גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

בנט מבטיח לפרק מונופולים אבל שוכח שזה לא משחק ילדים

יו"ר מפלגת ביחד מבטיח להילחם עד חורמה בחברות הענק, ולחדול את ה"עושק של אזרחי ישראל" ● לבנט אכן יש ברזומה הצלחה בולטת בתחום, אבל ההצהרות שלו קצת מרחיקות לכת ● האם צריך לפרק מונופולים, ואילו צעדים פשוטים אפשר לעשות כדי להילחם ביוקר המחיה

נפתלי בנט / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
נפתלי בנט / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

חמוש במתרגמת לסינית מנדרינית, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, נפתלי בנט, היישיר מבט למצלמה ושידר מסר תקיף לברייטפוד - החברה שרכשה את תנובה: "החגיגה שלכם נגמרת, אתם לא תוכלו לעשוק יותר את אזרחי ישראל". "אצלי", הצהיר בנט, "לא יהיו יותר מונופולים שמחזיקים מונופולים".

וזה דפוס חוזר. שוב ושוב בנט מצהיר בלהט שהוא יפעל נגד "המונופולים", כשהוא לא חוסך במילים אגרסיביות כמו "שבירה", "פירוק" - ואפילו "מלחמת חורמה". לא תמיד ההכרזות הללו מלוות בצעדים אופרטיביים, אבל באתר המפלגה שלו אפשר למצוא מהלכים יותר ממשיים, כמו איסור על יבואן גדול להפיץ יותר ממותג מונופוליסטי אחד, ואיסור על מונופול לשלוט בכמה ענפים שונים.

הלוחמת במונופולים ובקרטלים: "מה פתאום יו"ר בנק כותב בוואטסאפ ליו"ר אחר 'בוא ניפגש'? זה מטריד מאוד"
נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת

בנט הוא בהחלט לא הראשון להבטיח שהוא יילחם ב"מונופולים". אז למה שהציבור יאמין שדווקא הוא יישם את ההבטחה? טוב ששאלתם. כשבנט נתקל בתהייה הספקנית הזאת, הוא נהנה לשלוף הישג שהולך איתו כבר למעלה מעשור: פירוק מונופול המלט של נשר. כאילו בנט מבקש לומר, הנה, בניגוד לשאר הפוליטיקאים שרק מבטיחים - לי יש קבלות.

ובכן, מה באמת קרה עם מונופול המלט? והאם כל מה שצריך כדי לפרק את המונופולים זה רק פוליטיקאי אחד נחוש?

המונופול פורק - והמחירים צנחו

ב־1922 קבוצת בעלי הון ייסדו בלונדון את חברת "נשר" לתעשיית המלט בארץ ישראל. באמצעות חברת הכשרת היישוב, רכשה נשר קרקע באזור מפרץ חיפה, החלה להקים בית חרושת לייצור מלט - וכעבור שלוש שנים הייצור החל. עם השנים השתלטה נשר על שוק המלט בישראל, ועד 2013 היא כבר החזיקה בנתח שוק של 90%.

במרץ 2013, בנט נכנס לתפקידו כשר הכלכלה, לכהונה לא ארוכה שנמשכה כשנתיים. כעבור שלושה חודשים מרגע כניסתו למשרד, הונח על שולחנו דוח של ועדה בין־משרדית לקידום התחרות בענף המלט (ועדת הרשקוביץ). הוועדה המליצה על שינוי מנגנון הפיקוח על המחיר, הקלות בתשתית היבוא והקמת יצרן חדש.

בנט, שכשר הכלכלה עמד אז בראשות קבינט יוקר המחיה, אימץ את המלצות הוועדה. אך חלק מההמלצות שנגעו להגבלות על נשר הוקפאו בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, שבחר להקפיא חלק מהצעדים, בתנאי שנשר תמכור את המפעל שלה בהר־טוב. בנט תמך בהחלטת גילה - והמפעל בהר־טוב, שהיה אחראי לכ־15% משוק המלט כולו, אכן נמכר ב־2015.

