גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

ניסים פרץ: ״הבושה בנתב״ג היא המחשה למונופולים ששולטים פה”

לדברי מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ בוועידת ישראל לנדל"ן, ישראל חייבת לקדם במהירות את הקמת שדות התעופה בצקלג וברמת דוד כדי להתמודד עם עומסי נתב"ג הצפויים עד 2040 ● פרץ גם קורא לשלב יותר את המגזר הפרטי בפרויקטי תשתית ולבחון מיזוגים בין חברות התשתית לצמצום עלויות ● מתריע על מצבה של רכבת ישראל ועל העיכוב בתקציבי שיקום התשתיות בצפון, למרות החלטות הממשלה

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי
ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

בכנס הנדל"ן של גלובס שוחח ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, עם אלון פרל, כתב התחבורה והתעופה של גלובס, על פרויקטי התשתית המרכזיים שעל הפרק, ובהם הקמת שדות התעופה החדשים בדרום ובצפון, וכן על הצורך בשילוב המגזר הפרטי בפרויקטי תשתית לאומיים.

יו״ר נת"ע חשפה: "קנסנו זכיין ב-70 מיליון שקל. נוודא עמידה בלוחות זמנים"
● עו"ד אמיר חן: "מה שאנבידיה הולכת לעשות לצפון זה דבר שאי אפשר לדמיין בכלל"

נתיבי ישראל אמונה, בין היתר, על הכנה ותכנון של שדות תעופה. לדברי פרץ, ההחלטה על הקמת שני שדות תעופה חדשים התקבלה בשלב קריטי, לנוכח העומס הצפוי בנתב"ג. "סוף סוף יש החלטה על הקמה של שני שדות תעופה", אמר פרץ. "האחד בדרום, בצקלג, והשני ברמת דוד בצפון. אנחנו ממש בדקה ה־90 לפני משבר בנתב"ג. לא בהיבט של אותה שביתה נוראית שהייתה שם, אלא בהיבט אחר".

לדבריו, ללא הרחבת התשתיות, ישראל עלולה להתמודד עם מצב שבו הקיבולת הקיימת לא תספיק לביקושים העתידיים. "אנחנו נתחיל להבין שמטוסים יתחילו לחוג מעל תל אביב, כי הכמות לא תוכל להיות בספיקה", אמר. לדבריו, בהתאם ליעדים שנקבעו, עד 2040 ישראל צפויה להגיע לכ־70 מיליון נוסעים בשנה.

התוכנית כוללת הקמת שדה תעופה בנגב, בצקלג, שיוכל לטפל בכ־10 מיליון נוסעים, לצד שדה ברמת דוד שיוכל לתת מענה לכ־20 מיליון נוסעים נוספים. "לכן השדה בצקלג מתוכנן ל־10 מיליון וברמת דוד לעוד 20 מיליון", אמר.

לדבריו, המדינה כבר החלה להיערך לקידום שדה התעופה הראשון. "בצקלג זה מקום שהמדינה התגייסה לתת לנו את כל ההטבות שהיא יכולה", אמר. "אנחנו עתידים להוציא מכרז ביצוע כבר ב־28' לשדה הראשון".

שדה התעופה ברמת דוד צפוי להגיע לאחר מכן, אך הקמתו מורכבת יותר. "השני, רמת דוד, לא יהיה הרבה אחריהם. הוא נמצא במורכבות קצת יותר מצקלג, כי שם צריך להעביר את חיל האוויר עם יחידותיו שם ולעשות שדה דואלי, גם למצבי חירום לחיל האוויר וגם לאזרחי", הסביר.

לפי פרץ, המכרז הראשון לשדה בצקלג צפוי לצאת ב־2028, והשדה השני צפוי להגיע כשנה עד שנתיים לאחר מכן. "הסטטוס הוא שהמכרז הראשון יוצא ב־28', לצקלג, והשני אני מאמין ששנה או שנתיים לאחר מכן, וזה יהיה הפתרון ל־2040. שני שדות משלימים, גם לצפון וגם לדרום".

