גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מיום ראשון תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב–AI בתעמולה

איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X
איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X

מערכת הבחירות לכנסת ה־26 נכנסת להיסטוריה הישראלית כראשונה שמתנהלת תחת עידן הבינה המלאכותית. על רקע האתגרים והחששות החדשים, קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה בהובלת פרופ' ענת בן דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת הקימה את המיזם "זה ב-AI".

עד 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק
כך תגלו מה הצ'אטבוט יודע עליכם
המשפט הסתיים בפשרה ומטא קנתה שקט מסחרי בכ-17 מיליארד דולר

המיזם מנטר את חשבונות הרשת של המפלגות והמועמדים במטרה למפות את קשת השימושים בטכנולוגיה, החל מהוספת כתוביות ועד להמחזה של אירועים שלא התרחשו. כל תוכן חשוד נבחן באמצעות כלים ייעודיים ועובר אימות אנושי קפדני בטרם הוא מפורסם במאגר הציבורי.

מיום ראשון הקרוב, המשרוקית של גלובס תארח את מיזם "זה ב־AI" לפינה חדשה: "ה־AI שמאחורי הבחירות". באמצעות מסד הנתונים של המיזם, מדי שבוע נסקרו את המגמות השבועיות של השימוש בבינה מלאכותית במסגרת תעמולת הבחירות. זאת, במטרה להציג לציבור את השימוש בבינה מלאכותית לאורך תעמולת הבחירות ובזמן אמת.

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס

דוגמא לשימוש ב־AI בקמפיין פוליטי ניתן למצוא בסרטון שפרסם השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו נראים אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט רוכבים על סוס טרויאני בדרכם אל שערי הממשלה, כשיאיר גולן ומנסור עבאס מסתתרים בתוכו. איש אינו אמור לחשוב שהאירוע התרחש. זוהי קריקטורה בתנועה, שנועדה לדחוס טענה שלמה לכמה שניות. אולם עבור החוקרים הסרטון ממחיש עד כמה השתנה ארגז הכלים של הקמפיינים, וכמה דק עלול להיות הגבול בין המחשה גלויה לתוכן שנראה כמו תיעוד מן המציאות.

"זאת מערכת הבחירות הראשונה בישראל אחרי הופעת כלי הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת לגלובס פרופ' ענת בן דוד, חוקרת תקשורת דיגיטלית מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. "היום אפשר לייצר תכנים בווידיאו, בתמונה ובקול בהיקפים מאוד גדולים. אנחנו מנסים להבין אילו סוגי שימושים עושים בטכנולוגיה הזו בתעמולת הבחירות".

התשובה אינה מתחילה ונגמרת בדיפ פייק. AI יכולה לשמש להוספת כתוביות, ליצירת ג'ינגל או לשיפור המראה של מועמד - אלו שימושים טכניים ועריכתיים גרידא. בקצה השני נמצאת האפשרות להמחיז סיטואציה שלא קרתה, להציב אדם בהקשר בדוי או לגרום לדמות להיראות כאילו אמרה או עשתה דבר שלא התרחש.

איך ניתן לזהות אם תוכן פוליטי נוצר ב־AI?

תעמולת בחירות השתמשה מאז ומתמיד במניפולציות חזותיות. בן דוד מזכירה את כרזות העבר שבהן שמעון פרס הוצג כמי שיחלק את ירושלים. אלא שכעת אפשר להפוך את אותו מסר לסרטון חי, להניע דמויות, לחקות קול ולבנות סצנה משכנעת. "בסרטון הסוס הטרויאני ברור שמדובר בהמחזה", היא אומרת, "אבל באותה מידה אפשר לייצר סרטונים מאוד ריאליסטיים, לפרסם ממש סמוך לבחירות ולהשפיע עוד לפני שיהיה זמן בכלל להבין אם מה שרואים קרה במציאות".

על רקע החשש הזה תוקן ביולי חוק הבחירות (דרכי תעמולה). החוק מחייב גילוי ברור ובולט בתעמולה שהיא בגדר "נחזות עמוקה" - כלומר תוכן חזותי או קולי שנראה כאילו תועד במקור, אף שנוצר או שונה באמצעים דיגיטליים. הכללים שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מאפשרים לעשות זאת באמצעות הודעה או סמליל ייעודי. עם זאת, החובה אינה חלה על כל שימוש ב-AI, והוספת כתוביות או יצירת ג'ינגל, למשל, אינן בהכרח טעונות סימון.