אבל ההסכמה הרווחת היא שהמהלך העיקרי היה לפתוח את השוק לייבוא. בשנים הבאות הוסרו חסמי היבוא בענף, ופותחו תשתיות יבוא. צומצמו מגבלות על היבוא שהובילו לגידול מהיר בנתח היבוא (מיוון, טורקיה, קפריסין וירדן), הוקמו שלושה רציפים לפריקת מלט בנמל המספנות, בנמל חיפה, ובנמל אשדוד, ובעקבות זאת חל שינוי חד בנתח פריקת מלט לפי נמל. כמו כן, הוקמו מפעלי טחינת קלינקר חדשים המייצרים מלט.

והתוצאות? קודם כל, ירידה דרמטית בנתח השוק של נשר. בעוד שבשנת 2014 נתח השוק שלה עמד על כ־90%, ב־2020 נתח השוק שלה פחת מ־50%. וההצלחה הזאת התגלגלה הלאה. נשר איבדה את כוחה המונופוליסטי, המתחרות בתחום התחילו לפרוח, היצע המלט גדל, מקורות האספקה גוונו - והמחירים ירדו בכ־20% בתוך חמש שנים.

האם בנט הוא אכן מאבות ההצלחה?

להצלחה, כידוע, אבות רבים. האם במקרה של נשר, בנט הוא באמת אחד מהם? פרופ' דיויד גילה מאוניברסיטת תל אביב, שכאמור שימש אז כממונה על התחרות, סבור שהפירוק הפורמלי של מונופול נשר הוא קודם כול סיפור של רשות התחרות. "למיטב הבנתי זו רשות התחרות שפירקה את מונופול נשר", הוא אומר לנו. לדבריו, נכון שהמהלך התרחש בתקופתו של בנט כשר הכלכלה, אבל הרשות פעלה כרשות עצמאית, מכוח סמכויות האכיפה שלה כלפי נשר.

אבל גילה מוסיף שגם הממשלה ובנט עצמו נתנו למהלך גב וסייעו לו. בתקופתו של בנט פעלה ועדת הרשקוביץ, שהמליצה על צעדים לפתיחת שוק המלט ליבוא, ובהם הסרת חסמים ופיתוח תשתיות פריקה בנמלים. במבחן התוצאה, מדגיש גילה, זה היה המרכיב האפקטיבי ביותר: לא רק פירוק נכס מנשר, אלא יצירת אפשרות ממשית ליבוא להתחרות בה.

כאן, לפי גילה, לבנט מגיע קרדיט ברור. הוא אימץ את הכיוון של פתיחת השוק ליבוא, ובעיקר לא נכנע ללחצים של נשר להטיל היטלי היצף על היבואנים - מהלך שהיה מגן בפועל על השחקן המקומי החזק מפני תחרות מחו"ל. "ייאמר לזכותו של בנט שהוא אף פעם לא הקשיב לטענות של נשר שצריך להטיל היטל היצף על היבואנים", אומר גילה, ומדגיש שהיטלים כאלה עלולים לפגוע בצרכנים ולהעלות את יוקר המחיה.

מפעל נשר בלוד / צילום: חברת Airwayz

לכן, התמונה המדויקת יותר היא חלוקת קרדיט: רשות התחרות היא זו שהובילה את מהלכי האכיפה והפירוק מול נשר, ובכלל זה מכירת מפעל הר־טוב; בנט, כשר הכלכלה, זכאי לקרדיט על התמיכה בפתיחת השוק ליבוא, על הסרת חסמים שבאו בעקבות עבודת הוועדה, ובעיקר על כך שלא חסם את התחרות באמצעות הגנה רגולטורית על נשר. העובדה שבסופו של דבר היבוא היה כה אפקטיבי עד שגם הר־טוב התקשה לעמוד בתחרות ממחישה עד כמה פתיחת השוק - ולא רק פירוק נכס כזה או אחר - הייתה המפתח לשינוי.

ההגדרות שמסבכות את המדינה

אז ראינו שבנט אכן יכול לנכס לעצמו מלחמה מוצלחת במונופול. אבל האם הקרבות הבאים נושאים אופי דומה?