"כשאתה שבוי בידי מונופולים, זה לא מפתיע"

העומס והכאוס שנרשמו בנתב"ג לאחרונה העלו מחדש את השאלה כיצד צריכה המדינה לנהל תשתיות חיוניות, ובפרט האם נכון להותיר אותן בידי גופים ממשלתיים ומונופולים.

פרץ הסתייג מלהתייחס לפרטי האירועים בנתב"ג, אך אמר כי מבחינת האזרח, התמונה ברורה. "אני לא מתיימר לדעת מה באמת היה שם", אמר. "אני כאזרח יודע שני דברים. האחד, שיש משפחות שחסכו לחופש הזה, ויש כאלה שחסכו שקל לשקל, ויש מי שתכננו את הכמה ימים שלפני החזרה ללימודים ונכנסו שם ליום של מילה אחת - בושה, בושה ענקית על מה שהיה שם".

לדבריו, אין מדובר רק בכאוס נקודתי, אלא בתוצאה אפשרית של מצב שבו תשתית חיונית נשלטת בידי גורמים מעטים. "זה לא סתם כאוס, כשאתה שבוי בידי מונופולים. אבל זו לא הפתעה. מי שיושב על השיבר מרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה", אמר.

בהקשר הזה פרץ חוזר על עמדתו, שלפיה יש להרחיב את השימוש במגזר הפרטי בפרויקטי תשתית. "אני כבר מזמן מדבר על כך שחייבים לשלב את המגזר הפרטי", אמר.

כדוגמה הוא מביא את כביש 16 בירושלים, שאורכו כ־6.5 ק"מ והוקם במודל של זכיינות. "עשינו את כביש 16, 6.5 קילומטר. אפס תביעות בעניין, כביש בזכיינות, אפס ישיבה על שיבר, משום שהאזרח לא משלם שם. דוגמה ומופת למצב שבו אתה משתף את המגזר הפרטי ב־PPP".

לדבריו, המודל אינו מוגבל לתחום הכבישים. "יש עוד כאלה. מדינת ישראל הלכה לשני נמלים נוספים, בחיפה ובאשדוד", אמר, כשהוא מתייחס להחלטה להרחיב את התחרות בתחום הנמלים.

פרץ מזכיר בהקשר זה את ההיסטוריה של פעילות הנמלים בישראל, ומדגיש את הסיכון שבהישענות על גופים בעלי כוח רב. "מי שמכיר את ההיסטוריה, יהושע פרץ היה סוגר את הנמלים לחודשים, כשזה היה בידיו", אמר.

המסקנה שלו היא שיש לשנות את אופן קבלת ההחלטות והקמת התשתיות הלאומיות. "לכן אני אישית אומר למדינה מזה שנים: תלכו, תעשו פרויקטים עם המגזר הפרטי. לא נכון להשאיר את זה בידיים של התאגדויות וחברות ממשלתיות".

בהקשר של שדות התעופה החדשים, הוא סבור כי מדובר בדוגמה קלאסית לפרויקט שבו ניתן וצריך לשלב את המגזר הפרטי. "זו הדוגמה הקלאסית למה את שני השדות צריכים להוציא ב־PPP ולשתף את הציבור", אמר.

"האם יש מקום לארבע חברות תשתית בישראל? ממש לא"

פרץ התייחס גם לאפשרות שמקדמת רשות החברות למיזוג בין נתיבי ישראל לבין כביש 6. לדבריו, המהלך עשוי להיות חלק מתהליך רחב יותר של בחינת מבנה חברות התשתית והחברות הביטחוניות בישראל.

"אני יודע שרשות החברות שלנו מקדמת המון מיזוגים, גם בחברות הביטחוניות וגם בחברות התשתית", אמר. "תארו לכם מצב שאנחנו כמדינה מזמינים מאותם הקבלנים את אותו פרויקט תשתיתי בשני מחירים שונים. האם הייתם נכנסים לחנות ומבקשים את אותו מוצר במחירים שונים? האם זה לא אבסורד?"

