהלך התהפוכות הפוליטיות.
רשות החדשנות לקחה על עצמה את קידום הנושא ולשם כך ריכזה את פורום תל"ם הוולנטרי. בסוף אותה השנה ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית ובכירה בגוגל ישראל, נשכרה על ידי הפורום במטרה לגבש תוכנית נוספת, וברי המליצה על השקעה של 5 מיליארד שקל בתחום. רק כמה מהמלצותיה אומצו בסופו של דבר, ובתקציב של מיליארד שקל בלבד.
פיתוח מודל השפה העברית שעליו המליצה ברי נגנז לאחר השקעה בת מיליונים רבים לאחר ש־OpenAI השיקה את ChatGPT ב־2022, ומחשב העל שעליו המליצה קם בסופו של דבר תחת רשות החדשנות בתקציב זעום של 160 מיליון שקל בלבד, עם כמות מעבדים גרפיים נמוכה למדי שרחוקה מלספק את צורכי התעשייה והאקדמיה (כאלף מעבדי "בלאקוול"). כיום לפי ההערכה עומדת קיבולת מחשב העל הלאומי במודיעין על 4,000 מעבדים גרפיים המושכרים מחברת נביוס - רחוק מהיעד שקבע נגל של 60 אלף מעבדים.
בשנה שעברה הפך פורום תל"ם, שהחזיק עד אז בעיקר פעילות ה־AI, לצנינים בעיניו של ראש הממשלה וגורמים במשרד החשכ"ל באוצר, ויחד עם מנכ"ל משרדו דאז יוסי שלי - קודמה הקמת מטה AI לאומי. דובי פרנסס, גם הוא כוכב תוכנית "הכרישים" ומשקיע שהחל, כמו דוברונסקי, בהשקעות לצידו של אורן זאב, ייעץ להקמת המטה אך כמעט ולא היה מעורב בה בשנה האחרונה. לאחריו הובא פרופ' נגל להכנת תוכנית־אב.
בינתיים, אישיים מרכזיים שהיו חלק מהתוכנית במסגרת רשות החדשנות, כמו פרופ' יואב שוהם, מבכירי המרצים בסטנפורד לבינה מלאכותית וממייסדי AI21 שהיה ליועץ המדעי של התוכנית, או זיו קציר - ראש פורום תל"ם ברשות החדשנות, פרשו מתפקידם.
"מעט מדי ומאוחר מדי": לאן הלכו 3 מיליארד ש'
אסקל הוא קצין מהולל שזכה בפרסי ביטחון ישראל על פיתוחים בתחום הלוויין בהיותו מפקד יחידת המיפוי 9900 ואף היה אחראי בצבא על מערך השדרוג הטכנולוגי של המערכות. עם זאת, הוא נחשב לחסר ניסיון ניהולי בגופים אזרחיים ואין לו ניסיון בתעשיית ההייטק או תואר מדעי.
"המשימה שמוטלת עליו כל כך גדולה: לקדם את תעשיית ה־AI בישראל ובמקביל לעודד את כל המערכות הגדולות - משרד החינוך, הבריאות, התחבורה - לאמץ AI. קל לאבד ככה את הידיים והרגליים, אז גם במטה מתחילים בקטן עם מיזמים ספורדיים", אומר בכיר בענף. "מה שהציג השבוע המטה הוא מעט מדי, מאוחר מדי, ומהווה טיפה בים".
תקציב המטה לשנת 2026 עמד על 3 מיליארד שקל, כאשר בכירים בארגון מקווים שלאחר הבחירות הוא יגדל כפי שהוגדר בועדת נגל ל־5 מיליארד שקל, אך אין כל ערובה כי המטה ייראה כפי שהוא בממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות.
בתוכנית שנחשפה ביום רביעי לא הוצגה חלוקת התקציב ובכירים במטה השתמשו במונחים מעורפלים של "עשרות" או "מאות" מיליוני שקלים למיזמים שהציגו. עם זאת, סעיף ההוצאות הגדול ביותר במטה, רכישת מעבדים מתוצרת אנבידיה למה שמכונה "מחשב העל הישראלי", עדיין שנוי במחלוקת. בעוד שפרופ' נגל הציג בקשה ל־60 אלף מעבדים, במטה מעוניינים ברכישת 100 אלף. זאת כאמור בהשוואה ל־4,000 בלבד המשרתים כיום את מחשב העל האזרחי היחיד שישראל מחזיקה במודיעין דרך רשות החדשנות.