כדי לנסות להשיב על השאלה הזאת, צריך להבין מהם בכלל אותם מונופולים שכולם מזהירים אותנו מפניהם. אם נסכם את חוק התחרות הכלכלית במילים פשוטות, הרי שהוא קובע כי חברה תוגדר כמונופול בתחומה אם היא מחזיקה בלמעלה מ־50% משוק מסוים או שיש לה "כוח שוק משמעותי" באותו שוק. אבל ההגדרה הזאת מעוררת בעיה אחרת: איך מגדירים "שוק"? האם עוף קפוא ועוף טרי הם שווקים נפרדים? האם תה ירוק הוא חלק מהשוק של התה השחור?

זה אולי נשמע כמו התפלפלויות תאורטיות או קנטרניות, אבל אלה בדיוק הסוגיות שהעסיקו לא פעם את בתי המשפט ואת רשויות האכיפה בהליכים אמיתיים שהתנהלו בעניינים הללו. הדרך להתמודד עם השאלות האלה היא בעיקר באמצעות "מבחן המונופול ההיפותטי", בו מנסים "לדמיין" שקבוצת מוצרים מסוימת נשלטת בידי ספק יחיד. אם אותו מונופול מדומיין היה יכול להעלות את המחיר בשיעור קטן אך משמעותי ביחס למחיר התחרותי (בדרך כלל בין 5% ל־10%), ועדיין להגדיל את הרווח שלו, הרי שקבוצת המוצרים הזו מהווה שוק מובחן.

נשמע לכם כמו מבחן מסובך? ובכן, אתם לא טועים. אכן נדרש לעבור דרך חתחתים כדי לקבוע באופן רשמי שחברה היא "מונופול". מעבר לאותה "הגדרת שוק" מורכבת, צריך גם לגבש תשתית ראייתית של ממש שתוכיח שהחברה שולטת בלמעלה מ־50% מהשוק שהגדרנו או בנתח שוק משמעותי. את הראיות הללו צריך להציג בפני החברה בשימוע, וגם אם אחריו הרשות נותרת בדעתה, ומכריזה על מונופול, החברה יכולה לערער על ההחלטה בפני בית הדין לתחרות מה שגובה עוד זמן ועוד משאבים.

לכן, אפשר להבין למה רשות התחרות עושה שימוש הולך ופוחת עם ההכרזות על מונופולים. אבל האם יש למדינה כלים אחרים בארסנל?

"פירוק מונופולים": כותרת או תוכנית עבודה?

כפי שמסביר פרופ' אלון איזנברג מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, פירוק של חברה מונופוליסטית יכול להיעשות בשתי דרכים עיקריות: בהחלטה של רשות התחרות, או באמצעות חקיקה בכנסת. אלא שלדבריו, "פירוק של חברות כדי להגביר תחרות זה צעד די דרסטי שלא עושים כל יום, לא בארץ ולא בעולם. לכן אנחנו גם לא רואים את רשויות התחרות עושות את זה לעתים קרובות".

לצדו קיימים כלים מתונים יותר, ולעיתים גם יעילים יותר. הראשון שבהם הוא הסרת חסמים ליבוא. "כאן באמת קרו לאורך השנים לא מעט דברים", אומר איזנברג, ומזכיר רפורמות שנועדו לאמץ תקנים בינלאומיים ולהפחית חסמים בירוקרטיים.

הרעיון פשוט: כאשר מוצר מקומי או יבואן בלעדי מחזיקים בעמדה דומיננטית, פתיחת השוק ליבוא מאפשרת לשחקנים נוספים להיכנס ולהציע חלופה לצרכנים. במקרים כאלה, התחרות אינה נוצרת באמצעות פירוק החברה הקיימת, אלא באמצעות יצירת איום תחרותי מבחוץ.

