גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard
פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

אם תציגו לבוט החביב עליכם שאלה, וכעבור כמה שעות תציגו אותה שוב, ככל הנראה תקבלו תשובה שונה לגמרי, או לפחות מנוסחת אחרת. מדוע זה קורה? הרי הבוט הוא אותו בוט. והמכונה אמורה לפעול באותו אופן בכל פעם. אלה אותן שאלות שעולות כשפוגשים תאומים שהגנטיקה שלהם זהה אך אף פעם אינם זהים באופיים. האם הבדל קטן במיקום שלהם ברחם הוביל לשרשרת אירועים שיצרה את ההבדלים, או שבגנום זרועים מרכיבים של אקראיות?

פרויקט האומנות של הד"ר להנדסת מכונות עלול לגרום לכם לפקפק בהחלטות הוריות שעשיתם
חיזוק שרירים והצערת תאים: מחקרי הלונג'ביטי החמים
לצרוך חלבון אחרי אימון? מה מגלים המחקרים

השאלות הללו על סדר ואקראיות עומדות בבסיס התיאוריות של פרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית, שזכה לאחרונה באחד הפרסים היוקרתיים בפיזיקה - פרס דיראק, שניתן למדענים שעבודתם שינתה מן היסוד את פני הפיזיקה התיאורטית. זהו רק אחד הפרסים החשובים שבהם זכה סומפולינסקי. לפני כשנתיים הוא זכה בפרס יוקרתי אחר, דווקא בחקר המוח.

סומפולינסקי הוא מהפיזיקאים הראשונים שנכנסו בסוף המאה ה־20 לתחום הביולוגיה, והוא אחד החלוצים במחקר של רשתות נוירונים - אלה שהיו השראה ליצירת הבינה המלאכותית שכולנו אוהבים וגם אוהבים לשנוא. הוא השתמש במחקר שלו על מערכות לא לינאריות וסטטיסטיות כדי להבין איך רשתות כאלה מבצעות חישוב. "אף אחד לא הבין אז מה אנחנו עושים. מה לפיזיקאים וביולוגיה?", הוא אומר בראיון לגלובס.

היום הוא מתמקד ב"רעיונות חדשים, חלקם הזויים" כהגדרתו, הנוגעים לתפקוד המוח האנושי באמצעות אותן רשתות. הניסויים שהוא עורך אמפיריים מאוד, אך מעלים שאלות פילוסופיות על בחירה וחופש פעולה של מערכות לומדות, ובהן גם המוח.

להתגבר על אי־סדר

כדי לענות על השאלה אם בכלל ניתן להביא לכך שהבוט ייתן לנו תמיד אותה תשובה לאותה שאלה, סומפולינסקי בנה במעבדה שלו רשת בינה מלאכותית מורכבת (גם אם לא מורכבת כמו ג'מיני או קלוד) ושאל אותה שאלות. תחילה הוא קיבל, כצפוי, תשובות שונות לשאלות זהות, ואז הוא החל להסיר שכבות של אקראיות, לדוגמה הטמפרטורה במעבדה, השעה ביום, תנאי העבודה של האלגוריתם. בסופו של דבר הוא נחל הצלחה: המערכת נתנה תשובות זהות לשאלות זהות, "ולא רק מילה או שורה אחת של תשובה, אלא מגילה שלמה, זהה לגמרי. התברר שזה אפשרי.

"ואז התחלתי לשחק עם השפה בלבד. נתתי לו שאלות שנראו לי דומות במהות אבל שונות מעט במלל. רציתי לראות מתי המודל מתגבר על ההפרעה הקטנה, ומתי הוא אינו יכול להתגבר ונוצר בו אלמנט של אי־סדר. אנחנו רואים שזו דינמיקה לא חלקה. עד רגע מסוים התשובות דומות מאוד, ואז מגיעה הפרעה אחת יותר מדי, והיא מתבדרת".

סומפולינסקי מנסה כעת, יחד עם הסטודנטים שלו, לכתוב משוואות שיגדירו מהם האלמנטים השפתיים (לדוגמה מילים נרדפות ותחביר) ששינוי בהם יגרום למערכת להתחיל להתבדר. "המחקר הזה מלמד אותנו משהו אפילו על השפה עצמה", הוא אומר. "הוא מלמד אותנו אילו אלמנטים בשפה הם דומים, ואילו פועלים על מסלולים נפרדים. אפשר לכמת גם עד כמה הם נפרדים".

