גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

לוקסמבורג סוגרת את הדלת להנפקת אגרות חוב של ישראל אחרי שנה בלבד

החשב הכללי העביר רק לפני שנה את הנפקות אגרות החוב מסוג "בונדס" של הממשלה מאירלנד ללוקסמבורג, וכעת ישראל תיאלץ למצוא פתרון אחר ● הטיעונים למהלך הם לכאורה טכניים, אך מאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי שדחף "להעניש" את ישראל על מדיניותה במלחמה

לוקסמבורג / צילום: Shutterstock
לוקסמבורג / צילום: Shutterstock

בעוד כשבוע בלבד תסתיים האחריות של לוקסמבורג לסייע להנפקת אגרות חוב ממשלתיות ישראליות מסוג "בונדס" באיחוד האירופי, ולא ברור כיצד תוכל ישראל להמשיך ולגייס חוב זה באירופה.

בכירים באוצר: הגדלת המיסוי על ההייטקיסטים, הדבר האחרון שצריך עכשיו
משבר החוב של ארה"ב בשיא. שר האוצר ומשקיע העל מציעים פתרונות

לפי הודעה רשמית של הרשות הפיננסית של הנסיכות, המהווה מרכז פיננסי וחברה באיחוד האירופי ובגוש האירו, אין לה שום כוונה להמשיך ולאשר את התשקיפים הנדרשים על פי חוק באיחוד על מנת להציע אגרות חוב אלו של מדינת ישראל. ה"בונדס" מיועדות בעיקר ליהודי התפוצות ולארגונים יהודים פרו־ ישראלים, ומהוות מיעוט בהנפקות האג"ח הישראליות, אך הן שימשו לגיוס יותר מ־2.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, וסכום דומה בשנה שלפניה, פי נתוני משרד האוצר.

החליפה את אירלנד

ההודעה של לוקסמבורג מהווה מבוכה תדמיתית לישראל, מכיוון שהנסיכות נבחרה רק לפני שנה על ידי משרד האוצר הישראלי להחליף את אירלנד, שבה ביקורת גורפת על מדיניות ישראל בעזה ובשטחים הביאה ללחץ חסר תקדים על הבנק המרכזי להפסיק את אישור התשקיפים.

החל מה־1 בספטמבר 2026, לא ברור איזו מדינה מתוך 27 מדינות האיחוד היא זו שתאשר תשקיפים המאפשרים גיוס חוב באמצעות אגרות חוב ממשלתיות בלתי סחירות אלו. הבנק המרכזי האירי מסר לתקשורת במדינה כי לא קיבל פנייה מישראל לשוב ולאשר תשקיפים, נכון לשבוע האחרון.

לפי חוקי האיחוד האירופי, יש צורך במדינה אירופית חברה שתאשר תשקיף לכל הנפקה של אגרות חוב בלתי סחירות של מדינה חיצונית לו, כמו הבונדס. עד לפרישת בריטניה בפועל מהאיחוד האירופי ב־2020, הממלכה המאוחדת היתה אחראית על כך בהקשר הישראלי, ולונדון היתה המרכז הפיננסי שבו קיבלו הבונדס את הגושפנקא החוקית הדרושה להם.

לאחר יישום הברקזיט עבר תהליך החיתום לאירלנד. אבל בעקבות מעשי הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה, הפכה דעת הקהל באירלנד - וגם המערכת הפוליטית - לעוינת כלפי ישראל.

בשלוש השנים האחרונות דרשו ממשלות איריות שונות להשעות את יחסי הסחר המועדפים בין ישראל לאיחוד האירופי, להטיל סנקציות על ישראל, להעמיד לדין בכירים ישראלים בחשד למעורבות ב"רצח עם" בעזה וכן לצמצם את הקשרים הפיננסיים והמסחריים בין אירלנד לישראל. בדצמבר 2024 סגרה ישראל את השגרירות בדבלין.

