בסוף השבוע האחרון פרסם המגזין Time את רשימת חוקרי הלונג'ביטי המובילים שלו. מבט על עבודתם של 12 החוקרים שנבחרו מאפשר לזהות את המגמות המשמעותיות בתחום.
● שרים ומיליארדרים רודפים אחרי הטרנד החם. הרופאים מזהירים
● חלוץ השקעות הלונג'ביטי בישראל מסמן את הטרנדים החמים בתחום
תאי גזע להצערת הגוף
על שער המגזין כיכב הנובליסט היפני פרופ' שיניה ימנאקה, שהגיע להישג מדהים ברפואה: הוא הצליח לתכנת מחדש תאים בוגרים כך שיחזרו למצב של תאים פלוריפוטנטים (כלומר, יכולים להתמיין מחדש לתאים מסוגים שונים).
הגילוי של ימנאקה מציע מאגר בלתי נגמר לכאורה של תאי גזע שמייצר כל אדם לעצמו.
בימים אלה, הוא עובד על שיפור שיטות הייצור של אותם תאי גזע וכתיבת קוד אתי לשימוש בהם. לדוגמה, הגבלת השימוש בהם לייצור תאי זרע או ביצית לצורכי טיפולי פוריות, מתוך חשש שעדיין איננו יודעים מה המשמעות של התהליך לגנטיקה של תא כזה.
מה כבר עושים עם הטכנולוגיה? במרץ 2026 נתנה ממשלת יפן אישורים מותנים לשתי תרופות חדשות המבוססות על תאים שמוינו מתאי גזע פלוריפוטנטים, האחד לפרקינסון והשני לאי־ספיקת לב.
במאי האחרון התחיל ניסוי בשתי מחלות עיניים של חברה שייסד פרופ' דיוויד סינקלייר, ממובילי מחקר הלונג'ביטי בארה"ב, שנכנס אף הוא לרשימת טיים.
בניסוי תוזרק לעין תרופה המבוססת על שלושה פקטורים מתוך ארבעה שיוצרים את השינוי שגורם לתא לחזור בזמן. לראשונה ניתן יהיה לבדוק אם התהליך של ימנאקה יכול להתבצע בתוך הגוף. העולם מחכה לתוצאות.
כיום הניסויים מכוונים למחלות ספציפיות. התקווה היא שבעתיד ניתן יהיה להשתמש באותן טכנולוגיות כדי להצעיר תאים שהתבגרו גם ללא מחלה מסוימת ולהאריך כך חיים.
מה הגנים אומרים
שני החוקרים הישראלים שנכנסו לרשימה, פרופ' ניר ברזילי ממכון אלברט אינשטיין לרפואה בניו יורק ופרופ' אורי אלון ממכון ויצמן, ממוקדם במאפיינים הגנטיים של ההתבגרות. שניהם חוקרים קבוצות אנשים שחיים זמן רב או שומרים על בריאות טובה במיוחד גם בשנותיהם המאוחרות. ברזילי, שראיון שקיימנו עמו יתפרסם בקרוב, בוחן בימים אלה את ההשפעה של התרופה מטפורמין על אריכות ימים. להערכתו, גם לתרופות החדשות לטיפול בהשמנה עשויות להיות השפעות רוחביות דומות.
בעוד שברזילי בוחן כיצד יותר אנשים יוכלו להתקרב לגיל 115, הנחשב מקסימלי, אלון רוצה להשתמש בגנטיקה כדי לפרוץ את התקרה הזאת. בימים אלה הוא חוקר מה מאפיין גנטית נשים עם מנופאוזה מאוחרת, והאם הגנים הללו תורמים לתיקון דנ"א ואולי כך גם לאריכות ימים.
חשיבותם של השרירים
ד"ר גבריאל ליון, בעבר מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס והיום בעלת קליניקה ומעצמה תקשורתית עצמאית, מאמינה שהעולם פספס את התפקיד הקריטי של שרירים באריכות ימים. בטיפול במבוגרים, היא מצאה ששרירים משפיעים על הזדקנות לא רק של הגוף אלא גם של המוח. בנוסף, היא טוענת שהשרירים יכולים להכיל שומן שאינו מזוהה בבדיקות המקובלות של יחס שומן־שריר, ולכן אולי מפספסים חלק מהציבור שמזדקן באופן פחות בריא.
גם היום, כשהיא כבר לא באקדמיה, ליון מפרסמת מאמרים מדעיים. רק לאחרונה פורסם מאמר שלה על הקשר בין השריריות לתפקוד המיני. היא מציעה שבדיקות כושר גופני, ובאופן ספציפי כוח, יהפכו לחלק מהשגרה בביקורים של אנשים מבוגרים אצל רופאי משפחה.
מי ייכנס בשנה הבאה?
בין השמות ברשימה נמצאים גם פרופ' טוני ווייס קוריי מסטנפורד, שפיתח שיטה למדוד את הזדקנות כל אחד מהאיברים בנפרד; ד"ר רוברט וולדינגר מהרווארד, שמחקרי האורך שלו הראו שקשרים חברתיים הם אחד המפתחות לאריכות ימים (פרופ' מרק שולץ, שותפו למחקר, התראיין לפני כשלוש שנים לגלובס, בכתבה שכותרתה "מחקר שנמשך כבר 85 שנה מנסה לפצח את הסוד לחיים טובים"); ד"ר אנדראה מאייר מסינגפור, שתכננה וכעת מוציאה לפועל ניסוי מבוקר שנועד לבחון סדרת התערבויות לונג'ביטי על שעונים ביולוגיים; ופרופ' פרנצ'סקה דנקן מנורת'ווסטרן, שבוחנת את חשיבותה של השחלה לאחר שסיימה את תפקידה בפוריות.
מי עשוי להיכנס לרשימה בשנה הבאה? ב־TIME לא עשו ספוילר, אבל אפשר לזהות כמה נושאים חמים. לדוגמה, שילוב AI באבחון והתערבות לונג'ביטי מותאמת אישית, באמצעות ניטור רציף ושעונים ביולוגיים.
בשנה הבאה צפויות להתקבל גם תוצאות ראשונות מהניסוי של חברת Retro, שבין משקיעיה מייסד OpenAI סם אלטמן. המוצר שלה מעודד ניקוי עצמי של תאים לא רצויים (אוטופגיה). חברה אחרת, Newlimit, שנתמכת על ידי מיליארדר הקריפטו בריאן ארמסטרונג, מנסה לבצע תכנון אפיגנטי בלי להשיב את התאים לצעירותם. בכוונתה להיכנס לניסויים קליניים ב־2027.
