גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

אפליקציית הקניות בלייב שאנשים מתרוששים בה

המכירות הפומביות המהירות של Whatnot סוחפות משתמשים שמקווים לשים יד על קלפי ספורט נחשקים - וגם על אופנה, כלי עבודה, מזון וכמעט כל דבר אחר

קונור סטון, מוכר מבריטניה. Whatnot מחזיקה בכ–60% משוק המסחר בשידור חי בצפון אמריקה ובאירופה / צילום: Reuters, Tom Maddick / SWNS
קונור סטון, מוכר מבריטניה. Whatnot מחזיקה בכ–60% משוק המסחר בשידור חי בצפון אמריקה ובאירופה / צילום: Reuters, Tom Maddick / SWNS

שון הרדינג (45) הוריד את Whatnot (ווטנוט), אפליקציית קניות בשידור חי, לאחר שחזר לתחביב ילדותו, איסוף קלפי בייסבול.

בתוך ארבעה חודשים רואה החשבון הוציא כמעט 1.4 מיליון דולר, מהחסכונות שלו, מהלוואות, מכסף שלווה מחבר - ולבסוף גם מכרטיס האשראי של החברה שבה עבד. כשאשתו גילתה את הסכום המלא היא הגישה בקשה לגירושים.

"הזמן שבו נהיה בפנסיה הוכפל. למרתון הזה כולנו צריכים להיערך"
הצטרף לעסק המשפחתי בגיל 15, והפך אותו למוסד מיתולוגי עם מוצר שיש כמעט בכל בית

"כל הזמן אמרתי לעצמי, רק עוד פעם אחת, ואז אמכור הכול ואחזיר לעצמי את כל הכסף", אמר הרדינג. "אבל היה כל כך קל פשוט להחליק ימינה. אתה אפילו לא זוכר כמה פעמים כבר עשית את זה".

Whatnot, שהוקמה לפני שבע שנים, היא אחת מפלטפורמות הקניות הצומחות ביותר בארה"ב. האפליקציה מאפשרת לאנשים להגיש הצעות מחיר מסביב לשעון על קלפי אספנות, צעצועי סקווישי, בגדי מעצבים ואפילו אטריות אינסטנט - שנמכרים במכירות פומביות במסגרת תוכניות אנרגטיות בשידור חי באפקליציה.

היא מנצלת את המאפיינים הממכרים של הרשתות החברתיות, כשהאלגוריתם מזרים למשתמשים הזדמנויות לרכישה תוך כדי גלילה. לעיתים קרובות המשתמשים אינם מחפשים פריט מסוים, אלא מקווים ליפול על משהו שווה פשוט מעצם היותם באפליקציה ברגע הנכון.

העיצוב של הפלטפורמה לוקח את חוויית הקנייה המסורתית, באתרים כמו eBay ואמזון, ומעלה אותה הילוך - באמצעות מכירות פומביות עם ספירה לאחור שיוצרת לחץ. לעיתים קרובות מנהלים אותן מנחים שמדרבנים את הקונים להציע מחירים גבוהים יותר ומהר יותר.

מכירות באפליקציה. רכישה בהחלקת אצבע אחת / צילום: צילום מסך

השידורים הסוערים ביותר בנויים סביב "ברייקים" (פתיחת חבילות בלייב), שבהם המשתתפים משלמים על הסיכוי לזכות בפריט אספנות לא ידוע, שעשוי להיות יקר ערך. במקביל, צ'אטים רוויי התלהבות מלבים עוד יותר את התחרות.

כמעט אין מה שיעכב את ההחלטה להוציא כסף: החלקה אחת על המסך מספיקה, בלי צורך באישור נוסף או במעבר למסך תשלום.

Whatnot אינה חושפת את מספר המשתמשים הכולל שלה, אך מסרה כי בשנת 2025 נוספו 20 מיליון חשבונות חדשים. הכנסות החברה צפויות לחצות השנה את רף מיליארד הדולר, ולהערכתה היא מחזיקה בכמעט 60% משוק המסחר בשידור חי בצפון אמריקה ובאירופה.

בין המשקיעים שלה: קרנות אנדריסן הורוביץ, סקויה קפיטל ו־CapitalG ואחרים. החברה גייסה עד כה כמעט 975 מיליון דולר ושוויה מוערך ב־11.5 מיליארד דולר.