כאן נכנס לתמונה מיזם "זה ב־AI". הוא אינו מסתפק בבדיקה אם המפלגות עמדו בחובת הסימון, ואינו מנסה לשמש בית דין לתעמולה. מטרתו לרכז את כל סוגי השימושים, לזהות דפוסים ולהציג מי משתמש בטכנולוגיה, כיצד וכמה. "אנחנו לא קובעים קביעה נורמטיבית שאומרת שבינה מלאכותית אינה טובה לבחירות", מדגישה בן דוד. "אנחנו עוזרים להבין איפה עושים בה שימוש ואיזה סוג שימוש נעשה".

המערכת מנטרת חשבונות של מפלגות ומועמדים בפייסבוק, באינסטגרם, ב־X ובטיקטוק. הפרסומים נאספים אוטומטית, והמדיה שמצורפת אליהם מנותחת בכמה שכבות. תחילה נבדק אם מופיע הסימון שקבעה ועדת הבחירות, אך היעדר הסמליל, מבהירה בן דוד, אינו מוכיח שנעשתה עבירה משום שהמחקר מאתר גם שימושים שאינם חייבים בסימון. לאחר מכן, נשלחים התכנים לשירותי זיהוי חיצוניים שמעריכים אם תמונה, סרטון או קול נוצרו באמצעות AI, ולעתים מנסים לזהות באיזה מודל. אלא שאין כלי שמספק תשובה ודאית, ולכן תוכן שקיבל הסתברות גבוהה עובר לשיפוט אנושי של בודקים בלתי תלויים. אם לפחות שניים מהם קובעים שנעשה שימוש ב-AI, הוא נכנס למאגר.

הבקרה האנושית נועדה להתמודד עם טעויות: מערכת זיהוי עלולה לסווג בטעות צילום מסך מכלי תקשורת כתמונה שנוצרה בבינה מלאכותית, ומנגד היא עלולה לפספס סרטון שרובו קטעי ריאיון אותנטיים אך בסופו נוסף ג'ינגל מג'ונרט. במקרה כזה הציון הטכנולוגי עשוי להיות נמוך דווקא מפני שהתוכן היברידי, והאדם הוא שצריך לזהות את הרכיב הסינתטי.

גם לאחר האימות, הופעתו של פריט באתר אינה אומרת שמדובר בדיפ פייק, בהטעיה או בהפרת חוק. המשמעות מצומצמת יותר - צוות המחקר קבע בוודאות גבוהה שנעשה בו שימוש כלשהו בבינה מלאכותית, שכן לעתים ה־AI אינו בפריים המרכזי אלא בכתוביות, בצליל או ברכיב קצר שהתווסף לחומר אותנטי.

כל פריט שאושר מתפרסם באתר, לצד דשבורד שמציג את שיעור תכני הבינה המלאכותית לפי מפלגה ומועמד. אפשר לעבור מגרף כללי לעמוד של פוליטיקאי מסוים, לעיין בגלריה או לפתוח טבלה של כלל הפריטים. כך אפשר להשוות בין שחקנים ולבחון אם השימוש בטכנולוגיה מתגבר סביב אירוע חדשותי, משבר או שלב בקמפיין.

לפי הדאטה שנאסף למשל, נכון להיום כ־66% מכלל תכני התעמולה שנאספו במיזם היו סרטוני וידיאו. שיעור הפריטים שבהם זוהה שימוש ב־AI עדיין אינו גבוה במיוחד, אך בן דוד מזהירה שלא נכון להסיק שהשפעת הטכנולוגיה שולית. ״תכני הווידיאו עולים בלי סוף. כל ריאיון ברדיו נגזר לחמישה פוסטים״, היא אומרת, ומציינת שגם רכיב AI קצר יכול להשתכפל בגרסאות שונות ולצבור נוכחות רחבה מהפרסום המקורי.