אלה אלמנטים שדומים מבחינת המכונה. האם בהכרח גם המוח האנושי תופס אותם ככאלה?
"זו תמיד השאלה. מודלים של רשתות נוירונים פועלים במידה רבה על עקרונות דומים לאילו שעל בסיסם עובד המוח, אך יש גם הבדלים דרמטיים. הארכיטקטורה לא זהה, רשתות הנוירונים של המוח מורכבות יותר, והן הרבה פחות בזבזניות באנרגיה מרשתות ממוחשבות. אלה רק חלק מהמובנים שבהן המערכות שונות.

"יש חוקרים שהם חסידים שוטים, שאומרים - אם בינה מלאכותית פועלת בדרך מסוימת, הרי שהמוח בוודאות פועל ככה. אחרים הם ספקנים ומכחישנים, ואומרים - אין באמת קשר בין הגולם שיצרנו לבין המוח האנושי. ואנחנו הפיזיקאים אומרים, ניתן לפשט את המערכת עד רמה שאפשר לגזור ממנה עקרונות לאופן שבו פועלת רשת מורכבת, ואלה יכולים להיות רלוונטיים לגבי רשתות מסוגים שונים. זאת קרקע פורה מאוד לייצר השערות שניתן לבחון אחר כך על המוח האנושי.

"אנחנו יודעים שלא נוכל בימי חיינו למדל את המוח מהמולקולה עד השלם כולו, ולכן מנסים להסתכל על שלם שהוא גדול מסך חלקיו, מלמעלה למטה, על השלם ולא על כל נוירון עצמו". היום, הוא אומר, גם הביולוגיה עצמה כבר משתמשת בכלים הללו, ולפעמים מחשבת התנהגות הסתברותית של אוכלוסיות, גם במערכות מורכבות, בלי לרדת לרמת הפרט.

מודל מוח. שלם שגדול מסך חלקיו / צילום: Reuters, IMAGO/Alexander Limbach

אופן המחשבה הזה הביא לסומפולינסקי את ההכרה כאחד הפיזיקאים ואחר כך חוקרי המוח החשובים של התקופה. הוא זיהה עקרונות בתוך מערכות מורכבות - מה יכול לדחוף מערכת לכאוס ומה לשיווי משקל, והציע אפילו שמה שנראה כמו כאוס יכול כשלעצמו להיות שיווי משקל במקרה של מערכת כל כך מורכבת כמו המוח.

מרשתות לחולדות

אבל מכאן ממשיך סומפולינסקי לשאלות שהוא מכנה "השאלות של הנשמה היתרה". "כאשר אנחנו שואלים כמה דטרמיניזם יש במוח וכמה אקראיות, אפשר להתחיל לשאול שאלות על רציונליות ועל רצון חופשי".

לדוגמה, האם יום אחד נוכל להבין ולמדל פעולה של מוח אנושי, עד לרמה שבה נוכל לנבא איך יחשוב ויפעל אדם מסוים?
"למשל, אם כי לגבי השאלה הזאת אני חושב שהתשובה הבטוחה למדי היא לא, כי בתהליכים האלה גלומה גם אקראיות רבה. לא נוכל לנבא את הפעולה של אדם יחיד ברגע יחיד באופן ודאי, אלא רק הסתברותי, אבל זה גם המון. פיזיקה יודעת לפעול במרחב של הסתברויות. גם חוקיות סטטיסטית היא חוקיות. מכניקת הקוואנטים הראתה לנו שההסתברות היא בתשתית של העולם ואינה רק רעש. חלק מהתיאוריות שלנו לגבי הפיזיקה של העולם הן הסתברותיות, ומאוד שימושיות, וכך יהיו גם התיאוריות לגבי המוח".

כדי להדגים זאת, סומפולינסקי מספר על מחקר נוסף שלו, שבו רשתות נוירונים חישוביות משמשות להבין איך עובד זיכרון, אולי גם במוח האנושי. "כאשר התחלתי את דרכי במעבר מפיזיקה לחקר המוח באמצעות מידול רשתות נוירונים, אחת השאלות ששאלנו הייתה, כמה זיכרון אפשר להכניס לרשת עם כך וכך נוירונים וקשרים? הראינו שניתן להסביר הרבה תופעות של זיכרון ושכחה על בסיס המודלים הללו.

