תומאס פרידמן, הפרשן הוותיק של הניו יורק טיימס כתב פעם כי "אפלייד מטיריאלס היא אחת החברות החשובות בעולם שלא שמעתם עליה". הייתה סיבה, שבגללה לא הרבה שמעו עליה: המניה של החברה האפרורית, שמייצרת מכונות המוודאות ששבב כזה או אחר המשמש לשרתי ענן, טלפון חכם או רכב חשמלי לא נושא איתו פגמים - דשדשה במשך שנים ארוכות בבורסה בניו יורק.
● אנבידיה ב"רבעון הטוב בהיסטוריה של שוק ההון" - אז למה הרווחיות יורדת?
● אינטל חשפה: 250 סגני נשיא עזבו או פוטרו השנה
● האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI
שמה הוזכר בעיקר בידיעות הקשורות לשינויים ארגוניים או פיטורים, מנהלי החברה מיעטו להתראיין - למעט על השקות של מוצרים חדשים - ונהנו מפרופיל ציבורי נמוך.
עופר גרינברגר (64), מי שזכור כנשיא ומנכ"ל החברה המתחרה KLA במשך רוב העשור הראשון של האלף, מונה לתפקיד מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל כבר ב־2017, עזב את התפקיד לטובת המטה הבינלאומי כאחראי על פיתוח עסקי ועסק במיזוגים ורכישות והנפקת אג"ח.
בשנה שעברה קיבל גרינברגר הצעה לחזור לתפקיד ההיסטורי שלו כאחראי על המרכז הישראלי. "הייתי על מסלול אחר בחיים, אז עשיתי הפסקה", הוא מספר בריאיון ראשון לגלובס.
"יצאתי לשיט של כמה חודשים - הסכמתי לחזור על טיקט שונה, שבו המרכז הישראלי הוא לא רק מרכז פיתוח של חברה גלובלית, אלא יחידה עסקית עצמאית שיש לה לא רק עומק טכנולוגי אלא הבנה עסקית, תודעה של יתרון תחרותי ורעב גדול לנצל את העליות בשוק".
גרינברגר מספר כי בחמש השנים האחרונות, החטיבה הישראלית שילשה את המכירות שלה בעולם, שיפרה את הרווחיות ושכללה את הפוטנציאל שלה. "עכשיו אנחנו מנצלים את העליות בשוק כדי לצמוח הכי חזק שאפשר", הוא מצהיר. "ואם פרידמן כתב שאפלייד היא אחת החברות הכי חשובות שלא שמעתם עליה, היום אני יכול להגיד שהחטיבה הישראלית שלה, חטיבת ה־PDC (מכונות הבדיקה והמטרולוגיה, א"ג), היא חברה חשובה לא פחות לכלכלה העולמית שלא רבים שמעו עליה".
גרינברגר לא בחר להתראיין בעיתוי מקרי. הוא מציין כעת הישג יוצא דופן שלא נרשם במשך 30 שנות פעילות החברה בישראל מאז שרכשה ומיזגה אליה את החברות הישראליות "אורבוט" ו"אופאל".
צפי לצמיחה של 50%
בשיחת המשקיעים שנערכה בשבוע שעבר, שפך מנכ"ל אפלייד גארי דיקרסון מעט אור על הנעשה בחטיבה הישראלית. לדבריו, החטיבה הגיעה לשיא הכנסות של כל הזמנים ברבעון האחרון והיא צפויה לצמוח ביותר מ־50% במהלך השנה, הקצב המהיר ביותר מכלל חטיבות החברה.
בהנהלה לא מפרטים כמה בדיוק מכניסה הפעילות הישראלית, אך ההערכה הרווחת בתעשייה היא כי היא מגלגלת מיליארדי דולרים מתוך 9 מיליארד דולר שרשמה אפלייד ברבעון השני של השנה ומחזיקה ב"צבר הזמנות חזק", שצפוי להמשיך ולצמוח גם ב־2027.