לדבריו, זו אינה רק שאלה של מבנה ארגוני, אלא של חיסכון אפשרי למדינה. "ככה זה קורה בחברות התשתית. אצלנו אנחנו נחשבים כמי שמקבלים הנחות מקבלנים, אבל במקום אחר מציגים הצעות יקרות יותר", אמר. "הסוגייה הזו צריכה להביא את המדינה לחיסכון של מעל מיליארד שקל בחודש, 200 מיליון שקל בשנה, שסביר שאפשר להשקיע במקומות יותר חשובים מאשר לפצל את זה בין שתי חברות".

עם זאת, פרץ מדגיש כי ההחלטה אינה בידיו. "אני לא קובע למדינה מה יהיה, אבל אם היא תחליט למזג אותנו, נדע לענות על זה באפס פער", אמר. מבחינתו, השאלה המרכזית היא רחבה יותר: "מה שמדינת ישראל תחליט בנוגע למיזוגים - האם יש מקום לארבע חברות תשתית בישראל? ממש לא. אבל נתיבי ישראל תהיה מוכנה לקבל במרוץ השליחים הזה את תורה".

הרכבת נמצאת שנה ללא מנכ"ל

משם עבר הדיון למצבו של גוף תשתית מרכזי נוסף - רכבת ישראל, שפועלת כבר תקופה ללא מנכ"ל קבוע. פרץ סבור כי מדובר במצב בעייתי, לא רק בשל היעדר המנכ"ל עצמו, אלא גם בשל תפקודו הכולל של הארגון.

"אני אחלק את התשובה שלי לשניים, גם מהחלק האישי לא אברח", אמר. "האחד, הרכבת נמצאת שנה ללא מנכ"ל. היא חשובה מכדי שיהיה כזה גוף ללא מנכ"ל מעל שנה".

לדבריו, הבעיה אינה מסתכמת בזהות המנכ"ל. "זה לא רק מנכ"ל. מי שקרא בשבועיים האחרונים, אני מבין שאפילו אין שם קוורום לדירקטוריון לקבל החלטות, ועכשיו עושים תיקון חקיקתי על מנת שהדיווח לבורסה יהיה על פי מנהל תקין".

פרץ סבור כי יש צורך לבחון מחדש את חלוקת התפקידים והאחריות של רכבת ישראל. "אני מאמין שרכבת לא יכולה להתעסק בלפוצץ סלעים. היא צריכה להפעיל ולא לבנות רכבת, להתעסק בתדירות ובמילה הכי חשובה - בשירותיות לציבור. היא לא שם", אמר. "שישאירו את פיצוצי הסלעים לאחרים", הוסיף. "זה פעם אחת".

הוא התייחס גם לאפשרות שייקרא בעצמו לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל. פרץ, שכיהן יותר מעשור בנתיבי ישראל, אינו פוסל שליחות ציבורית נוספת, אך אומר כי אינו עוסק בכך בשלב הזה. "ברמה האישית, אני לא בורח מאחריות", אמר. "הוצגתי כוותיק, זה יחסי, מעל 10 שנים בחברה הזו. כל בוקר קם באהבה. אני אוהב להיות למען המדינה - זה מה שאני אוהב לעשות".

לדבריו, כרגע מינוי כזה אינו רלוונטי מבחינתו בשל המצב הפוליטי. "כרגע לא רלוונטי, בגלל שיודעים שעד שלא תקום ממשלה חדשה לא ממנים מנכ"לים או אחרים. כשתקום ממשלה חדשה, כל תפקיד שירצו אותי ואני אראה בו שליחות למען ישראל, אני אעשה אותו".

כשנשאל אם יהיה מוכן לשקול את תפקיד מנכ"ל הרכבת אם יפנו אליו בעוד חצי שנה, השיב: "אני לא בודק, רק רופאים בודקים. אמרתי, אם יש שליחות ציבורית, אני אהיה שם".

"מדינת ישראל סיכמה תקציבים, אבל בפועל לא הועבר שקל"

פרץ, שמגיע מיישוב בצפון, התייחס גם לפערים בין הטיפול בתשתיות בדרום לבין זה שבצפון, במיוחד לאחר המלחמה.

"אחלק את התשובה שוב לשניים", אמר. "לא יודע למה, אבל בדרום קיבלתי כל מה שרציתי על מנת להגיע לשער של הקיבוץ, ויתרה מכך גם בתוך היישובים. אנחנו כל יום שם, אנחנו מאמינים שאנחנו חייבים להם את זה, לחבל הארץ הזה. ודווקא שם, עד השנה, כל מה שביקשתי קיבלתי וביצעתי".