בעקבות הביקורת על ישראל נוצר לחץ ציבורי ודיון תקשורתי ופוליטי על המעורבות של אירלנד באישור תשקיפים לגיוס חוב מסוג בונדס, וטענות כי הדבר מסייע ל"מכונת המלחמה הישראלית" ומעורר "חשש למעורבות בפשעי מלחמה בעזה".

מפלגות שונות דרשו מהבנק המרכזי לעצור את האישורים, וישראל הודיעה - בניסיון להקדים תרופה למכה - כי היא מעבירה את אישור התשקיפים ללוקסמבורג. את ההחלטה קיבל במהלך אוגוסט 2025 החשב הכללי באוצר דאז, יהלי רוטנברג. אז נאמר לגלובס כי לא מדובר במשבר, ו"אם כבר - מדובר בהזדמנות", בעקבות המרכזיות של לוקסמבורג כמרכז פיננסי גלובלי בהנפקת אגרות חוב.

אבל לוקסמבורג היתה ועודנה חלק מהציר הביקורתי ביותר כלפי ישראל באיחוד האירופי. ההחלטה עוררה ביקורת בנסיכות כבר אחרי שהתקבלה, אך אז הודיעה הרשות הפיננסית שלה כי "אינה מוצאת כל סיבה" לדחות את הבקשה האירית־ישראלית לבצע את התשקיפים בעבור מדינת ישראל. ואולם כעת, שנה לאחר מכן, ואחרי לחץ ציבורי ופוליטי בנושא, הודיעה בשבועות האחרונים הרשות כי היא מסרבת להמשיך עם סידור זה שנה נוספת. לוקסמבורג היתה שותפה לעמדה האירית והספרדית בנוגע להשעיית הסכמי הסחר החופשי עם ישראל ומקדמת לחץ מקסימלי על ירושלים באמצעות סנקציות.

הנימוק טכני

הנימוק שהעניקה הרשות הלוקסמבורגית לא היה פוליטי, אלא טכני. היא הודיעה כי לפי פרשנותה לחוקים של האיחוד האירופי, היא אינה יכולה להיעתר שנה אחרי שנה לבקשה להחליף מדינה אחרת (אירלנד) באישור התשקיפים, משום שהדבר יהיה "מנוגד לכללי האיחוד".

אך כאשר העיתון לוקסמבורג טיימס פנה לרגולטור האירופי בנושא (ESMA), הרגולטור אמר לו כי "אין מניעה לקבל בקשה כזו שנה אחרי שנה".

הרשות הלוקסמבורגית אמרה לאחר מכן לעיתון היא חולקת על העמדה וכי "העברות כאלה נועדו להיות יוצאות מן הכלל ויש לקבל אותן רק בנסיבות מוגבלות, בפרט אם לרשות הלאומית המוסמכת המקבלת יש הבנה טובה יותר של הספציפיות של המוצר הפיננסי שיונפק, או אם למנפיק כבר יש נוכחות חזקה בשוק הלאומי של הרשות הלאומית המקבלת".

בכל מקרה, ההחלטה של לוקסמבורג הוצגה כסופית. היא תהיה אחראית על אישור תשקיפים עד ה־31 באוגוסט, ולא יום אחד מעבר.

מי תסייע לישראל

לא ברור מי תהיה הרשות הפיננסית שתסייע לישראל אחרי תאריך זה. האם יהיה מדובר באירלנד, שאותה ישראל עזבה באופן הצהרתי תוך ביקורת על מדיניות "אנטי-ישראלית"? כאמור, בתקשורת האירית דווח כי הבנק המרכזי עידכן שלא קיבל כל פנייה כזו מצד ישראל, כנדרש, עד לשבוע האחרון. האם הצדדים יפנו להליך משפטי שיחייב את לוקסמבורג להיעתר לבקשה האירית-ישראלית? ואולי ישראל תפנה למדינה שלישית, ידידותיות יותר, שתהפוך ל"מדינת הבית" לטובת גיוס חוב בעתיד או שתיאלץ לזנוח את ערוץ הגיוס הזה?