אפלייד מטיריאלס דיווחה על עלייה של 25% בהכנסות משנה לשנה ל־9.1 מיליארד דולר ועל עלייה ברווח הגולמי המתואם מ־48.9% ליותר מ־50% ועל רווח מתואם למניה של 3.5 דולר, עלייה של 41% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה שיפרה את התחזיות שלה לרבעון הנוכחי עם הכנסות משוערות של 10.2 מיליארד דולר ורווח למניה של 4 דולר, כשהמנכ"ל דיקרסון מציין כי כמה מהלקוחות מספקים תחזיות הזמנה עד 2030 וכי ל"אפלייד יש יכולת לראות באופן חסר תקדים את הביקושים לשנה הבאה". כעת החברה מתכננת להכפיל את תפוקת המכונות שלה עד 2028.
כמו חברות שבבים רבות אחרות שדשדשו בעשור האחרון, גם אפלייד זוכה לעדנה בזכות הבהלה לשבבי בינה מלאכותית, ובפרט לשבבים המיוצרים על ידי חברות אחרות, שזינקו גם הן באופן מטאורי - כמו סמסונג, SK Hynix ומיקרון. אבל החברה נהנית מצמיחה לכל אורך השוק בשל העלייה במכירות מעבדי אנבידיה, אפל וגם בפסי הייצור של ענקיות כמו TSMC הטייוואנית ואינטל.
מנית אפלייד מטיריאלס זינקה ב־200% בשנה האחרונה ובפרט ב־88% מאז תחילת השנה, בזמן ש־ S&P 500עלה ב־12% בלבד והנאסד"ק ב־14%. מבלי להתייחס ללקוחותיו, משוכנע גרינברגר כי "אין שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה ישראלית של אפלייד מטיריאלס".
הבהלה לשבבי זיכרון
החטיבה הישראלית, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מכונות בדיקת שבבים אלקטרוניות ואופטיות, נהנית ממספר מגמות שצומחות במקביל: העלייה המטאורית בביקוש לשבבי זיכרון עבור עיבוד בינה מלאכותית, בפרט מעבדי הזיכרון בנפח גבוה (HBM) המקיפים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה, והמגמה החדשה בשוק השבבים - לפתח יותר ויותר שבבים ב"קומות" באמצעות שכבות דקות זו על גבי זו. התוצר הסופי הוא שבב גדול יותר, שדורש לא רק יכולות אריזה נוספות אלא גם אפשרויות בדיקה נוספות.
חטיבת ה־PDC הישראלית היא השחקנית הגדולה ביותר בשוק מכונות הבדיקה האלקטרוניות, כלומר מכונות שמבצעות את בדיקת הפגמים על גבי השבבים באמצעות חישת אלקטרונים בכל "קומות" השבב השונות לאיתור נתקים, קצרים או מילוי חלקי של חיבורי הנחושת. שם, היא מתחרה בהצלחה בחברות כמו ASML ההולנדית והיטאצ'י היפנית. זאת, בהשוואה לשוק מכונות הבדיקה האופטיות, שם היא מחזיקה בנתח קטן יותר וכיום נשלט השוק על ידי KLA, קמטק ולייזטק.
אבל החברה מדווחת על צמיחה בשני סוגי המכונות, האלקטרונית (eBeam) והאופטית, בזכות הבהלה לשבבי זיכרון. המעבד הגרפי של אנבידיה, שמוגבל ביכולת הזיכרון שלו, זקוק לשבבי זיכרון גדולים יותר - מעבדי HBM שבנויים משכבות של מעבדים קטנים יותר בשם DRAM. אם אלה נפרסו בעבר באופן אופקי סביב המעבד, הרי שכיום הם מורכבים כמעין שכבות דקות בתוך שבב גדול יותר, מרובה "קומות".