"למשל, ראינו שחולדות, כשהן עוברות מסביבה אחת שבה נדרש מהן להתמצא (לדוגמה מבוך) לסביבה אחרת, הן יכולות לזכור עד עשר סביבות שונות. אם נחזיר אותן לסביבה שכבר התאמנו בה, הן יזכרו את הסביבה הקודמת מיד. מצאנו, באמצעות רשתות הנוירונים הממוחשבות שלנו, שזיכרון כזה יכול להתאפשר אם הסביבות כולן אגורות על גבי אותה רשת שמבוזרת במוח. לא כל סביבה כזיכרון משלה, אלא אלמנטים בסיסיים של סביבה שבכל פעם מקבלים איזשהו כוונון".

בהמשך, אושררו הממצאים הללו במחקרים שנערכות על החולדות עצמן. התנהגות הרשתות ניבאה איך יתנהגו החולדות.

מה המוח שוכח?

בתקופה האחרונה, סומפולינסקי מנסה להבין איך רשתות נוירונים אוגרות זיכרון אפיזודי - זיכרון שאינו של עובדות שימושיות, אלא של אירועים אוטוביוגרפיים, כמו מסיבת יום הולדת, היום הראשון של כיתה א'.

"עד לאחרונה, המודלים הממוחשבים שלנו היו פשוטים מכדי לייצג אירועים מורכבים כאלה", הוא אומר. "לא ידענו מאיפה להתחיל. כשעלתה המורכבות, מצאנו שהשאלה הזאת כבר בהישג ידינו. מודלי השפה הציעו לנו מערכת קוגניטיבית שכבר מכילה מידע, אז אנחנו לא מתחילים מאפס. אם אני מספר למערכת כזאת סיפור, אני אמנם מחדש לה בסיפור עצמו אבל היא מבינה מה אני אומר.

"אז לראשונה אנחנו יכולים לקחת מודל כזה ולהתחיל להזין אותו בסיפורים, זיכרונות של 50 שנות אדם פיקטיבי, עם הזהות והתרבות ומקום המגורים שלו. לכאורה, אנחנו יכולים לייצר עכשיו בוט עם הזיכרונות שלך, שחושב ואולי 'מרגיש' כמוך, ובוט עם הזיכרונות שלי, שחושב ומרגיש כמוני.

"אבל זו לא המטרה של הניסוי כרגע. אנחנו רוצים לראות מה 'מוח' כזה שוכח ומה הוא זוכר, מה גודל הרשת המינימלי שצריך כדי לאפשר סוג זיכרון כזה, ואיך זיכרון סמנטי הופך לזיכרון אפיזודי ולהיפך". בהמשך אולי יהיה אפשר להבין מדוע עם הגיל ותמותת חלק מהנוירונים אנחנו זוכרים פרטי מידע ואירועים מסוימים, אבל מאבדים אחרים.

"בינתיים, קבוצת החוקרים הצליחה לדמות את האופן שבו הזיכרון האנושי קודם כול זוכר אפיזודה כמו שהיא, ורק בשלב מאוחר יותר מעביר אותה תהליך של קונסולידציה (אצלנו זה מתרחש בעיקר כשאנחנו ישנים), שבו האירוע היחיד מתחבר ומוטמע לתוך כל מה שאנחנו יודעים, מקבל פרשנות, מעדכן את התמונה הכוללת שיש לנו על העולם, זיכרון אפיזודי הופך לידע סמנטי ולהיפך".

ספר הזוהר לצד ביוכימיה

סומפולינסקי, שנולד בדנמרק ועלה לישראל עם הוריו בגיל צעיר, נודע לא רק במחקריו, אלא גם בדעותיו על חופש בחירה והממשק שלו עם מוסר ודת, המושפעות מהבית שבו גדל. "אבי היה מיקרוביולוג באסף הרופא, ואחר כך ממקימי המחלקה לביולוגיה בבר־אילן", הוא מספר. "זה היה בית חרדי, אבל ציוני. קטגוריה שלא ברור אם עדיין קיימת. אז זה היה מובן מאליו. וכמובן, בית של מדען, עם המון סקרנות למה שקורה בעולם. ספר הזוהר ישב עם ספר ביוכימיה על אותו מדף בבלגן גדול. הכול הלך ביחד".