מבקרי Whatnot טוענים כי האפליקציה מתוכננת כך שתעודד הוצאות מופרזות וכי החברה אינה עושה מספיק כדי להילחם בהונאות ובשימוש מצד קטינים.

הכאוס והקצב המהיר של המכירות הפומביות לא מותירים רגע ממשי שבו אפשר לעצור ולקבל החלטה, אומר מארק לייזר, מומחה לדפוסי עיצוב מטעים, שלימד משפט דיגיטלי באוניברסיטת ליידן שבהולנד. הוא כינה את ההשפעה המצטברת "שחיקה של ההסכמה".

המנכ"ל והמייסד המשותף גרנט לפונטיין דחה את התיאור הזה ואמר כי החברה מתמקדת ביצירת חוויית משתמש טובה. לדבריו, החברה בוחנת אחת לשבועיים תגובות שליליות ונתונים ופועלת לטיפול בבעיות. לפונטיין הצביע על דירוג האפליקציה בחנות האפליקציות של אפל, שעומד כיום על 4.7, ואמר כי התמכרות והוצאות יתר לא עלו כבעיות משמעותיות בנתונים פנימיים או חיצוניים. החברה מסרה כי נקטה צעדים למאבק בהונאות.

"אני לא רוצה לבנות משהו שידפוק אנשים. זה לא גורם לי הנאה", אמר לפונטיין בראיון. "כשאנחנו באמת מזהים בעיה, אנחנו פשוט מנסים לפתור אותה".

לדבריו, בשנה שעברה הוסיפה Whatnot לחשבונות המשתמשים אפשרויות בקרה, ובהן הגבלת סכומי ההוצאה וזמן הצפייה. בשבוע שעבר החלה להשיק כלי נוסף שמאפשר לעצור מיד את ההוצאות.

Whatnot מתכננת לבחון שלב נוסף בתהליך הרכישה, שיוגן בקוד ושהמשתמשים יוכלו לבחור להפעיל - במטרה ליצור עיכוב נוסף לפני הקנייה. לדברי לפונטיין, החברה מתכננת גם להפנות את תשומת לבם של משתמשים, שמראים זינוק פתאומי בקצב ההוצאות, לכלים שמאפשרים להגביל את סכומי ההוצאה. דוברת החברה ציינה אף כי בשנה שעברה הכפילה החברה את צוות האמון והבטיחות שלה, שכיום מהווה כשליש מכ־1,200 עובדיה.

"אני לא רוצה שחברה תגיד לכם מה לעשות עם הכסף שלכם", אמר לפונטיין. "אבל אם יש אנשים שמוציאים יותר מדי, אנחנו רוצים להסביר להם איך לנהל את זה".

"שילמתי יותר, צ'אט!"

Whatnot רשמה צמיחה מטאורית, במיוחד עבור אפליקציה שהחלה כזירה לקנייה ומכירה של דמויות האספנות פנקו פופ. לפונטיין ושותפו להקמת החברה, לוגן הד, השיקו את Whatnot ב־2019 מתוך רצון להביא לעידן המודרני את האהבה שלהם מילדות למסחר בפריטי אספנות. לפונטיין סיפר שכילד נהג לקנות ולמכור קלפי פוקימון, כשהתשלום נשלח בדואר.

השניים משכו משקיעים מעמק הסיליקון, ובהמשך הוסיפו לפלטפורמה קלפי פוקימון וספורט, מטבעות ולבסוף גם פריטי אופנה, מוצרי אלקטרוניקה ומגוון רחב של פריטים אחרים, ובהם סכינים, ציוד לרכיבה על סוסים וצמחים.

דוברת החברה אומרת כי ווטנוט גובה בממוצע כ־6% מכל עסקה ברחבי העולם. לפי נתוני החברה, ב־2025 נמכרו דרך הפלטפורמה מוצרים בשווי של כ־8 מיליארד דולר, יותר מפי שניים לעומת השנה הקודמת.

לפונטיין מספר כי המייסדים הגיעו במקרה לפורמט המכירות הפומביות בשידור חי, שכיום שולט בפלטפורמה, לצד מכירות מסוימות במחיר קבוע. זה קרה כשראו אנשים מוכרים בובות פאנקו פופ במכירה פומבית במהלך שידור חי באינסטגרם.