במטה ובמשרד האוצר מאמצים גישה ריאלית: רכישת 100 אלף מעבדי "ורה רובין" של אנבידיה (כ־135 אלף דולר לכל יחידה) היא הוצאה אסטרונומית של 13.5 מיליארד דולר, גבוהה גם במונחים של תוכנית רב־שנתית. לפי ההערכה, גורמים בחשב הכללי באוצר ובמטה מסתפקים ברכישה של 3,000-6,000 מעבדים נוספים לצרכים ממשלתיים ואקדמיים, ובעידוד גורמים פרטיים כמו מגה אור או SDS של יוסי שינפלד לרכוש עשרות אלפי מעבדים נוספים, אפילו 60 אלף, לצרכי תעשייה.
בשלב זה מתכננים בממשלה להקים את מחשב העל במדינה זרה. ההחלטה זכתה לביקורת בעיקר בשל יצירת תלות של משאב ממשלתי קריטי במדינה זרה. תומכיה, עם זאת, מסבירים שאת חוות השרתים הממשלתית יהיה אפשר להקים במהירות רבה יותר מאשר בישראל.
בינתיים, במטה ה־AI חוו בפעם הראשונה את טעמו של קיצוץ בתקציב. המטה אמור היה לקבל תקציב של 2.5 מיליארד שקל לרכישת מעבדים גרפיים (בנוסף לתקציב של 1.1 מיליארד שקל, שאושר לות"ת ואז הוכנס לתוך התקציב של המטה), אך במשרד האוצר הודיעו למטה שהתקציב לא יגדל ל־3.6 מיליארד שקל אלא יאוחד - מה שמסמל עלייה של כמיליארד שקל בלבד.
רשות החשמל טרפה את הקלפים בענף
גם אם המטה והאוצר יצליחו להביא לישראל עוד עשרות אלפי מעבדים גרפיים, הרי שענף חוות השרתים שאמור לקלוט אותם נמצא כיום בבעיה בעקבות החלטת רשות החשמל לעצור את מתן האישורים לחיבור חוות שרתים למשך תקופת "חשיבה מחדש" של כארבעה חודשים.
המעצור ששמה רשות החשמל לענף טרפה בו את הקלפים והביאה לקוחות פוטנציאליים של יזמי חוות שרתים לשאת ולתת מחדש על חוזים. כמה מהם, בהם שחקניות חדשות שהיו מעוניינות להיכנס לישראל - כמו קורוויב (Coreweave) - אף חזרו בהן. גם שחקנים קיימים נפגעו מהמהלך - בהם מגה אור של צחי נחמיאס שמנייתה ירדה ב־22% בחודש האחרון.
במטה ה־AI מסבירים שהם מגלי ם מעורבות בתהליך ובטוחים שישראל תוכל לספק 2 גיגהוואט כדי לעמוד בעיקר הביקושים. לדבריהם, הם פועלים יחד עם האוצר ורשות החשמל לניסוח קריטריונים חדשים למתן אישורי חשמל, המבוססים, למשל, על הוכחה פיננסית לבניית חוות שרתים גדולות ויקרות ועל קשרים טובים עם אנבידיה שמאפשרים להן להשיג את המעבדים החדשים ביותר בתעשייה - ורה רובין. בתעשייה, עם זאת, נמתחת ביקורת על כך שמדובר בפעילות תגובתית ושהיא לא מוגדרת כעשיית ליבה במטה ה־AI, שאמור להיות גורם אפקטיבי שתחת חסותו האישית של ראש הממשלה.
"יש חוסר תיאום. זה מביך שותפים פוטנציאליים"
צעד נוסף של המטה שמעורר ביקורת חריפה בתעשייה הוא פרסום המכרז למחשוב קוונטי ישראלי - ללא הצגת תקציב. לפי פרטי התוכנית, המטרה היא להקים מחשב שלא מהמר על טכנולוגיית קוונטום ספציפית (כמו יונים כלואים או מוליכי על) אלא מאפשר גישה בענן ליכולות חישוב קוונטיות לטובת מחקר ופיתוח לאומיים.