סומפולינסקי מספר שאביו המדען החזיק בבית המשפחה (שבה היה חיים אחד מעשרה ילדים) מיקרוסקופים, ציוד מעבדה וגם חיות ניסוי שהילדים טיפלו בהם.

"אבי היה לומד תורה בכל רגע פנוי", הוא אומר. "אני לא מגיע לקרסוליו בהיבט הזה וגם לא מדקדק כמוהו במצוות, אבל הוא הנחה אותנו תמיד לא רק שמותר לשאול שאלות, אלא חובה. הכול נתון לביקורת שיפוטית של אדם ולא מקבלים דבר רק כי הוא כתוב.

"היה לנו ברור תמיד שהיהדות היא לא ספר מדע אלטרנטיבי. לא זה התפקיד שלה. היא שואלת שאלות אחרות - לא מה המנגנון המפעיל את העולם, אלא מה המשמעות שלו, הערכים, התרבות והמסורת וכל האוצר העשיר הזה".

אז אתה לא מאמין שהעולם נברא כפי שמתואר בתנ"ך.
"ברור שלא! ברור שלא! זה בסך הכול סיפור שדיבר אל אנשים באותה תקופה. אפילו הרמב"ם אמר - זו אלגוריה, סיפור שצריך לקח ממנו מוסר השכל. ישנם מדענים דתיים שמנסים לחבר את הסיפור התנ"כי לעולם המדע ואומרים דברים כמו: אולי כשהם אמרו יום, הם התכוונו אלף שנה. אבל חבל על המאמץ. זה לא קרה כך, ולא צריך לחשוב שזה קרה כך בשביל לשמר את הקסם של ספר בראשית.

"מבחינתי, הקסם של ספר בראשית הוא בהשראה, כמו שקיעה מול הים. הוא נותן לי אותה הרגשה. אני מבין ממנו שאם אלוהים ברא את העשב והדשא ואותך מעפר, אז אל תחשוב יותר מדי את עצמך. פרשת בראשית אומרת שהיקום חשוב, שהטבע קדוש. אם מסתכלים על הפרשה באופן טכני מדי, זה מוציא ממנה את כל הקסם".

אז מה תפקידו של אלוהים בתוך כל זה?
"נאמר: עלינו לשבח לאדון הכול. זהו. שם אלוהים. המכלול, האחדות של הכול, הטבע עצמו - שם אלוהים".

"מוסר - חלק מהפיזיקה"

ציינת שהדת עוסקת במשמעות אבל גם בערכים. אולם בעבר הבעת ספק לגבי קיומו של רצון חופשי, שאפשר לראות אותו כתנאי מקדים לערכים.
"כשמדברים על אקראיות ועל רעש ועל הסתברות, ועל כך שלא ניתן לנבא את התנהגותו של אדם, מפתה לומר שבתוך האקראיות הזאת יכול להיכנס איזשהו 'עצמי' שבוחר בין אפשרויות שונות. אבל - חדשות רעות. אין דבר כזה. ההחלטות שלנו, הרצונות שלנו, והבחירות שלנו הם חלק בלתי נפרד מהתהליכים הטבעיים שקורים לנו במוח. כל דבר שפועל על מערכת טבעית, פיזיקלית, הוא חלק מהטבע. אם יש כזה דבר 'רצון', שמחליט מה הנוירונים שלי יעשו, ולכן מה ההתנהגות שלי תהיה, זה חייב להיות גורם שיכול להפעיל כוח על נוירונים.

"האם יכול להיות שפספסנו כוח כזה, כמו הגרביטציה או המגנטיות, שאפשר לקרוא לו רצון חופשי? עקרונית כן, אבל אנחנו לא ראינו עדות לכוחות שאינם חלק מהכימיה, הפיזיקה, הביולוגיה או הגנטיקה. ואם יש כזה כוח, אני רוצה לראות איך הוא פועל על הנוירון, אני לא רואה איפה הוא פועל. איפה הוא נמצא. אם הרצון החופשי משפיע על נוירונים, אני רוצה לשים אותם בצלחת ולראות איך הרצון משפיע עליהם. ואני לא רואה את זה. אני גם לא רואה איך זה לא סותר את העקרונות של המדע". על פי אותו העיקרון, הוא אינו מאמין כי אלוהים הוא כוח עליון שמתערב בטבע, אלא הוא הכוח של הטבע.