מסחר בשידור חי באמצעות אפליקציות עדיין לא היה נפוץ אז בארה"ב, אך כבר צבר תאוצה בסין, בזכות צמיחתן של פלטפורמות כמו טאובאו לייב של עליבאבא. לפי ניתוח של NielsenIQ, שווי הסחורות שנמכרו בשוק המסחר בשידור חי בסין הגיע לכ־900 מיליארד דולר ב־2025. כיום מתקיימות ב-Whatnot יותר מ־550 אלף שעות של שידורים חיים מדי שבוע.

המתחרות הלכו בעקבותיה וצומחות במהירות, אף של־Whatnot יש יתרון משמעותי כמי שנכנסה לתחום מוקדם יותר. TikTok Shop, פעילות המסחר של הרשת החברתית טיקטוק, הוסיפה בשנה שעברה מכירות פומביות בשידור חי; Fanatics Live, מבית ענקית מוצרי הספורט פנאטיקס, מציעה מכירות פומביות של קלפי ספורט לאספנים. גם eBay מציעה אפשרות למכירות פומביות בשידור חי בקטגוריות מסוימות, בהן פריטי אספנות.

המכירות הפומביות של Whatnot הן אירוע של ממש: המוכרים הם דמויות ססגוניות שמלהיבות את המשתתפים להציע מחירים, הצ'אטים רוחשים במאות קונים, והלחץ שמניע את הכול הוא לרוב זהה: תציעו עכשיו או שתפסידו.

במהלך מכירה פומבית של קלפי פוקימון שנערכה לאחרונה, מוזיקת דאנס אלקטרונית התנגנה בעוצמה, בזמן שמנחה, שדיבר במהירות, הציג קלף מול המצלמה. הוא פלט צווחה. הקלף של זקרום, פוקימון בדמות דרקון שחור, היה נדיר ובמצב כמעט מושלם. "וואו, צ'אט, אני אגיד לכם כמה שילמתי על זה אחרי שתציעו", אמר המנחה.

המכירה נפתחה בדולר אחד. ספירה לאחור של 45 שניות החלה לרוץ. מי שהצעתו היא הגבוהה ביותר כשהשעון מגיע לאפס, זוכה. המחירים עלו במהירות, ולכן במקום להקליד הצעה בעצמם, קונים רבים החליקו את הפס הצהוב שבתחתית המסך, שמגיש אוטומטית הצעה הגבוהה בכמה דולרים מההצעה המובילה באותו רגע.

כשנותרו חמש שניות, ההצעה עמדה על 160 דולר. "ואוו! זאת פשוט מציאה. אני שילמתי יותר, צ'אט!" צעק המנחה. ברגע האחרון המחיר זינק ל־170 דולר.

בתוך כל הכאוס כמעט שלא היה זמן לבדוק את המחיר באינטרנט, שם קלף במצב כזה נמכר דרך קבע בפחות מ־80 דולר.

דילים על פריטי מעצבים

אופנה ומוצרי טיפוח הן הקטגוריות הצומחות ביותר ב־Whatnot. מהחברה נמסר כי בקטגוריית האופנה בלבד נרכשו בשנה שעברה יותר מ־12 מיליון פריטים.

המוכרים - שרבים מהם צברו קהל עוקבים נאמן בזכות הסגנון שלהם ויכולתם להשיג פריטי אופנה נחשקים - מציעים למכירה שילוב של פריטים חדשים ויד שנייה.

ג'ולי ג'ונסון (58), מפיקת אירועים בת 58, גילתה את האפליקציה לפני כשלוש שנים כמקום שבו אפשר לחפש מציאות של פריטי מעצבים. לדבריה, היא נהנית להכיר אנשים דרך האפליקציה - אמירה שחוזרת אצל משתמשים רבים, שמספרים כי יצרו קשרים עם אחרים סביב תחומי עניין נישתיים - אך הייתה רוצה להשתמש בה פחות. "יש לי יחסי אהבה־שנאה איתה", אמרה.

לייב באפליקציה. קלפי ספורט ואספנות הם הנמכרים ביותר / צילום: צילום מסך

ג'ונסון מעריכה שהיא מבלה כשש שעות ביום בצפייה בשידורים חיים בטלפון, לעיתים קרובות כרעש רקע בזמן שהיא עובדת. לדבריה, בתוך שלוש שנים הוציאה כ־120 אלף דולר, בעיקר על בגדים ונעליים, לא פעם מתוך כוונה למכור אותם מחדש ברווח.