כלי נוסף הוא מדיניות המיזוגים. במשך שנים, בישראל ובעולם, הרשויות נטו להתיר מיזוגים קונגלומרטיים - כלומר רכישה של חברה בתחום אחד על ידי חברה גדולה הפועלת בתחום אחר - מתוך הנחה שהם אינם מצמצמים בהכרח את מספר המתחרים הישירים. אלא שכיום מתחדדת ההבנה שגם מיזוגים כאלה, וגם הסכמי הפצה שבהם חברה גדולה מפיצה את מוצריהם של ספקים קטנים שאמורים להתחרות בה, עלולים לחזק כוח שוק ולפגוע בתחרות.

לדברי איזנברג, רשות התחרות אכן החלה בשנים האחרונות לבחון ביתר קפדנות מיזוגים אנכיים וקונגלומרטיים. זהו צעד פחות דרמטי מפירוק בדיעבד, אך לעתים חשוב ממנו: למנוע מראש היווצרות של גוף בעל כוח עצום.

אפשרות שלישית היא הכרזה על מונופולים (כפי שהזכרנו) או על קבוצות ריכוז ומתן הוראות התנהגות. ההכרזה כשלעצמה אינה תמיד משנה את מבנה השוק, אך היא מאפשרת לרשות התחרות להטיל על השחקנים החזקים חובות מוגברות - למשל להימנע מצעדים שעלולים לדחוק מתחרים קטנים. "על מונופול מוטלת אחריות מוגברת להימנע מלדרוס מתחרים קטנים", אומר איזנברג. במילים אחרות, לא בכל מצב צריך לפרק את המונופול; לעיתים ניתן להגביל את יכולתו לנצל את כוחו.

איזנברג מדגיש כי אין כלי אחד שמסוגל לבדו לפתור את בעיית הריכוזיות. מדיניות תחרותית אפקטיבית צריכה לשלב בין הסרת מכסים וחסמי יבוא, אכיפה נגד מיזוגים והסדרים כובלים, הכרזות על מונופולים וקבוצות ריכוז, ומתן הוראות התנהגות - ובמקרים המתאימים, גם פירוק של מונופולים. "אם רוצים מהלך כולל של הגברת התחרות במשק", הוא אומר, "זה צריך להיות מהלך משולב".

גם פרופ' גילה מציע להבחין בין הכותרת "פירוק מונופולים" לבין הצעדים המעשיים שעומדים מאחוריה. "כשפוליטיקאי אומר שהוא מתכוון לפרק מונופולים, השאלה היא למה הוא מתכוון", אומר גילה. "למשל, פירוק של תנובה - כלומר, הפרדה שלה לכמה חברות או מפעלים שיתחרו זה בזה - הוא מהלך שאפשר לקדם בחקיקה, אך קשה מאוד ליישום".

מהגז ועד הרכב: מה כן אפשר לעשות?

לדברי גילה, יש שווקים שבהם ניתן לבצע צעדים פשוטים בהרבה. הראשון הוא שוק הגז הטבעי. לפי מתווה הגז, שברון מחזיקה גם בנתח ממאגר לווייתן וגם בנתח ממאגר תמר - שני המאגרים הגדולים בישראל. אם תמר ולווייתן היו נמצאים בבעלות נפרדת לחלוטין ומתחרים זה בזה, טוען גילה, מחיר הגז היה יכול לרדת משמעותית, והדבר היה מתגלגל גם למחיר החשמל ולמחירי מוצרים רבים שמיוצרים באמצעותו. לדבריו, גם משרד האוצר וגם רשות התחרות תמכו בהוצאת שברון מתמר, אך משרד האנרגיה התנגד - ולכן המהלך לא בוצע.

דוגמה נוספת היא יבוא הרכב. גילה מצביע על כשל שוק ידוע: יבואני רכב גדולים מחזיקים לעיתים בכמה מותגים שאמורים להתחרות זה בזה. במקום לאפשר ליבואן קיים להוסיף עוד מותג משפחתי חדש לסל המותגים שלו, אפשר היה לחייב שהמותג החדש ייובא על ידי שחקן אחר, שיתחרה ישירות ביבואנים הקיימים. "זה ה’פירוק’ הכי קל שיכול להיות", אומר גילה - לא פירוק של חברה קיימת, אלא מניעה של הרחבת כוח שוק באמצעות רישיונות יבוא.