כאן נכנסת לתמונה היכולת של החטיבה הישראלית לאתר פגמים בכל אחת מהקומות הללו באופן אלקטרוני כיוון שבדיקה אופטית היא כמעט בלתי אפשרית בשבבים מרובי שכבות. אבל הצמיחה המהירה של החטיבה הישראלית נעשית, לדבריו של גרינברגר, לא רק בעלייה בייצור השבבים, אלא גם בשל נטייה לרכוש מכונות בדיקה בקצב גבוה יותר מאשר מכונות ייצור: "זה נובע מהגודל ההולך וגדל של השבב, המעבר לתלת־מימד והצורך לבדוק שבבים בזויות שונות. אם אתה מייצר שבב אחד גדול שבנוי משמונה שבבים, יש צורך לבדוק את כולם".
"אנחנו חווים היום שיא חסר תקדים של ביקושים", מודה גרינברגר. "החוכמה בניהול חברה כזו היא למקסם את העליות האלה בצורה הכי אגרסיבית: ככל שתהיה חזק בעלייה, ככה יהיה לך טוב יותר ביום שאחרי העליות. זו אחת הסיבות שבגללן חזרתי לתפקיד בשנה שעברה. רציתי לוודא שאנחנו לא מפספסים את העליות. כשיש ירידות - כולם יורדים, אבל כשיש מומנטום חיובי אתה חייב לצמוח מעל לתעשייה. אחד היתרונות שלנו הוא שהכול נעשה מכאן, מישראל ובפרט מרחובות: הפיתוח, הייצור, השיווק, סמנכ"ל התפעול שלנו נמצא כאן בישראל והוא מאפשר לנו לקבל החלטות מורכבות. אין ספק שהשנים 2026־2027 שייכות לבונים (בוני המכונות, א"ג) ומי שבונה מכונות ינצח בשנים הללו".
במהלך השנה האחרונה התמקד גרינברגר בקיצור זמני התגובה לשוק באמצעות הצטיידות במיכון חדש, בניית תשתיות וחדרים נקיים והשקעה של 175 מיליון דולר בהקמת מרכז פיתוח חדש ברחובות. "הצמיחה בהכנסות שלנו היא תפעולית ונובעת משליחת מכונות שייצרת ושחררת, אבל אנחנו גדלים גם בתחום הפיתוח ועובדים על המכונות שיהיו שותפות לתהליכי הייצור עוד שלוש או חמש שנים".
החברה מעסיקה בישראל 2,400 עובדים, רובם ברחובות, ולטענת גרינברגר, נוספו 300 משרות בישראל ובכמה חברות בנות בחו"ל. ובכל זאת, באפלייד מטריאילס פיטרו בסוף השנה שעברה 100 עובדים: "לפעמים אתה נדרש לעשות התאמות בתמהיל הטאלנט ולהתאים את החברה לצרכים החדשים שלה. עשינו לא מעט שינויים, עברנו בין תחומי תוכן ובסופו של דבר אנחנו יחידת רווח והפסד שנדרשת לרווחיות. לא מדובר בצמצום כוח אדם אלא בהתאמות שמנהלים נדרשים לעשות אותן מפעם לפעם". בשלב זה, מדגיש גרינברגר, כי החברה מגייסת עובדים ללפחות מאה משרות.
יצוא במיליארדי דולרים
ההשוואה המתבקשת של אפלייד מטיריאלס ישראל היא לאנבידיה ישראל - המבוססת על מלאנוקס. שתי החברות רשומות בישראל, מתנהלות בעצמאות יחסית וזוכות למעמד גבוה בחברת האם האמריקאית בזכות הצמיחה יוצאת הדופן. אנבידיה דיווחה ברבעון הקודם על צמיחה של 263% לעומת הרבעון המקביל בפעילות הישראליות, לכמעט 15 מיליארד דולר, פעילות המבוססת על שבבי תקשורת ל־AI, החטיבה הצומחת ביותר בחברה.
