גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס? מיזם חדש בודק אם זה אמיתי ומתי זה לגיטימי

המיזם המחקרי "זה ב־AI" של האוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד, מנטר את חשבונות המפלגות והמועמדים ומזהה שימושים בבינה מלאכותית ● החל מהיום תארח המשרוקית של גלובס את המיזם, שיסקור את השימוש השבועי ב־AI בתעמולה

פרופ' ענת בן דוד, מובילת מיזם ''זה ב־AI'' / צילום: תמיר נוי
פרופ' ענת בן דוד, מובילת מיזם ''זה ב־AI'' / צילום: תמיר נוי

מערכת הבחירות לכנסת ה־26 נכנסת להיסטוריה הישראלית כראשונה שמתנהלת תחת עידן הבינה המלאכותית. על רקע האתגרים והחששות החדשים, קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה, בהובלת פרופ' ענת בן דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, הקימה את המיזם "זה ב־AI".

מה עושים כשהנוכל נשמע כמו הבן? הפיתוח שיגן על קשישים מעוקץ AI
כך תגלו מה הצ'אטבוט יודע עליכם

המיזם מנטר את חשבונות הרשת של המפלגות והמועמדים במטרה למפות את קשת השימושים בטכנולוגיה, החל מהוספת כתוביות ועד להמחזה של אירועים שלא התרחשו. כל תוכן חשוד נבחן באמצעות כלים ייעודיים ועובר אימות אנושי קפדני בטרם הוא מפורסם במאגר הציבורי.

החל מהיום (א'), המשרוקית של גלובס תארח את מיזם "זה ב־AI" לפינה חדשה: "ה־AI שמאחורי הבחירות". באמצעות מסד הנתונים של המיזם, מדי שבוע נסקרו את המגמות השבועיות של השימוש בבינה מלאכותית במסגרת תעמולת הבחירות. זאת, במטרה להציג לציבור את השימוש בבינה מלאכותית לאורך תעמולת הבחירות ובזמן אמת.

ליברמן ואיזנקוט רוכבים על סוס

דוגמא לשימוש ב־AI בקמפיין פוליטי ניתן למצוא בסרטון שפרסם השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו נראים אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט רוכבים על סוס טרויאני בדרכם אל שערי הממשלה, כשיאיר גולן ומנסור עבאס מסתתרים בתוכו. איש אינו אמור לחשוב שהאירוע התרחש. זוהי קריקטורה בתנועה, שנועדה לדחוס טענה שלמה לכמה שניות. אולם עבור החוקרים הסרטון ממחיש עד כמה השתנה ארגז הכלים של הקמפיינים, וכמה דק עלול להיות הגבול בין המחשה גלויה לתוכן שנראה כמו תיעוד מן המציאות.

"זאת מערכת הבחירות הראשונה בישראל אחרי הופעת כלי הבינה המלאכותית היוצרת", אומרת לגלובס פרופ' ענת בן דוד, חוקרת תקשורת דיגיטלית מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. "היום אפשר לייצר תכנים בווידאו, בתמונה ובקול בהיקפים מאוד גדולים. אנחנו מנסים להבין אילו סוגי שימושים עושים בטכנולוגיה הזו בתעמולת הבחירות".

התשובה אינה מתחילה ונגמרת בדיפ פייק. AI יכולה לשמש להוספת כתוביות, ליצירת ג'ינגל או לשיפור המראה של מועמד - אלה שימושים טכניים ועריכתיים גרידא. בקצה השני נמצאת האפשרות להמחיז סיטואציה שלא קרתה, להציב אדם בהקשר בדוי או לגרום לדמות להיראות כאילו אמרה או עשתה דבר שלא התרחש.

איך ניתן לזהות אם תוכן פוליטי נוצר ב־AI?

תעמולת בחירות השתמשה מאז ומתמיד במניפולציות חזותיות. בן דוד מזכירה את כרזות העבר שבהן שמעון פרס הוצג כמי שיחלק את ירושלים. אלא שכעת אפשר להפוך את אותו מסר לסרטון חי, להניע דמויות, לחקות קול ולבנות סצנה משכנעת.