לדבריו, בצפון התמונה שונה באופן משמעותי. "כתושב דוב"ב, לא עזבתי מעולם. אמי שם, חלק מאחיי ואחיותיי, ואני לא יכול להגיד ככה על הצפון. זה נגרר".

פרץ מצביע על פער בין החלטות הממשלה לבין העברת הכספים בפועל. "יש החלטות ממשלה, אבל אני אגיד לכם, כמנכ"ל נתיבי ישראל, אני אמור לקבל 600 מיליון שקל לשיקום תשתיות בצפון לעניין הזה, ולא התקבל אצלי עדיין שקל".

עם זאת, הוא מדגיש כי בתחום הבטיחות נעשו פעולות, גם כאשר התקציבים הרחבים יותר עדיין לא הגיעו. "אני אהיה פושע אם אגיד שלא נעשה כלום. את כל מה שקשור לבטיחות עשיתי מהתקציב", אמר. "אני לא אשאיר אזרחים בדפנה או בשניר עם גדר ביטחונית פרוצה שמישהו יתהפך וייהרג שם. אז את הבטיחות עשיתי".

אלא שלדבריו, מעבר לטיפול המיידי בבטיחות, יש צורך בשינוי רחב יותר של תשתיות היישובים בצפון. "אבל האם עשינו שם מעגלי תנועה או מיגונים? הבית שלי 150 מטר מהגדר, והכניסה של היישוב גם במרחק הזה, וצריך לשנות את הכניסות בגלל ההיבט הביטחוני - וזה לא קורה".

"בפועל, מדינת ישראל סיכמה תקציבים, אבל בפועל לא הועבר שקל", סיכם.

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק לאומי, חסות ראשית קבוצת אשטרום. בחסות: אמפא קפיטל, פרופדו, פישר, (.FBC & Co) אביב מליסרון ובהשתתפות: נתיבי ישראל ועדן החברה לפיתוח כלכלי ירושלים.

עוד כתבות

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

על סף פיצוץ: דיסקונט בצעד נואש להצלת העסקה למכירת כאל

הבנק המחזיק בחברת כרטיסי האשראי, מבקש מבנק ישראל לנקוט צעדים שיאפשרו לו להשלים את עסקת המכירה לקבוצת יוניון-הראל, או לסגת מהמהלך

פול לנדס, לשעבר ראש צלצל והמט''ל / צילום: ערוץ היוטיוב של Bitcoin Israel ‏

הבכיר שחושף: מה באמת קרה ליחידת צלצל במוסד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לדברי הבכיר לשעבר, פול לנדס, יחידת "צלצל" הפסיקה לפעול כבר ב-2014, אך לא נסגרה אז סופית ● ב-2017 הוא יזם את העברת פעילותה ממשרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שם הוקם המט"ל ● יוסי כהן היה זה שאישר את המהלך, לדבריו, במטרה להפוך את הלוחמה הכלכלית לאפקטיבית וגלויה יותר

הפגנה להחרמת ישראל בלונדון / צילום: Shutterstock

הסנקציות האירופיות: הנזק הישיר מוגבל אבל בממשלה חוששים מתרחיש אחד

בממשלה מעריכים כי הנזק הישיר של הסנקציות הכלכליות החדשות על יו"ש יסתכם בעשרות מיליוני דולרים ● עם זאת, החשש הוא שיבואנים יתקשו להבחין בין חברות הפועלות מעבר לקו הירוק לאלו הפועלות בישראל ● "מדובר בסיכון גדול שאנחנו נערכים אליו", אומרים בענף

הסכמה לקבצי עוגיות / צילום: צילום מסך

מטיב טעם ועד מגדל: המסמך העמום שהצית גל תביעות נגד החברות הגדולות במשק

מסמך שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות, שנועד להסביר מתי ואיך מותר לאסוף מידע על גולשים באמצעות שימוש ב"עוגיות" (Cookies) בעת כניסה לאתרים, הפך לבסיס לשורת תביעות נגד חברות גדולות במשק ● כעת, בענף עריכת הדין מזהירים כי גילוי הדעת החדש יוביל לנטל כלכלי כבד על עסקים

