גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מה יקרה למס הרכישה? האינטרסים מאחורי המהלך שישפיע על מחירי הדירות

הוראת השעה שהעלתה את מס הרכישה למשקיעים ל־8% תפוג בתחילת 2027, וההכרעה תעבור לממשלה הבאה ● אנשי המקצוע באוצר דוחפים לקיבוע המצב הנוכחי, בעוד שגורמים פוליטיים מעדיפים לחזור לשיעורי מס נמוכים שיניעו את השוק ● בינתיים המשקיעים מחכים על הגדר, והקבלנים לוחצים להפחתה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

זה כבר הפך לריטואל קבוע: הממשלה מפרסמת הוראת שעה מוגבלת בזמן שקובעת את מס הרכישה לרוכשי דירה נוספת; הוראת השעה מתקרבת לסיומה, אך איש אינו יודע מה תחליט הממשלה הלאה; שוק הנדל"ן, בתגובה, נכנס לתקופה של חוסר ודאות והמשקיעים מתרחקים. כך השוק מושפע במשך חודשים ארוכים עד שהממשלה מחליטה, לרוב ברגע האחרון ממש, כיצד לנהוג.

כך תצליחו לרכוש דירה שנייה מבלי לשלם מס רכישה גבוה
"קונים בעיקר דירות עד 3 מיליון שקל": מפת הביקושים החדשה בנדל"ן
"למי שצריך דירה עכשיו אני ממליץ לוותר על הגרלות הדיור"

המציאות הזו היא מנת חלקו של ענף הנדל"ן גם בימים אלו: הוראת השעה שקבעה שמס הרכישה על דירה נוספת יהיה 8% במדרגה הראשונה ו־10% במדרגה השנייה, אמורה לפוג בינואר הקרוב. הממשלה טרם החליטה אם להאריך את ההוראה או לא, והבחירות שבפתח גם לא מאפשרות לה לקבל החלטה. לאור תקופת הבחירות הוארך תוקף הוראת השעה עד לפברואר, אך השורה התחתונה לא השתנתה, להפך: אף אחד לא יודע כיצד תנהג הממשלה החדשה שלפתחה יתגלגל "תפוח האדמה הלוהט" הזה.

המשקיעים קונים פחות ופחות דירות

חוק מיסוי מקרקעין מבדיל בין רוכשי דירה יחידה שנהנים ממס רכישה נמוך (ב"מדרגה" הראשונה, למשל, הוא עומד על 0%), לבין רוכשי דירות להשקעה (המכונות בחוק "דירות נוספות") שנדרשים לשלם מס גבוה הרבה יותר. הוראת השעה הקיימת כיום קבעה שמס הרכישה על דירה נוספת יהיה 8% עד לסכום של 6,055,070 שקל, ו־10% על כל שקל הגבוה מסכום זה. הוראה זו, שאושרה בסוף שנת 2024, תקפה עד סוף השנה ואמורה לפקוע אוטומטית ב־1 בינואר.

אם הוראת השעה תפקע שיעור המס לרוכשי דירה נוספת יירד דרמטית ל־5% בלבד במדרגה הראשונה. לכן, משקיעים רבים עשויים להחליט להמתין כמה חודשים בתקווה שהמס אכן יירד - ורק אז לרכוש דירה. המשמעות: השוק, לכל הפחות ב"חזית" המשקיעים, עלול לקפוא. כך בדיוק היה בפעם הקודמת שהוראת השעה עמדה להתבטל (בסוף דצמבר 2024), אז נרשם קיפאון בעסקאות ובסופו של דבר היא הוארכה ימים ספורים לפני שפג תוקפה.

"שינוי כזה עשוי להשפיע על שיקולי הכדאיות של משקיעים ולהפוך מחדש את ההשקעה בדירות מגורים לאטרקטיבית יותר", אומר כפיר אילני, שותף וראש אשכול Deloitte Private Tax ב־Deloitte ישראל, "אבל עצם הציפייה להפחתת המס עשויה לגרום לחלק מהמשקיעים לדחות עסקאות ובכך להעמיק באופן זמני את ההאטה במכירות".