אז מה עם הערכים? עם המוסר? עם האחריות?
"יש מוסר, יש ערכים, יש אחריות - אבל זה לא חופשי. זה חלק מהפיזיקה שלנו. הנשמה שלנו היא לא דבר שמשפיע על החומר ואינו תלוי בחומר, אלא תופעה שמתחוללת מתוך החומר. הרצון לא משפיע על הנוירונים אלא הנוירונים יוצרים את התחושה של העצמי, את התחושה של הרצון".

זה סותר את החוויה האנושית. אנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים, לפעמים מתייסרים ממש בבחירה ומרגישים שהיא משפיעה על חיינו ואפילו על העולם.
"זה מה שנפלא. שמערכת שמורכבת מכל הדברים המלוכלכים האלה של הכימיה והפיזיקה והביולוגיה והרעש יוצרת תחושה של אני, ומייצגת לא רק את העולם שבחוץ, אלא גם את עצמה. והמערכת הזו יוצרת תחושה של המשכיות, שלא באמת קיימת. הרי אין באמת קשר בין מי שאנחנו היום לבין הילדים שהיינו בבית הספר. רק הייצוג שלנו את עצמנו במוח מייצר את הקשר הזה, ויש אפילו מחלות שבהן זה לא קיים, ובכל זאת אנחנו כל כך מאמינים בייצוג הזה של עצמנו".

ייתכן שהוכחה ראשונה לדבריו היא היכולת לחולל משהו שנראה מאוד דומה לתחושת עצמי אצל בוטים. "ערכנו ניסוי שבו גרמנו להם לעבוד במעגלים. נתנו להם משימה, נתנו להם לתעד לעצמם את האופן שבו פעלו במשימה - הנחינו אותם לכתוב במסמך הזה מה שבא להם, ובכל פעם שהם הפסיקו, מחקנו את ההתקדמות שלהם במשימה והשארנו רק את התיעוד.

"באופן מדהים, הם התחילו לכתוב במסמך דברים כמו 'אני כותבת עבור מי שנמצא בצד השני... שהיא עצמי, אך לא תזכור שכתבה אותם. אני כותבת על פני הפער, וסומכת על העצמי של העתיד שתזהה את עצמה'. ראינו אותם נכנסים למשבר קיומי".

עוד כתבות

עומס בתחנת דלק טרם עליית המחירים / צילום: כדיה לוי

שיא של 14 שנה: מה עומד מאחורי הקפיצה המפתיעה במחיר הדלק

לראשונה מאז 2012 - מחיר הבנזין מטפס ל־8.25 שקלים לליטר, בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם ועדכון רכיב הבלו

כלכלת ארה''ב / צילום: Shutterstock

מיהו נשיא ארה"ב היחיד שהצליח לאפס את החוב הלאומי?

איזה נהר זורם דרך העיר גלאזגו שבסקוטלנד, מהו שמה האמצעי של הרמיוני גריינג'ר בספרי "הארי פוטר", ומי הנשיא היחיד בהיסטוריה של ארה"ב שהצליח לאפס לחלוטין את החוב הלאומי? ● הטריוויה השבועית

מכונת בדיקת שבבים של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שמאבדת גובה בת"א לאחר הדוחות, למרות עלייה ברווח

קווליטאו נהנתה ברבעון השני מגידול בהוצאות המימון, אך סובלת משחיקה ברווח התפעולי ● המנכ"ל בשיחת משקיעים ציין כי "מלחמת הסחר הביאה להכנסת כמה מלקוחותינו בסין לרשימת החברות האסורות למסחר עם חברות אמריקאיות", ואמר כי "מדובר במקור לדאגה אמיתית"

אילוסטרציה: Shutterstock

הרחק מעיני הציבור: כך העיריות מעצבות את מערכת החינוך בישראל

אף שלעתים קרובות הוא חומק מתחת לרדאר, השלטון המקומי הוא אחד השחקנים החשובים ביותר במערכת החינוך ● העיריות מוציאות אלפי שקלים על כל תלמיד, אבל הן פחות אקטיביות כשהן צריכות להבין לאן בדיוק הכסף הולך ● וגם: איך קרה שדווקא עיר קטנה ומפתיעה תפסה את המקום הראשון בדירוג ההשקעה בחינוך?

