מניית יצרנית שבבי הזיכרון סנדיסק הפכה לאחת הסנסציות הגדולות של השנה האחרונה. לצד ענקיות זיכרון נוספות כמו מיקרון ו-אס.קיי. הייניקס , המניה זינקה ב-3,400% בתוך שנה אחת בלבד - כשרק באוגוסט אשתקד עמד מחירה על כ־37 דולר, וכיום היא נסחרת ברמת שיא קרובה להיסטורית - 1,600 דולר.
● טבע בשיא של עשור והאנליסטים משוכנעים שיש עוד לאן לעלות
● מה יעשו מחר המניות הדואליות, ומה צפוי בדוחות הכי חשובים בשווקים?
מצבה של החברה כבר מזמן לא היה טוב כל כך. בתחילת החודש ניפצה סנדיסק את תחזיות הרווח וההכנסות, והציגה שיעור רווחיות חריג של כמעט 85%. צבר ההזמנות של החברה תפח ל־91 מיליארד דולר, שרובם נעולים בחוזים ארוכי טווח מול שחקניות ענן ובינה מלאכותית מובילות. לראייה, חלקן של חוות השרתים ל־AI מכלל ההכנסות קפץ מ־12% ל־38%, בעוד תזרים המזומנים מפעילות שוטפת האמיר ל־7.1 מיליארד דולר. בהתחשב בעלייה בהיקף החוזים הרב־שנתיים והתחזית לעלייה בביקוש לאחסון עבור מרכזי AI וענן, העלה בנק אוף אמריקה את מחיר היעד של המניה ל-2,500 דולר.
אלא שלגלובס נודע כי בשבוע שעבר פוטרו עשרות עובדים ממרכז הפיתוח של החברה בכפר סבא, המעסיק כ־700 איש. המהלך הפתיע עובדים רבים ועורר סערה ברשתות החברתיות, בעיקר על רקע נתוניה הכספיים המצוינים של החברה. בסביבת העובדים עולה התרעמות על עיתוי הפיטורים, שבוצעו חודשים ספורים בלבד לפני יציאתה לדרך של תוכנית לרכישת מניות עובדים (ESPP). התוכנית מאפשרת לעובדים לרכוש מניות החברה בהנחה משמעותית באמצעות הפרשה משכרם. בשל הנסיקה החדה במחיר המניה, מחיר המטרה בתוכנית נקבע ברמה נמוכה במיוחד, כך ששיעור ההנחה בפועל עשוי היה להגיע למאות דולרים למניה - ומהלך הפיטורים הנוכחי עשוי לחסוך לחברה מיליוני דולרים.
שורשים עמוקים בישראל
מרכז הפיתוח של סנדיסק בפארק עתיר ידע בכפר סבא נחשב לאחד ממרכזי הפיתוח הוותיקים של חברות שבבים בישראל. המרכז הוא תוצר של רכישת חברת אם־סיסטמס של דב מורן תמורת 1.55 מיליארד דולר לפני כעשרים שנה - החברה שבה המציא מורן את התקן הזיכרון "דיסק־און־קי". גם לסנדיסק עצמה יש שורשים ישראליים עמוקים, לאחר שהוקמה ונוהלה במשך 22 שנה על ידי היזם אלי הררי.
לפני כעשור נרכשה סנדיסק על ידי ווסטרן דיגיטל, המתמחה בהתקני אחסון, אך בשנה שעברה התפצלה ממנה בחזרה. במהלך הפיצול הקימה החברה תוכנית המאפשרת לעובדים לרכוש ממניותיה באמצעות ניכוי משכרם, ואף הקצתה לשם כך 4.3 מיליון מניות המייצגות כ־2.9% מהון המניות. מדובר במענק נדיב למדי, שאינו כולל עוד 17.4 מיליון מניות שהוקצו לתוכנית תגמול הונית נפרדת.
מחיר ההטבה שפוספסה
כאמור, בסביבת העובדים שפוטרו קיימת אכזבה רבה מאובדן פוטנציאלי של חבילות תגמול השוות עשרות ואף מאות אלפי דולרים לעובד.
רונן סולומון, מנכ״ל ומייסד הסטארט־אפ לניהול אקוויטי ואופציות altshare, מסביר את המנגנון. "תוכנית ESPP מאפשרת לעובד להפריש מדי חודש חלק מהשכר, ובמועדים שנקבעו מראש להשתמש בכסף שנצבר כדי לרכוש מניות של החברה בהנחה, בדרך כלל של כ־15%. בחלק מהתוכניות מחיר הרכישה מתבסס גם על מחיר המניה בתחילת תקופת החיסכון, ולכן כשהמניה מזנקת במהלך התקופה יכול להיווצר לעובד רווח משמעותי מאוד".
"במצבים כאלה, כמו במקרה של סנדיסק", מוסיף סולומון, "עובד יכול לרכוש מניה ששווה כיום 1,500-1,600 דולר במחיר של 700-800 דולר, בהתאם לתנאי התוכנית ולמחיר שנקבע בתחילתה. כלומר, מבחינת העובד הבודד, פעימת ESPP כזו יכולה להיות שווה הרבה מאוד כסף. אלא שמה שיכול להיות אירוע כלכלי משמעותי עבור העובד הבודד, נראה אחרת מנקודת המבט של החברה. אני סקפטי מאוד לגבי האפשרות שתאגיד גדול יקבל החלטה לפטר עובדים בגלל פעימת ESPP שמתקרבת. גם כאשר העלייה במניה מייצרת לעובדים הטבה גדולה במיוחד, בתאגיד שמעסיק אלפי או עשרות אלפי עובדים תוכניות כאלה הן חלק ממנגנון התגמול השוטף".
ההערכה כי הפיטורים אינם קשורים לתוכנית רכישת המניות מקבלת חיזוק מכך שהחברה אינה מפטרת עובדים מחוץ לישראל. מלבד עשרות המפוטרים, מאות עובדים בסנדיסק ישראל עדיין צפויים לזכות להטבה משמעותית עד סוף השנה, שתגלם עבורם רווח שיכול להגיע למאות אלפי דולרים.
עם זאת, מסביר סולומון, הפער בין שווי המניה הממוצע ב־30 ימי המסחר שקדמו להקצאה לבין המחיר שבו העובד מקבל את המניה נחשב לרווח פירותי - כלומר הכנסת עבודה הממוסה לפי מדרגות מס הכנסה. ככל שהפער גדול יותר, כך גם חבות המס גדלה בהתאם. לכך מצטרפת חשיפה למטבע, שכן השכר וההפרשות מבוצעים בשקלים בעוד המניה נסחרת בדולרים.
"ההמלצה היא בדרך כלל להפריש את המקסימום שהתוכנית מאפשרת, וכשהמניות נרכשות - למכור אותן מיד, לממש את ההטבה ולא להמשיך להיות חשופים לתנודות במחיר המניה ובשער המטבע", מסביר סולומון.
עוברים להודו?
על פי הערכות בתעשייה, הפיטורים בוצעו על רקע החלטת ההנהלה העולמית להעביר פרויקט מרכזי למרכז הפיתוח של סנדיסק בהודו. במסגרת זו תעביר החברה להודו את פיתוח כונני האחסון מסוג NVMe לשרתי ענן ו-AI. מנגד, מרכז הפיתוח הישראלי יקבל אחריות על פיתוח כונן חדש בשם "סטארגייט", המבוסס על בקרים ושבבים חדשים, תומך בנפחי אחסון גבוהים יותר וממוקד בענקיות ענן וחוות שרתים.
עם זאת, אילו היה מדובר בחילופי פרויקטים בלבד, החברה לא הייתה נוקטת מהלך של צמצום תקנים ומשרות. בעוד שבעבר העסיקה ווסטרן דיגיטל בישראל כ־1,200 עובדים, כיום מעסיקה סנדיסק במדינה כ־700 עובדים בלבד. בכך מצטרפת סנדיסק לחברות אמריקאיות נוספות שמגדילות בשנה האחרונה את פעילותן בהודו, ובהן אינטואיט ואינטל.
אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק ולביוטק אתוסיה, מסביר כי בעבר חברות נכוו מעבודה מול מרכזי פיתוח בהודו בשל לויאליות נמוכה, נפוטיזם ופערי שפה - אך התמונה התהפכה. "הודו הפכה למדינה שחברות מישראל, מארה"ב ומכל העולם מעבירות אליה משרות כמעט בלי מאמץ", אומר סולומון. "משיחות עם בכירים עולה תמונה מדאיגה של זמינות נמוכה של עובדים ישראלים בעקבות שירות מילואים ממושך, לצד שקל חזק שמייקר את עלותם. התוצאה היא שעובד ישראלי יכול לעלות לחברה עד 40% יותר מהעובד ההודי המקביל, אם מחשיבים גם את הרכיב הסוציאלי בתגמול", הוא מוסיף.
מסנדיסק לא התקבלה תגובה לידיעה.