לדבריו, להפחתת המס עשויה להיות גם השפעה בכיוון ההפוך: "היא עשויה להגדיל מחדש את הביקוש לדירות להשקעה, לחזק את התחרות על מלאי הדירות הקיים ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על המחירים - בפרט באזורי ביקוש שבהם היצע הדירות מוגבל. לפיכך, לפקיעה אפשרית של הוראת השעה עשויות להיות השלכות החורגות מגובה מס הרכישה שישלם המשקיע הבודד. השינוי עשוי להשפיע על התנהגות המשקיעים, על היקף העסקאות, על פעילות היזמים והקבלנים ועל מאזן הביקוש וההיצע בשוק הדיור כולו".

עם הדברים מסכימה גם עו"ד אפרת סולומון, שותפה במשרד המיסוי מאיר מזרחי עם א.רפאל, שלדבריה "חוסר הוודאות באשר לשיעור המס גורם להקפאת עסקאות בשוק, שכן הרוכשים ממתינים להפחתה אפשרית ונמנעים מקבלת החלטות".

סימנים לכך אפשר כבר לראות בנתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר: ברבעון הראשון של 2026 רכשו המשקיעים 3,568 דירות - הרבעון השלישי הכי נמוך אי פעם מבחינת קצב רכישות המשקיעים. ברבעון השני של השנה המספר היה נמוך אף יותר (3,462 דירות). לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2015, כאשר מס הרכישה ב"מדרגה" הראשונה עמד על 5%, נרכשו על ידי משקיעים 9,117 דירות. נציין שהמספרים הנמוכים לא קשורים רק לחוסר הוודאות סביב מס הרכישה. סביבת הריבית הגבוהה, למשל, מצמצמת כבר תקופה את הפעילות בענף הנדל"ן למגורים.

הדרג הפוליטי והדרג המקצועי חלוקים

הממשלה כאמור טרם החליטה כיצד לנהוג, אך היא בכל אופן לא יכולה להכריע בסוגיה בשל הבחירות המתקרבות. הממשלה הנוכחית לא תוכל להאריך את הוראת השעה פעם נוספת בצו כפי שעשתה לפני שנתיים - ונדרש הליך חקיקה מלא בכנסת (שלוש קריאות ובחינת ועדת הכספים) כדי לקבע את שיעורי המס הגבוהים שעומדים לפקוע. המשמעות: האי־ודאות גדלה, שכן לא ברור כלל מה תהיה מדיניות הממשלה החדשה בנוגע לשוק הדיור.

מועד פקיעת הוראת השעה נדחה לפברואר כאמור לאור סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, שקובע הארכה אוטומטית של תוקף חוקים והוראות שעה שתוקפם היה פוקע בתקופת בחירות. מצב זה מאפשר לממשלה ולכנסת הבאות להחליט מהי מדיניות מיסוי הנדל"ן שלהן בנחת יחסית.

מה תהיה המדיניות הזו? זו כבר שאלה אחרת. מלבד העובדה שלא ידוע איזו ממשלה תיבחר, ממידע שהגיע אל גלובס עולה כי קיימות דעות שונות בנוגע לשאלה אם יש לקבע את שיעורי המס הגבוהים שהונהגו בשנים האחרונות.

גורמים מקצועיים במשרד האוצר - באגף התקציבים ובמשרד הכלכלן הראשי - תומכים בקיבוע שיעורי המס הגבוהים באמצעות חקיקה, במטרה לייצר ודאות בשוק. מנגד, גורמים פוליטיים סבורים שהגיעה העת לחזור לשיעורי המס הנמוכים בשל הקיפאון בשוק הנדל"ן, כדי להחזיר תנועה לשוק. ברשות המסים לא מביעים עמדה נחרצת בנושא, אך יש מי שסבור שהורדת שיעורי המס תעלה את הכנסות המדינה ממסים שכן יהיו יותר עסקאות, ולכן עדיף לחזור לשיעורי מס הרכישה הנמוכים יותר.

בכנס בו השתתף לאחרונה, מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' התייחס לנושא ואמר כי "בסופו של דבר הממשלה הבאה תצטרך לקבל החלטה אם מאריכים את הוראת השעה או לא. מס רכישה על דירות להשקעה זה עניין של מדיניות דיור, ולא עניין פיסקלי. בגדול, אם תוריד אותו יהיו יותר עסקאות ואז נראה יותר מסים. אני לא יודע מה תהיה ההחלטה, אבל כדאי שהממשלה הנוכחית תגיד באופן ברור אם בכוונתה להאריך את הצו".