"בסרטון הסוס הטרויאני ברור שמדובר בהמחזה", אומרת בן דוד, "אבל באותה מידה אפשר לייצר סרטונים מאוד ריאליסטיים, לפרסם ממש סמוך לבחירות ולהשפיע, עוד לפני שיהיה זמן בכלל להבין אם מה שרואים קרה במציאות".

איזנקוט וליברמן על סוס טרויאני. לא קרה במציאות / צילום: צילום מסך מ־X

על רקע החשש הזה תוקן ביולי חוק הבחירות (דרכי תעמולה). החוק מחייב גילוי ברור ובולט בתעמולה שהיא בגדר "נחזות עמוקה" - כלומר תוכן חזותי או קולי שנראה כאילו תועד במקור, אף שנוצר או שונה באמצעים דיגיטליים. הכללים שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מאפשרים לעשות זאת באמצעות הודעה או סמליל ייעודי. עם זאת, החובה אינה חלה על כל שימוש ב־AI, והוספת כתוביות או יצירת ג'ינגל, למשל, אינן בהכרח טעונות סימון.

כאן נכנס לתמונה מיזם "זה ב־AI". הוא אינו מסתפק בבדיקה אם המפלגות עמדו בחובת הסימון, ואינו מנסה לשמש בית דין לתעמולה. מטרתו לרכז את כל סוגי השימושים, לזהות דפוסים ולהציג מי משתמש בטכנולוגיה, כיצד וכמה. "אנחנו לא קובעים קביעה נורמטיבית שאומרת שבינה מלאכותית אינה טובה לבחירות", מדגישה בן דוד. "אנחנו עוזרים להבין איפה עושים בה שימוש ואיזה סוג שימוש נעשה".

חברי צוות המחקר של המיזם ''זה ב־AI'', מימין לשמאל: מתן לאו, קרן צוריאל, שחר בן-צור, ענת בן-דוד, ניצן יסעור, גאיה פלטי / צילום: רוני הררי

המערכת מנטרת חשבונות של מפלגות ומועמדים בפייסבוק, באינסטגרם, ב־X ובטיקטוק. הפרסומים נאספים אוטומטית, והמדיה שמצורפת אליהם מנותחת בכמה שכבות. תחילה נבדק אם מופיע הסימון שקבעה ועדת הבחירות, אך היעדר הסמליל, מבהירה בן דוד, אינו מוכיח שנעשתה עבירה משום שהמחקר מאתר גם שימושים שאינם חייבים בסימון.

לאחר מכן נשלחים התכנים לשירותי זיהוי חיצוניים שמעריכים אם תמונה, סרטון או קול נוצרו באמצעות AI, ולעתים מנסים לזהות באיזה מודל. אלא שאין כלי שמספק תשובה ודאית, ולכן תוכן שקיבל הסתברות גבוהה עובר לשיפוט אנושי של בודקים בלתי תלויים. אם לפחות שניים מהם קובעים שנעשה שימוש ב־AI, הוא נכנס למאגר.

הבקרה האנושית נועדה להתמודד עם טעויות: מערכת זיהוי עלולה לסווג בטעות צילום מסך מכלי תקשורת כתמונה שנוצרה בבינה מלאכותית, ומנגד היא עלולה לפספס סרטון שרובו קטעי ראיון אותנטיים, אך בסופו נוסף ג'ינגל מג'ונרט. במקרה כזה הציון הטכנולוגי עשוי להיות נמוך דווקא מפני שהתוכן היברידי, והאדם הוא שצריך לזהות את הרכיב הסינתטי.

גם לאחר האימות, הופעתו של פריט באתר אינה אומרת שמדובר בדיפ פייק, בהטעיה או בהפרת חוק. המשמעות מצומצמת יותר - צוות המחקר קבע בוודאות גבוהה שנעשה בו שימוש כלשהו בבינה מלאכותית, שכן לעתים ה־AI אינו בפריים המרכזי אלא בכתוביות, בצליל או ברכיב קצר שהתווסף לחומר אותנטי.