מדי חודש היא משלמת כ־400 דולר על יחידת אחסון שבה היא מחזיקה את הפריטים, ומוכרת מחדש סחורה בשווי של כ־3,000 דולר דרך Whatnot ו-Poshmark, פלטפורמה נוספת למכירת פריטי יד שנייה. לדבריה, ההכנסות מהמכירות מכסות את הוצאותיה על הרכישות.

"אני מכורה לזה לגמרי, וזה מוזר כי אני לא שותה. אף פעם לא השתמשתי בסמים. אין לי אישיות שנוטה להתמכרויות", אמרה.

יש גם קונים שמסתבכים בניסיון למכור את הרכישות. ג'ו תומפסון הצטרף לאפליקציה כדי לחזור לתחביב ילדותו - איסוף מטבעות. האח בן ה־53 שמע סיפורים על אנשים שהרוויחו אלפי דולרים לאחר שאיתרו מציאות בפלטפורמה. הוא תכנן לקנות מטבעות כסף מסוג "מורגן דולר" במחיר נמוך משוויים - מטבעות איקוניים שנהנים משוק אספנים תוסס - לשלוח אותם לדירוג מקצועי ואז למכור אותם ברווח.

אבל המטבעות חזרו מחברות הדירוג המקצועיות עם הערכות שווי נמוכות בהרבה מהסכומים ששילם עבורם. התברר שהמוכר הציע במכירות הפומביות מטבעות שעברו ניקוי או שינויים מלאכותיים - פגם חמור שחברות הדירוג מציינות ואספנים נרתעים ממנו, מה שהופך את המטבעות לכמעט בלתי אפשריים למכירה חוזרת ברווח.

בתוך חמישה חודשים התרוקנה לחלוטין תוכנית החיסכון שלו לפנסיה, והוא ניצל עד תום את מסגרות האשראי בכל 13 כרטיסי האשראי שלו. ביום הולדתו, במרץ האחרון, תומפסון הצטרף לתוכנית להסדרת חובות. דירוג האשראי שלו צנח מ־753 ל־563, וחובותיו התקרבו ל־75 אלף דולר.

תומפסון סיפר כי הוא מפעיל כיום שישה חשבונות פיקטיביים, שמהם הוא כותב בצ'אטים, במהלך מכירות - כדי להזהיר קונים מפני עסקאות שעלולות להיות מפוקפקות.

לדברי דוברת החברה, Whatnot אינה מאפשרת למוכרים להציג מידע מטעה על מוצרים או על מחיריהם, והיא מחזירה לקונים את כספם וחוסמת מוכרים שמפרים את הכללים הללו. עוד הוסיפה כי החברה מתעדת את כל המכירות, כדי שתוכל לבדוק תלונות של קונים על מוכרים שהציגו באופן מטעה את שוויו של פריט.

תומפסון לא העלה את העניין בפני החברה, משום שלדבריו חלפו חודשים עד ששירותי הדירוג הבהירו לו מהו שוויים האמיתי של המטבעות.

המשטרה כבר הגישה כתבי אישום נגד מוכרים ב־Whatnot בגין מכירת מגוון רחב של סחורות גנובות. בהן בגדים של סקימס, אלו ומוצרים של דייסון ומילווקי טול, מוצרי טיפוח וערכות לגו.

באוקטובר פשטה משטרת לוס אנג'לס על המחסן של קולקיקס (CoolKicks) בסנטה מוניקה, חברה פופולרית למכירה חוזרת של נעלי סניקרס, בזמן שאחד ממייסדיה, אדיל שאמס, שידר בלייב ב־Whatnot. לדברי המשטרה, במקום נתפסו יותר מ־2,100 זוגות נעלי נייקי ו־150 קרטונים של בגדים, בשווי מוערך של 500 אלף דולר. שאמס נעצר בחשד לקבלת רכוש שידע כי הוא גנוב.

קולקיקס מסרה כי רכשה את הסחורה בתום לב ולא ידעה שהיא גנובה. שאמס לא השיב לבקשות לתגובה.

Whatnot הגבירה את מאמציה להילחם במוצרים מזויפים ובהצעות מחיר פיקטיביות - במסגרתן מקורבים למוכר משתתפים במכירה הפומבית כדי להעלות את המחיר באופן מלאכותי. החברה מסרה כי החמירה את תהליך הבדיקה של המוכרים, הנהיגה מדיניות של פיצוי קונים שזכו בפריטים יקרי ערך שהמוכרים לא סיפקו, וקבעה כי כל מארז שנארז מחדש חייב להיות חתום בידי היצרן ולעבור אימות לפני המכירה.