הביקורת מגיעה מאחר שברשות החדשנות כבר פועלת תוכנית קוונטית לאומית מוסדרת זה מספר שנים להשקעה בהיקף של 1.1 מיליארד שקל בטכנולוגית קוונטום לאומית - שהוציאה בעצמה לפני חודש בלבד קול קורא להקמת מחשב קוונטי ישראלי עד 2029 בתקציב ראשוני של 100 מיליון שקל לשנת 2026 לבדה.
גורמים בענף מביעים חשש כבד מחוסר התיאום בין הגופים, שמוביל לבלבול בקרב ספקים ושותפים פוטנציאליים הניצבים בפני סמכויות כפולות. לטענתם, מדובר במקרה מובהק שבו "יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל", כאשר המטה הלאומי נכנס לתחום בפעולות עצמאיות ולא מתואמות, דבר שלא רק מייצר כפילות מיותרת אלא "מביך שותפים זרים פוטנציאליים", כפי שאומר בכיר בענף הקוונטום בעילום שם.
למעשה, הממשלה הגדירה לשני גופים ממשלתיים במקביל לעסוק במדיניות ופיתוח טכנולוגיית קוונטיים: רשות החדשנות מחד, שניהלה עד כה תקציב של מיליארד שקל לתמיכה בחברות ומעבדות קוונטיות עד השנה ושמבקשת תקציב של 1.25 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות; ומטה ה- AI שקיבל סמכות דומה - אך לא תקציב "צבוע" בהחלטת הממשלה בדבר תפקידי המטה החדש.
ובעוד שהממשלה מוציאה הון תועפות על מחשבים קוונטיים באמצעות שתי זרועות שאינן מדברות זו עם זו, גם היחס של משרד האוצר למטה הוא אמביוולנטי. בעוד שבמשרד החשב הכללי לוקחים חלק פעיל בגיבוש פעילות המטה, בכלל זה מדיניות רכישת המעבדים, באגף התקציבים מתקשים להתרשם מהתוכנית שהוצגה לציבור, סבורים שהיא מלאה בכוונות טובות אך באמירות גבוהות ללא כיסוי. בעיקר, מתקשים באגף להבין את הכפילות באחריות על מדיניות רכש שבבים שמפוצלת כעת בין פורום תל"ם שמייצג את מפא"ת, ות"ת, משרד המדע ורשות החדשנות, לבין המטה החדש שמעסיק כיום כ־20 איש.
מנגד, בכירים במגזר הציבורי שמכירים את עבודת האוצר מסבירים כי "המדיניות השמרנית באגף התקציבים, בתוספת לחצים פוליטיים קואליציוניים, מביאה לכך שרק מעט מיזמים מאושרים ואלה שכן - לוקחים אותם בשתי ידיים כי זה מה שיש. התוצר הוא אוסף של תוכניות אקלקטיות שלא בהכרח יוצאות לפועל כחלק מאסטרטגיה".
מה יעלה בגורל מודל השפה הישראלי
נראה שאין דוגמה טובה יותר למצבה של תוכנית ה־AI הלאומית מאשר ביוזמה לפתח מודל שפה ישראלי פנימי - לאו דווקא בעברית. היוזמה קיימת כאמור עוד מימי התוכנית של ארנה ברי - שנגנזה לאחר השקת ChatGPT ב־2022.
במטה הבינה המלאכותית החדש פרסמו קול קורא לפיתוח המודל, ובהחלט מדברים על הצורך לפתח מודל ישראלי שלא יהיה תלוי באנתרופיק, OpenAI וחברות זרות אחרות. זאת כדי למנוע תלות בחברות הללו ולהיערך לאפשרות של החלטות שרירותיות לחסום את הגישה של מוסדות ישראליות למודלי AI מתוך נסיבות פוליטיות בעתיד.
ועם זאת, גם כיום, לאחר שבע שנים של תוכניות, במטה עדיין לא יודעים מי יפתח את המודל והאם יהיו אלה חברות פרטיות - ישראליות או זרות. סטארט־אפים ישראליים כמו AI21 שפיתחו מודלים משלהם נחלשו והתרסקו או נמכרו. התקווה הישראלית החדשה - דקארט - בדרך לרכישת ענק על ידי אנתרופיק.
וכך, בזמן שממשלת ישראל ממשיכה לגבש תוכניות לאומיות ולפזר הכרזות חגיגיות לקראת הבחירות, התעשייה המקומית נאלצת להמשיך ולחפש תשובות במגזר הפרטי ובחברות הבינלאומיות - הרחק מהבטחות המטה.
