באוקטובר שעבר, הגיע הביטקוין לשיא כל הזמנים, מעל 126 אלף דולר. מאז ועד תחילת יולי השנה המטבע נפל ביותר מ־53%, כשמאז הוא במגמת התאוששות שהפכה לראלי של ממש בימים האחרונים. כך, המטבע המרכזי בשוק הקריפטו זינק בעשרת הימים האחרונים בכ־26%, ומחירו אף עלה השבוע למעל 80 אלף דולר (אך נחלש בהמשך).
● הביטחונית החדשה בבורסה צללה במעל 15%. אלה הסיבות
● "כבר לא על הנייר": שיחת המשקיעים שחושפת את הנפקת הענק הבאה
הזינוק החד במטבע הוביל לעליות במניות "חברות האוצר", אותן חברות שהפעילות שלהן היא רכישה והחזקה בנכסי קריפטו. הגדולה ביותר ביניהן היא סטרטג'י , בהובלת מייקל סיילור, שמחזיקה כיום ב־4% מכלל מטבעות הביטקוין בעולם בשווי נוכחי של כ־67 מיליארד דולר.
מניית החברה זינקה מאמצע אוגוסט ב־31.8% למחיר שמשקף לה שווי של 48.7 מיליארד דולר, הנמוך משווי ההחזקות שלה בביטקוין. עם זאת סטרטג'י עדיין נסחרת ב־73% מתחת למחיר השיא של השנה שעברה. נזכיר כי בחודש יוני מכרה החברה מטבעות ביטקוין לראשונה לאחר למעלה משלוש שנים, וזאת בניגוד להכרזותיו של סיילור בעבר לפיהן לעולם לא ימכור ביטקוין.
לצידה, חברות אוצר נוספות שמחזיקות בביטקוין זינקו בשיעורים דו־ספרתיים על רקע עליית מחיר המטבע, אך כולן רחוקות ממחיריהן בתקופת השיא של המטבע.
אחת מהן היא זוז סטרטג'י , החברה הדואלית הקטנה מישראל שמנייתה עלתה ב־13.8%. זוז מחזיקה במעל 1,000 מטבעות ביטקוין בשווי נוכחי של כ־84 מיליון דולר, בעוד ששווי השוק שלה נמוך משמעותית מכך - 49 מיליון דולר. זוז רכשה את המטבעות שברשותה במחיר ממוצע גבוה בהרבה מהנוכחי, מעל 116 אלף דולר.
מהאג"ח ועד שורט סקוויז
מה גרם לשינוי הכיוון בביטקוין והאם המגמה תימשך? אילן שטרק, מנכ״ל הוריזון מבית אלטשולר שחם, העוסקת במסחר במטבעות דיגיטליים, מציין שהעליות האחרונות לוו בעלייה של פי 10 מהמחזור הממוצע היומי בביטקוין. לדבריו, "אחרי ההכרזה של שר האוצר האמריקאי בסנט על רכישת אג"ח ממשלת ארה"ב ארוכות, השוק לא ממש זז, אבל אחרי כמה שעות המסר חלחל לשוק שהתחיל לרשום עליות חדות. התוצאה של ההכרזה הובילה להיחלשות הדולר ולחששות מהמצב הפיסקאלי, וזה הוביל לביקושים בנכסים כמו זהב וביטקוין".
גורם חיובי נוסף, לדברי שטרק, היה "רוח גבית רגולטורית מוושינגטון": הנשיא טראמפ נפגש עם בכירי התעשייה והרגולטורים וקרא לקונגרס להתקדם עם ה־CLARITY Act, חקיקה שתיצור את המסגרת הרגולטורית לנכסי קריפטו ותקבע את סמכויות הרגולטורים בתחום. "טראמפ גם חזר על היעד להפוך את ארה"ב למרכז הקריפטו העולמי, והקריאה להתקדם בחקיקה שיפרה מאוד את הסנטימנט".
העלייה במחיר הביטקוין הובילה למהלך של שורט סקוויז: השורטיסטים שנאלצו להתכסות היו צריכים לרכוש ביטקוין, מה שרק תרם לקפיצה. שטרק מוסיף שהמגמה בקרנות הסל בתחום התהפכה, ועברה לזרימות הון של 2.5-3 מיליארד דולר לקרנות.
יוסי ברנע, מנכ"ל החברה הציבורית טקטונה שפועלת בתחום הנכסים הדיגטליים והבלוקצ'יין, מזכיר גם הוא את הגורמים הללו ומעריך שהמגמה החיובית בהחלט עשויה להימשך. לדבריו, "ההתערבות באג"ח ארה"ב דחפה למטה את התשואות והחלישה את הדולר, מהלך שמעודד סחירות ונזילות בשוק, ואלה חדשות טובות לנכסים נושאי סיכון, שביטקוין הוא אחד מהם. גם דחיפת הממשל להמשך ההסדרה הרגולטורית היא חיובית".
אז האם הביטקוין יכול לחזור לשיא שלו? ברנע מציין שראלי של עשרות אחוזים במטבע התרחש כ־18 פעמים בעשור האחרון, ובחלקן גם הוביל לשיא היסטורי בביטקוין. עם זאת, הוא מסייג: "להגיד שאנחנו בדרך ל־130 אלף דולר? אני לא יכול. אבל כן ראינו שהביטקוין מצא 'רצפה' יציבה יחסית בין 60-70 אלף דולר". לטענתו, התנודתיות בביטקוין נמוכה כיום, מה שמעיד על שוק בשל יותר עם ביקוש עקבי, "לכן ניתן לראות את המגמה החיובית ממשיכה".
גם מניית טקטונה נמצאת במומנטום חיובי בימים האחרונים, והיום (ג') היא קפצה ב-27%, ללא כל דיווח מצד החברה. שווי השוק של החברה הוא 49 מיליון שקל.
אפשר גם בלי מינוף
מי שעתידות ליהנות מכך הן כאמור מניות חברות האוצר, שמציעות למשקיעים חשיפה לביטקוין. סטרטג'י זוכה להמלצות חיוביות מצד רוב האנליסטים שמסקרים אותה, עם מחיר יעד ממוצע שמשקף פרמיה של מעל 90% על מחיר המניה הנוכחי.
שטרק מציין בהקשר זה כי "חברות האוצר הן סוג של מוצר ממונף, ומי שרוצה את החשיפה הישירה ללא מינוף, יכול לקנות ישירות ביטקוין". כן הוא מצביע על "עניין גדול בתחום בישראל ועלייה משמעותית במחזורי המסחר לאחרונה".
