אחת התרומות הכי מפורסמות ושנויות במחלוקת של מקדונלד'ס לעולם הצרכנות היא תופעת ה־Supersize, או כפי שהיא מכונה בסלנג הישראלי - "תגדילו לי בשקל". חוק הבסיס של התופעה קובע כי ככל שתוספת עלות ה"סופרסייז" קטנה יותר, כך גדלה הנטייה הצרכנית לבחור באופציה הגדולה והמוגזמת ביותר שמוצעת.
● 35 אלף דולר בסין, 220 אלף שקל בישראל: הרכבים החדשים שבדרך
● חושבים לקנות רכב חדש בקרוב? תקראו את זה קודם
התופעה הזו פוקדת כיום במלוא העוצמה גם את שוק הרכב הישראלי. ניתוח של הדגמים הנמכרים ביותר בישראל בשנתיים האחרונות מצביע על עלייה מהירה ומשמעותית באורך, ברוחב ובמשקל הממוצע של כלי הרכב, והסיבה העיקרית לכך היא זמינות גוברת של דגמים סיניים גדולים, כבדים ומאובזרים עם הנעה חשמלית או "מחושמלת", במחירים שוברי שוק.
זה לא מפתיע. במשך שנים רבות נאלץ הצרכן הישראלי להסיע את משפחתו בדגמים "משפחתיים" צפופים, דלים באבזור ויקרים, ולכן הרצון לשדרג לרכב גדול יותר - ועל הדרך גם לחסוך משמעותית בהוצאות הדלק בזכות הנעה "ירוקה" - הוא טבעי. אבל בתעשיית הרכב אין מתנות חינם. אותם כלי רכב גדולים וכבדים שנמכרים על ידי היצרן או המשווק (באפס קילומטר, למשל) במחירים מסובסדים בשל מניעים תחרותיים, עשויים לטמון בחובם עלויות נסתרות לאורך הדרך.
המחיר של חישוקי הענק
רוב כלי הרכב החשמליים והמחושמלים, כולל דגמים עממיים, מגיעים כיום עם חישוקים ענקיים שעליהם צמיגים במידות מרשימות. אם בעבר חישוקים במידה 18 אינץ' ומעלה היו אופציה יקרה ונדירה יחסית בישראל, שאפיינה בעיקר רכבי פרימיום, הרי שכיום אפשר למצוא בשוק גם דגמים ב־150-170 אלף שקל, שמצוידים כסטנדרט בחישוקים במידה 19 או 20 אינץ' - לעתים אפילו 21 אינץ'.
מעבר לתרומה האסתטית, גלגלים כאלה נחוצים לצורך תמיכה במשקל הגבוה של כלי הרכב, וכן כדי להתמודד עם הספקים גבוהים ועם מומנט מאסיבי שמאפיינים כלי רכב חשמליים ורכבי פלאג־אין. לרבים מהצמיגים של כלי רכב כאלה יש מאפיינים ייחודיים כמו התנגדות נמוכה לגלגול, שמטרתה להגדיל את הטווח החשמלי, מבנה מחוזק לתמיכה במשקל גבוה ותרכובות גומי "שקטות", להחרשת רעשי החיכוך בעת נסיעה על חשמל.
כל זה מייקר אותם לעומת צמיגים רגילים. טווח המחיר לצמיג בודד עבור חישוק בגודל 19-20 אינץ' ברכב חשמלי או מחושמל יכול לנוע בין 900 ל־1,600 שקל בהתאם למידות הצמיג ולמותג, פי 1.5 עד 2.5 מהמחיר של צמיג לחישוקי 16-17 אינץ' ברכב רגיל. בהחלפה של רביעיית צמיגים ההפרש מסתכם באלפי שקלים.
אפשר כמובן להתקין צמיגים זולים שאינם ייעודיים לרכב חשמלי, אבל אלה עשויים לקצר את הטווח החשמלי ולהגדיל את השחיקה. ואם מדברים על שחיקה, משקל רכב חשמלי או PHEV טיפוסי יכול בקלות לנוע סביב 2-2.3 טונות, כך שצמיגים כאלה נמצאים דרך קבע תחת עומס כבד יותר מאשר רכב רגיל. זאת בנוסף לחיכוך מוגבר שיוצרים כוחות ההאטה של מערכות הבלימה העצמית (רגנרטיבית) שאופיינית לרכב מחושמל, ודופן צמיג נמוכה שמגבירה את הרגישות לקרע בעת מפגש עם מדרכות ובורות מזדמנים.
התוצאה, לרוב, היא אורך חיים טיפוסי קצר ב־15% עד 20% מזה של צמיגים רגילים מקבילים בכפוף למשקל הרכב, ההספק, סגנון הנהיגה וכו'. רוכשים רבים של כלי רכב חדשים פחות מודעים לסוגיית השחיקה המואצת, בין השאר בשל "תקופת החסד" הארוכה עד הטסט הראשון שבו נבדקים הצמיגים, אבל רוכשי רכב משומש עלולים לזכות בהפתעה יקרה.