"הקבלנים תקועים עם דירות, יש לחץ מצדם"

גורם ברשות המסים המצוי בקשר עם המערכת הפוליטית מעריך כי "הסיכוי שיחוקקו חקיקה שתקבע את שיעורי המס הנוכחיים, לא גבוה. באווירה הציבורית היום, כשהקבלנים תקועים עם דירות, חברי הכנסת לא ימהרו לקדם חקיקה כזו. יהיה לחץ גדול מצד קבלנים וגורמים אינטרסנטיים אחרים לחזור לשיעורי המס הנמוכים. מעבר לכך, כשמעלים מס צריך להראות שזה יגדיל הכנסות - ופה זה לא חד־משמעי ואולי להפך: דווקא הורדת שיעור המס יכולה לסייע להכנסות המדינה, כי יהיו יותר עסקאות".

הדברים הללו משקפים היטב את הפער בין עמדת האוצר לעמדת גורמים אחרים. נזכיר שבמהלך שנת 2024 ביקשו באוצר לקבע לצמיתות את שיעור מס הרכישה הגבוה על דירה נוספת - יוזמה שטורפדה בסופו של דבר. בדברי ההסבר להארכת הוראת השעה לפני שנתיים כתבו אנשי האוצר שהעלאת המס נעשית "במטרה למתן את הביקוש לרכישת דירות בידי משקיעים ולסייע בבלימת עליית מחירי הדירות". באותה עת העריכו באוצר כי שיעור המס הגבוה "שווה" עוד כ־500 מיליון שקל הכנסות בשנה למדינה.

עו"ד סולומון נחרצת בדעתה לגבי המהלך שעל הממשלה הבאה לקבל: "מס הרכישה הוא מס עקיף, שהטלתו בשיעורים גבוהים מכבידה על רוכשי דירות שזו אינם דירתם היחידה. מדובר במס שאינו מוטל על הכנסה אלא על צריכה - מעין 'מס על מס', ועל כן יש לצמצמו ככל הניתן. המס בשיעורים גבוהים מהווה חסם לעסקאות של משקיעים בשוק הנדל"ן".

"למהלך עשויה להיות חשיבות מיוחדת על רקע התקופה שעבר שוק הדיור בשנים האחרונות", מסכם אילני. "השלכות המלחמה, הירידה בביקושים וההאטה בהיקף העסקאות והמכירות. בתנאים אלה, הפחתת מס הרכישה עשויה לשמש תמריץ לחזרתם של משקיעים, שתתמוך בתורה בהגדלת היקף העסקאות ואף תסייע בצמצום מלאי הדירות שנותר בידי יזמים וקבלנים. אם לא תוארך הוראת השעה, יהיה מעניין לבחון אם המחוקק יאפשר חזרה לשיעורי המס הנמוכים יותר, או יבחר לקבוע הסדר חדש".

עוד כתבות

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

אחרי העלאות הדירוג מסוכנויות הדירוג הבינלאומיות, טבע יוצאת למהלך מיחזור חוב בהיקף של מיליארדים

טבע רוצה לנצל את השיפור בפרופיל האשראי כדי להוזיל את עלויות המימון ● החברה תנפיק אג"ח בדולרים ובאירו בהיקף כולל של 4.9 מיליארד דולר, ותשתמש בתמורה לפדיון סדרות קיימות בהיקף של מיליארדי דולרים

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יום המסחר האחרון של השנה ננעל באדום. אלו המדדים שהובילו את הירידות

כלל המדדים הענפיים ננעלו בירידות ביום המסחר האחרון של השנה, בהובלת סקטורי האנרגיה, הקלינטק והנדל"ן • במוקד המניות: אלביט מובילה את העליות, בעוד או פי סי בלטה לשלילה • ישראל קנדה ואקרו ירדו ברקע אישור חשיפת גלובס על עיכוב במיזוג ● מניית נאוי זינקה בעקבות חילופי מנכ"לים ● סיכום שנה בתל אביב: ת"א-35 זינק ביותר מ-36%, סקטור האנרגיה טס ב-72% ● המטבע האמריקאי איבד יותר מ-8% מערכו בשנה האחרונה ● מחיר הנפט מטפס מעל 105 דולר לחבית