מה יקרה אם המדינה תבחר ללכת עד הסוף?

גם ענף החקלאות, לדבריו, מציע כר נרחב לצעדים כאלה. ביטול חסמי יבוא על דבש, בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב, פירות וירקות היה יכול לפתוח את הענף לתחרות משמעותית יותר. לצד זאת, גילה מצביע על ההיתר הרחב שניתן לחקלאים לתאם ביניהם מחירים וכמויות - מצב שלדבריו מאפשר "קרטל בחסות החוק". הפתרון, בעיניו, אינו בהכרח נטישה של החקלאים, אלא מעבר למודל שבו המדינה מפצה אותם ישירות באמצעות מענקים, כפי שנעשה במדינות אחרות, ובמקביל חושפת את השוק לתחרות.

תיאורטית, אומר גילה, אפשר לדבר על צעדים קיצוניים יותר - כמו חקיקה שתפרק מונופולים לשתיים או שלוש חברות מתחרות. ניסיון כזה כבר נעשה בעבר בבתי הזיקוק, כאשר בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה הופרדו כדי שיתחרו זה בזה. המהלך לא בהכרח הצליח במלואו, אך הוא ממחיש את סוג הכלים שהמדינה יכולה להפעיל כאשר היא בוחרת ללכת עד הסוף.

המסקנה של גילה היא שהמבחן האמיתי הוא התוכן. כשפוליטיקאי מבטיח "לפרק מונופולים", צריך לשאול האם הוא מתכוון להשתמש בכלים הקלים והזמינים יותר - הסרת חסמי יבוא, מניעת ריכוזיות ביבוא וטיפול במיזוגים - או שמא מדובר בסיסמה בלבד. דווקא משום שפירוק מונופולים הוא מהלך קשה וחריג, הדרך להגברת התחרות עוברת לעתים בצעדים פחות דרמטיים, אבל מעשיים בהרבה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

משקיעים מוסדיים מזיזים את השווקים. כך תוכלו לזהות את הסימנים שהם משאירים

מעקב אחר טווח המחירים של מניה ומחזורי המסחר בה יכול לספק למשקיעים פרטיים רמזים מתי לקנות מניה שעומדת לעלות, ומתי למכור מניה שעומדת לרדת

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

טראמפ סירב לבקשת סעודיה לתקוף בתימן; מבהיר לגבי איראן: "הייתי עושה זאת שוב"

יורש העצר הסעודי הפציר בנשיא ארה"ב לפעול ישירות נגד החות'ים שמתקרבים לנתיב שיט קריטי, אך הממשל מעדיף להימנע ממעורבות צבאית • טראמפ בריאיון לפוקס: "היכולות של איראן נפגעו קשות" • במקביל: שתי ספינות נפגעו סמוך לעומאן ● תרגיל פתע של צה"ל הוקפץ באיו"ש לקראת החגים • בלבנון: פיצוץ מתחם חיזבאללה על ידי צה"ל גרם לרעידת אדמה בעוצמה 4.1 •  מח"ט ח'אן יונס חוסל הלילה בתקיפה ממוקדת ברצועה ● עדכונים שוטפים 

תל אביב / צילום: Shutterstock

הבנייה של אחד המגדלים הגבוהים בישראל נתקעה. זו הסיבה

רשימת בקשות לטיהור הקרקע שעליה עמד מפעל תע"ש בכניסה לת"א נשלחה מהמשרד להגנת הסביבה ב-2017 - אבל העבודות טרם הושלמו ● העירייה אישרה את הקמת מגדל המשרדים שיהיה מהגבוהים בישראל, כמעט עשור לאחר שהמגרש נמכר ליזמים, אך הבנייה עוד רחוקה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל פוצץ את מתחם רכס עלי טאהר האסטרטגי; כוננות גבוהה מאוד בישראל

