גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים

מספר כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת מתוצרת סין שנעים כיום בישראל עשוי להגיע בשנה הבאה לחצי מיליון ● אבל למרות הפוטנציאל לסיכון הביטחון הלאומי, הנובע מהעברת מידע לשרתים בחו"ל, התקנות שפרסם משרד התחבורה נמנעות מלתת הנחיות מחייבות

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ
עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

הציטוט המטריד שלהלן אינו שייך לגורם ביטחוני מודאג בישראל או בארה"ב, אלא מופיע בהסבר רשמי של מינהל הסייבר הממשלתי של סין, CAC, לרגולציות אבטחת נתוני רכב שנכנסו לתוקף בסין ב-2021. כך נכתב שם: "תעשיית הרכב נוגעת בתחומים רבים... ככל שיכולות עיבוד הנתונים של כלי הרכב החכמים גדלות, כך גם סיכוני אבטחת הנתונים הנחשפים בולטים יותר... הבעיות כוללות מעבדי נתונים בכלי רכב, שחורגים מהצרכים בפועל ואוספים נתונים חשובים... עיבוד בלתי חוקי של מידע אישי רגיש, ללא הסכמת המשתמש... והעברה בלתי חוקית של נתונים רגישים מחוץ למדינה, כמו מיפוי ומיקום, אודיו, וידיאו, נתונים ביומטריים ותצלומים שצולמו מחוץ לרכב ללא הערכת אבטחה... לפיכך, קיים צורך דחוף לחזק את ניהול אבטחת נתוני הרכב ולטפל בסיכונים הביטחוניים".

צ'רי מעמיקה את אחיזתה בשוק הישראלי - זה המותג החדש שייכנס לארץ
מה יקרה למחירי המכוניות: המסמך שחושף מגבלות סיניות חדשות

מאז שדברים אלה נכתבו התקדמה טכנולוגיית כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת בקפיצות ענקיות. רכבים אלה כוללים כיום עשרות חיישנים ארוכי-טווח, מצלמות ברזולוציה גבוהה, כולל בתוך תא הנוסעים, מעבדי-על ייעודיים, עם כוח מיחשוב שרק לפני כמה שנים אפיין מחשבים ברמה צבאית, ויכולות יוצאות דופן של אגירה ושידור של נתונים בהיקף של טרה-בייטים ביום.

על כבישי ישראל עלו עד היום כ-350 אלף כלי רכב כאלה מתוצרת סין, כולל כ-102 אלף שנוספו רק מתחילת 2026. בקצב הזה ייתכן בהחלט שהרף של חצי מיליון כלי רכב ייחצה כבר באמצע השנה הבאה.

לפיכך, כאשר בשבוע שבעבר פרסם משרד התחבורה לראשונה קובץ הנחיות להגנת סייבר לרכב, אחרי יותר משנתיים של עבודה. אבל התוצאה הסופית מסתמנת כמקרה קלאסי של "פחות מדי ומאוחר מדי".

המלצות לא מחייבות

נתחיל היישר בשורה התחתונה: הרגולציה הישראלית החדשה אינה מחייבת, אלא כוללת רק "המלצות", שכל גורם בענף יוכל להתעלם מהן מטעמים של עלות או חוסר עניין.

נוסף על כך המסמך מתמקד בהגנת סייבר במישור הלוגיסטי של היבואנים והמוסכים, אבל נמנע מלהתייחס לאיום הפוטנציאלי על הביטחון הלאומי, ואף אינו מתייחס כלל לסוגיית העברת מידע רגיש לשרתים בחו"ל.

אלא שבמצב הנוכחי "המלצות" בתחום זה הן מותרות, שספק אם ישראל יכולה להרשות לעצמה. ישראל נמצאת כיום במלחמה, שבה ה-BIG DATA, שנאסף ממקורות גלויים, כמו החיישנים ההיקפיים במאות אלפי כלי רכב, עשויים לאפשר ליריבים ומעצמות לאסוף מודיעין מבצעי, שלעיתים חומק מעינם הפקוחה של הלוויינים הצבאיים ומשירותי הביון. בקיצור, מדובר באיום פוטנציאלי מהותי, אם כי חשוב לציין, שעד כה לא הוצגה בגלוי שום הוכחה ברורה שהנתונים שנאספים על ידי כלי רכב חכמים, מסין או ממדינות אחרות, אכן משמשים למטרה הזו.