Whatnot מסרה גם כי היא שוקלת אמצעים נוספים לאימות גיל. כיום מוכרים חייבים להיות בני 18 לפחות ולהציג תעודה מזהה, או לקבל אישור הורים, ואילו קונים אינם נדרשים להציג תעודה מזהה.

"ככל שעסק גדל, צצים אתגרים ייחודיים, אז אני לא מתעלם מהדברים האלה ומקדיש זמן רב כדי לוודא שאנחנו מטפלים בבעיות", אומר לפונטיין. לדבריו, "מדובר במכלול מורכב של בעיות".

הגביע הקדוש של קלפי האספנות

כמה מהרגעים הדרמטיים ביותר ב־Whatnot מתרחשים במסגרת מה שמכונה בפלטפורמה "ברייקים".

הקונים משלמים סכום קבוע עבור חלק מוגדר מקופסה סגורה של קלפי ספורט. לדוגמה, בחבילת קלפי כדורסל, קונה אחד עשוי לקבל את הספרס, אחר את הניקס וכן הלאה. הם מגלים במה זכו רק כשה"ברייקר", שגם הוא אינו יודע אילו קלפים נמצאים בחבילה, פותח אותה בשידור חי מול המצלמה. אפשר לזכות בקלף ששווה דולר אחד, או בקלף ששווה אלפי דולרים ואף יותר.

הברייקים הגדולים ביותר, שיכולים לכלול גם מטבעות ומתכות יקרות, משודרים בשידור חי בסביבות חצות בימי שישי ושבת, באווירה שמזכירה מסיבה.

בשנת 2022, ברייק של קלפים ב־Whatnot הוליד את אחד מרגעי החשיפה הדרמטיים ביותר בעולם האספנות. באותה תקופה התנהל מרוץ אחר קלף ה"טריפל לוגומן", מסדרת Flawless של חברת Panini, הגביע הקדוש של קלפי האספנות: קלף יחיד מסוגו שעליו שלושה סמלי NBA שנגזרו מחולצות שלבש לברון ג'יימס כששיחק בשלוש הקבוצות השונות שלו. Whatnot הבטיחה למבורגיני למי שימכור את הקלף דרך האפליקציה.

קלף עם שלושה סמלי NBA שנגזרו מחולצות של לברון ג'יימס / צילום: ap, Business Wire

1,600 איש צפו בשידור החי, באחד מלילות שישי בחודש מאי, בזמן שברייקר פתח מארז חתום של קלפי NBA. כמה עשרות קונים שילמו כל אחד מחיר השתתפות קבוע, ולכל אחד מהם הוקצתה קבוצה.

קלף הלוגומן הנחשק נשלף מאחת החבילות. היסטריה פרצה: הברייקרים צרחו וקפצו מול המצלמה, והצ'אט התמלא בקללות. שלושת המשתמשים שקיבלו את המשבצות של הלייקרס, הקאבלירס וההיט זכו יחד בקלף. בהמשך אותה שנה הם מכרו אותו תמורת 2.4 מיליון דולר, והברייקר נענה להצעה של Whatnot וקיבל את שווי הלמבורגיני במזומן.

"זאת תחושה כמו בקזינו, כשאתה רואה מישהו שזה עתה זכה מקבל את התשלום על הזכייה במכונת מזל", אומר זאק דאנקן, קונה בן 33 ממדינת וושינגטון, בהתייחסו לזכייה גדולה כל כך עד שעובד של הקזינו נדרש להגיע ולשלם אותה. "אתה חושב לעצמך: 'טוב, אולי המכונה שלי תהיה הבאה בתור'".

קלפי ספורט וקלפי אספנות היו הקטגוריות הנמכרות ביותר ב־Whatnot בארה"ב בשנת 2025. החברה מסרה כי מוכרים שעוסקים בברייקים בלבד מהווים 4% מכלל המוכרים בפלטפורמה, אך סירבה למסור כמה מהכנסותיה מגיעות מקבוצה זו.

