ממשל טראמפ תדרך בימים האחרונים את התקשורת העולמית רבות על ה־"D-Day" הכלכלי שהופעל אמש (ב') נגד איראן, כזה שלפי מזכיר האוצר סקוט בסנט נועד "למוטט את המשטר". עם זאת, בפרקטיקה מדובר ככל הנראה בעוד צעדים שאומנם יפגעו ברפובליקה האסלאמית, אך לא צפויים למוטט אותה.
אם כך, האם מתקיים סחר עם איראן למרות הסנקציות? כיצד האיראנים יכולים להתמודד כלכלית למרות הניתוק ממערכת הדולר? ומיהן ידידותיה של ישראל שממשיכות לסחור איתה בהיקפים ענפים? גלובס עושה סדר.
● "הקשות בהיסטוריה": ארה"ב מציגה את חבילת הסנקציות נגד איראן
● חימוש לוויינים: הלחימה העתידית עשויה להתרחש מחוץ לאטמוספירה
מה כוללת חבילת הסנקציות החדשה?
ארה"ב הטילה סנקציות על קרוב ל־60 גופים, אנשים וכלי שיט שקשורים לענפי הגרעין, הטילאות, הסייבר והנפט של איראן, מתוך אמונה שהמהלך יגביר את החנק הכלכלי על משטר האייתוללות. האמריקאים הזהירו את מי שיבחר להמשיך לקיים קשרים כלכליים עם איראן בניתוק מן המערכת הפיננסית הבינלאומית שמבוססת על הדולר האמריקאי.
האם מתקיים סחר עם איראן למרות הסנקציות?
על אף כל הסנקציות האמריקאיות נגד איראן, מתקיים איתה סחר ענף - ובמיוחד מול סין. בשנת 2025 ייבאה בייג'ינג כ־1.38 מיליון חביות נפט ביום מאיראן, יותר מ־80% מכלל הנפט המיוצא האיראני. לצד זאת, נתוני מינהל המכס הסיני מצביעים כי הסחר בין המדינות שאינו נפט הסתכם בכ־10 מיליארד דולר אשתקד. נציין כי המלחמה השנה וחסימת מצר הורמוז הביאה למצב שבו נכון לעכשיו, יבוא הנפט הסיני מאיראן החודש עומד על כ־0.53 מיליון חביות ביום, בהשוואה לכ־1.4 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.
בה־בעת, איראן מוצאת את הדרך לקיים סחר בינלאומי, על אף חסימת מצר הורמוז. מהמידע מטהרן עולה כי בארבעת החודשים הראשונים של 2026, הסתכם הסחר הכולל שאינו בנפט ב־24 מיליארד דולר. אומנם ירידה של כ־30% ביחס לארבעת החודשים הראשונים של 2025, אך הוא בהחלט מתקיים. הוא מורכב משני רבדים: סחר יבשתי באמצעות כל השכנות (טורקיה, עיראק, אזרבייג'ן, טורקמניסטן, אפגניסטן ופקיסטן) וסחר ימי עם רוסיה דרך הים הכספי.
הובלה יבשתית היא בהכרח יקרה יותר מימית, אך מאפשרת לאיראנים "אוויר לנשימה". לכן הם מנהלים עם רוסיה את המסדרון הצפוני-דרומי הבינלאומי (INSTC), שבו עוברות בארבע השנים האחרונות סחורות בקו רוסיה-הודו. זו דרך ברורה מאוד שבה שכנותיה של איראן מעלימות עין מסחר עמה, תוך כדי התנערות מתדמית של מי שסוחרות איתה.
מהן המערכות המקבילות לדולר?
בשם האינטרסים המנוגדים לארה"ב או עיצומים מערביים, רוסיה וסין יצרו לעצמן כבר לפני זמן מערכות סליקה מקבילות לסוויפט, כאלה שעשויות להגביל את מידת ההשפעה של הצעד שמוביל מזכיר האוצר בסנט. לאחר העיצומים שהוטלו עליה בשל הפלישה לחצי האי קרים ב־2014, רוסיה יצרה את מערכת SPFS (System for Transfer of Financial Messages) עבור יישום הרובל להעברות. לצידה, הסינים משתמשים במערכת CIPS (Cross-Border Interbank Payment System), שמאפשרת סחר ביואן ללא תלות בדולר אמריקאי.