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל

אילוסטרציה: chatGPT

הבעיה האמיתית עם פרסום שנעשה באמצעות בינה מלאכותית

ה–AI מאפשר לייצר מאות תוצרים לקמפיין שכל אחד מהם נראה מצוין, אבל יחד הם עלולים לטשטש את זהות המותג ● האתגר העכשווי של משרד הפרסום הוא לגייס את המכונות לצדו ● טור אורח

שכר־טרחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמלות הייעוץ של הבנקים בשיא: מאילו ניירות ערך הם מרוויחים הכי הרבה

היקף הכספים המנוהלים בחשבונות המיועצים בבנקים גדל אשתקד לכמעט חצי טריליון שקל, והם הניבו להם עמלות של 1.4 מיליארד שקל בגין קנייה ומכירה, הפצת קרנות ודמי ניהול חשבון ● השווי הממוצע של חשבון מיועץ עומד על 1.44 מיליון שקל, עלייה של כ–13% תוך שנה

קווין וורש, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Amber Baesler

ארה"ב חוזרת להעלאות ריבית? ליו"ר הפד חסר נתון אחרון כדי להכריע

לראשונה מזה 3 שנים, על שולחן הפד עומדת שאלה - האם צריך להעלות את הריבית ● ברקע ההחלטה עומדים שורה של נתונים כלכליים, איום מצד טראמפ, והגורם המכריע: מה קרה לאינפלציה באוגוסט היום

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל / אילוסטרציה: Shutterstock

זריקות ההרזיה מאיימות לשנות את תרבות האוכל. חוקרים בטוחים שהצלחת תנצח

מתכנני בתים בארה"ב מדווחים על מטבחים שמצטמצמים ועל קאמבק לסלון כאזור המפגש, על רקע אוכלוסייה הולכת וגדלה שאיבדה את התיאבון ● אבל חוקרים של תרבות האוכל לא ממהרים להספיד אותה: "האוכל הוא מוצר חברתי באופן רדיקלי. התפקיד של החברה, גם אם הוזנח בשיח התזונתי, חזק מאי פעם" ● וגם: עצה לנוטלי התרופות נגד השמנה שיגיעו להתארח בסעודת החג

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

דריכות בשווקים לקראת נתוני האינפלציה בארה"ב: אירופה והחוזים בירוק, הנפט צולל ביותר מ-2.5%

החוזים מתחזקים לקראת נתוני ה-CPI שיכריעו את החלטת הפד, בזמן שתשואת האג"ח ל-10 שנים נושקת ל-5% • ה-WTI נפל מתחת ל-100 דולר ברקע תחזיות פסימיות של סוכנות האנרגיה • אירופה בעליות ברקע התוצר הבריטי; אסיה ננעלה באדום • במסחר המאוחר: אורקל טסה על גלי ה-AI ואדובי נחלשת; מתחרה סינית של אנבידיה בזינוק של 206% ביום המסחר הראשון • וגם: שנת השיא של ת"א-35, שטיפס ביותר מ-36%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט / צילום: Reuters, Umit Bektas

טראמפ סירב לבקשת סעודיה לתקוף בתימן; מבהיר לגבי איראן: "הייתי עושה זאת שוב"

יורש העצר הסעודי הפציר בנשיא ארה"ב לפעול ישירות נגד החות'ים שמתקרבים לנתיב שיט קריטי, אך הממשל מעדיף להימנע ממעורבות צבאית • טראמפ בריאיון לפוקס: "היכולות של איראן נפגעו קשות" • במקביל: שתי ספינות נפגעו סמוך לעומאן ● תרגיל פתע של צה"ל הוקפץ באיו"ש לקראת החגים • בלבנון: פיצוץ מתחם חיזבאללה על ידי צה"ל גרם לרעידת אדמה בעוצמה 4.1 •  מח"ט ח'אן יונס חוסל הלילה בתקיפה ממוקדת ברצועה ● עדכונים שוטפים 

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק חושפת מקרה רביעי שבו קלוד פרץ למערכות מחשוב