בינתיים הסילוק מלוקסמבורג - שנה בלבד אחרי שנבחרה - מהווה ניצחון למי שמעוניינים לפגוע בתדמיתה הכלכלית של ישראל באירופה. אמנם היקף גיוס הכסף באמצעות אגרות הבונדס - שאינן סחירות ונועדו להשקעה עד לפקיעת תאריך האגרת - הוא מצומצם יחסית, אך הוא עדיין מגלגל יותר משני מיליארד דולר בשנה לפחות. ארגון "אמנסטי" בירך על המהלך בימים האחרונים וקרא לכל מדינות אירופה להצטרף לסירוב לאשר תשקיפים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מדיניות ניהול החוב מתבססת על מגוון רחב של אפיקי גיוס בשווקים המקומיים והבינלאומיים, במגוון מטבעות ולטווחים שונים. כפי שהוכח מאז תחילת המלחמה, אגף החשבת הכללית ערוך ויודע לממן את כלל פעילות הממשלה וצרכיה באופן מלא, תוך הסתמכות על שוק מקומי עמוק ונזיל ועל נגישות מעולה לשווקים הגלובליים.

"גיוסי החוב הנרחבים בהיקף של מעל 700 מיליארד שקל מאז פרוץ הלחימה משקפים את הבעת האמון החזקה של המשקיעים בארץ ובעולם ביציבותה ובעוצמתה של כלכלת ישראל".

עוד כתבות

מתקן ההפקה המיועד למאגר סי ליון של נאוויטס

נאוויטס עוברת לרבעון שיא ורוכשת מתקן הפקה שני לפרויקט סי ליון בפוקלנד

שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס רשמה זינוק חד בהכנסות ברבעון השני של 2026, לנוכח התחלת הפקת מלאה בפרויקט הדגל שלה - מאגר שננדואה במפרץ מקסיקו ● הרווח הנקי עמד על 77 מיליון דולר, מול הפסד של 56 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון הקודם של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: האזהרה המפורשת שקיבל טראמפ לפני חיסול חמינאי

לפי תחקיר ב"וול סטריט ג'ורנל", ימים ספורים לפני היציאה למלחמה עם איראן הוזהר טראמפ כי הריגת חמינאי לא תמוטט את המשטר, אלא תעלה הנהגה לוחמנית ונוקשה יותר שתאיץ פיתוח נשק גרעיני • על רקע המלחמה הכלכלית על איראן שעליה הכריזה ארה"ב, שר הפנים הפקיסטני מעדכן: דנים בשיקום מזכר ההבנות ובניסיון ליישב את הסכסוך ● עדכונים שוטפים

אבטחה ממלכתית / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מחליטים מי יזכה לאבטחה ממלכתית?

שאלת אבטחתו של גדי איזנקוט לא יורדת מסדר היום הציבורי ● הדיון מתמקד בראש השב"כ דוד זיני, אבל הסמכות נמצאת בידי גוף אחר ● המשרוקית מסבירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני (ארכיון) / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 50% על יבוא רכבים מקנדה

בעקבות פיצוץ שיחות הסחר, נשיא ארה"ב הודיע על העלאת מכסים חדה שתיכנס לתוקף ב-1 לינואר 2027, ותחול על כלי רכב וחלקי חילוף ● המהלך עשוי לפגוע קשות ביצרניות הרכב ולערער את שרשראות האספקה המשותפות בין ארה"ב לקנדה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב: מניות הביטוח מטפסות, נאייקס מזנקת בחדות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5% ● נאייקס מזנקת לאחר שהודיעה על רכישה בגובה 350 מיליון דולר ● מניית מספנות ישראל קופצת בעקבות הדוחות ● מניות הנפט יורדות כשברקע הירידה במחירי הנפט בעולם; מניות הבנקים מאבדות גובה ● השקל מתחזק מול הדולר ונסחר מעט מתחת לרף ה-3 שקלים ● מלחמת הסחר בין ארה"ב לקנדה עולה מדרגה ● וגם: סקטור הביוטק מאיץ בעקבות הזינוק של מודרנה