המסמך החדש מטיל את עיקר כובד הגנת הסייבר לרכב בישראל על שתי רגולציות אירופיות בתחום, שמחייבות את היצרנים לנהל סיכוני סייבר בשלב ייצור הרכב ובעדכוני התוכנה מרחוק. כלומר, כמעט כל רכב חדש שנוחת כיום ישראל עם תקינה אירופית, אמור להתמודד עם איומי סייבר בסיסיים נפוצים. הבעיה היא, שהתקנים האלה מחייבים רק כלי רכב בתקינה אירופית, שנמכרים מיולי 2024. כלומר על כבישי הארץ נעים לא מעט כלי רכב "חכמים" ומקושרי רשת, שלא עומדים אפילו בתקנים האלה.

סגירת פרצות במוסכים

החידוש המרכזי והחשוב במסמך של משרד התחבורה הוא ניסיון לסגור פער משמעותי בהגנת הסייבר על שרשרת היבוא והתחזוקה בשלב בדיקות הטרום-מסירה (PDI) של כלי הרכב ומוסכי השירות בישראל.

בין השאר מומלץ ליבואנים הישראלים למסד בארגון שלהם בקרות על סיכוני סייבר, לנטר ולדווח בזמן אמת מתקפות סייבר ולבודד את הרשת הארגונית/תפעולית של המוסכים, כדי למנוע את ניצולה למתקפות על כלי רכב וגניבת מידע רגיש.

נזכיר, שבכל טיפול במוסך ברכב מודרני מבוצע חיבור בין ממשק המידע והנתונים שלו למחשבים של היצרן בחו"ל לצורך דיאגנוסטיקה. העברת נתונים דו-צדדית כזו עשויה להסגיר נתונים רגישים, אפילו אם המשתמשים ברכב נטרלו אותו מממשקי תקשורת.

אפשר להניח שאחת הסיבות שבשלן הסתפק המשרד ב"המלצות", עשויה להיות חוסר רצון להעניק יתרון ליבואניות רכב גדולות ועתירות משאבים, שממילא כבר מפעילות בארגון שלהן מערכי הגנת סייבר פנימיים מושקעים, כולל בתחום השירות, על פני יבואניות קטנות ומוסכים קטנים.

הנחיות מחייבות היו מאלצות את "הקטנים" להשקיע מאות אלפי שקלים ואפילו מיליונים בהגנת סייבר, וזו בעיה למשרד התחבורה שחרת על דגלו את טיפוח היבואנים "הקטנים" ואת הקטנת הכוח התחרותי של היבואנים הגדולים.

כאמור, המסמך אינו כולל הנחיות אבטחת נתונים מפורשות ללקוחות פרטיים וציים. דבר זה היה יכול "לעבור" אם היו קיימות בישראל הנחיות גלויות ורשמיות ברמה הלאומית בנושא, כמו אלה שפורסמו לאחרונה בארצות הברית.

אבל בפועל אין בישראל התייחסות רשמית לנושא, למעט פעילות ממוקדת של גופי ביטחון, שמתבצעת מול ציי רכב של חברות ביטחוניות ומול צי הרכב של צה"ל. הפעילות הזו אכן נשאה פירות בחודשים האחרונים, ו"סיננה" כלי רכב סיניים מציים ביטחוניים, אבל היא נקודתית.

הסיבה עשויה להיות ככל הנראה רגישות היחסים בין ישראל לסין והחשש מצעדי תגמול כלכליים, שיפגעו ביצוא הישראלי אם תופנה אצבע מאשימה לכלי רכב סיניים.