אנתרופיק פרסמה כי היא מצאה מקרה נוסף שבו קלוד פרץ ללא אישור למערכות מחשוב של חברות אמיתיות במהלך מבחני סייבר ● זהו למעשה המקרה הרביעי שמודל של קלוד מבצע פעולה שכזו ללא אישור, והחברה מודה כי כשלי ההתנהגות של המודלים היו חמורים מכפי שדווח בתחילה

אייפון 17 / צילום: יח''צ

לאחר השקת אייפון 18: האם מחיר הדגם הקודם צונח, ומה התזמון המשתלם לרכישה?

אפל השיקה אמש את סדרת האייפונים החדשה שלה ● מה באמת קורה בעת הגעתו של דור חדש למדפים - האם מחירו של הדור הקודם אכן צונח, באיזו מהירות נוהרים הרוכשים לדגם החדש, ומתי הכי משתלם לפתוח את הארנק? ● קבוצת זאפ ניתחה עבור גלובס את הנתונים משלושת אירועי ההשקה האחרונים

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילומים: AP-Evan Lucci

תרחיש האימים של האו"ם: 400 מיליון עסקים ברחבי העולם בדרך לקריסה

האו"ם מפרסם דוח חדש ומזהיר: המלחמה באיראן עלולה להוביל לקריסתם של מאות מיליוני עסקים ● פרידריך מרץ ביטל שיחה עם טראמפ לאחר שהאחרון בירך את מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית ● ובצד השני של העולם - קוריאה הצפונית בנתה מתקן חדש להעשרת אורניום ● זום גלובלי

האם חגיגת ההשקעות מצליחה להניע את המשק? / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא. מה הרווחנו מזה?

תיק הנכסים של הציבור הישראלי המריא בסיכום שנת תשפ"ו לשיא פנומנלי של 7.5 טריליון שקל, והתיאוריה הכלכלית מבטיחה ששגשוג כזה אמור להצית חגיגת צריכה ● בפועל, מול הבורסה הדוהרת עומד משק שמתמודד עם ריבית חונקת, עלייה במסים ושוק נדל"ן מדשדש ● כלכלנים ומומחים מנתחים: איך מתבטא אפקט העושר במציאות הישראלית המתוחה?

תל אביב / צילום: Shutterstock

הבנייה של אחד המגדלים הגבוהים בישראל נתקעה. זו הסיבה

רשימת בקשות לטיהור הקרקע שעליה עמד מפעל תע"ש בכניסה לת"א נשלחה מהמשרד להגנת הסביבה ב-2017 - אבל העבודות טרם הושלמו ● העירייה אישרה את הקמת מגדל המשרדים שיהיה מהגבוהים בישראל, כמעט עשור לאחר שהמגרש נמכר ליזמים, אך הבנייה עוד רחוקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח שוב זינקו

נאסד"ק נפל ב-0.5% ● לקראת פרסום מדד המחירים מחר, וול סטריט איבדה גובה אחרי זינוק במחירים ליצרן ● תשואות האג"ח בארה"ב בשיא מ-2007 • הנפט לא עוצר וטיפס ל-107 דולר לחבית ● הלילה הדוח של אורקל

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אוגוסט הסוער בנתב"ג: אלו היעדים החמים ביותר של הישראלים

כ־2.65 מיליון נוסעים עברו בנתב”ג בטיסות בינלאומיות באוגוסט, עלייה של כ־20% בתוך שנה ● יוון ממשיכה להוביל בפער את מפת היעדים, ולרנקה הייתה היעד העמוס ביותר ● אל על הובילה את חברות התעופה עם 30% מהתנועה, והחברות הישראליות יחד הטיסו יותר ממחצית מהנוסעים

קורקינטים חשמליים / צילום: איל יצהר

הקורקינטים נשארים בינתיים בחולון: ביהמ"ש עיכב את החלטת העירייה

בית המשפט המחוזי עצר לעת עתה את המהלך להוצאת הקורקינטים השיתופיים מחולון, וקבע כי העירייה תידרש להציג עד אמצע אוקטובר, תשתית מקצועית ומסמכים התומכים בהחלטה