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

עקב הפגנות חרדים: חסימות תנועה בכביש 4 ובצירים נוספים

כביש 4 לצפון מחלף אלוף שדה וכביש 4 לדרום מחלף אם המושבות וצירים נוספים נחסמו לתנועה בעקבות מחאת תלמידי הרב צבי פרידמן על העברת עריק חרדי למשטרה הצבאית

טילי ספייק / צילום: רפאל

אחדות אזורית מול טורקיה: החברות הישראליות משדרגות את חיל האוויר היווני

הקשר בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבין משרד ההגנה באתונה הולך ומתהדק ● יוון צפויה להשלים באוקטובר את הסמכת טילי ספייק NLOS של רפאל לשיגור ממסוקי אפאצ'י ● את המערכות האלקטרוניות של המסוקים משדרגת אלביט

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד עדיין עצמאי? לנגיד האמריקאי יש מה להוכיח בכנס שכל השוק מחכה לו

בוועידת הפד השנתית, קווין וורש, יו"ר הפדרל ריזרב החדש, ינסה לנווט בין לחצי האינפלציה, שוק אג"ח תנודתי וחוב ממשלתי מתרחב - בלי לערער את אמון המשקיעים בעצמאות הבנק המרכזי

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

כמעט בשיא: המשכנתא הממוצעת של הישראלים ממשיכה לטפס

למרות ההאטה המתמשכת בשוק הדיור, המשכנתא הממוצעת ממשיכה לטפס וביולי הגיעה ל־1.117 מיליון שקל – הנתון השני בגובהו אי פעם ● כ־43% מהמשכנתאות החדשות ניטלו עבור נכסים בשווי של 3 מיליון שקל ומעלה ● גם הלוואות הקבלן נותרו ברמה גבוהה, עם היקף של 1.6 מיליארד שקל, אך חלקן מכלל המשכנתאות דווקא ירד

דני איילון / צילום: משרד החוץ

ההנפקה נדחתה, והשגריר לשעבר פספס עמלה של מיליונים

בעקבות הצטננות השוק מאז פרשת סימד, חברת הנדל"ן האמריקאית איגל פרופרטיז דחתה גיוס אג"ח של 500 מיליון שקל ● הדחייה השאירה את יועץ ההנפקה ואת החתמים, שהיו צפויים לקבל יחד 10 מיליון שקל, בידיים ריקות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה מציבה יעדים חדשים: צמיחה של 73% בנכסים עד סוף העשור

במקביל לדוחות חזקים, חברת הביטוח מנורה מבטחים היא הראשונה להעלות את היעדים שלה באופן רשמי ● הרוויחה 785 מיליון שקל ברבעון השני עם תשואה להון של 34%, הגבוהה מחברות הביטוח ● צופה היקף נכסים מנוהלים של 750 מליארד שקל ב-2030, זינוק של 73% ביחס לסוף השנה שעברה, זינוק דומה ברווח ל-3 מיליארד שקל ותשואה להון של מעל 20%

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בסיטי מעריכים: זה מה שיקרה בהחלטת הריבית הקרובה

למרות שהאינפלציה בשפל של חמש שנים, בענקית ההשקעות סיטי מעריכים כי החלטת הריבית עשויה ליפול לשני הכיוונים, אך מעריכים כי בנק ישראל יעדיף לשמור על זהירות • עם זאת, להערכתם צפויות עוד שתי הפחתות עד תחילת 2027 • ומה חושבים הכלכלנים המקומיים?