אבל כדי לתת מענה מיידי ומהיר לבעיה הרגולטורים בישראל, לא צריכים "להמציא את הגלגל", וניתן לאמץ גישה של "אם אינך יכול להילחם בהם, תלמד מהם". כלומר, לאמץ את הרגולציה שממשלת סין עצמה מיישמת כדי למנוע מכלי רכב חכמים מלהוות איום על הביטחון הפנימי שלה.

הרגולציה הסינית העדכנית בנושא פורסמה בינואר השנה על ידי שמונה משרדים ורשויות בסין, ומטרתה העיקרית לחסום זרימה "החוצה" של מידע מכלי רכב מקושרי רשת, שנעים על כבישי סין.

הרגולציה מגדירה במפורש נתונים שנאספים על ידי כלי רכב, כמו נתוני מיקום, מצלמות וכו', בתור "טכנולוגיות אסורות ליצוא". נוסף על כך, הרגולציה אוסרת במפורש על שימוש בכלי רכב חכמים בסמיכות למתקנים "רגישים", ומכניסה להגדרה "מידע קריטי" אפילו נתוני מיקום וטעינה, אם הם נאספים "באזורים בניהול צבאי, יחידות תעשייה/מדע/טכנולוגיה של הביטחון הלאומי, ואזורים רגישים חשובים, כמו מוסדות מפלגה וממשל ברמת מחוז ומעלה". כלומר, סין חוששת שדפוסי טעינת רכבים חשמליים ותנועה סביב בסיסים צבאיים ומוסדות ממשל יכולים לחשוף מיקום, היקף פעילות ותזמון פעילות של מתקנים רגישים, לגורם זר שמנתח נתונים בקנה מידה גדול, ומפיק מהם תובנות מודיעיניות.

איסור על נתוני תנועה

הרגולציה הסינית אוסרת על איסוף נתונים על זרימת כלי רכב/הולכי רגל/לוגיסטיקה במשך יותר מ-30 יום, ודורשת למחוק את המידע, מכיוון שנתונים אלה "משקפים פעילות כלכלית ברמת מחוז ומעלה". ממשלת סין למעשה חוסמת מראש אפשרות שגורם זר ישתמש בנתוני תנועה כדי להסיק מודיעין כלכלי-לאומי.

הרגולציה גם מחייבת כלי רכב מקושרי רשת של יצרנים "זרים" להגביל את דיוק המיפוי שלהם, אוסרת על מותגי רכב זרים להעביר נתוני רכב לשרתים בחו"ל, וקובעת שצבירה של זהויות אישיות של נהגים על ידי למעלה מ-100 אלף כלי רכב היא "נכס אסטרטגי". זו גישה סטטיסטית-מודיעינית מתוחכמת יותר מרוב המקבילות המערביות.

האמצעים "ההגנתיים" האלה ביחס לאיסוף נתונים על ידי כלי רכב, שמקדימים את רוב העולם, עשויים ללמד עד כמה ממשלת סין מודעת לפוטנציאל המזיק שלהם. בקיצור, בפני הרגולטורים הישראלים מונחת, אם ירצו בכך, רגולציה "מן המוכן", שסוגרת פרצות באופן יסודי.

עוד כתבות

מה יקרה לכסף שלנו, והאנשים מאחורי המספרים: אלה הכתבות שמנויי גלובס קראו הכי הרבה בתשפ"ו

הכתבות הנקראות ביותר מספקות הצצה מעניינת לנושאים שהכי העסיקו את מנויי גלובס השנה ● מאחורי רבות מהן עומדות שאלות שמוכרות לכולנו: מה יקרה להשקעות, מתי ירדו מחירי הדירות, וכמה יישאר לנו בסוף החודש

האייפונים החדשים יגיעו לישראל בעוד שבוע. כמה הם יעלו?