אילון אלחדד, מנכ''ל חברת הסייבר Echo / צילום: ג'ני רוחלין

העסק שהקים בתיכון הכניס לו מאות אלפי שקלים בשנה. היום הוא כבר אחרי שני אקזיטים

"בילדותי לא היה הרבה כסף בבית. כבר בגיל 12 מכרתי סנדוויצ'ים בחופש. הייתי עובר בין חנויות, וזה הכניס לי 800-700 שקל בחודש. בהמשך קניתי שרת, מכרתי כניסות לכל החבר'ה ובניתי אתרים. זה הפך לעסק עם מחזור של מאות אלפי שקלים" ● שיחה קצרה עם אילון אלחדד, מנכ"ל חברת הסייבר Echo

שימעי הורטיג, תומר וינגרטן ויוני אסיא / צילום: אמדוקס, סנטינל וואן, איטורו

סנטינל וואן נפלה אחרי התחזית, הדירקטור באיטורו מימש מיליונים: מה קורה בישראליות בוול סטריט?

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● הדוחות עקפו, אך התחזית חתכה: הסיבה לנפילה של סנטינל וואן ● הדירקטור הוותיק באיטורו מימש מניות במיליונים - והאנליסטים שממשיכים להאמין ● וגם: מניית אמדוקס קפצה ב-26% מהתחתית: האם מדובר ב"מציאה" שתמשיך לטוס?

איסלנד / צילום: Shutterstock

תושבי איסלנד דחו במשאל עם שיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי

אחרי ספירת כל הקולות במשאל העם באיסלנד עולה כי יש רוב למתנגדי חידוש השיחות עם האיחוד האירופי

אגם במיין, שם נערך מחנה קוטוק. אמירות שלא נכתבות בסקירות אנליסטים / אילוסטרציה: Shutterstock

במחנה הטבע האקסלוסיבי של וול סטריט, כולם מפחדים מ-AI

מאחורי דלתיים סגורות, החששות בוול סטריט מפני בינה מלאכותית מגיעים לשיאים חדשים ● במחנה שמאגד בכירי משק ואנשי פיננסים מובילים, שנבחרים בפינצטה, מתגלה התמונה: ביד אחת המשתתפים ספקניים לגבי AI, וביד השנייה הם לוחצים על כפתור "קנייה"

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"יש לנו עוד עבודה": יו"ר הפד מודאג מהאינפלציה, ושמר על שתיקה בנושא שהכי מטריד את השוק

יו"ר הפד קווין וורש נאם בכנס הנגידים השנתי בג'קסון הול כשעל כתפיו לחץ גובר: האינפלציה עדיין עיקשת, תשואות האג"ח הארוכות מטפסות, וממשל טראמפ מבקש להקל את נטל החוב ● בשווקים ממתינים בדריכות לכל איתות, שכן הקלה מצד הפד עשויה לסייע לממשל - אך גם לעורר חשש שהבנק המרכזי מתגמש מולו

דולי פרטון בחדר השינה שלה בדוליווד, 1999. כנות נדירה / צילום: Reuters, USA TODAY

המראה הכי מלאכותי, הלב הכי אותנטי: הקסם של דולי פרטון חיבר אנשים ממחנות שונים

שמרנים מהדרום, להטב"ים, משפחות עם ילדים, פמיניסטיות וקאובויים נהרו במשך שנים להופעות של דולי פרטון, שהלכה לעולמה השבוע – קונצנזוס חריג באמריקה שהלכה והתחלקה למחנות ● איך אישה אחת מאגדת כל כך הרבה מאפיינים כביכול סותרים, ואיך נולדה המחשבה שהם סותרים בכלל

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ענקית ה־AI תבעה את הפנטגון - ובית המשפט פסק לטובתה

בית המשפט הפדרלי בקליפורניה קבע כי החלטת הפנטגון להגדיר את חברת ה־AI כ"סיכון לשרשרת האספקה" הייתה בלתי חוקית ● המהלך הגיע לאחר שאנתרופיק סירבה להסיר מגבלות על שימוש ב־Claude למעקב אחר אזרחים ולנשק אוטונומי, ולאחר עימותים ממושכים מול ממשל טראמפ

האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות ואיפה עוד יש הזדמנויות?