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

אנתרופיק בדרך להנפקה הגדולה מכולן. החידה: בכמה היא מסבסדת לכם את קלוד

חברת הענק שמאחורי מודל השפה הפופולרי מכוונת לשווי של 2 טריליון דולר ואולי תחליף את ספייס איקס כמנפיקה הגדולה ● קצב הצמיחה שלה גבוה, והיא מציגה רווח תפעולי, אבל בשוק תוהים "האם אנתרופיק לא מממנת את השאילתות שלנו כדי שנחזור אליה על חשבון המתחרות"

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

זינוק של 60% ברווח ומגזר אחד שבולט לרעה: אלקטרה מסכמת רבעון

זינוק ברווח הנקי: אלקטרה מסכמת רבעון עם הכנסות של 4 מיליארד שקל וקפיצה של 60% ברווח ל-109 מיליון ● הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל"ן והזכיינות בישראל, שקיזזו שחיקה בפעילות בחו"ל ● החברה תחלק דיבידנד של 41 מיליון שקל ברקע זכייה במגה-פרויקטים והכנסת תש"י כשותפה בתחבורה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הערכת דיסקונט לקראת עדכון המדדים: דמרי בדרך מחוץ לת"א 35, מניות חדשות יצטרפו לת"א 125

ב-5 בנובמבר ייערך עדכון המדדים בבורסה בת"א, הכולל את יישום פקטור המשקל המדורג למניות עולות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים: דמרי תרד לת"א 90, דוראל גבולית לכניסה, ואלפא תאו, טלסיס ותדהר בדרך לת"א 125

כך נוצרים הפערים בריביות בין הבנקים / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מאחורי המסלולים: איך מרוויחים הבנקים על המשכנתא שלכם

נתוני בנק ישראל חושפים פערים בריביות ובמסלולי המשכנתאות בין הבנקים הגדולים ● מומחים מסבירים למה הריבית הממוצעת מטעה, איך הבנקים מרוויחים מכל מסלול, ומה באמת קובע את העסקה הטובה ביותר עבור הלקוח

מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

בשוק מתקוממים: למה לרשות התחרות לוקח כשנה לאשר או לפסול עסקה?

בשנה החולפת, הוגשו 205 בקשות למיזוג בין חברות, מתוכן 181 אושרו ● משך הטיפול בממוצע עמד על 48 יום, אך ישנן גם עסקאות שבחינתן נמשכה שנה שלמה ● אחת מהן היא עסקת יוניון והראל שמעוניינת ברכישת חברת כרטיסי האשראי כאל כשברקע נפילת המיזוג בין הראל לישראכרט ● המומחים מזהירים: "יכול ליצור נזק מצטבר למשק" ● רשות התחרות : "במיזוגים מורכבים הבדיקה תמשיך להתבצע לעומק"

דימה אוסמולובסקי / צילום: מתוך סרטון באינסטגרם

אזהרה חריגה של רשות ני"ע: הסוחר מדובאי שפנה לישראלים - פועל ללא רישיון

דמיטרי אוסמולובסקי, שמכונה ברשתות "המאסטר", פועל לפי הרשות גם להפניית משקיעים לזירת מסחר שאינה בעלת רישיון ● רשות ני"ע: "פעילות ללא רישיון אינה מצויה תחת פיקוח הרשות"

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

מה אמר מנכ"ל חברת הנדל"ן שהגיע לבורסה לאחר שחילק בממוצע בונוס של 50 אלף שקל לעובד?

בדוחות הרבעון השני של קבוצת תדהר, הכירה החברה בהוצאות בסך כולל של 75.2 מיליון שקל, הכוללים מענקים ובונוסים לעובדים, בעקבות ההנפקה שביצעה מוקדם יותר השנה ● המנכ"ל אורי לוין התייחס גם לקיפאון בשוק הנדל"ן ואמר: "הביקוש היום נמוך יותר ממה שהיה בעבר כבר תקופה ארוכה, יותר ארוכה ממה שהיינו רגילים בעבר"

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

מבט עולמי: יפן עוברת להתקפה, וארה"ב מציבה אולטימטום לעולם

סין מחזקת את עוצמתה בתחום הבינה המלאכותית, בזמן שארה"ב פועלת למנוע ממנה גישה למשאבים קריטיים ● רשתות הדור השישי (6G) צפויות להיפרס רק ב־2030, אבל כבר מעסיקות את הרגולטורים ● ונקודת המפנה ההיסטורית בגישה הביטחונית של יפן