בג"ץ ביטל את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים. ההחלטה התקבלה פה-אחד על-ידי תשעה שופטי בג"ץ. החוק, שעבר ביולי השנה, מורה על הקפאת מעצרי בני הציבור החרדי שלא עומדים בחובת ההתייצבות לגיוס.
שמונה שופטים, נגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ, קבעו כי התיקון אינו חוקתי, שכן הוא פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה.
● בג"ץ בלם את המינויים במח"ש; השר לוין תקף: "מוסד כושל"
● האיום של רשות המסים נגד יותר מ-1,000 ישיבות
המשנה לנשיא נעם סולברג, שכתב את חוות-הדעת העיקרית, קבע, בהסכמת כלל חברי ההרכב, כי התיקון שנחקק חורג באופן מהותי מהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, בניגוד לתקנון הכנסת. נקבע כי הלכה למעשה מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקת התיקון נפל פגם היורד לשורשו של עניין, כזה המחייב להורות על ביטולו.
המשנה לנשיא השופט נֹעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן הוציאו צו מוחלט המורה על ביטולו של התיקון.
החוק המורה על הקפאת מעצרי עריקים חרדים עבר במליאת הכנסת ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים. על-פי החוק, יוקפאו מעצרי תלמידי ישיבות עריקים. מי שיוגדר תלמיד ישיבה הוא מי שלומד בישיבה לימודים תורניים, באופן סדיר, למעט בתקופות החופשה המקובלות בישיבות.
עם אישור החוק הוגשו נגדו ארבע עתירות על-ידי יש עתיד ויו"ר הסיעה יאיר לפיד; התנועה לאיכות השלטון; ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן; ותנועת "ישראל חופשית"; וזאת בטענה לאפליה ולפגיעה בעיקרון השוויון.יום בעקבות הגשת העתירות, יום למחרת אישור החוק במליאת הכנסת, השופט גרוסקופף הקפיא אותו וקבע כי העתירות יידונו בהרכב מורחב.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען כי מדובר בהסדר חסר תקדים, וכי "המדינה מעניקה הגנה בחוק למי שמפר את חוק שירות ביטחון, ויוצרת שני סוגי עריקים: עריק חרדי שמקבל הגנה בחוק - ועריק חילוני שממשיך להיעצר. אפליה בין דם לדם, שחור על גבי לבן".