שקיפות מול מציאות משתנה

הסכנה, אם כן, אינה טמונה רק בסרטון מזויף אחד שיופץ ערב פתיחת הקלפיות, אלא בשינוי השפה הפוליטית. כשאפשר לייצר במהירות וריאציות של אותו מסר ולמחזר כל הופעה לעשרות יחידות תוכן, התעמולה נעשית זולה, מהירה ונגישה מאי פעם. שאלת המחקר המרכזית היא כיצד ההצטברות הזאת משפיעה על אמון הבוחרים. "זו כבר לא רק השאלה אם תמונה או סרטון נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, אלא כיצד השימוש המצטבר בה משנה את תעמולת הבחירות", מסכמת בן דוד, "המטרה היא להעניק לציבור ולעיתונאים שכבת שקיפות נוספת בתקופה שבה ניתן לייצר ולהפיץ תוכן פוליטי במהירות ובהיקפים חסרי תקדים".

המחקר ממומן בידי מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז אדמונד י' ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, ונתמך בידי The Bright Initiative של חברת Bright Data. כך או כך, אם הבינה המלאכותית כבר נכנסה ללב הקמפיין, החוקרים מבקשים לפחות לאפשר לציבור לראות בעיניים פקוחות כיצד היא פועלת בו.

עוד כתבות

אילון אלחדד, מנכ''ל חברת הסייבר Echo / צילום: ג'ני רוחלין

העסק שהקים בתיכון הכניס לו מאות אלפי שקלים בשנה. היום הוא כבר אחרי שני אקזיטים

"בילדותי לא היה הרבה כסף בבית. כבר בגיל 12 מכרתי סנדוויצ'ים בחופש. הייתי עובר בין חנויות, וזה הכניס לי 800-700 שקל בחודש. בהמשך קניתי שרת, מכרתי כניסות לכל החבר'ה ובניתי אתרים. זה הפך לעסק עם מחזור של מאות אלפי שקלים" ● שיחה קצרה עם אילון אלחדד, מנכ"ל חברת הסייבר Echo

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נאום ניצי של יו"ר הפד הקפיץ את התשואות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● בעקבות נאום יו"ר הפד: וול סטריט מתמחרת סיכוי גובר להעלאת ריבית בספטמבר ● מארוול ירדה בחדות אחרי הדוחות, גם מניות השבבים הישראליות, נובה, קמטק וטאואר ירדו בחדות ● פייפאל צנחה לאחר שטרייפ ואדוונט נסוגו מרכישתה ● גאפ זינקה לאחר שמינתה מנכ"ל חדש ל-Old Navy ● שברון והליברטון בדרך לעסקאות נפט בוונצואלה

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

דולי פרטון בחדר השינה שלה בדוליווד, 1999. כנות נדירה / צילום: Reuters, USA TODAY

המראה הכי מלאכותי, הלב הכי אותנטי: הקסם של דולי פרטון חיבר אנשים ממחנות שונים

שמרנים מהדרום, להטב"ים, משפחות עם ילדים, פמיניסטיות וקאובויים נהרו במשך שנים להופעות של דולי פרטון, שהלכה לעולמה השבוע – קונצנזוס חריג באמריקה שהלכה והתחלקה למחנות ● איך אישה אחת מאגדת כל כך הרבה מאפיינים כביכול סותרים, ואיך נולדה המחשבה שהם סותרים בכלל

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל

לגלובס נודע כי עסקת הענק למכירת מערכות הגנה אוויריות ליוון תמורת כ-3.6 מיליארד דולר, צפויה להיחתם ביום שני ● אישור העסקה הביטחונית, שתהיה בין הגדולות עליהן חתמה ישראל אי־פעם, יהיה הישג בקנה מידה היסטורי למשרד הביטחון

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

כמה מרוויחים העובדים בנתב"ג ומה יעשה הנגיד בשבוע הבא?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עומס בתחנת דלק טרם עליית המחירים / צילום: כדיה לוי

שיא של 14 שנה: מה עומד מאחורי הקפיצה המפתיעה במחיר הדלק

לראשונה מאז 2012 מחיר הבנזין מטפס ל־8.25 שקלים לליטר, בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם ועדכון רכיב הבלו

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כמה התקדמנו בגזרת הביטחון הלאומי תחת איתמר בן גביר?

