למרות בקשת מנהלי הגוש הגדול לקיים בכל זאת את הגרלת המתחמים לחלוקת הזכויות בין בעלי הקרקעות בשדה דב, בית משפט השלום בהרצליה קבע כי בשלב זה אין לקדם את ההגרלה. זאת, לאחר שחלק מבעלי הזכויות ביקשו להמתין עד להתבהרות היקף זיהום ה־PFAS בקרקע והשלכותיו על שווי הזכויות במתחמים השונים. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה נכונה לעת הזו בלבד, וכי קבלת נתונים חדשים עשויה להוביל בהמשך להחלטה אחרת.
● הנדל"ניסט שמגלה: הסיבה שאני לא קונה לבת שלי דירה בישראל
● כ־70% מרוכשי הדירות שביטלו עסקה בתל אביב לא רכשו דירה אחרת
הרקע להחלטה הוא מחלוקת בין חלק בעלי הזכויות לבין מנהלי הגוש הגדול בתל אביב. חלק מבעלי הקרקע, המיוצגים על־ידי עו"ד דורון כוכבי, ביקשו לעכב את ההגרלה עד להתבהרות היקף הזיהום והשלכותיו, בעוד שמנהלי הגוש הגדול ביקשו להמשיך בהליך וטענו כי אין הצדקה לעכבו.
הגוש הגדול, המנוהל במסגרת הליך לפירוק שיתוף, כולל אלפי בעלי זכויות פרטיים שאמורים לקבל זכויות בשלושה מתחמים. במתחם אשכול מדובר בכ־818 יחידות דיור אקוויוולנטיות, במתחם השני בכ־1,483 יחידות, ובמתחם השלישי בכ־202 יחידות. ההגרלה נועדה לקבוע לאיזה מתחם יוקצו זכויותיהם של בעלי הקרקע, לאחר שנים של הליכים.
הסוגיה התעוררה בעקבות גילוי חריגות PFAS בקרקע ובמי התהום, שהוביל לדרישה לבדיקות נוספות. בחודש מאי הורה בית המשפט לעכב את ההגרלה עד 11 באוגוסט, אך הבדיקות טרם הושלמו. רמ"י עדכנה כי אושר מימון ביניים להמשך החקירות, וכי תוכניות הבדיקה ממתינות לאישור המשרד להגנת הסביבה.
"אין בפניי כל נתון עובדתי"
אלא שבית המשפט קבע כעת כי לעת הזו אין לבצע את ההגרלה. השופט ציין כי הטענה שלפיה הזיהום לא צריך לעכב את הגרלת המתחמים, נכונה רק אם היקף הזיהום, משך הטיפול בו ועלויות הניקוי יהיו דומים בשני המתחמים. "דא עקא, לעת הזו אין בפניי כל נתון עובדתי הקובע כך", קבע.
לדברי בית המשפט, אם היקף הזיהום, משך העיכוב ועלות הניקוי יהיו שונים בין המתחמים, ייתכן כי השפעתו על שווי המתחמים תהיה שונה - ולכן גם המקדמים שקבע השמאי עשויים להשתנות. במקרה כזה, ביצוע ההגרלה כעת על בסיס המקדמים הקיימים עלול להביא ל"חלוקה שאיננה שוויונית", כאשר מדובר בזכויות ששוויין מיליארדי שקלים.
בית המשפט דחה גם את הטענה שלפיה ניתן לבצע כעת את הגרלת המתחמים ורק בהמשך להתמודד עם הזיהום. נקבע כי גם אם ההגרלה למגרשים עצמם לא תתבצע בשלב זה, לא ברור כיצד עצם חלוקת המתחמים תקדם באופן ממשי את התכנון והבנייה.
"עולה איפוא כי למעט חיסכון מה בזמן בשל ביצוע ההגרלה למתחמים, לא יהא בביצועה כעת משום קידום של ממש בתכנון ובביצוע הפרויקטים", נקבע.
בהתאם לכך, בית המשפט הורה שלא לבצע בשלב זה את הגרלת המתחמים. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בקביעה נכונה לעת הזו בלבד, וכי קבלת נתונים חדשים על היקף הזיהום עשויה לשנות את התמונה ולהוביל בהמשך להחלטה אחרת.
במקביל, בעמדת רמ"י צוין כי בתוך כחודש צפויות להתאשר תוכניות בדיקת הקרקעות במתחם. בהתאם לכך, בית המשפט הורה לרמ"י להגיש עדכון מפורט בנושא עד 6 באוקטובר 2026.
למרות המלצת בג"ץ: אדם טבע ודין מתנגדת למחיקת העתירה בנושא זיהום הקרקעות
הליך נוסף שבו נרשמו התפתחויות סביב נושא זיהום הקרקעות נוגע לאדם טבע ודין, שהגישה היום (א') את תגובתה להמלצת בג"ץ למחוק את העתירה שהגישה בסוף 2022 נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים, בדרישה להסדיר את הטיפול בזיהום קרקעות ומי תהום מתרכובות PFAS, ולגבש מדיניות למניעת זיהומים נוספים.