דיווח: איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים ● טראמפ הכחיש את הדיווחים על פגיעות איראניות במטוסים אמריקאים: "לא היה כלום" ● בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת ● החות'ים השתלטו על עיר הנמל האסטרטגית מוח'א שבדרום-מערב תימן, כך אישרו שלושה גורמים בממשלת תימן ● פקיסטן העבירה לאיראן אזהרה מסעודיה לרסן את תקיפות החות'ים בממלכה ● טראמפ מרבה לומר בשיחות כי הוא רוצה פתרון מהיר מול המלחמה עם איראן, אך גם תומך בהמשך המצור הכלכלי הימי ● עדכונים שוטפים

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, כניסה ברחוב לוינסקי / צילום: Shutterstock

התחנה המרכזית תפונה? בת"א מצננים התלהבות

שינוי ייעוד אושר בשטחי מקווה ישראל להקמת מסוף תחבורה חלופי, שאמור לקלוט כ־60% מפעילות התחנה המרכזית בתל אביב ● המסוף צפוי להיפתח רק ב־2031, אך גם אז יידרש פתרון נוסף לפינוי מלא של התחנה ● האזור סובל מזיהום אוויר משמעותי הנגרם בעיקר מפליטות של אוטובוסים ומוניות שירות

המנהלים והמנהלות הטובים 2026

המנהלים והמנהלות הטובים לשנת 2026

לראשונה בגלובס: 30 מנכ"לים ומנכ"ליות מקרב תל אביב 125 נבחרו על פי מתודולוגיה שנבנתה בשיתוף קוגנום ייעוץ כלכלי, בהתבסס על דירוג של כ־70 אנליסטים ומנהלי השקעות וביצועי המניה ● אז מי המנהל שהזניק את המניה ב־600%, בני הזוג שסוגרים עסקאות של מיליארדים עם ענקיות הטק ובעל השליטה שמגלה: "עד ההנפקה הייתי עני" ● פרויקט מיוחד

Bo’u / צילום: חיים יוסף

תשפ"ו בצלחת: המסעדות הטובות, המעניינות והרלוונטיות ביותר לשנה החולפת

השנה שמסתיימת מזכירה כמה אוהבים פה אוכל איטלקי, מוכיחה שיודעים לעשות בישראל גם אוכל הכי מדויק ושאפתני, ומזכירה לנו להתחבר גם למטבחים שנשכחו קצת, כמו התימני ● אלה המסעדות שמשרטטות את תמונת המסעדנות הישראלית העכשווית, שעדיין בודקת את גבולות הגזרה

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

הפגנה להחרמת ישראל בלונדון / צילום: Shutterstock

הסנקציות האירופיות: הנזק הישיר מוגבל אבל בממשלה חוששים מתרחיש אחד

בממשלה מעריכים כי הנזק הישיר של הסנקציות הכלכליות החדשות על יו"ש יסתכם בעשרות מיליוני דולרים ● עם זאת, החשש הוא שיבואנים יתקשו להבחין בין חברות הפועלות מעבר לקו הירוק לאלו הפועלות בישראל ● "מדובר בסיכון גדול שאנחנו נערכים אליו", אומרים בענף

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

מה יקרה לכסף שלנו, והאנשים מאחורי המספרים: אלה הכתבות שמנויי גלובס קראו הכי הרבה בתשפ"ו

הכתבות הנקראות ביותר מספקות הצצה מעניינת לנושאים שהכי העסיקו את מנויי גלובס השנה ● מאחורי רבות מהן עומדות שאלות שמוכרות לכולנו: מה יקרה להשקעות, מתי ירדו מחירי הדירות, וכמה יישאר לנו בסוף החודש

יצחק בונן / צילום: צילום עצמי

מגיל 13 עבד והכניס משכורת לכספת. היום מעל חצי מהתיק שלו ב-S&P 500

יצחק בונן עובד מגיל צעיר מאוד, ואת הכסף מניקיון צימרים החל אחרי הצבא להשקיע במניות ומדדים ● עם מה שלמד בשוק ההון, הוא כבר מזהה בעצמו הזדמנויות באירועים גיאופוליטיים ● התיק שלו ברווח של כ–80 אלף שקל, אבל הוא "מזיז סכומים כל הזמן"