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

ראסל אלוונגר / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

המקום הראשון: לפני 20 שנה הוא הציל את החברה. השנה היא שילשה את שווייה

ראסל אלוונגר כבש את פסגת הדירוג ● בשנה החולפת זינקה מניית טאואר בחדות, והחברה אף הפכה לזמן קצר לישראלית הגדולה בעולם במונחי שווי שוק ● היא הרחיבה את ייצור השבבים בטכנולוגיה חדשנית והגדילה את יעדי ההכנסות ● המנכ"ל, שכבר 22 שנה בראש, מגלה מה הדרך המקורית שלו לשמר טאלנטים ומיהי אשת סודו במשרד ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

אייפון 17 / צילום: יח''צ

לאחר השקת אייפון 18: האם מחיר הדגם הקודם צונח, ומה התזמון המשתלם לרכישה?

אפל השיקה אמש את סדרת האייפונים החדשה שלה ● מה באמת קורה בעת הגעתו של דור חדש למדפים - האם מחירו של הדור הקודם אכן צונח, באיזו מהירות נוהרים הרוכשים לדגם החדש, ומתי הכי משתלם לפתוח את הארנק? ● קבוצת זאפ ניתחה עבור גלובס את הנתונים משלושת אירועי ההשקה האחרונים

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

איראן מענישה את טראמפ. למה הוא שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

המנהלים והמנהלות הטובים 2026

המנהלים והמנהלות הטובים לשנת 2026

לראשונה בגלובס: 30 מנכ"לים ומנכ"ליות מקרב תל אביב 125 נבחרו על פי מתודולוגיה שנבנתה בשיתוף קוגנום ייעוץ כלכלי, בהתבסס על דירוג של כ־70 אנליסטים ומנהלי השקעות וביצועי המניה ● אז מי המנהל שהזניק את המניה ב־600%, בני הזוג שסוגרים עסקאות של מיליארדים עם ענקיות הטק ובעל השליטה שמגלה: "עד ההנפקה הייתי עני" ● פרויקט מיוחד

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

ברק רוזן וצחי ארבוב / צילום: איל יצהר, אלכס פרגמנט

כפי שנחשף בגלובס: השלמת עסקת ישראל קנדה ואקרו תידחה

השלמת העסקה צפויה עד סוף חודש אוקטובר, במקום עד סוף ספטמבר ● חצי מהתשלום במזומן, 310 מיליון שקל, לבעלי השליטה באקרו יידחה בעד 14 חודשים ● במקביל התשלום לבעלי המניות מהציבור לא יידחה ● מבחינתה של ישראל קנדה מדובר בשיפור תנאי העסקה

הפרויקט ברחוב הנשיא 99 בחיפה. 14 מיליון שקל לדירת הדופלקס־פנטהאוז / צילום: פאול אורלייב

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תל אביב מובילה עם מכירות של 1,730 דירות. ומי נמצאת אחריה?

על פי סקירת הלמ"ס הובילו תל אביב, קריית גת וחיפה במכירת דירות חדשות במאי-יולי, ואילו ירושלים, חיפה ובאר שבע הובילו במכירות יד שנייה ● מתחילת השנה ניכרת עלייה מתונה - בעיקר במכירת דירות חדשות ● למרות זאת, בסוף יולי נותרו כ־85 אלף דירות חדשות לא מכורות, מספר שיא שמכביד על יזמי הנדל״ן והמערכת הפיננסית

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

משקיעים מוסדיים מזיזים את השווקים. כך תוכלו לזהות את הסימנים שהם משאירים

מעקב אחר טווח המחירים של מניה ומחזורי המסחר בה יכול לספק למשקיעים פרטיים רמזים מתי לקנות מניה שעומדת לעלות, ומתי למכור מניה שעומדת לרדת

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

אילן רביב / עיבוד: AI, מקור: רועי מזרחי

מקום 14 - מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בישראל בטוח שאשתו עובדת יותר קשה ממנו

אילן רביב קיבל את מיטב כבית השקעות בינוני והפך אותו לגדול בישראל, שגם רשם תשואה של 900% בשלוש שנים ● בראיון חושפני הוא מדבר על תחלופת הבעלים הצפויה בעקבות המכירה של משפחת ברקת, התוכנית להפוך לבנק קטן, למה הוא נוסע למשרד ברכבת קלה ואיך זה להיות נשוי למחנכת בתיכון: "קשה בהרבה מניהול חברה ציבורית" ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026