כל פריט שאושר מתפרסם באתר, לצד דשבורד שמציג את שיעור תכני הבינה המלאכותית לפי מפלגה ומועמד. אפשר לעבור מגרף כללי לעמוד של פוליטיקאי מסוים, לעיין בגלריה או לפתוח טבלה של כלל הפריטים. כך אפשר להשוות בין שחקנים ולבחון אם השימוש בטכנולוגיה מתגבר סביב אירוע חדשותי, משבר או שלב בקמפיין.

לפי הדאטה שנאסף למשל, נכון להיום כ־66% מכלל תכני התעמולה שנאספו במיזם היו סרטוני וידאו. שיעור הפריטים שבהם זוהה שימוש ב־AI עדיין אינו גבוה במיוחד, אך בן דוד מזהירה שלא נכון להסיק שהשפעת הטכנולוגיה שולית. "תכני הווידאו עולים בלי סוף. כל ראיון ברדיו נגזר לחמישה פוסטים", היא אומרת, ומציינת כי גם רכיב AI קצר יכול להשתכפל בגרסאות שונות ולצבור נוכחות רחבה מהפרסום המקורי.

שקיפות מול מציאות משתנה

הסכנה, אם כן, אינה טמונה רק בסרטון מזויף אחד שיופץ ערב פתיחת הקלפיות, אלא בשינוי השפה הפוליטית. כשאפשר לייצר במהירות וריאציות של אותו מסר ולמחזר כל הופעה לעשרות יחידות תוכן, התעמולה נעשית זולה, מהירה ונגישה מאי־פעם. שאלת המחקר המרכזית היא כיצד ההצטברות הזאת משפיעה על אמון הבוחרים.

"זו כבר לא רק השאלה אם תמונה או סרטון נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, אלא כיצד השימוש המצטבר בה משנה את תעמולת הבחירות", מסכמת בן דוד, "המטרה היא להעניק לציבור ולעיתונאים שכבת שקיפות נוספת בתקופה שבה ניתן לייצר ולהפיץ תוכן פוליטי במהירות ובהיקפים חסרי תקדים".

המחקר ממומן בידי מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז אדמונד י' ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, ונתמך בידי The Bright Initiative של חברת Bright Data. כך או כך, אם הבינה המלאכותית כבר נכנסה ללב הקמפיין, החוקרים מבקשים לפחות לאפשר לציבור לראות בעיניים פקוחות כיצד היא פועלת בו.

עוד כתבות

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא. מה הרווחנו מזה?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל פוצץ את מתחם רכס עלי טאהר האסטרטגי; כוננות גבוהה מאוד בישראל

דיווח: איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים במתקנים תת-קרקעיים ● טראמפ הכחיש את הדיווחים על פגיעות איראניות במטוסים אמריקאים: "לא היה כלום" ● בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת ● החות'ים השתלטו על עיר הנמל האסטרטגית מוח'א שבדרום-מערב תימן, כך אישרו שלושה גורמים בממשלת תימן ● פקיסטן העבירה לאיראן אזהרה מסעודיה לרסן את תקיפות החות'ים בממלכה ● טראמפ מרבה לומר בשיחות כי הוא רוצה פתרון מהיר מול המלחמה עם איראן, אך גם תומך בהמשך המצור הכלכלי הימי ● עדכונים שוטפים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

מכירות הרכבים החשמליים צנחו וזה עולה למדינה מיליארדים

במסמך מדיניות חדש שמפרסם משרד האנרגיה והתשתיות, עולה כי הצניחה במכירות הרכבים החשמליים בישראל חריגה בהשוואה למגמה העולמית, וצפויה לעלות למשק מיליארדים ● בעקבות הדוח, המשרד מעלה שורת המלצות, ביניהן להטיל על יבואני הרכב "מכסות מינימום" לשיווק רכב חשמלי

נת''צ בת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסכום שהכניסה עיריית ת"א מחניה ונת"צ והנתון שמטיל ספק במודל הקנסות