בהערת אגב נציין כי גם החלפה בצד הדרך של גלגל ענק ברכב מחושמל היא משימה מורכבת עד בלתי אפשרית, מכיוון שמשקל רכב כזה יכול לאתגר מגבה חירום (ג'ק) תקני, וממילא משקלו הטיפוסי של גלגל בודד בגודל 19-20 אינץ' הוא 25-30 קילוגרם. זאת בהנחה שברכב שלכם בכלל יש גלגל רזרבי, שכן ברוב הדגמים המודרניים אין כזה.
אז מה עושים? מוותרים על הסטטוס ובוחרים באופציה לחישוק הקטן ביותר שמוצע באותו דגם, ועל הדרך מבררים את העלויות של צמיגים ייעודיים. בודקים היטב את מצב הצמיגים ואת התאמתם לסוג הרכב כאשר רוכשים רכב חשמלי/מחושמל משומש עם חישוקים גדולים, עושים מנוי לשירות דרכים אמין ואם מצטיידים ברכב בליסינג תפעולי או פרטי - מוודאים שהחלפת צמיגים כלולה בשירות.
סיכון גם בפגיעות קלות
בישראל, תופעת הסופרסייז לא נוגעת רק לממדים ולמשקל אלא ל"מקסימום אבזור תקני לשקל" - מסכים, מצלמות היקפיות, גגות שמש פנורמיים ועוד אבזורים, שכיום נכללים גם בדגמים זולים יחסית. אבזור נדיב משדרג את התחושה והשימושיות של הרכב, אבל עלול להיות יקר במקרה של תיקונים.
למשל, פגיעות "קלות" בפגושים, מראות הצד וכדומה עלולות לגרום לנזק לאבזור רגיש גם במהירויות חניה. אפילו דגמים סיניים זולים במיוחד מגיעים כיום מהמפעל עם מערך מצלמות היקפי וחבילת בטיחות מתקדמת שכוללת 8-12 חיישנים, כולל מכ"ם גלי מילימטר שלרוב מותקן בפגוש. במקרה של פגיעה בפגוש, החלפת רכיב כזה עולה כ־210-250 דולר בארץ המקור, לפני מסים, וחיישנים בודדים גם הם יכולים לעלות עשרות דולרים ליחידה.
מכיוון שאלה יחידות שמחוברות למחשב המרכזי ברכב, הרכבתן והטמעתן דורשת תוכנה וידע מיוחדים שאינם נפוצים בשוק הפתוח. לעתים גם יש צורך להחליף את כל הפגוש במקום לתקן את החיישנים המוטמעים בו, וכאן העלות גבוהה הרבה יותר.
נתוני מחקר שצוטטו לאחרונה על ידי איגוד הנהגים בבריטניה מראים שעלות הרכיבים של מערכות סיוע לנהג (ADAS) מהווה כיום כשליש מעלויות תיקון התאונות. זה לא מאפיין רק כלי רכב חשמליים, ולא רק סינים, אבל צריך לקחת בחשבון פער די קיצוני בין מחיר הרכישה הנמוך של הרכב למחיר ההחלפה והתיקון של רכיבים.
יותר מתוחכם, יותר יקר
ויש עוד הרבה דוגמאות. החלפה של מראת צד חשמלית ברכב פשוט עולה בבריטניה כ־60 ליש"ט. לעומת זאת החלפה של מראה כזו ברכב "חכם", שבתוכו מוטמעת מצלמה שהיא חלק מהמצלמות ההיקפיות כמו גם חיישן "שטח מת", יכולה לעלות כ־600 ליש"ט. בישראל זה אומר 3,000 שקל ויותר לחלק מקורי.
גם גג זכוכית פנורמי ענק הוא פיצ'ר פופולרי מאד בכלי רכב חשמליים ומחושמלים בישראל, כולל זולים. אבל אם הוא נסדק או נשבר חלילה, וזו לא תופעה מאד נדירה, החלפתו עשויה לעלות בין 8,000 ל־15 אלף שקל בהתאם לדגם.
גם החלפת מסכי הענק בכלי רכב חכמים עשויה לעלות אלפי שקלים אם הם ניזוקים, שכן הם דורשים התקנה מקצועית יקרה וחיבור למחשב הרכב, שלרוב ניתן לבצע רק במוסכים מורשים. וככל שהמסך גדול יותר, העלות נוסקת.
בשורה התחתונה, צריך לקחת בחשבון שמחירי ה"מציאה" שבהם נמכרים כיום הרבה דגמים גדולים וחכמים, בוודאי כאשר הם משומשים, עלולים להסתיר בתוכם הפתעות. בינתיים גם תעשיית הביטוח נמצאת בתהליך לימוד של התופעה החדשה בשוק הרכב ומכסה את רוב העלויות מבלי לשנות מהותית את הפרמיות. אבל כשהאסימון ייפול, סביר להניח שהעלויות ינחתו על הצרכנים במלוא העוז.