עם זאת, בשונה מאנבידיה, באפלייד ישראל מתגאים בייצור כחול לבן ־ הייצור והמכירות נעשים כולם ממעבדות החברה ברחובות ובהשקעה בפעילות ייצור חדשה וכן על הוצאה של 500 מיליון דולר בשנה על ספקים ישראלים בשרשרת הערך של תהליך הייצור כמו הרכבת כרטיסים אלקטרונים וכבלים ועיבוד שבבים, רובם בפריפריה. כל אלה תורמים לייצוא המוערך בכמה מיליארדי דולרים בשנה. זאת, בזמן שאינטל ישראל, שמייצרת כאן מיליוני שבבים במפעל בקריית גת, הקפיאה את פעילות ההרחבה שלה.
כמו מנהלים אחרים של מרכזי פיתוח אחרים, גם גרינברגר פועל אל מול משרד האוצר והכלכלה כדי לעשות את חייהם של מעסיקים אמריקאים בישראל כדאיים יותר. "השקל החזק הוא אתגר, אבל הצלחנו לאזן את הפעילות שלנו בין מקצועות שאנחנו מגייסים במדינות אחרות בגלל טאלנט מסוים שקיים שם, לבין פעילות שמשתלם לי להחזיק בישראל בגלל ההבנה של עובדים מקומיים במוצר, בטכנולוגיה ובמערכת שאנחנו בונים כאן", מסביר גרינברגר.
המסר לממשלה
ובכל זאת, הוא אומר, סביבת ההשקעות בישראל צריכה להשתנות ובעבודה שמבצע ארגון הגג של חברות ההייטק, IATI, הפכה אפלייד ישראל למעין מקרה לדוגמא. בחברה מתרעמים על חוק עידוד השקעות הון שמזכה בהנחה רק בתנאי השקעה בפריפריה. גרינברגר, שהשקיע בתשתיות פיתוח בעיקר סביב רחובות, מצדיק את ההשקעה באזור המרכז.
"המוצרים שלנו כל כך מסובכים עד שיש חשיבות לכך שמהנדסים מבוקשים (שמתגוררים בדרך כלל במרכז הארץ, א"ג) יירדו לרצפת הייצור ויהיו חלק מתהליכי קבלת ההחלטות", הוא מציין. "לא מדובר בפס ייצור אוטומטי, שמייצר מוצר אחד בצורה המונית, אלא במכונות מעטות שדורשות קסטומיזציה ללקוח ומומחיות רבה - כזו שדורשת חיבור מקסימלי בין אנשי התפעול לפיתוח".
"מי שמשקיע בתשתיות בישראל צריך להכיר בחשיבות שלו", מוסיף גרינברגר. "אני מדבר על חברות שמשקיעות מאות מיליוני דולרים בתשתיות מקומיות. הטבות עבור יצרניות באזורי עדיפות לאומיים לא רלוונטיות לנו, למרות שאנחנו משקיעים 500 מיליון דולר בשנה בספקים בעיקר בפריפריה. הממשלה צריכה לראות איך היא מעודדת חברות שפועלות כאן באופן ורטיקלי (מהפיתוח ועד הייצור, א"ג) שמשפיעות על הצמיחה והכלכלה הישראלית כי הגיוון הזה חיוני לכלכלה.
"צריך כאן ראייה מערכתית ואסטרטגית ותכלול של אירוע לא רק דרך ההגדרות הצרות של טאלנט פיתוח אלא דרך עידוד תעשיות שלמות. לי אין שום תמריץ להיות כאן למעט הטאלנט הישראלי, אבל זה קשור לעובדה שהקמנו כאן. אם אני משקיע בחדר נקי ברחובות ולא יכול להביא אגורה מהמדינה בשל כך - זה חסרון משמעותי כי יש יתרון בקרבה למרכז, אבל רוב הספקים שלי בפריפריה".
"אם תראה כמה פעילות עברה מארה"ב לאסיה - היא גדולה לעין שיעור מכל מה שעובר מישראל לאירופה כי זה קורה תחת מדיניות גלובלית של ביזור אתרים", מסכם גרינברגר. "למרות האתגרים הגיאופוליטיים, רוב ההשקעות שלנו בישראל היו דווקא בשנים שאחרי אירועי 7 באוקטובר".