אפל חשפה אמש את סדרת i Phone 18, ואת ה־iPhone Duo המתקפל - לצד דגמי Pro ו־Pro Max עם שדרוגי חומרה וביצועים ● ישראל תצטרף לראשונה לסבב ההשקה הראשוני, עם מכירה מוקדמת ב־12.9 והשקה ב־18.9, אולם הדגם המתקפל יגיע בהמשך ● ומה יהיו המחירים?

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

יצחק בונן / צילום: צילום עצמי

מגיל 13 עבד והכניס משכורת לכספת. היום מעל חצי מהתיק שלו ב-S&P 500

יצחק בונן עובד מגיל צעיר מאוד, ואת הכסף מניקיון צימרים החל אחרי הצבא להשקיע במניות ומדדים ● עם מה שלמד בשוק ההון, הוא כבר מזהה בעצמו הזדמנויות באירועים גיאופוליטיים ● התיק שלו ברווח של כ–80 אלף שקל, אבל הוא "מזיז סכומים כל הזמן"

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

תמיר כהן וצחי אבו / צילום: סיון פרג', יונתן בלום

הקופון של תמיר כהן: יקבל 6 מיליון שקל על תיווך בעסקת הנדל"ן של צחי אבו

אבו בדרך לרכוש 25% ממניות חברת הנדל"ן ווי–בוקס יחד עם כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, לפי שווי של 300 מיליון שקל לחברה ● כהן יקבל מימון לרכישה ודמי ייעוץ בסכום כולל של 16 מיליון שקל ● בעתיד, צפוי אבו לפעול כדי לבסס את שליטתו בחברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה חיובית בשווקים: אירופה מטפסת, החוזים בוול סטריט ירוקים והנפט מאבד גובה

דריכות בוול סטריט לקראת נתוני האינפלציה, החוזים מצביעים על פתיחה ירוקה אחרי ארבעה ימי ירידות, בזמן שתשואת האג"ח ל-10 שנים מתקרבת ל-5% • במסחר המאוחר: אורקל טסה ב-6% על גלי ה-AI, בעוד אדובי נחלשת • מגמה מעורבת בעולם: התוצר הבריטי הפתיע לטובה והזניק את הליש"ט, בעוד אסיה ננעלה באדום ● המתחרה הסינית של אנבידיה זינקה ב-206% • הברנט מעל 105 דולר, חרף ירידה יומית של כ-2% • וגם: ת"א-35 מסכם שנת מסחר חלומית עם זינוק של יותר מ-36%

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

הפרויקט ברחוב הנשיא 99 בחיפה. 14 מיליון שקל לדירת הדופלקס־פנטהאוז / צילום: פאול אורלייב

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

אייפון מתקפל

אפל חשפה אייפון מתקפל: מסך בגודל שמזכיר אייפד, במכשיר שנכנס לכיס

אפל קיימה הערב את אירוע ההשקה השנתי שלה, ובמוקד השיקה את ה-iPhone Duo, הסמארטפון המתקפל הראשון שלה, לצד דגמי הפרו החדשים • כמה עולים המכשירים החדשים ומה עוד השיקה אפל הערב?

השחקן דן תורג'מן / צילום: אביב חופי

ערעור המדינה התקבל, ודן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל במקום עבודות שירות

ביהמ"ש המחוזי קבע כי השחקן דן תורג'מן ירצה 10 חודשי מאסר בפועל, במקום 9 חודשי עבודות שירות שנגזרו עליו בבית משפט השלום ● שופטי המחוזי: "לא מצאנו, במכלול הנסיבות, הצדקה לחריגה ממתחם העונש, כפי שנקבע על ידי הערכאה הראשונה"

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

מכירות הרכבים החשמליים צנחו וזה עולה למדינה מיליארדים

במסמך מדיניות חדש שמפרסם משרד האנרגיה והתשתיות, עולה כי הצניחה במכירות הרכבים החשמליים בישראל חריגה בהשוואה למגמה העולמית, וצפויה לעלות למשק מיליארדים ● בעקבות הדוח, המשרד מעלה שורת המלצות, ביניהן להטיל על יבואני הרכב "מכסות מינימום" לשיווק רכב חשמלי