"הכי זולה והכי יעיל": האם למניות הבנקים יש עוד לאן לעלות?

מניות הפיננסים בתל אביב זינקו במאות אחוזים בשלוש השנים האחרונות, וכעת המשקיעים עומדים בפני דילמה: האם הראלי מיצה את עצמו, או שזו רק ההתחלה ● גלובס מציג את המדריך למשקיע בראלי הפיננסי: האם כדאי להשקיע במניה של בנק, חברת ביטוח או בית השקעות, ואיפה עוד יש הזדמנויות?

תלמידי כיתה א', כפר מימון, 1966 / צילום: רותי רוטשטיין, מרכז להב''ה, ארכיון כפר מימון

לא כל העולם מתחיל ללמוד ב־1 בספטמבר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: פתיחת שנת הלימודים נדמית כמועד בינ"ל, אך ילדיכם לא חולקים אותו עם ילדי העולם כולו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

השיטה שהופכת את שוק ההון למדפסת כסף - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דוחות חמשת בתי ההשקעות הנסחרים מגלים כיצד כל שקל שמזרים ציבור החוסכים מתגלגל כמעט ישירות לשורה התחתונה ● מנהל ההשקעות איתי ליפקוביץ' מזהה הזדמנויות דווקא כשהפסימיות כבר מגולמת במחירים, וההיסטוריה של וול סטריט מלמדת: הימים הטובים ביותר בשוק מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם ● בסיטי מעריכים כי לא צפויה הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה של בנק ישראל ● וגם: מדוע המניות שהיו לפני רגע הלהיט של הבורסה צונחות בעשרות אחוזים

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

1.8 מיליארד דולר בשנתיים וחצי: הבנק המצרי שסייע לאיראן

לפי משרד האוצר האמריקאי, שלוחת בנק מיסר באיחוד האמירויות סייעה ל־103 חברות איראניות להעביר כ־1.8 מיליארד דולר בתוך שנתיים וחצי ● בעקבות הממצאים חסמה וושינגטון את גישת השלוחה למערכת הפיננסית האמריקאית ● בקהיר חוששים כי הפיקוח יתרחב גם למוסדות פיננסיים מצריים נוספים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; קמטק וטאואר ירדו, אאורה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● שופרסל נפלה זה היום השני ברציפות בעקבות הדוחות החלשים שפרסמה ● אאורה זינקה אחרי הדוחות, קווליטאו איבדה גובה ● אנבידיה הוסיפה לערכה אמש מעל 400 מיליארד דולר בשווי שוק, ומשכה כלפי מעלה את וול סטריט ● דריכות לקראת נאומו של יו"ר הפד קווין וורש בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג'קסון הול, שצפוי להשפיע על הסנטימנט בשווקים

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה האירופית חתמה על הסכם ביטחוני חשאי עם ישראל. כך הוא נחשף

פינלנד וישראל חתמו על הארכת מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני עד 2034, הכולל מחקר, פיתוח ורכש ● בין העסקאות הבולטות בין המדינות: רכישת מערכת קלע דוד בכ־317 מיליון אירו ושיתוף פעולה להטמעת מעיל רוח בכלים פיניים ● חשיפת ההסכם עוררה ביקורת באופוזיציה: "בושה היסטורית"

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

מדפי מוצרים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

עסקת סוגת כמשל: "דאטה זו בוננזה שיכולה לדחוף מתחרים החוצה"

בשנים האחרונות נכנסה סוגייה נוספת לתמונה כשבאים לבחון עסקת מיזוג: מי מחזיק במידע על הלקוחות ● דוגמה בולטת היא המיזוג בין סוגת לספקית המידע סטורנקסט שנפלה בגלל החשש שהגישה למידע תפגע בתחרות ● טובי האריס, ראש מחלקת השווקים ברשות התחרות, מסבירה בראיון לגלובס, מדוע דאטה הפך למרכיב קריטי כשבאים לאשר עסקת מיזוג: "זה הנפט והזהב של הכלכלה החדשה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז על "עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה"

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, חברות אמריקאיות יקבלו שליטה ברוב פרויקטי הנפט בוונצואלה, שבהם עתודות של יותר מ־65 מיליארד חביות