מאז הגשת העתירה קידמה המדינה צעדים שונים בתחום, וב־2023 אף דרש בג"ץ מהמדינה להציג לוח זמנים לטיפול בנושא. אלא שבמקביל התרחבו ממדי הזיהום: לפי עדכון המדינה לבג"ץ, כיום יש ברחבי הארץ 35 אתרים החשודים בזיהום PFAS, וב־12 מהם כבר אושר קיומו של זיהום בקרקע ו/או במי התהום.
בין האתרים: שדה דב, מחנה סירקין בפתח תקווה, אזור גלילות, שדה התעופה בהרצליה, טרמינל קריית חיים, בח"א 27 בלוד, שדות התעופה ברמת דוד, אילת ועטרות, חוות הדלקים בנתב"ג, בסיסי דלק באשדוד ובנשר וכן תחנות כוח וחוות דלקים באשדוד ובחדרה.
תגובת העמותה מגיעה לאחר שבג"ץ המליץ החודש על מחיקת העתירה, בטענה כי מאז הגשתה חלה התקדמות בלתי מבוטלת בטיפול בנושא, וכי התשתית העובדתית שעליה נשענה העתירה השתנתה באופן ניכר. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי המלאכה טרם הושלמה, וכי יש להשלים את הטיפול בנושא בהקדם האפשרי, וביקש מהעותרים להודיע אם הם מסכימים למחיקת העתירה.
"הסיכון לבריאות הציבור נמשך"
בהתייחסות להמלצת בג"ץ שהגישו הבוקר אדם טבע ודין, בעמותה הבהירו כי הם מתנגדים למחיקת העתירה בשלב זה. לטענתם, אף שהמדינה קידמה צעדים מסוימים, מדובר בהתקדמות שאינה מצדיקה את סיום ההליך, שכן כמעט ארבע שנים לאחר הגשת העתירה עדיין לא הותקנו התקנות שאמורות להסדיר ולהגביל את היבוא, השימוש, המסחר והסילוק של מוצרים המכילים PFAS.
באדם טבע ודין טוענים כי המדינה אומנם פועלת להטמעת תנאים חדשים בהיתרי הרעלים של כ־700 מפעלים המשתמשים בקצפי כיבוי מבוססי PFAS, אך מדובר בתיקון של כשל רגולטורי קיים, ולא בתחליף לאסדרה רחבה שתמנע את כניסת החומרים לשימוש מלכתחילה. "הפעולות שמבצעים המשיבים כעת הן אמצעי ביניים חשוב במסגרת הדין הקיים, אך הפתרון הכולל והיסודי, שאליו כוונה העתירה מלכתחילה, הוא התקנת התקנות", נכתב בתגובה.
עוד טוענים באדם טבע ודין כי במקביל לכך היקף הזיהום ממשיך להתרחב. לדבריהם, הודעות המדינה לאורך השנים מצביעות על גילוי מוקדים נוספים של זיהום בקרקע ובמי התהום, ובחלק מהאתרים נדרשו פעולות למניעת התפשטות הזיהום לעבר קידוחי הפקה.
באדם טבע ודין מדגישים במיוחד כי מספר קידוחי מי השתייה שנפסלו בשל ריכוזים חורגים של PFAS עלה ל־18.
לטענתם, התמונה הזו מחזקת את הצורך בהמשך הפיקוח של בג"ץ על הטיפול בנושא. "קיים חשש ממשי כי ללא פיקוח שיפוטי הטיפול בנושא ימשיך להידחות ולהיגרר מבלי שהאסדרה הנדרשת תושלם בפועל", נכתב בתגובה.
באדם טבע ודין מזכירים כי כבר ב־2020 הוקם צוות בין־משרדי לטיפול ב־PFAS, וב־2021 נקבע כי המשרד להגנת הסביבה יכין תקנות ייעודיות להגבלת השימוש בחומרים. ואולם לטענת אדם טבע ודין, המועד שנקבע להתקנת התקנות חלף, טיוטת התקנות פורסמה רק ביולי 2025, וכעת המדינה עדיין אינה מציגה מועד שבו צפויות התקנות להיכנס לתוקף.
עוד מציינים בעמותה כי הזיהום אינו מוגבל לאתרים שבהם מתבצעת פעילות תעשייתית או צבאית, אלא נמצא גם באזורים המיועדים לבנייה. בתגובה הם מפנים בין היתר לשדה דב ולמחנה סירקין, וטוענים כי מדובר באתרים המיועדים לבניית עשרות אלפי יחידות דיור.
בסיכום התגובה מבקשים באדם טבע ודין מבג"ץ שלא למחוק את העתירה, אלא לקצוב למדינה מועד להשלמת התקנות, ולהמשיך לעקוב אחר יישום הטיפול בנושא. לחלופין, אם בית המשפט יחליט למחוק את העתירה, באדם טבע ודין מבקשים לפסוק להם הוצאות, בין היתר בשל העבודה שהושקעה בעתירה ובהודעות העדכון לאורך השנים.
