מספירה של רוב הקולות במשאל העם שהתקיים אתמול (שבת) באיסלנד סביב השאלה אם להתחיל בשיחות עם האיחוד האירופי, מסתמן ניצחון דחוק למחנה ה"לא", אך התוצאה אינה סופית; כך דיווחה רשת השידור הממלכתית אחרי ספירה של רוב הקולות, כולל אלו מהבירה רייקיאוויק. לפי התוצאות הכמעט-סופיות, מחנה ה"לא" קיבל 50.1% (76,339 קולות) לעומת 49.9% (75,904) למחנה ה"כן".
● ישראל וארדואן במסלול התנגשות. לא רק בסוריה
● בכיר יווני לגלובס: זה מועד החתימה על עסקת הנשק ההיסטורית עם ישראל
"נראה שהאומה דחתה את השיחות עם האיחוד האירופי", העריך אתר רשות השידור האיסלנדית לפנות בוקר היום, וציין כי הקולות שלא נספרו הם מאזורי פריפריה איסלנדיים שבאופן כמעט ודאי ילכו למחנה המתנגד לחידוש השיחות. עם זאת, סוכנויות הידיעות דיווחו כי ועדת הבחירות צופה שהתוצאות הסופיות יתפרסמו רק במהלך יום ראשון.
ראשת הממשלה שהובילה את הקמפיין לפתיחת השיחות אמרה לפני כן, כי מסתמן שהקרב "צמוד מאוד" וכי היא מקווה שהתוצאה לא תפלג את איסלנד. אם היוזמה תידחה, איסלנד תישאר במעמד של מדינה באזור הכלכלי האירופי, כמו נורבגיה, ליכטנשטיין ושוויץ, למרות שאיפות הממשלה לקדם הצטרפות לאיחוד בזמנים אלה, של מתיחות גיאו-פוליטית ורצון לחבור לגוש משמעותי מול ניסיונות התערבות באזור הארקטי מצד ארה"ב וסין.
השיחות בין איסלנד לאיחוד החלו ב-2010, אחרי שהמדינה למעשה פשטה רגל בשל מגזר בנקאי וממשלתי מושחת. על רקע משבר כלכלי חסר תקדים, איסלנד החלה אז בשיחות על הצטרפות לאיחוד האירופי וחילוץ פיננסי, ושקלה לקבע את המטבע שלה לאירו. ארבע שנים לאחר מכן, כשמצבה של איסלנד השתפר, השיחות הושעו.
האיומים של טראמפ
כעת, בצל האיומים של טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי, וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד הלכו לקלפיות ביום שבת למשאל עם שהכריע אם לפתוח מחדש בשיחות.
רק כ-400 אלף בני אדם חיים באיסלנד, הממוקמת בין צפון אירופה לגרינלנד, בנתיב אסטרטגי שעליו ארה"ב רוצה להגן מפני השפעה ופעילות רוסית וסינית. "מי שמחזיק באיסלנד", אמר צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה, "מחזיק אקדח לרקה של בריטניה, ארה"ב וקנדה". המדינה חברה בנאט"ו, אולם אין לה צבא וההוצאה הביטחונית שלה עומדת על 0%. הביטחון שלה תלוי בנאט"ו ובהסכם הגנה עם ארה"ב. היא מספקת לברית ולארה"ב גישה לים הארקטי, שטח לאימונים ושימוש בתשתיות במקרה של מלחמה.
איסלנד חברה באזור הכלכלי האירופי (EEA), כמו נורבגיה, שוויץ וליכטנשטיין, עם סחר כמעט חופשי מול האיחוד האירופי וחופש תנועה כתוצאה מאמנת שנגן. באי ישנם כ-270 אלף בעלי זכות בחירה, והסקרים האחרונים הצביעו על מאבק צמוד עד הרגע האחרון: 51.5% למחנה ה"כן" לשיחות הצטרפות, לעומת 48.5% למחנה ה"לא". סקרים העלו כי יותר מכל חששו המתנגדים מההשפעה על החקלאות המקומית, ובעיקר על מכסות הדיג והצורך "לפתוח" טריטוריות בפני ספינות דיג של מדינות אחרות. לפי התוצאות החלקיות, בעוד ברייקיאוויק היה רוב קטן לתומכים בשיחות, באזורים אחרים במדינה היה רוב גדול למתנגדים להן. רוב התושבים גרים באזור הבירה.
בעבור האיסלנדים, אמרו מומחים לפני המשאל, אין שאלה לגבי הרצון בחיזוק הריבונות על האי, אלא רק מה תהיה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. "ישנם שני מחנות הנובעים מאותה דאגה", אמר ל"פוליטיקו" פרופ' אריקור ברגמן, מומחה פוליטי, "אחד טוען שאיסלנד צריכה להצטרף לאיחוד האירופי כדי לחזק את ריבונותה ולשמור על המורשת והעצמאות שלה. המחנה השני מזהיר מפני חברות באיחוד האירופי מאותם נימוקים בדיוק, וטוען שהיא מאיימת על ריבונותה של איסלנד".
אם מחנה ה"לא" אכן ניצח הרי שמדובר במבוכה מסוימת לאיחוד האירופי, שקיווה לקבל תמיכה תדמיתית מהחלטת המדינה העשירה להצטרף אליו. באיחוד קיוו כי הצטרפות עתידית תוכיח שהארגון הוא בר-קיימא, ויכול להוות כוח נגדי למעצמות כמו סין וארה"ב. החברה האחרונה שהצטרפה לאיחוד הייתה קרואטיה, לפני 13 שנה.