האם הסחר עם איראן מסתכם בסין או ברוסיה?
ממש לא, ישנן גם ידידות של ישראל שסוחרות עם איראן - כדוגמת הודו, אזרבייג'ן ואיחוד האמירויות. רק בשנת 2024, הרבה לאחר שעיצומים כלכליים כבדים הושתו על איראן, חברה ממשלתית הודית קנתה את זכויות הניהול וההפעלה של נמל צ'בהאר באיראן. זהו נכס אסטרטגי קריטי לרפובליקה האסלאמית ובמיוחד כיום, שהרי זהו הנמל האסטרטגי היחיד שנמצא מחוץ למצר הורמוז.
בה־בעת, הסחר בין איראן לבין אזרבייג'ן, השכנה מצפון, צמח במחצית הראשונה של השנה הנוכחי ב־4.5% לכ־312.6 מיליון דולר. כך לפי נתוני מנהל המכס בבאקו. מעניינת במיוחד העובדה שמתוך זאת, 95% הוא יצוא איראני לאזרבייג'ן.
איחוד האמירויות מהווה כבר שנים רבות "האב" של סחר עם איראן. עד פרוץ מבצע "שאגת הארי", איחוד האמירויות הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, תוך שסיפקה למשטר האייתוללות כ־30% מתוך כלל היבוא שלו בשנת 2024, בסך 21 מיליארד דולר. כך לפי ארגון הסחר העולמי. בד־בבד, כ־13% מהיצוא האיראני בתקופה זו היה דרך איחוד האמירויות.
שחקנית אזורית נוספת שמסייעת מאוד לאיראנים היא טורקיה, שהיקף הסחר הבילטרלי ביניהן מסתכם בכ־6-5 מיליארד דולר בשנה, כשבמוקד יבוא של כ־13% מתצרוכת הגז הטבעי הטורקית.
כיצד הושפע מחיר הנפט, ומה מצב משק האנרגיה האיראני?
הבנצ'מרק ברנט עלה בכ־0.4% בלבד ביממה האחרונה, למחיר של כ־92.5 דולר לחבית - במה שמשקף היטב את תגובת השוק הרפה. זה רחוק מאוד מהשיא של כ־113 דולר בחודש מאי, אבל בעוד משק האנרגיה הבינלאומי נותר רגוע - ברפובליקה האסלאמית המצב הולך מדחי לדחי. ועדת האנרגיה של המג'לס (הפרלמנט) האיראני התכנסה אמש בעלטה לדיון בהפסקות החשמל במדינה, שנובע מהתשתיות הרעועות. בד־בבד, מדווח על מחסור משמעותי בתחנות דלק.
איך ארה"ב מנסה ללחוץ על ההנהגה האיראנית?
ארה"ב מציעה עתה 10 מיליון דולר על מידע שיביא לאיתור הבכירים הביטחוניים הבולטים במשטר האייתוללות: מפקד משמרות המהפכה אחמד וחידי, מפקד חאתם אל־אנביא עלי עבדולאהי, מפקד חיל האוויר של משמרות כוחות הכטב"מים של משמרות המהפכה סעיד אכאג'אני, מפקד זרוע הסייבר של משמרות המהפכה חאמידרזא לשגארין, ומפקד המודיעין של משמרות המהפכה, מאג'ד ח'אדמי. בחירת הדמויות הללו מלמדת אילו נדבכים בכוחות הביטחון האיראניים מטרידה את וושינגטון.
מנגד, שר האוצר והכלכלה האיראני עלי מדאניזאדה ניסה לשדר עסקים כרגיל בראיון לטלוויזיה המקומית. "נערכנו לימים האלה במשך זמן רב, ואנחנו ידענו מה הם מתכננים", טען שר האוצר האיראני. "הממשלה גיבשה תוכנית דו־שנתית שמוכנה לאירועים הללו שיבואו. העולם החד־קוטבי הסתיים, ואנחנו לא נחווה זאת שוב".