מוקדם יותר השנה הגיש פול לסקו, עורך דין המתמחה בהגנת הצרכן, דרישות לפתיחת הליכי בוררות נגד Whatnot בשם יותר מ־70 לקוחות. בתביעה, שהועברה לידי הוול סטריט ג'ורנל, נטען כי ה"ברייקים" האקראיים של קלפים ב־Whatnot מהווים הגרלות לא חוקיות לפי חוקי קליפורניה; כי החברה אפשרה ביודעין למוכרים בפלטפורמה לנקוט שיטות מרמה; וכי היא מפעילה מיזם פלילי תוך הפרת החוקים נגד פשע מאורגן. עוד נטען כי Whatnot מפעילה קזינו מקוון "מבלי לספק את אמצעי ההגנה הנדרשים בפעילות הימורים מפוקחת".

דוברת Whatnot אמרה כי החברה דוחה בתוקף את הטענה הזאת. "הימורים אסורים ב־Whatnot, ואנחנו אוכפים את המדיניות הזו בקפדנות", הדגישה. "אחד ההבדלים המרכזיים הוא שאתה תמיד יוצא עם קלף". לדבריה, בהימורים אתה משקיע כסף ועלול לצאת בלי כלום. "זה הבדל עצום לעומת Whatnot", אמרה.

התגרש, מכר בית - וחזר לקנות

בשנה שעברה אליקס אפרון הקים את Collectors MD, קבוצת תמיכה לאספנים המתמודדים עם הוצאות כפייתיות, עבורו ועבור אספנים נוספים. לדבריו, הוא ניסה להשתתף במפגשים של מהמרים אנונימיים, אך המשתתפים שם לא ראו את הקשר בין אפליקציית קניות להימורים. "הם לא הבינו איך אפשר להשוות משהו כמו קלפי ספורט או פוקימון להימורים מסורתיים", אמר.

הרדינג, אספן קלפי ספורט, שמתמודד כעת עם הליך גירושים, נהג להחליק ולהציע מחירים במכירות פומביות בשידור חי, רבות מהן ברייקים של קלפים, עד השעות הקטנות של הלילה לאחר שבני משפחתו הלכו לישון. "זה היה כל לילה ולילה", אמר הרדינג.

הוא התחיל בקטן בסוף 2024, עם הצעות של כמה מאות דולרים בכל פעם. אבל בסוף ינואר 2025 כבר הגיע להוצאות של 12 אלף דולר ביום. כשהצליח להשיג קלף במחיר נמוך משוויו, הוא ניסה לשחזר את תחושת ההתלהבות באמצעות השתתפות במכירות פומביות נוספות.

כשהוציא מאות דולרים על קלף חסר ערך, הוא המשיך להשתתף בניסיון להחזיר את ההפסד. הוא מכר חלק מהקלפים כדי לכסות הפסדים, אך לא הצליח לעמוד בקצב ההוצאות שלו.

"תמיד מצאתי לעצמי הצדקות להוציא עוד כסף", אמר. "אהבתי את המשחק".

בתוך חודש הוא מיצה את המסגרת בכל כרטיסי האשראי האישיים שלו והיה חייב כסף לחברים ולמלווים אחרים, שאישרו לו הלוואות כשהיסטוריית האשראי שלו עדיין הייתה מצוינת. לילה אחד, כשאחד המוכרים האהובים עליו דחק בו להצטרף, הוא הזין את פרטי כרטיס האשראי של החברה שבה עבד בעמוד התשלום של Whatnot.

אשתו עימתה אותו עם הדברים כעבור כמה שבועות, לאחר שהבחינה שחסרים עמודים מדוח אשראי שהוא ערך כדי להסתיר את ההלוואות. הרדינג הודה באמת. כשמשך מחשבון ה־Whatnot שלו את היסטוריית הפעילות המלאה - שאותה העביר לידי הוול סטריט ג'ורנל - וחיבר את מאות הרכישות שביצע, הסכום הכולל הגיע ל־1,362,687.31 דולר.

ההתפכחות הייתה מהירה וכואבת: הרדינג התפטר מעבודתו ונישואיו התפרקו. כדי להחזיר את הכסף למעסיקו לשעבר ולנושיו, הוא רוקן את חשבון הפנסיה שלו ומכר את ביתו, את מכוניתו ואת הקלפים. אבל גם אז הוא לא נפרד לחלוטין מ־Whatnot: לדבריו, השנה הוציא באפליקציה יותר מ־37 אלף דולר, מכסף שלווה מחבר ומכרטיסי אשראי שאת החובות בהם עמל לצמצם.

כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.