לפי נתוני התנועה לחופש המידע, העירייה הכניסה כ־573 מיליון שקל מדוחות חניה ונת"צ בשנתיים וחצי האחרונות ● עם זאת, ההכנסות מדוחות בירידה וב־2024 היוו פחות מ־3% מכלל הכנסות העירייה ● מ־2020, כ־120 אלף נהגים קיבלו יותר מ־10 דוחות: "האכיפה לא אפקטיבית"

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

על סף פיצוץ: דיסקונט בצעד נואש להצלת העסקה למכירת כאל

הבנק המחזיק בחברת כרטיסי האשראי, מבקש מבנק ישראל לנקוט צעדים שיאפשרו לו להשלים את עסקת המכירה לקבוצת יוניון-הראל, או לסגת מהמהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

טראמפ סירב לבקשת סעודיה לתקוף בתימן; מבהיר לגבי איראן: "הייתי עושה זאת שוב"

יורש העצר הסעודי הפציר בנשיא ארה"ב לפעול ישירות נגד החות'ים שמתקרבים לנתיב שיט קריטי, אך הממשל מעדיף להימנע ממעורבות צבאית • טראמפ בריאיון לפוקס: "היכולות של איראן נפגעו קשות" • במקביל: שתי ספינות נפגעו סמוך לעומאן ● תרגיל פתע של צה"ל הוקפץ באיו"ש לקראת החגים • בלבנון: פיצוץ מתחם חיזבאללה על ידי צה"ל גרם לרעידת אדמה בעוצמה 4.1 •  מח"ט ח'אן יונס חוסל הלילה בתקיפה ממוקדת ברצועה ● עדכונים שוטפים 

האייפונים החדשים יגיעו לישראל בעוד שבוע. כמה הם יעלו?

אפל חשפה אמש את סדרת i Phone 18, ואת ה־iPhone Duo המתקפל - לצד דגמי Pro ו־Pro Max עם שדרוגי חומרה וביצועים ● ישראל תצטרף לראשונה לסבב ההשקה הראשוני, עם מכירה מוקדמת ב־12.9 והשקה ב־18.9, אולם הדגם המתקפל יגיע בהמשך ● ומה יהיו המחירים?

מה יקרה לכסף שלנו, והאנשים מאחורי המספרים: אלה הכתבות שמנויי גלובס קראו הכי הרבה בתשפ"ו

הכתבות הנקראות ביותר מספקות הצצה מעניינת לנושאים שהכי העסיקו את מנויי גלובס השנה ● מאחורי רבות מהן עומדות שאלות שמוכרות לכולנו: מה יקרה להשקעות, מתי ירדו מחירי הדירות, וכמה יישאר לנו בסוף החודש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

יצחק בונן / צילום: צילום עצמי

מגיל 13 עבד והכניס משכורת לכספת. היום מעל חצי מהתיק שלו ב-S&P 500

יצחק בונן עובד מגיל צעיר מאוד, ואת הכסף מניקיון צימרים החל אחרי הצבא להשקיע במניות ומדדים ● עם מה שלמד בשוק ההון, הוא כבר מזהה בעצמו הזדמנויות באירועים גיאופוליטיים ● התיק שלו ברווח של כ–80 אלף שקל, אבל הוא "מזיז סכומים כל הזמן"

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

אנדי ברנהאם, ראש ממשלת בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

העיתון הגדול בארה"ב מגנה את בריטניה: "פתחה במתקפה על ישראל"

כותרות העיתונים בעולם: וול סטריט ג'ורנל פרסם מאמר מערכת נגד הטלת הסנקציות על ישראל, היקף יצוא הנפט הסעודי בשפל של 13 שנה והבחירות בשבדיה שיכריעו את היחס לישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל''ן, בנק לאומי / צילום: כדיה לוי

נאוי גרופ ממנה מנכ"ל מלאומי במקום בעל השליטה דורי נאוי

צחי ארצי, בכיר בלאומי, ימונה למנכ"ל החדש; דורי נאוי יעבור לתפקיד סגן יו"ר פעיל ● רו"ח אתי בננו תמונה לסמנכ"לית הכספים, לצד שינויים נוספים בדירקטוריון ● המהלך מגיע לאחר צמיחה משמעותית בפעילות