חלוקת כלי נשק, הוספת כיתות כוננות והקמת משמר לאומי: בדקנו את תוצאות המדיניות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ● מצבת כוח האדם במשטרה מתחזקת - ועדיין שיעורי הרצח גואים ותחושת הביטחון האישי מידרדרת ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בנק ההשקעות מעריך: זה מה שעשוי להקפיץ את השקל

בסקירה שפרסם ג'יי. פי. מורגן, העריכו כלכלני הבנק כי הבחירות בישראל יכולות להביא לתזוזה של עד 3% בשקל כלפי מעלה או מטה ● בתרחיש של ניצחון לאופוזיציה, שהבנק מייחס לו סיכוי של 55%, השקל עשוי להתחזק להערכתו בין 2% ל-3%

קיבלתם סכום גדול? המהלך שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס

סיום עבודה מלווה לעיתים בקבלת מענק פרישה או סכום כסף גדול מסיבות אלו ואחרות ● לכאורה מדובר בכסף שחייב במס של עד 50%, אך בתנאים מסוימים תוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים בנטו ● כך עובדת השיטה של "פריסת מס" ● מומחי פרישה עונים על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

ב.מ.וו IX3 50 / צילום: יח''צ

ב.מ.וו IX3 50: חבילה נאה עם מבט קדימה

הקרוס־אובר החשמלי החדש של ב.מ.וו מציג עיצוב יוצא דופן, מערכת הנעה פורצת דרך וטווח נסיעה לא שגרתי ● הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, אבל כפיצוי מקבלים מוצר מגובש היטב עם ביצועים רציניים

הסכם הממון העניק לה שתי דירות – ובית המשפט ביטל אותו

הסכם ממון שהותיר את הבעל ללא זכויות בשתי דירות בוטל לאחר שבית המשפט קבע כי נחתם תוך ניצול מצוקתו ● רשות התעופה האזרחית חויבה לפצות טייס שפוטר ללא שימוע ● ובסכסוך על שביל גישה משותף בצפת נקבע כי השכנים רשאים לבטל את זכות המעבר, אך יידרשו להשתתף בעלות הרחבת השביל ● 3 פסקי דין בשבוע

האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות ואיפה עוד יש הזדמנויות?

"הכי זולה והכי יעיל": האם למניות הבנקים יש עוד לאן לעלות

מניות הפיננסים בתל אביב זינקו במאות אחוזים בשלוש השנים האחרונות, וכעת המשקיעים עומדים בפני דילמה: האם הראלי מיצה את עצמו או שזו רק ההתחלה ● גלובס מציג את המדריך למשקיע בראלי הפיננסי: האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות ואיפה עוד יש הזדמנויות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; קמטק וטאואר ירדו, אאורה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● שופרסל נפלה זה היום השני ברציפות בעקבות הדוחות החלשים שפרסמה ● אאורה זינקה אחרי הדוחות, קווליטאו איבדה גובה ● אנבידיה הוסיפה לערכה אמש מעל 400 מיליארד דולר בשווי שוק, ומשכה כלפי מעלה את וול סטריט ● דריכות לקראת נאומו של יו"ר הפד קווין וורש בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג'קסון הול, שצפוי להשפיע על הסנטימנט בשווקים

איסלנד / צילום: Shutterstock

מסתמן: תושבי איסלנד דחו במשאל עם שיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי

אחרי ספירת רוב הקולות במשאל העם באיסלנד, מסתמן רוב זעום למתנגדי חידוש השיחות עם האיחוד האירופי ● התוצאות הסופיות צפויות להתפרסם בהמשך היום

כלכלת ארה''ב / צילום: Shutterstock

מיהו נשיא ארה"ב היחיד שהצליח לאפס את החוב הלאומי?

איזה נהר זורם דרך העיר גלאזגו שבסקוטלנד, מהו שמה האמצעי של הרמיוני גריינג'ר בספרי "הארי פוטר", ומי הנשיא היחיד בהיסטוריה של ארה"ב שהצליח לאפס לחלוטין את החוב הלאומי? ● הטריוויה השבועית

ישי רוט, מנכ''ל קבוצת שובל הנדסה / צילום: יניר סלע

הנדל"ניסט שמגלה: הסיבה שאני לא קונה לבת שלי דירה בישראל

ישי רוט, מנכ"ל קבוצת שובל הנדסה, מסביר מדוע החברה מעדיפה פרויקטים ביוקנעם, בעכו ובחיפה ומתרחקת מתל אביב. וגם: למה הוא קורא להוריד את מס הרכישה על דירות יד שנייה למשקיעים ואיך זה קשור לדירה של הבת שלו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז על "עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה"

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, חברות אמריקאיות יקבלו שליטה ברוב פרויקטי הנפט בוונצואלה, שבהם עתודות של יותר מ־65 מיליארד חביות