עוד כתבות

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא. מה הרווחנו מזה?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יום המסחר האחרון של השנה ננעל באדום. אלו המדדים שהובילו את הירידות

כלל המדדים הענפיים ננעלו בירידות ביום המסחר האחרון של השנה, בהובלת סקטורי האנרגיה, הקלינטק והנדל"ן • במוקד המניות: אלביט מובילה את העליות, בעוד או פי סי בלטה לשלילה • ישראל קנדה ואקרו ירדו ברקע אישור חשיפת גלובס על עיכוב במיזוג ● מניית נאוי זינקה בעקבות חילופי מנכ"לים ● סיכום שנה בתל אביב: ת"א-35 זינק ביותר מ-36%, סקטור האנרגיה טס ב-72% ● המטבע האמריקאי איבד יותר מ-8% מערכו בשנה האחרונה ● מחיר הנפט מטפס מעל 105 דולר לחבית

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

המהלך החדש של החות׳ים, הנקמה של איראן ולמה טראמפ שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

Bo’u / צילום: חיים יוסף

תשפ"ו בצלחת: המסעדות הטובות, המעניינות והרלוונטיות ביותר לשנה החולפת

השנה שמסתיימת מזכירה כמה אוהבים פה אוכל איטלקי, מוכיחה שיודעים לעשות בישראל גם אוכל הכי מדויק ושאפתני, ומזכירה לנו להתחבר גם למטבחים שנשכחו קצת, כמו התימני ● אלה המסעדות שמשרטטות את תמונת המסעדנות הישראלית העכשווית, שעדיין בודקת את גבולות הגזרה

המנהלים והמנהלות הטובים 2026

המנהלים והמנהלות הטובים לשנת 2026

לראשונה בגלובס: 30 מנכ"לים ומנכ"ליות מקרב תל אביב 125 נבחרו על פי מתודולוגיה שנבנתה בשיתוף קוגנום ייעוץ כלכלי, בהתבסס על דירוג של כ־70 אנליסטים ומנהלי השקעות וביצועי המניה ● אז מי המנהל שהזניק את המניה ב־600%, בני הזוג שסוגרים עסקאות של מיליארדים עם ענקיות הטק ובעל השליטה שמגלה: "עד ההנפקה הייתי עני" ● פרויקט מיוחד

קורקינטים חשמליים / צילום: איל יצהר

הקורקינטים נשארים בינתיים בחולון: ביהמ"ש עיכב את החלטת העירייה

בית המשפט המחוזי עצר לעת עתה את המהלך להוצאת הקורקינטים השיתופיים מחולון, וקבע כי העירייה תידרש להציג עד אמצע אוקטובר, תשתית מקצועית ומסמכים התומכים בהחלטה

הפרויקט ברחוב הנשיא 99 בחיפה. 14 מיליון שקל לדירת הדופלקס־פנטהאוז / צילום: פאול אורלייב

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

נת''צ בת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסכום שהכניסה עיריית ת"א מחניה ונת"צ והנתון שמטיל ספק במודל הקנסות

לפי נתוני התנועה לחופש המידע, העירייה הכניסה כ־573 מיליון שקל מדוחות חניה ונת"צ בשנתיים וחצי האחרונות ● עם זאת, ההכנסות מדוחות בירידה וב־2024 היוו פחות מ־3% מכלל הכנסות העירייה ● מ־2020, כ־120 אלף נהגים קיבלו יותר מ־10 דוחות: "האכיפה לא אפקטיבית"

הפגנה להחרמת ישראל בלונדון / צילום: Shutterstock

הסנקציות האירופיות: הנזק הישיר מוגבל אבל בממשלה חוששים מתרחיש אחד

בממשלה מעריכים כי הנזק הישיר של הסנקציות הכלכליות החדשות על יו"ש יסתכם בעשרות מיליוני דולרים ● עם זאת, החשש הוא שיבואנים יתקשו להבחין בין חברות הפועלות מעבר לקו הירוק לאלו הפועלות בישראל ● "מדובר בסיכון גדול שאנחנו נערכים אליו", אומרים בענף

האייפונים החדשים יגיעו לישראל בעוד שבוע. כמה הם יעלו?

אפל חשפה אמש את סדרת i Phone 18, ואת ה־iPhone Duo המתקפל - לצד דגמי Pro ו־Pro Max עם שדרוגי חומרה וביצועים ● ישראל תצטרף לראשונה לסבב ההשקה הראשוני, עם מכירה מוקדמת ב־12.9 והשקה ב־18.9, אולם הדגם המתקפל יגיע בהמשך ● ומה יהיו המחירים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח